שאלות ותשובות במשפט הישראלי

Question 1

האם סעיף בוררות בחוזה צרכני מחייב בדין הישראלי?

Accepted Answer

בדרך כלל לא. חוק החוזים האחידים, התשמ״ג-1982, קובע חזקה שתנאי בחוזה אחיד הקובע שכל סכסוך בין הספק ללקוח יידון בבוררות הוא תנאי מקפח (סעיף 4(8)), ובית משפט שמצא שהתנאי מקפח מבטל אותו או משנה אותו (סעיפים 3 ו-19); וחוק הגנת הצרכן חל על אף כל ויתור או הסכם נוגד (סעיף 36).

Question 2

מה קורה בתובענה ייצוגית אחרי שלב האישור — הוכחות, פשרה או הכרעה?

Accepted Answer

לאחר שחלף המועד ליציאה מהקבוצה, ההליך מתקדם לשלבי הוכחה. סעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006, מסדירים הסדר פשרה בתובענה ייצוגית: הבקשה לאישור ההסדר מתפרסמת לחברי הקבוצה, ובית המשפט לא יאשר הסדר אלא אם מצא שהוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה (סעיף 19(א)).

Question 3

מי קובע כמה יקבל עורך הדין המייצג בהסדר פשרה בתובענה ייצוגית?

Accepted Answer

סעיף 23(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע שבית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג, ושבא הכוח לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט. הסדר הפשרה עצמו אינו רשאי לכלול הוראה על שכר הטרחה; הצדדים רשאים רק להגיש המלצה מוסכמת, ובית המשפט מכריע (סעיף 18(ז)(2)).

Question 4

מה מגיע לנוסע בעיכוב טיסה, לפי משך העיכוב?

Accepted Answer

כאשר טיסה ממריאה באיחור של שעתיים לפחות, חייבת חברת התעופה לתת בלא תשלום מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה, שתי שיחות טלפון ומשלוח פקס או דואר אלקטרוני (סעיפים 3(א)(1) ו-7(א) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע״ב-2012). באיחור של 5 שעות ופחות מ-8 שעות זכאים הנוסעים, ככלל, גם להשבת התמורה או לכרטיס חלופי, לפי בחירתם, ואם הכרטיס החלופי הוא לטיסה ביום שלמחרת — גם ללינה בבית מלון ולהסעות (סעיף 7(ב)). פיצוי כספי לפי התוספת הראשונה אינו משתלם על עיכוב קצר: רק טיסה שהמריאה באיחור של 8 שעות לפחות נחשבת ״טיסה שבוטלה״ (סעיף 1), ואז חלים עליה הזכויות והפטורים של טיסה שבוטלה.

Question 5

מה זכויות הנוסע בביטול טיסה — ומתי חברת התעופה פטורה?

Accepted Answer

בטיסה שבוטלה זכאי הנוסע לשירותי סיוע, להשבת התמורה או לכרטיס טיסה חלופי לפי בחירתו, ולפיצוי כספי לפי התוספת הראשונה (סעיף 6(א) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע״ב-2012). הפיצוי לא ישולם אם החברה הוכיחה שהודיעה על הביטול 14 ימים לפחות מראש, או בהודעה קצרה יותר יחד עם טיסה חלופית בזמנים שנקבעו בסעיף 6(ג); או שהביטול נבע מנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה ושלא יכלה למנוע, משביתה או השבתה מוגנות או מהימנעות מחילול שבת או חג (סעיף 6(ה)). אם הנוסע קיבל כרטיס טיסה חלופי והנחיתה ביעד הסופי איחרה עד שעתיים (בטיסה של עד 2,000 ק״מ), עד שלוש שעות (עד 4,500 ק״מ) או עד ארבע שעות (בטיסה ארוכה יותר) — רשאית החברה להפחית את הפיצוי במחצית (סעיף 6(ב)).

Question 6

מה קורה בדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית?

Accepted Answer

לנתבע ניתנת הזדמנות להשיב לבקשה לפני ההכרעה. בשלב האישור נדרשת, בין היתר, ״אפשרות סבירה״ שהשאלות המהותיות המשותפות לחברי הקבוצה יוכרעו לטובת הקבוצה (סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006) — לא הוכחה מלאה.

Question 7

איך תובעים פיצוי מחברת תעופה בפועל — וכמה זמן זה לוקח?

Accepted Answer

הדרך מתחילה בפנייה בכתב לחברה (שמרו עותק): את התמורה עליה להשיב בתוך 21 ימים מהפנייה, ואת הפיצוי הכספי לשלם בתוך 45 ימים — במזומן, בהעברה בנקאית או בהמחאה, ובשובר רק אם הסכמתם לכך במפורש ובכתב (סעיף 3(א) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע״ב-2012). לא שילמה — אפשר לתבוע, גם בבית משפט לתביעות קטנות, בתוך ארבע שנים מיום שנוצרה העילה (סעיף 19).

Question 8

במה הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שונה מהסכם פשרה רגיל?

Accepted Answer

הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שונה מהסכם פרטי: הוא לא מחייב רק את הצדדים שישבו בחדר — הוא חל על חברי הקבוצה, למעט מי שבית המשפט התיר לו לצאת ממנה (סעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006). לכן כל הסדר פשרה בתביעה ייצוגית טעון אישור של בית המשפט (סעיף 18(א)), כדי לוודא שהוא הוגן ואינו פוגע בעניינם של חברי הקבוצה שאינם בעלי ייצוג ישיר בהליך.

Question 9

מה קורה אחרי שהצדדים בתובענה ייצוגית מסכימים על הסדר פשרה?

