קיבלתם מכתב דרישה על הפרת זכויות יוצרים בתמונה או בתוכן: מה בודקים ומה עושים

עמוד השירות: עורך דין מסחר דיגיטלי ו-AI: תקנון, פרטיות ודיוור.

מה מכתב הדרישה יכול לדרוש, ומה רק בית משפט קובע

מכתב דרישה הוא עמדה של מי ששלח אותו. פיצוי בלי הוכחת נזק פוסק רק בית משפט, ״על פי בקשת התובע״, בסכום ״שלא יעלה על״ 100,000 ₪ לכל הפרה (סעיף 56(א) לחוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007). זו תקרה ולא תעריף.

בתוך התקרה בית המשפט רשאי לשקול, בין השאר (סעיף 56(ב)):

• היקף ההפרה ומשך הזמן שבו נמשכה;
• חומרת ההפרה;
• הנזק הממשי והרווח שצמח למפר, להערכת בית המשפט;
• מאפייני הפעילות של המפר והיחסים בין הצדדים;
• תום הלב של המפר.

הפרות שנעשו ״במסכת אחת של מעשים״ נחשבות הפרה אחת (סעיף 56(ג)). הסכום 100,000 ₪ אינו צמוד למדד; שר המשפטים רשאי לשנותו בצו (סעיף 56(ד)), והוא הסכום הקבוע בחוק ב-27.10.2026. אותו פיצוי אפשר לבקש גם על פגיעה בזכות המוסרית, למשל השמטת שם הצלם.

ארבעה דברים לעשות עוד היום

1. תעדו לפני שמסירים. צלמו את העמוד כפי שהוא: היכן הופיעה היצירה, באיזה גודל, מאיזה תאריך ועד מתי, ומאיפה הגיעה: רכישה ממאגר, רישיון, ספק תוכן, בונה האתר או עובד.
2. ואז הסירו את היצירה או הפסיקו את השימוש. ההפסקה לא מוחקת את מה שכבר קרה, אבל משך ההפרה הוא אחד השיקולים בפיצוי (סעיף 56(ב)(2)), והפסקה בזמן סביר אחרי ההודעה היא תנאי לפטור שבסעיף 56א.
3. בדקו מי העלה. מפר הוא גם מי ש״מרשה לאחר לעשות״ את הפעולה בלי רשות (סעיף 47(א)). אם בונה האתר או ספק תוכן העלה את התמונה, בדקו מה ההסכם איתו קובע.
4. אל תודו בכתב לפני שבדקתם. כל מה שתכתבו עשוי לשמש בהמשך. הודאה בכתב בזכות של התובע גם מתחילה מחדש את תקופת ההתיישנות (סעיף 9 לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958).

המועד שנכתב במכתב הוא מועד שקבע השולח. תביעה אזרחית מתיישנת, ככלל, בתוך שבע שנים מיום ההפרה (סעיפים 5(1) ו-6 לחוק ההתיישנות).

חמש שאלות לבדיקת הטענה

1. האם יש ביצירה זכות יוצרים?

זכות יוצרים קיימת ביצירה מקורית ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית שמקובעת בצורה כלשהי. תצלום הוא ״יצירה אמנותית״ (סעיפים 1 ו-4). אין זכות ברעיון, בשיטה, בעובדה או בנתון, אלא רק בדרך הביטוי שלהם (סעיף 5). הזכות נמשכת כל חיי היוצר ועוד 70 שנה (סעיף 38).

צילום מלפני 25.5.2008: לגבי זהות המחבר ותקופת הזכות בצילום כזה ממשיך לחול חוק זכות יוצרים, 1911 (סעיף 78(ט)). לפיו המחבר הוא מי שהיה בעל הנגטיבה בעת שנעשתה, והזכות נמשכת 50 שנה מעשיית הנגטיבה (סעיף 21 לחוק 1911).

2. האם מי ששלח את המכתב הוא בעל הזכות?

