ליווי מעסיקים: שימוע, פיטורים ותביעות עובדים

עו״ד ורו״ח ירון מאירי מייצג עובדים ומעסיקים בבית הדין לעבודה ובהליכי גישור. העמוד הזה מוקדש לצד של המעסיק: מה החוק דורש לפני פיטורים ובמהלך ההעסקה, ומה עושים כשעובד מגיש תביעה.

איך עורכים שימוע לפני פיטורים?

חובת השימוע אינה כתובה בחוק; מקורה בחובת תום הלב ביחסי עבודה (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי)). המשמעות למעסיק: להציג לעובד את הטענות מראש, לאפשר לו להתייחס אליהן, ולשקול את התשובה בלב פתוח לפני ההחלטה.

כשבית הדין בוחן שימוע, הוא בודק בין השאר:

• אם העובד קיבל מראש פירוט של הטענות נגדו — ולא רק כותרת כללית כמו ״בעיות תפקוד״.
• אם מי שערך את השימוע יכול באמת להשפיע על ההחלטה.
• אם ההחלטה נבעה מהשימוע, או שהתקבלה עוד לפניו.

שימוע שנערך אחרי שההחלטה כבר התקבלה בפועל הוא שימוע למראית עין, והוא עלול לחייב את המעסיק בפיצוי גם כשהייתה סיבה עניינית לפטר. לכן כדאי לתעד כל שלב: הזימון, מה נאמר בשימוע, והחלטה מנומקת בכתב.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מה החוק דורש בהודעה מוקדמת לפיטורים?

מעסיק שמבקש לפטר עובד חייב לתת לו הודעה מוקדמת בכתב, שמציינת את יום הוצאת ההודעה ואת היום שבו הפיטורים נכנסים לתוקף (סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א-2001). אורך ההודעה תלוי בוותק ובאופן תשלום השכר. עובד שעיקר שכרו משתלם על בסיס חודשי (״עובד במשכורת״) זכאי להודעה מוקדמת של:

• יום אחד בעד כל חודש עבודה, במהלך ששת חודשי העבודה הראשונים;
• 6 ימים, ועוד יומיים וחצי בעד כל חודש עבודה, מהחודש השביעי ועד תום השנה הראשונה;
• חודש, אחרי השנה הראשונה (סעיף 3).

לעובד שאינו עובד במשכורת, למשל עובד בשכר שעתי או יומי (״עובד בשכר״), יש סולם אחר, שמגיע לחודש אחרי השנה השלישית (סעיף 4).

המעסיק רשאי לוותר על עבודת העובד בתקופת ההודעה, כולה או מקצתה, אם ישלם לו את שכרו הרגיל בעד התקופה הזו (סעיף 6(א)). מעסיק שפיטר בלי הודעה מוקדמת חייב בפיצוי השווה לשכר הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה (סעיף 7(א)). ובסיום העבודה, המעסיק חייב לתת לעובד אישור בכתב על תחילת יחסי העבודה ועל סיומם; מי שלא נתן אותו בתוך 14 יום מיום העבודה האחרון, או בתוך 7 ימים מדרישה בכתב של העובד — המוקדם מביניהם — עובר עבירה (סעיף 8).

מה חייבים למסור לעובד בכתב על תנאי העבודה?

בתוך 30 יום מתחילת העבודה (ולנער — בתוך 7 ימים) המעסיק חייב למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי העבודה (סעיף 1 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס״ב-2002). ההודעה כוללת, בין השאר, את זהות המעסיק והעובד, תאריך תחילת העבודה, עיקרי התפקיד והממונה הישיר, סך התשלומים ומועדי תשלום השכר, אורך יום העבודה או שבוע העבודה הרגיל, יום המנוחה השבועי, והתשלומים לתנאים סוציאליים והגופים שאליהם הם מועברים (סעיף 2(א)). על שינוי בתנאים מודיעים בתוך 30 יום, למעט חריגים — למשל שינוי שנובע משינוי בדין, או שינוי שמופיע בתלוש השכר (סעיף 3). החוק אינו חל על עובד שתקופת עבודתו אינה עולה על 30 יום (ולנער — 7 ימים) (סעיף 9).