Accepted Answer

סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006, קובע שאם לא נמצא טעם לדחות את הבקשה על הסף, יורה בית המשפט על פרסום הודעה בדבר הגשתה לפי סעיף 25, ועל משלוחה — בצירוף הבקשה, ההסדר והתובענה — ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולגופים נוספים. ההודעה כוללת את פרטי ההסדר, ומצוינות בה זכות ההתנגדות לפי סעיף 18(ד) וזכות היציאה לפי סעיף 18(ו).

Question 10

מתי פיטורים אינם חוקיים בדין הישראלי?

Accepted Answer

בישראל, במגזר הפרטי אין דרישה כללית בחוק שהמעסיק יוכיח עילה לפיטורים, אבל פיטורים תקינים מחייבים תום לב, הליך הוגן (כולל שימוע) והודעה מוקדמת בכתב (סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות), ואסור לפטר בניגוד לאיסור שבחוק. פגם באחד מאלה עשוי להקים עילת תביעה.

Question 11

מה חייב להיות בהודעה לעובד על תנאי עבודה — ומה קורה אם היא לא נמסרה?

Accepted Answer

לפי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס״ב-2002, מעסיק חייב למסור לעובד, לא יאוחר מ-30 ימים מתחילת העבודה (ולנער עובד — בתוך 7 ימים), הודעה בכתב עם תנאי העבודה העיקריים (סעיף 1) — אחרת הוא צפוי לקנס (סעיף 4). ואם עלתה מחלוקת על עניין שהיה צריך להופיע בהודעה שלא נמסרה — חובת ההוכחה בעניין זה על המעסיק, ובלבד שהעובד העיד על טענתו (סעיף 5א לחוק).

Question 12

כמה ימי חופשה שנתית מגיעים לעובד בישראל?

Accepted Answer

חוק חופשה שנתית תשי״א-1951 קובע מינימום חוקי שעולה עם הוותק; צו הרחבה ענפי, הסכם קיבוצי או חוזה העבודה עשויים להעניק יותר, ולכן חשוב לבדוק. לפי סעיף 3(א) לחוק, בכל אחת מחמש השנים הראשונות מגיעים 16 ימים קלנדריים (כולל ימי המנוחה השבועית) — כלומר 12 ימי עבודה לעובדי 5 ימים בשבוע ו-14 ימי עבודה לעובדי 6 ימים; בשנה השישית — 18 ימים, בשנה השביעית — 21, ומהשנה השמינית יום נוסף לכל שנה עד 28 ימים. מי שעבד בשנת העבודה פחות ימים מהקבוע בסעיף 3(ב)–(ג) זכאי לחלק יחסי.

Question 13

אילו מוגבלויות מכוסות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות?

Accepted Answer

החוק מגדיר ״אדם עם מוגבלות״ כאדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, שבשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים (סעיף 5).

Question 14

אילו סוגי אפליה בעבודה אסורים בישראל — ומה הסנקציה על הפרה?

Accepted Answer

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח-1988, אוסר על מעסיק להפלות עובדים או דורשי עבודה מחמת מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, הורות, גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, מקום מגורים, השקפה, מפלגה או שירות מילואים — בקבלה לעבודה, בתנאי העבודה, בקידום, בהכשרה ובפיטורים (סעיף 2); הפליה מחמת מוגבלות אסורה לפי סעיף 8 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998. איסורי ההפליה בשני החוקים אינם חלים על מי שמעסיק פחות משישה עובדים (סעיף 21(ג) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, וסעיף 13(א) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות). בית הדין לעבודה רשאי לפסוק פיצויים גם אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין; תקרה לפיצוי בלי הוכחת נזק נקבעה רק בהליך בשל פגיעה על רקע הטרדה מינית (סעיפים 7 ו-10(א)(1)).

Question 15

מה הדין בהעברת עובד למקום עבודה מרוחק או בהורדה בדרגה?

Accepted Answer

העברה לתפקיד בדרגה נמוכה יותר: הורדה בדרגה עשויה להיחשב הרעה מוחשית בתנאי העבודה (סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג-1963) גם כשהשכר לא ירד, שכן ״תנאי העבודה״ אינם מסתכמים בשכר, ומעמד מקצועי וסיכויי קידום עשויים להישקל. העברה למקום עבודה רחוק: אם העברה מכניסה הוצאות נסיעה משמעותיות או דורשת מהעובד להעתיק מגוריו, גם זו עשויה להיחשב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, במיוחד כשהמעסיק אינו משתתף בהוצאות הנוספות.

Question 16

מי זכאי לפיצויי פיטורים, ומתי ויתור עליהם תקף?

Accepted Answer

הדין קובע שעובד שפוטר מעבודתו זכאי לפיצויי פיטורים, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק. פיצוי זה מחושב לפי סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג-1963: שכר של חודש אחד לכל שנת עבודה, לפי השכר האחרון של העובד (סעיף 13 לחוק ותקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ״ד-1964). פשרה או הודאת סילוק לעניין פיצויי פיטורים תקפות רק אם נערכו בכתב ונאמר בהן במפורש שהן לגבי פיצויי הפיטורים (סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים).

Question 17

מה כוללת חובת ההנגשה הסבירה של מעסיק כלפי עובד עם מוגבלות?

Accepted Answer

החוק מחייב מעסיק לבצע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות שיאפשרו את העסקתו — במקום העבודה ובציוד, בדרישות התפקיד, בשעות העבודה, במבדקי הקבלה, בהכשרה ובנוהלי העבודה; אי-ביצוען הוא הפליה (סעיף 8(ה) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998). החובה חלה על מי שמעסיק שישה עובדים או יותר (סעיף 13(א) לחוק, המחיל את סעיף 21(ג) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה), וכל עוד ההתאמה אינה מטילה על המעסיק ״נטל כבד מדי״, שנבחן בין היתר לפי עלות ההתאמה וטיבה, גודל העסק ומבנהו, היקף הפעילות, מספר העובדים והרכבם, וקיום מקורות מימון חיצוניים או ממלכתיים.