היוצר הוא הבעלים הראשון (סעיף 33). יצירה של עובד לצורך עבודתו ובמהלכה שייכת למעביד, ויצירה מוזמנת שייכת ליוצר, בשני המקרים אלא אם הוסכם אחרת (סעיפים 34–35). תביעה רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, וגם בעל רישיון ייחודי (סעיף 54(א)). שם שמופיע על היצירה בדרך המקובלת כשם היוצר יוצר חזקה שהוא היוצר, אלא אם הוכח אחרת (סעיף 64(1)). בצילום מלפני 25.5.2008 שאלת הבעלות נקבעת לפי הדין הקודם (סעיף 78(ה)). מותר לבקש מהשולח את הפרטים שמבססים את הזכות שלו.

3. האם היה לכם רישיון?

אם רכשתם את התמונה ממאגר או קיבלתם אותה מספק, בדקו את תנאי הרישיון: לאיזה שימוש, לכמה זמן ובאיזה היקף. רישיון יכול להיות מוגבל למקום, לתקופה או לפעולה מסוימת (סעיף 37(ב)). רק העברת הזכות ורישיון ייחודי טעונים מסמך בכתב (סעיף 37(ג)).

4. האם השימוש מותר לפי החוק?

• שימוש הוגן: מותר למטרות כגון ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי או הבאת מובאות, ונבחן, בין השאר, לפי ארבעה שיקולים: מטרת השימוש ואופיו, אופי היצירה, היקף השימוש, והשפעתו על השוק של היצירה (סעיף 19). הפירוט: שימוש הוגן בזכויות יוצרים.
• שימוש אגבי: הכללה אגבית של יצירה בצילום, בסרט או בתקליט מותרת; הכללה מכוונת של יצירה מוסיקלית אינה נחשבת אגבית (סעיף 22).
• מקום ציבורי: צילום של יצירה אדריכלית, פסל או יצירת אמנות שימושית שממוקמים בקביעות במקום ציבורי — מותר (סעיף 23).
• קרדיט אינו רשות. ציון שם הצלם נוגע לזכות המוסרית (סעיף 46). הזכות להעתיק נשארת של בעל הזכות (סעיף 11).

5. כמה הפרות יש כאן באמת?

המכתב עשוי למנות כל תמונה, כל עמוד או כל פרסום כהפרה נפרדת. החוק קובע שהפרות ״במסכת אחת של מעשים״ הן הפרה אחת (סעיף 56(ג)). השאלה אם כמה פרסומים הם מסכת אחת נבחנת לפי העובדות.

הפטור שבסעיף 56א: מתי אין פיצוי בלי הוכחת נזק

סעיף 56א, שנוסף לחוק בתיקון מס׳ 5 בשנת 2019, קובע שהפיצוי בלי הוכחת נזק שבסעיף 56 לא יחול על מי שהעמיד ברשת יצירה אמנותית, כמו תמונה, שכבר הועמדה לרשות הציבור, אם התקיימו כל אלה:

1. הפסקתם את ההפרה בתוך זמן סביר אחרי שקיבלתם הודעה מבעל הזכות או ממי מטעמו;
2. התמונה לא הועתקה מקטלוג שהועמד ברשת כדי למכור את היצירות שבו או לתת רישיון לשימוש בהן;
3. ואחד מאלה: השימוש לא היה למטרה מסחרית, או אתם עמותה, מוסד ללא כוונת רווח, חברה לתועלת הציבור, הקדש או אגודה עותמנית שהמחזור השנתי שלה אינו עולה על 1,200,000 ₪.

מה הפטור אינו עושה:

• הוא אינו חל על מוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית, תאגיד שהוקם לפי חוק, ועמותות וגופים ללא כוונת רווח שהמחזור שלהם עולה על 1,200,000 ₪ (סעיף 56א(ב)).
• הוא שולל רק את הפיצוי בלי הוכחת נזק שבסעיף 56. הוא אינו מבטל את ההפרה עצמה, ובעל הזכות עדיין רשאי לבקש צו מניעה (סעיף 53) או פיצוי על נזק שיוכיח.