ההודעה היא גם ראיה. בתביעה של עובד שבה שנוי במחלוקת עניין שהיה צריך להופיע בהודעה, והמעסיק לא מסר אותה, נטל ההוכחה באותו עניין עובר למעסיק — ובלבד שהעובד העיד על טענתו (סעיף 5א). כשההודעה לא נמסרה ביודעין, בית הדין לעבודה רשאי גם לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (סעיף 5(ב)).

מתי אסור לפטר, גם אחרי שימוע?

בתקופות מסוימות החוק מגן על העובד גם כשלמעסיק יש סיבה שנראית לו עניינית. בקצרה:

• הריון ולידה: פיטורי עובדת בהריון שעבדה אצל המעסיק 6 חודשים לפחות טעונים היתר של שר העבודה, שלא יינתן אם הפיטורים קשורים להריון (סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, התשי״ד-1954). בתקופת הלידה וההורות הפיטורים אסורים לחלוטין (סעיף 9(ג)(1)).
• טיפולי פוריות: בתקופת היעדרות לטיפולים, וב-150 הימים שאחריה, אסור לפטר בלי היתר (סעיף 9(ה)(1) לחוק עבודת נשים). בתנאים שבסעיף 9(ה)(3), ההגנה חלה גם על מי שלא נעדר מהעבודה בתקופת הטיפולים.
• מילואים: אסור לפטר עובד בשל שירות מילואים; בזמן השירות, ובשירות של יותר מיומיים רצופים גם ב-30 הימים שאחריו, אסור לפטר בלי היתר של ועדת התעסוקה (סעיף 41א לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט-1949).
• מחלה: ככלל אסור לפטר עובד שנעדר בשל מחלה, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה שצבר (סעיף 4א לחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976).
• אפליה: אסור להפלות בפיטורים מחמת הטעמים שבסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח-1988, ובהם מין, הריון, הורות, גיל, דת ושירות מילואים.

הפירוט, כולל החריגים, נמצא בעמוד פיטורים שלא כדין. לפני פיטורים בתקופה כזו, בודקים קודם אם נדרש היתר.

למה רישומי נוכחות ותלושים הם הראיות של המעסיק?

מעסיק חייב לנהל פנקס שעות עבודה: שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות והגמול ששולם בעדן (סעיף 25(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א-1951). הרישום נעשה באופן שוטף וכולל את השעות בפועל; כשאינו נעשה באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, העובד חותם עליו מדי יום והוא מאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה, אלא אם נקבעה דרך אחרת (סעיף 25(א1)). לפי הודעה שפורסמה מכוח סעיף 25(ב), החובה חלה על כל מי שמעסיק עובד לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי.

הסיבה המעשית: בתביעת שכר שבה שעות העבודה שנויות במחלוקת, מעסיק שלא הציג רישומי נוכחות נושא בנטל להוכיח שהעובד לא עמד לרשות העבודה באותן שעות — בשעות נוספות, עד 15 שעות בשבוע או 60 בחודש (סעיף 26ב(א)–(ב) לחוק הגנת השכר). וכשהתלוש לא כולל רכיבים כמו גמול שעות נוספות, דמי חופשה או דמי הבראה, חזקה שהשכר ששולם הוא שכר רגיל שאינו כולל אותם, אלא אם המעסיק הוכיח אחרת (סעיף 26ב(ג)).

התלוש עצמו חייב לכלול את הפרטים שבתוספת לחוק הגנת השכר, ולהימסר לעובד לא יאוחר מהיום הקובע (סעיף 24). כשהמעסיק לא מסר תלוש, או מסר תלוש חסר, ביודעין, בית הדין לעבודה רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה בשל כל תלוש כזה (סעיף 26א(ב)). בדיקת התלושים מתאימה גם למעסיק שרוצה לוודא שהם תקינים, לפני ביקורת או לפני סיום העסקה.