Question 18

מתי מצטברים ימי מחלה, ימי חופשה והפרשות לפנסיה?

Accepted Answer

ימי מחלה: מצטברים מהיום הראשון בקצב של יום וחצי לכל חודש עבודה (חוק דמי מחלה, 1976). על היום הראשון של כל מחלה אין תשלום, על השני והשלישי משתלמת מחצית, ומהיום הרביעי — דמי מחלה מלאים (סעיף 2). עד 90 ימים ניתן לצבור. ימי חופשה: מצטברים מהיום הראשון — 16 ימים קלנדריים בכל אחת מחמש השנים הראשונות, שהם 12 ימי עבודה בשבוע של חמישה ימים ו-14 בשבוע של שישה (חוק חופשה שנתית, סעיף 3); מי שעבד בשנה פחות מ-200 ימי עבודה — או פחות מ-240 כשהעסקתו נמשכה רק חלק מהשנה — זכאי לחלק יחסי. חופשה שלא נוצלה עד סיום העבודה נפדית בכסף (סעיף 13). פנסיה: על פי צו ההרחבה לפנסיה חובה — משכר ינואר 2017 מפריש העובד 6% והמעסיק 6.5% לתגמולים ועוד 6% לפיצויים; עובד שיש לו קופת פנסיה פעילה זכאי להפרשות מהיום הראשון, ועובד בלי קופה — לאחר שישה חודשי עבודה. הסכם קיבוצי או חוזה עבודה עשויים לקבוע הפרשה מוקדמת יותר. בדקו את הסכם הענף שלכם.

Question 19

מה קורה כשסוכן חורג מגבולות סמכותו בהסכם סוכנות?

Accepted Answer

אם הסוכן עובר את גבולות סמכויותיו, העסקה אינה מחייבת את השולח, אלא אם אישר אותה בדיעבד (סעיף 6(א) לחוק השליחות) או אם הודעתו או התנהגותו כלפי הצד השלישי יצרו הרשאה (סעיף 3(א)). צד שלישי שלא ידע על החריגה רשאי, כל עוד לא נודע לו על אישור, לראות בסוכן עצמו את בעל דברו, או לחזור בו מהעסקה ולתבוע מהסוכן את נזקו (סעיף 6(ב)).

Question 20

מה הבנק בודק לפני שהוא מנפיק ערבות בנקאית?

Accepted Answer

הבנק לא מנפיק ערבות בלי לוודא שאם יצטרך לשלם — תוכלו להחזיר לו. הוא בודק קודם כל את כושר הפירעון שלכם: דוחות כספיים, תזרים מזומנים, הון עצמי, ועומסי אשראי קיימים. עסקים עם יחסי נזילות בעייתיים מקבלים דחייה — או בטחונות כבדים. הדרישות הבסיסיות להגשת בקשה: טופס בקשת ערבות של הבנק, דוחות כספיים לשנתיים האחרונות לפחות, העתק החוזה או מסמך המכרז שבגינו נדרשת הערבות, ולעיתים ערבות אישית של בעל השליטה. כשהבנק מאשר — הוא לרוב מגדיל את מסגרת האשראי שלכם בסכום הערבות, או דורש פיקדון מזומן צמוד (Cash Collateral) כביטחון. בנק ישראל מסדיר את ניהול סיכוני ערבויות בנקאיות בהוראות לבנקים.

Question 21

מה זה הסכם סוכנות, ומה החשיפה המשפטית שבו?

Accepted Answer

השליחות יכולה להיות כללית (השלוח מוסמך לכל פעולה בתחום עסקי השולח) או מסוימת (הסמכות מוגבלת לעסקאות ספציפיות). ההבדל קריטי: שלוח כללי יכול לחייב אתכם בחוזה גדול — גם בלי שאישרתם אותו מפורשות, כי פעולת השלוח מחייבת את השולח (סעיף 2 לחוק השליחות, התשכ״ה-1965), ובאין הגבלה בהרשאה השליחות חלה על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצוע נושאה (סעיף 5(א)).

Question 22

כמה עולה ערבות בנקאית ולאיזו תקופה היא ניתנת?

Accepted Answer

הבנק גובה עמלה בעד הערבות, ושיעורה תלוי, בין השאר, ברמת הסיכון שהבנק מייחס לכם ובמאפייני הערבות. הערבות ניתנת בדרך כלל לתקופה מוגדרת או עד תאריך שנקבע בה. אם השלמתם את ההתחייבות לפני המועד, אפשר לבקש מהמוטב לאשר לבנק את ביטול הערבות; בדרך כלל הבנק לא יבטל ערבות לפני המועד שנקבע בה בלי הסכמת המוטב, גם אם אתם בטוחים שמילאתם את כל החובות. חשוב לבדוק בכתב הערבות את תנאי הפקיעה והחידוש: ערבות שמתחדשת מעצמה (״אוורגרין״) עשויה להישאר בתוקף זמן רב אם לא שמים לב.

Question 23

אילו סעדים אפשר לדרוש בהפרת חוזה — ואיך בוחרים ביניהם?

Accepted Answer

לפי סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א-1970, הנפגע זכאי לתבוע את אכיפת החוזה או לבטל אותו, ופיצויים אפשר לתבוע בנוסף לאחת מהתרופות האלה או במקומן. אכיפה וביטול הן תרופות חלופיות: מי שביטל את החוזה אינו יכול לדרוש את אכיפתו.

Question 24

מתי מותר להמחות זכות חוזית ומתי אסור?