פטור נפרד, לשימוש לא מסחרי במסגרת הפעילות הרגילה, חל על מוסדות חינוך, ספריות, ארכיונים ומוזאונים מהסוגים שקבע השר (סעיף 56א(ג)).

המקור: פסק הדין, פסקאות 14–20. בית המשפט הוסיף שגם אילו חל הסייג, היה מוסמך לפסוק פיצוי על נזק שהוכח, לרבות נזק לא ממוני (פסקה 18). פסק דין של בית משפט שלום אינו תקדים מחייב, וכל מקרה נבחן לפי עובדותיו.

״לא ידעתי״: מתי מפר תמים פטור מפיצויים

מפר שלא ידע ולא היה עליו לדעת, בזמן ההפרה, שקיימת ביצירה זכות יוצרים, לא יחויב בפיצויים (סעיף 58). המבחן כפול: לא די שלא ידעתם; צריך שגם לא היה עליכם לדעת, במועד ההפרה, שיש ביצירה זכות יוצרים. לשון הסעיף מתייחסת לידיעה שקיימת זכות יוצרים ביצירה, לא לידיעה מי בעל הזכות. גם כשהסעיף חל, בית המשפט רשאי לתת צו מניעה (סעיף 53).

קרדיט ושינויים בתמונה: הזכות המוסרית

ליוצר יש זכות ששמו ייקרא על יצירתו ״בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין״, וזכות שלא יוטל ביצירה פגם או סילוף שפוגעים בכבודו או בשמו (סעיף 46). הזכות שייכת ליוצר עצמו, גם אם העביר את זכות היוצרים לאחר (סעיף 45(ב)), והוא זה שתובע עליה (סעיף 55). לכן במכתב אחד עשויות להופיע שתי דרישות: של בעל הזכות על ההעתקה, ושל הצלם על השמטת שמו.

אם חיפשתם את היוצר בשקידה סבירה ולא מצאתם אותו, ציינתם שהשימוש נעשה לפי החוק ומסרתם פרטי קשר, השמטת השם אינה הפרה של הזכות המוסרית, ובשימוש מסחרי נדרשת גם הודעה מוקדמת ברשת או בעיתון יומי (סעיף 50(א1)). אותו מנגנון קיים לשימוש ביצירה שבעליה לא אותר, ובשימוש מסחרי נדרש גם תשלום תמלוג ראוי אחרי שבעל הזכות פנה (סעיף 27א).

איך עונים למכתב: מה כדאי שיופיע בתשובה

אין תשובה אחת. מה שבודקים לפני שכותבים:

• בקשת פרטים: איזו יצירה, איפה הופיעה, ומה מבסס את הבעלות של השולח.
• הרישיון שלכם, אם יש: מאיפה התמונה, ומה התנאים שקיבלתם.
• ההגנות שבחוק: שימוש הוגן, שימוש אגבי, מקום ציבורי, הפטור שבסעיף 56א, מפר תמים.
• מספר ההפרות: אם המכתב מונה כל פרסום כהפרה נפרדת, טענת ״מסכת אחת״.
• ניסוח: בלי הודאה בכתב בזכות של השולח, כל עוד לא בדקתם.

הסדר בהסכמה, כמו רישיון בדיעבד או תשלום מוסכם, אפשרי בכל שלב. שלד כללי למכתבים לפני תביעה: מכתב התראה לפני תביעה.