מה עושים כשמתקבל כתב תביעה מעובד?

כשבית הדין מורה לנתבע להגיש כתב הגנה, יש להגיש אותו בתוך 30 יום מהיום שההוראה הומצאה לו, או מהיום שניתנה, אם ניתנה בנוכחותו. שופט או רשם רשאים להאריך את המועד, ומטעמים מיוחדים גם לקצר אותו (תקנות 27 ו-28 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב-1991). נתבע שלא הגיש כתב הגנה במועד — בית הדין רשאי לתת נגדו פסק דין שלא בפניו, על יסוד כתב התביעה בלבד (תקנה 43(א)).

כתב ההגנה צריך להגיב לכל טענה שבכתב התביעה; הכחשה סתמית אינה מספיקה (תקנה 29(א)). טענת עובדה שלא הוכחשה, במפורש או מכללא, נחשבת ככלל כטענה שמודים בה (תקנה 30(א)). לכן כבר בימים הראשונים כדאי לאסוף את התלושים, רישומי הנוכחות, ההודעה לעובד, תיעוד השימוע ומכתב הפיטורים, ולבדוק אם חלק מהרכיבים הנתבעים התיישנו — למשל פיצויי הלנת שכר (סעיף 17א לחוק הגנת השכר) או תביעות לפי חוק חופשה שנתית (סעיף 31 לאותו חוק). את שלבי ההליך מפרט המדריך להליך בבית הדין לעבודה.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

שאלות נפוצות

אפשר לשלם לעובד את תקופת ההודעה המוקדמת במקום שיעבוד בה?

כן. סעיף 6(א) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות מתיר למעסיק לוותר על נוכחות העובד ועל עבודתו בתקופת ההודעה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לו פיצוי השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שעליה ויתר.

עובד התפטר ועזב בלי הודעה מוקדמת. יש לכך משמעות?

כן. גם עובד שמתפטר חייב לתת הודעה מוקדמת, לפי אותו סולם של ותק (סעיפים 2(ב) ו-5 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות). עובד שחדל לעבוד בלי לתת אותה חייב לשלם למעסיק פיצוי השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה (סעיף 7(ב)).

לא הספקנו להגיש כתב הגנה בזמן. מה עלול לקרות?

בית הדין רשאי לתת פסק דין שלא בפני הנתבע, על יסוד כתב התביעה בלבד (תקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב-1991). שופט או רשם רשאים להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה (תקנה 28), ולכן כשצריך עוד זמן, כדאי לפנות מוקדם ככל האפשר.

אנחנו עסק קטן. גם אנחנו חייבים לנהל רישום של שעות העבודה?

לפי הודעה שפורסמה מכוח סעיף 25(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, החובה לנהל פנקס שעות עבודה חלה על כל מי שמעסיק עובד לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי. בלי רישום כזה, בתביעה שבה שעות העבודה שנויות במחלוקת, נטל ההוכחה עובר למעסיק, ובשעות נוספות עד 15 שעות בשבוע או 60 בחודש (סעיף 26ב לחוק הגנת השכר).

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

עו״ד ורו״ח ירון מאירי
עורך דין ורואה חשבון · חבר לשכת עורכי הדין בישראל ולשכת רואי החשבון בישראל. LL.B · B.A במנהל עסקים (חשבונאות) · Executive MBA. משרד עצמאי בקריית אונו. שפות: עברית, אנגלית.
מייצג עובדים ומעסיקים בבית הדין לעבודה — שכר והלנתו, פיטורים ושימוע, פיצויים, שעות נוספות והסכמי העסקה. בתיקים שנשענים על חיובים, שכר או דוחות כספיים, הבדיקה החשבונאית נעשית כחלק מהטיפול המשפטי.
אפשר לבדוק: רישיון רו״ח 500112906, פעיל מ-10.1.2013 (מאגר רואי החשבון, data.gov.il)
לעמוד האודות ← · מן התקשורת ←