Accepted Answer

לפי סעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים, התשכ״ט-1969, זכות ניתנת להמחאה אלא אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים: • החוזה אוסר על המחאה במפורש — כגון סעיף "חוזה זה אינו ניתן להמחאה". • ההמחאה תשנה מהותית את החובה של הצד השני — למשל, אם חוזה עם מאמן ספורט מסוים מבוסס על האישיות הספציפית שלו, ההמחאה לאחר תשנה את מהות ההסכמה. • הזכות היא "אישית" בטבעה — זכות הנתונה לאדם ספציפי בשל מאפייניו האישיים. • חוק מיוחד אוסר — למשל, חלק משכר העבודה החודשי אינו ניתן להעברה או לשעבוד (סעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958). מה שאסור תמיד ללא הסכמה: להמחות חובות. כלומר, אי אפשר לגרום לאדם אחר לשאת בחובותיכם מכוח חוזה בלי שהצד השני יסכים לכך.

Question 25

מה בדיוק מתחייב מי שחותם על הסכם סודיות (NDA)?

Accepted Answer

כשחותמים על NDA, לא חותמים רק על "לא לדבר". ההתחייבות כוללת: אי-חשיפה לצד שלישי ללא אישור בכתב; הגנה דיגיטלית ופיזית על המידע (לא להשאיר מסמכים פתוחים, לנעול קבצים); שימוש במידע רק למטרה שלשמה הוא נמסר; והשבת המידע או השמדתו עם סיום הקשר. הנקודה האחרונה היא זו שכי מרבים לשכוח — ולכן ממשיכים להחזיק מידע גם שנים אחרי. אם אתם בצד המקבל מידע — אתם אחראים גם לשמירתו בתוך הארגון. מסירת מידע לאנשים נוספים בחברה ללא אישור מפורש עלולה להיחשב הפרה, גם אם לא "פרסמתם" אותו. בפרקטיקה, כדאי להגדיר מראש מיהם האנשים שמורשים לגשת לחומרים הסודיים.

Question 26

איך מסיימים הסכם סוכנות בלי להיחשף לתביעה?

Accepted Answer

הסוכנות יכולה להסתיים בדרכים שונות: סיום טבעי בתאריך שנקבע בהסכם, ביטול בידי השולח או הסוכן, וכן מותו של אחד מהם, גריעת כשרותו, פשיטת רגלו או פירוק תאגיד (סעיף 14(א) לחוק השליחות). צד שלישי שלא ידע על סיום השליחות זכאי לראותה כנמשכת (סעיף 15(ב)), ולכן השולח צריך להודיע על הסיום לכל צד שלישי שהכיר את הסוכן.

Question 27

מה חייב להיות בהסכם סודיות (NDA) — ומה גורם לבית המשפט שלא לאכוף אותו?

Accepted Answer

הסכם סודיות שקל יותר לאכוף כולל: הגדרה ספציפית של מה נחשב סודי (לא "כל מידע הקשור לעסק" — זה רחב מדי); זיהוי הצדדים וחלוקת האחריות; משך הסודיות — "שנתיים לאחר סיום הקשר" ולא "לנצח"; הגבלת השימוש למטרה מוגדרת; חריגות מפורשות; סעד בגין הפרה; ובית משפט מוסמך. ועוד משהו שמרבים לשכוח: חתימה של כל הצדדים. חוזה אינו טעון צורה מסוימת (סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי)), אבל בלי חתימה קשה הרבה יותר להוכיח שהצד השני הסכים לתנאים. הגדרה רחבה מדי (״כל מידע הקשור לעסק״) מקשה לאכוף את ההסכם — כי קשה לקבוע מה בדיוק הופר, ומידע שאינו עונה על הגדרת ״סוד מסחרי״ בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות אינו מוגן מכוח החוק. ככל שההגדרה ספציפית יותר — כך ההגנה חזקה יותר.

Question 28

מה חוק ה-AI האירופי (EU AI Act) דורש מחברות ישראליות?

Accepted Answer

ה-AI Act האירופי (Regulation (EU) 2024/1689) נכנס לתוקף ב-2024 וחל גם על חברות מחוץ לאיחוד — כולל ישראליות — שמפתחות, מוכרות, או מפעילות AI עבור לקוחות אירופאים. מערכות "סיכון גבוה" — כולל AI בגיוס עובדים, אשראי, בריאות, ומשפטים — כפופות, לפי מועדי התחולה שבתקנה, לחובות של תיעוד מקיף, הערכת סיכונים ופיקוח אנושי.

Question 29

איך ולמי חייב מעסיק להודיע לפני התקנת מצלמות במקום העבודה?

Accepted Answer

מעסיק המעוניין להתקין מצלמות במקום העבודה חייב להודיע על כך לעובדים מראש, בצורה ברורה ומפורשת. לפי הנחיית הרשות להגנת הפרטיות 5/2017, על המעסיק לגבש מדיניות ברורה ומפורטת בדבר אופן השימוש במצלמות, היקפו ומטרותיו — ככל הניתן לאחר היוועצות בעובדים או בנציגיהם — ולהציג אותה באופן קבוע לידיעתם.

Question 30

האם כללי אבטחת המידע והפרטיות חלים על משרד ממשלתי כמו על גוף פרטי?

Accepted Answer

מתקנים ממשלתיים ורשויות ציבוריות (משרדי ממשלה, בתי חולים ציבוריים, רשויות מקומיות) כפופים לחוק הגנת הפרטיות ולתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז-2017, המחייבות, בין היתר, ניהול הרשאות גישה ובקרה ותיעוד של הגישה למאגר (תקנות 8 ו-10). מעבר לכך, מסירת מידע אישי מאת גוף ציבורי — ובכלל זה סרטון — אסורה ככלל, אלא בהסכמת המצולם, כשהמידע פורסם כדין או לפי החריגים שבסעיף 23ג לחוק (סעיף 23ב).

Question 31

מתי המשטרה רשאית לאסוף מידע ביומטרי בלי הסכמה?