אם הוגשה תביעה

• התיישנות: שבע שנים מיום ההפרה; אם העובדות נעלמו מהתובע מסיבות שלא היו תלויות בו, ושגם בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע, מהיום שנודעו לו (סעיפים 5(1), 6 ו-8 לחוק ההתיישנות).
• תביעה קטנה: רק יחיד רשאי לתבוע בבית המשפט לתביעות קטנות, עד 39,900 ₪ בשנת 2026. סוכנות צילום שהיא חברה אינה תובעת שם (סעיף 60(א) לחוק בתי המשפט). המדריך: בית משפט לתביעות קטנות.
• דין וחשבון: בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע למסור פרטים על ההפרה (סעיף 57).
• פרסום בעילום שם: מי שטוען שזכותו הופרה ברשת וזהות המפר אינה ידועה לו רשאי לבקש מבית המשפט המחוזי להורות למי שמחזיק במידע, כמו פלטפורמה או ספק, למסור לבית המשפט פרטים שיאפשרו לזהות את המפר (סעיף 60ב).

שאלות נפוצות

כמה משלמים על תמונה שהועלתה לאתר בלי רשות?

אין סכום קבוע. בלי הוכחת נזק, בית המשפט רשאי לפסוק עד 100,000 ₪ לכל הפרה, לפי שיקולים כמו היקף ההפרה, משכה ותום הלב, והפרות במסכת אחת הן הפרה אחת (סעיף 56). לדוגמה בלבד, בפסק דין פומבי של בית משפט שלום (ת״א 24465-09-21 פלאש 90 נ׳ הילמן, 17.8.2022) נפסקו על תמונה אחת, בשימוש מוגבל שהופסק מיד, 4,000 ₪ לבעלת הזכות ו-6,000 ₪ לצלם. פסק דין כזה אינו מחייב, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

הורדתי את התמונה מיד. עדיין אפשר לתבוע אותי?

כן, על התקופה שבה הופיעה. ההסרה רלוונטית לשיקול של משך ההפרה (סעיף 56(ב)(2)), ובשימוש לא מסחרי שהופסק בזמן סביר אחרי ההודעה ולא הועתק מקטלוג למכירה או לרישוי, סעיף 56א שולל את הפיצוי בלי הוכחת נזק.

מותר להשתמש בתמונה שמצאתי בגוגל?

ככלל לא, בלי רשות בעל הזכות. מפר הוא מי שעושה ביצירה פעולה כמו העתקה או העמדה לרשות הציבור בלי רשות, אלא אם השימוש מותר לפי החוק, למשל שימוש הוגן (סעיפים 11, 19 ו-47(א)). העובדה שהתמונה כבר הייתה ברשת היא אחד מתנאי הסייג שבסעיף 56א, לא היתר לשימוש.

ציינתי את שם הצלם. זה לא מספיק?

ככלל לא. הקרדיט נוגע לזכות המוסרית (סעיף 46); הזכות להעתיק ולהעמיד לרשות הציבור שייכת לבעל זכות היוצרים (סעיף 11), ושימוש עם קרדיט ובלי רשות מפר אותה, אלא אם הוא מותר לפי החוק (סעיף 47(א)).

סוכנות צילום שלחה את המכתב. היא רשאית לתבוע?

אם היא בעלת זכות היוצרים או בעלת רישיון ייחודי ביצירה — כן (סעיף 54(א)). על השמטת שם הצלם תובע הצלם עצמו (סעיף 55). מותר לבקש את הפרטים שמבססים את הזכות.

כמה זמן יש לשולח להגיש תביעה?

שבע שנים מיום ההפרה, ככלל (סעיפים 5(1) ו-6 לחוק ההתיישנות). הודאה בכתב בזכות של התובע מתחילה את התקופה מחדש מיום ההודאה (סעיף 9).

התמונה נוצרה בבינה מלאכותית. יש בה זכות יוצרים?

החוק מגן על ״יצירה מקורית״ (סעיף 4) ואינו מזכיר בינה מלאכותית. השאלה מי היוצר, אם בכלל, של תוצר כזה נדונה במדריך בעלות על תוכן שיצרה בינה מלאכותית.