Accepted Answer

קיימות חריגות חוקיות שמאפשרות לרשויות אכיפה לאסוף מידע ביומטרי ללא הסכמה מראש, אך תמיד בתנאים מוגדרים: • חקירת עבירות: שוטר מוסמך ליטול טביעות אצבע ואמצעי זיהוי נוספים מחשוד שנחקר באזהרה, מנאשם וממורשע, ולהכליל את נתוני הזיהוי במאגר המשטרתי (סעיפים 11ב ו-11יג לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו-1996).

Question 32

היכן מותר להציב מצלמת אבטחה במקום העבודה — והיכן אסור?

Accepted Answer

הרשות להגנת הפרטיות קבעה הגבלות ברורות על שימוש במצלמות אבטחה בסביבת העבודה. צילום בחדרי שירותים ובמלתחות הוא פגיעה חמורה שקשה להעלות על הדעת אינטרס שיצדיק אותה, וגם בחדר או בעמדת עבודה שאינם פתוחים לציבור רשאי העובד לצפות למרחב פרטי החופשי ממעקב קבוע (הנחיית הרשות 5/2017).

Question 33

מה קורה אם צילומי מצלמות אבטחה דלפו או נעשה בהם שימוש שאינו מורשה?

Accepted Answer

אם סרטוני CCTV דלפו או הופצו ללא הסכמה — לרשתות חברתיות, לגורמים שלישיים, או לרשויות שלא כדין — בעל המתקן ומי שגרם לדליפה עלולים לשאת באחריות לפי חוק הגנת הפרטיות ופקודת הנזיקין [נוסח חדש]. המצולם זכאי לתבוע בגין "פגיעה בפרטיות" לפי סעיף 4 לחוק, שעליה חלות הוראות פקודת הנזיקין; ואם הפרסום עלול להשפיל או לבזות — ייתכן גם עילה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965.

Question 34

מה נדרש כדי שהסכמה לשימוש בנתונים תיחשב הסכמה מדעת?

Accepted Answer

ההסכמה חייבת להיות מוקדמת, מפורשת, ומובנת — לא תיבת סימון שמסומנת כברירת מחדל, לא "שימוש באתר מהווה הסכמה", ולא אותיות קטנות בתחתית עמוד. המקבל חייב לדעת בדיוק ממי יקבל שיווק ועל מה. גיבוי תיעוד ההסכמה הוא חיוני — מי שמאחסן רשימת תפוצה ואינו מסוגל להוכיח מתי ואיך קיבל הסכמה, נמצא בחשיפה. קיים חריג לעסקים שכבר יש להם קשר מסחרי קיים עם הלקוח: מי שרכש מוצר מעסק רשאי לקבל שיווק על מוצרים דומים מאותו עסק — אך רק אם ניתנה לו אפשרות הסרה ברורה בעת הרכישה, ורק לגבי קטגוריות מוצרים דומות. החריג מוגבל ואין לנצל אותו לרשימות תפוצה גורפות.

Question 35

מהי תקופת ההתיישנות בתביעת קניין רוחני — ומה קורה אם לא עושים שימוש בסימן המסחר?

Accepted Answer

תביעות קניין רוחני מתיישנות — אסור לפספס את המועד: • זכויות יוצרים: תקופת ההתיישנות היא 7 שנים (סעיף 5 לחוק ההתיישנות), והיא מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה — ככלל, יום ההפרה (סעיף 6); רק כשהעובדות נעלמו מהתובע מסיבות שלא היו תלויות בו, היא מתחילה ביום שנודעו לו (סעיף 8). • סימנים מסחריים: גם על תביעה בשל הפרת סימן מסחר חלה תקופת ההתיישנות הכללית של 7 שנים, ובנוסף שיהוי ממושך בהגשת התביעה עלול לשמש טענת הגנה לנתבע. כדאי לפעול בסמוך לגילוי ההפרה. • ביטול סימן מסחרי שלא בשימוש: כל אדם מעוניין רשאי לבקש מרשם סימני המסחר לבטל את רישום הסימן לגבי טובין שבהם לא נעשה בו שימוש בתום לב בשלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול (סעיף 41 לפקודת סימני המסחר), אלא אם אי-השימוש נבע מנסיבות מיוחדות במסחר. ״רשמתם ושכחתם״ הוא לא אסטרטגיה — שמרו על הסימן בשימוש פעיל.

Question 36

מה הדין בישראל באחריות לנזק שנגרם על ידי מערכת בינה מלאכותית?

Accepted Answer

בישראל, המשפט הנוהג מסתמך על דיני נזיקין ורשלנות. אין חקיקה ספציפית על AI, ובתי המשפט יבססו את פסיקותיהם על המסגרות הקיימות — עד שהמחוקק יתערב.

Question 37

למה פלטפורמה מסירה פוסט, ומה אפשר לעשות נגד הסרה שגויה?

Accepted Answer

העלת תמונה, פוסט, או סרטון — ופתאום הוא נעלם. בלי התראה. בלי הסבר. או גרוע מכך: קיבלת הודעה שהפרת "כללי הקהילה", אבל לא ברור מה בדיוק עשית. מודרציית תוכן — כלומר ההחלטה של פלטפורמות כמו פייסבוק, טיקטוק, יוטיוב ואינסטגרם מה להסיר ומה להשאיר — עובדת בשלושה מסלולים: אלגוריתמים אוטומטיים (שגויים לעתים קרובות), מודרטורים אנושיים (שעמוסים ועשויים לטעות), ותלונות מצד משתמשים אחרים. כל שיטה עלולה לשגות. וכשהיא שוגה — מי אחראי?

Question 38

כיצד מתנהל הליך של תביעת לשון הרע בבית המשפט בישראל?

Accepted Answer

בתי המשפט בישראל מאזנים בין שני ערכים: זכות האדם לכבוד ולשם טוב מחד, וחופש הביטוי מאידך. בסכסוכי לשון הרע שבהם מעורבים אנשי ציבור, בתי המשפט מרחיבים את ההגנה על חופש הביטוי — הציבור זכאי לדעת ולבקר. ככל שמדובר באדם פרטי, ההגנה על כבודו חזקה יותר. רבים מהסכסוכים מסתיימים בפשרה — לעיתים עוד לפני הדיון הראשון. הנתבע מסיר את הפרסום ומתנצל, התובע ויתר על הסעד הכספי. ביהמ״ש מעודד פתרון מהיר כאשר הנזק הוא מוגבל וניתן לתיקון.

Question 39

Libel ו-Slander: מה ההבדל?

Accepted Answer

בדין האמריקני ובדין הבריטי קיים הבדל חשוב: Libel הוא לשון הרע כתובה (טקסט, תמונה, פרסום), ו-Slander הוא לשון הרע בעל-פה (אמירה, שמועה). ההבדל חשוב כי Libel נחשב חמור יותר — הוא נשמר לאורך זמן, מופץ בקלות, וקל יותר להוכיחו. בישראל, חוק איסור לשון הרע (1965) אינו עושה הבחנה זו — הוא אוסר על כל "דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם." זה כולל גם פרסום כתוב וגם בעל-פה.

Question 40

מהי תקופת ההתיישנות בתביעת לשון הרע?

Accepted Answer

חוק איסור לשון הרע אינו קובע תקופת התיישנות משלו. פרסום לשון הרע הוא עוולה אזרחית לפי סעיף 7 לחוק, שחלות עליה הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ולכן חלה ההתיישנות הכללית: שבע שנים לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958, מהיום שבו נולדה עילת התובענה (סעיף 6). כשהעובדות המהוות את עילת התובענה נעלמו מהתובע מסיבות שלא היו תלויות בו, סעיף 8 מעביר את תחילת המניין ליום שנודעו לו. עם זאת, ככל שחולף זמן כך קשה יותר לשמר ראיות ולבסס דחיפות בבקשה לסעד זמני.

Question 41

איזה פיצוי אפשר לקבל בתביעת לשון הרע בישראל?

Accepted Answer

חוק איסור לשון הרע (סעיף 7א) מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק. החוק נוקב ב-50,000 ₪ לפרסום, אך זה סכום בסיס: סעיף 7א(ה) מצמיד אותו למדד המחירים לצרכן שבסיסו מדד ספטמבר 1998 ומעדכן אותו ב-16 בכל חודש, ולכן התקרה התקפה בעדכון 16.9.2026 היא 84,437.40 ₪. אם יש נזק מוכח — ניתן לתבוע גם עבורו. פרסום בכוונה לפגוע מאפשר פיצוי של עד כפל הסכום. התקרה הסטטוטורית היא תקרה ולא תעריף, ובית המשפט קובע את הסכום לפי היקף התפוצה, חומרת הייחוס והתנהגות המפרסם.

Question 42

האם מחיקת הפוסט מבטלת את תביעת לשון הרע?

Accepted Answer

לא. הפרסום כבר נעשה, והעילה קמה ברגע שהגיע לאדם אחד זולת הנפגע. עם זאת, סעיף 19 לחוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט להתחשב לטובת הנתבע בכך שהתנצל, תיקן או הכחיש — ובלבד שההתנצלות פורסמה "במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים". התנצלות פרטית בהודעה אישית אינה עונה על התנאי.

Question 43

מה נחשב פרסום לעניין חוק איסור לשון הרע?

Accepted Answer

פרסום הוא כל מסירת מידע לאדם שאיננו הנפגע — כלומר גם אמירה לאדם אחד בודד יכולה להוות לשון הרע. פוסט ברשת חברתית, ביקורת בגוגל, מייל לעמית לעבודה, וואטסאפ לקבוצה — כולם "פרסום" לעניין החוק. בתי המשפט נדרשו גם לשאלה אם "שיתוף" של תוכן פוגע מהווה פרסום — והפסיקה בנושא ממשיכה להתפתח.

Question 44

על מי נטל ההוכחה בתביעת לשון הרע?

Accepted Answer

סעיף 16 בונה שתי חזקות. לפי 16(א), נתבע שהוכיח שפרסם באחת הנסיבות שבסעיף 15 ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר — חזקה שפעל בתום לב. לפי 16(ב), חזקה שפעל שלא בתום לב אם הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו, או לא נקט אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא.

Question 45

מה עושים כשמי שפרסם לשון הרע או בריונות רשת אנונימי?

Accepted Answer

משלבים מסלולים: פנייה לפלטפורמה להסרה ותלונה במשטרה, שבידיה סמכויות איתור. בקשה בהליך אזרחי לחייב ספק לחשוף את זהות הגולש מוגבלת: ברע״א 4447/07 מור נ׳ ברק אי.טי.סי קבע בית המשפט העליון שבהיעדר הסדר בחקיקה אין סמכות לצוות על כך. סדר הפעולות משפיע — פנייה מוקדמת לפלטפורמה עלולה להוביל למחיקת החשבון ולהיעלמות עקבות, ולכן כדאי לתעד תחילה ולהיוועץ לפני שפועלים.

Question 46

אילו סמכויות אכיפה יש לרשות מינהלית בישראל?

Accepted Answer

לגופים מינהליים בישראל יש סמכויות להטיל קנסות ולתת צווי סגירה והריסה בלי צו של בית משפט — אבל רק מכוח הסמכה בחוק, ובכפוף לחובות הפרוצדורליות שהחוק קובע. כשהגוף מפר אותן — הצו עלול להתבטל.

Question 47

מה המשמעות המשפטית של כך שלישראל אין חוקה?

Accepted Answer

ללא חוקה, הכנסת יכולה (תאורטית) לחוקק כל חוק שתרצה. מה שמגביל אותה הם חוקי היסוד — ובפרט חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק.

Question 48

מהו קנס מינהלי ומי מוסמך להטיל אותו?

Accepted Answer

קנס מינהלי אינו גזר דין: הוא מוטל על ״עבירה מינהלית״ שנקבעה בתקנות לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו-1985 (סעיף 1), בלי הרשעה פלילית ובלי בית משפט. קנסות מינהליים מוטלים רק על עבירות שנקבעו בתקנות לפי החוקים המנויים בתוספת הראשונה לחוק העבירות המינהליות — ובהם, למשל, חוק הגנת הצרכן, חוק שכר מינימום, חוק עובדים זרים וחוק התכנון והבנייה — בידי מפקח או רשם שמונו לכך (סעיפים 1, 5 ו-6).

Question 49

איזה מידע רשות ציבורית רשאית לסרב למסור לפי חוק חופש המידע?

Accepted Answer

החוק מפרט חריגים מוגדרים. יש מידע שאסור לרשות למסור — למשל מידע שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, או שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות (סעיף 9(א)) — ויש מידע שאינה חייבת למסור, כמו מידע על שיטות העבודה והנהלים של רשות אוכפת שגילויו עלול לפגוע בהליכי חקירה או משפט, או סוד מסחרי של צד שלישי (סעיף 9(ב)). אבל — והכלל הזה חשוב — כל דחייה, מלאה או חלקית, נמסרת בהודעה בכתב שמפרטת את נימוקיה ומיידעת על הזכות לעתור (סעיף 7(ו)). טענה נפוצה של רשויות היא שהטיפול בבקשה ״יצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה״. זו עילה שבחוק עצמו (סעיף 8(1)), אבל היא נבחנת לפי נסיבות הבקשה הקונקרטית — לא כל בקשה שדורשת עבודה עומדת בה, והדחייה צריכה להיות מנומקת (סעיף 7(ו)).

Question 50

עתירה לבג״ץ — מתי ואיך?

Accepted Answer

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג״ץ), דן בעתירות נגד רשויות וגופים ציבוריים בעניינים שאינם בסמכותו של בית משפט אחר (סעיף 15(ג)–(ד) לחוק יסוד: השפיטה); עתירות בעניינים המנויים בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים — למשל חופש המידע ורישוי עסקים — מוגשות לבית המשפט לעניינים מינהליים. כל אדם שנפגע מהחלטה של גוף ציבורי — רשות מקומית, משרד ממשלתי, בית סוהר, גוף ציבורי מוכר — יכול לעתור.

Question 51

מה רשויות המדינה רשאיות לדעת על אדם לפי חוק הגנת הפרטיות?

Accepted Answer

זכות הפרטיות מוגנת הן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והן בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981. לגופים ציבוריים נקבע הסדר מיוחד: מסירת מידע אישי מאת גוף ציבורי אסורה, אלא בהסכמה או בחריגים שבחוק (סעיפים 23ב–23ג).

Question 52

איך מגישים בקשת חופש מידע לרשות ציבורית?

Accepted Answer

הבקשה מוגשת בכתב ישירות לממונה על חופש המידע ברשות הרלוונטית. כל רשות ציבורית חייבת למנות ממונה כזה (סעיף 3). הבקשה צריכה לפרט את המידע המבוקש בצורה ברורה — לא "כל המסמכים", אלא מסמך ספציפי, נושא ספציפי, תקופה ספציפית. ככל שהבקשה ממוקדת יותר, כך גדל הסיכוי לקבל תשובה מהירה וממצה. הרשות חייבת להשיב תוך 30 יום. אם יש צורך, ראש הרשות או מי שהסמיך רשאי להאריך את המועד ב-30 ימים נוספים בהודעה מנומקת בכתב (סעיף 7(ב)), ובמידע רב היקף או מורכב — הארכה נוספת של עד 60 ימים, בהחלטה מנומקת (סעיף 7(ג)). אי-מענה במועד הוא ״העדר החלטה״, ואפשר לעתור נגדו לבית המשפט לעניינים מינהליים.

Question 53

עד כמה חופש הביטוי מוגן בדין הישראלי?

Accepted Answer

חופש הביטוי אינו רשום במפורש בחוק יסוד, אבל בית המשפט העליון פסק שחופש הביטוי הפוליטי הוא חלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם (בג״ץ 10203/03 ״המפקד הלאומי״ בע״מ נ׳ היועץ המשפטי לממשלה, פ״ד סב(4) 715). ביטוי שיש בו סכנה ממשית לביטחון המדינה, הסתה לאלימות, או לשון הרע — מוגבל.

Question 54

מה נחשב 'נכס ציבורי' לעניין איסור התעמולה?

Accepted Answer

סעיף 2א חל על כספים ועל נכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גוף מבוקר לפי פסקאות (1), (2), (3), (4) ו-(9) לסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, או של תאגיד שהממשלה או רשות מקומית משתתפת בהנהלתו או בהונו, וכן על מקרקעין ומיטלטלין המוחזקים למעשה על ידם. בהחלטות 2026 נקבע או יושם הכלל שלשכת שר במשרד ממשלתי, חדר בקומת הממשלה במשרד ראש הממשלה, חשבונות רשמיים של משרד וסמל המדינה הם נכסי ציבור — ואילו תואר 'שר', דגל המדינה ולשכה בבניין הכנסת אינם. מאז תיקון מס׳ 42 (16.7.2026) הוחרג מהאיסור ״צילום כשלעצמו״ בלשכת שר (סעיף 2א(2)).

Question 55

במה בוררות מסחרית בינלאומית שונה מבוררות בישראל?

Accepted Answer

ההבדל המרכזי הוא הדין החל: על בוררות בין-לאומית בעניין מסחרי שמושבה בישראל, בהליך שהחל מיום 14.2.2024 ואילך, חל חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ״ד-2024, המבוסס על חוק המודל של UNCITRAL — ולא חוק הבוררות, התשכ״ח-1968 (סעיפים 3 ו-48 לחוק החדש). בוררות היא בין-לאומית, למשל, כשמקומות העסקים של הצדדים נמצאים בתחומי שיפוט שונים (סעיף 3(ג)).

Question 56

מי אחראי לכסף שנגנב בהונאת פישינג — הבנק, הלקוח או הפלטפורמה?

Accepted Answer

הכלל בחוק שירותי תשלום, התשע״ט-2019, אינו מבחן של רשלנות: על שימוש לרעה שנעשה לפני שהודעתם לבנק או לחברת האשראי אתם אחראים לכל היותר לסכום מוגבל — 75 ₪ ועוד 30 ₪ לכל יום מאז שנודע לכם ועד ההודעה, ולא יותר מ-450 ₪ אם הודעתם בתוך 30 ימים מהשימוש הראשון (סעיף 24(ג)); ועל שימוש שאחרי ההודעה — אינכם אחראים כלל (סעיף 24(ב)). ההגבלה אינה חלה אם העמדתם את הרכיב החיוני של אמצעי התשלום לרשות אדם אחר, בכפוף לחריגים שבסעיף 24(ד), או אם פעלתם במרמה (סעיף 26). אם הבנק סבור שחל אחד החריגים, הוא רשאי לחזור ולחייב אתכם רק אחרי הודעה בכתב ומנומקת, ככלל 15 ימים לפחות לפני החיוב (סעיף 27(ב)), ובמחלוקת על כך מכריע בית המשפט.

Question 57

האם העסק אחראי כשעובד שלו העביר כסף בעקבות מייל מזויף?

Accepted Answer

מעסיק שלא הכשיר עובדים, לא הטמיע נהלי אימות, ולא אסר על העברות גדולות ללא אישור כפול, עלול להיתקל בטענת אשם תורם אם יתבע את הבנק או גורם אחר — ואז הפיצוי שייפסק לו יופחת לפי מידת אחריותו לנזק (סעיף 68 לפקודת הנזיקין). כלפי צדדים שלישיים, מעסיק חב על מעשה שעשה עובד שלו תוך כדי עבודתו (סעיף 13 לפקודה).

Question 58

מתי פלטפורמת תשלומים אחראית לחיוב שבוטל, ולא רק חברת האשראי?

Accepted Answer

ככלל, חברת האשראי מחזירה לכם את הכסף (סעיף 27 לחוק שירותי תשלום), ולעיתים גובה אותו מהעסק שקיבל את התשלום — אך לא כשבעסקה נעשה שימוש בפרט אימות מוגבר, או כשאימות כזה לא היה אפשרי או לא הותר לעסק (סעיף 32(א)). אם הפלטפורמה לא עמדה בחובותיה ובשל כך נגרם לכם נזק, ייתכן שתעמוד לכם עילה ישירה נגדה בדיני הנזיקין, לצד זכויותיכם כלפי מנפיק אמצעי התשלום — שאלה שנבחנת לפי נסיבות המקרה.

Question 59

איך מזהים ניסיון הונאת תשלומים לפני שהכסף יוצא?

Accepted Answer

הסימנים שמחייבים עצירה ובדיקה: דחיפות מלאכותית — "חייב להיות היום", "אל תדברי עם אחרים", "זה חשאי". הכלל הזהב: כל הוראת תשלום מעל סכום שקבעתם מראש (לדוגמה 10,000 ש״ח) טעונה אימות קולי — שיחת טלפון למספר המוכר לכם, לא להתקשר לפי מספר שהופיע בהודעה.

Question 60

מה זה גישור מסחרי ובמה הוא שונה מבוררות?

Accepted Answer

גישור מסחרי הוא הליך שבו צד שלישי ניטרלי — המגשר — מסייע לצדדים להגיע להסכמה מרצון. שימו לב להבדל הקריטי: המגשר לא מכריע. הוא לא שופט ולא בורר. תפקידו לנהל שיחה, לאתר מה כל צד באמת צריך, ולעזור לכם למצוא נקודת אמצע שתוכלו לחיות איתה. כשגישור מצליח — שני הצדדים יוצאים עם הסכמה שבחרו. לא פסק דין שנכפה.

Question 61

אילו חובות הדין הישראלי מטיל על פלטפורמות פינטק ועסקים שמקבלים תשלומים מקוונים?

Accepted Answer

עסקים שמקבלים תשלומים אונליין — חנויות, פינטק, אפליקציות — כפופים לחובות שמגנות עליכם כצרכנים — חלקן רק אם הם גופים פיננסיים מפוקחים: • אימות זהות (KYC): גופים פיננסיים שחלות עליהם חובות לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000 — תאגידים בנקאיים וגופים שבתוספת השלישית לחוק, ובהם חברות תשלומים — חייבים לזהות את מקבלי השירות לפי הצו החל עליהם. • אבטחת מידע: לפי סעיף 17 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, בעל השליטה במאגר מידע והמחזיק בו אחראים לאבטחת המידע שבו, ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז-2017, קובעות את היקף החובה.

Question 62

מתי כדאי להעדיף בוררות על הליך בבית משפט?

Accepted Answer

• סכסוכים בינלאומיים - כי הצדדים בוחרים את מקום הבוררות ואת הבוררים, במקום להתדיין בבית משפט זר. • כאשר צדדים רוצים סודיות - בוררות היא פרטית.

Question 63

מהי בוררות מסחרית?

Accepted Answer

בוררות מסחרית (Commercial Arbitration) היא דרך חלופית לפתרון סכסוכים עסקיים מחוץ לבית משפט. בישראל, בוררות מסחרית מוסדרת בחוק הבוררות, התשכ״ח-1968, ובוררות בין-לאומית בעניין מסחרי שמושבה בישראל, בהליך שהחל מ-14.2.2024 — בחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ״ד-2024.