בקצרה: פוסט או תגובה בפייסבוק, וגם הודעה בקבוצת וואטסאפ, הם ״פרסום״ לפי חוק איסור לשון הרע, ודי שהגיעו לאדם אחד מלבד הנפגע (סעיף 2). הצעד הראשון הוא תיעוד מלא לפני שהפרסום נמחק, ואחריו דיווח לפלטפורמה ודרישת הסרה בכתב. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי גם בלי הוכחת נזק, עד תקרה צמודת מדד (סעיף 7א), ולהורות על פרסום תיקון או הכחשה (סעיף 9). אי אפשר להתחייב מראש על תוצאה או על משך ההליך.

פוסט בפייסבוק או הודעה בוואטסאפ — זה ״פרסום״?

כן, אם מתקיימים יסודות החוק. סעיף 2(א) לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965, קובע שפרסום הוא ״בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר״. פוסט, תגובה, סטורי, תמונה, הקלטה קולית או הודעה בקבוצה נכנסים להגדרה.

סעיף 2(ב) מוסיף שדי בכך שהדבר היה מיועד לאדם זולת הנפגע והגיע אליו, או שהיה בכתב שעשוי היה להגיע לאדם אחר. לכן גם הודעה בקבוצת וואטסאפ סגורה, או תגובה בפרופיל נעול, עומדות בתנאי. גודל הקבוצה משפיע על גובה הפיצוי, לא על עצם העילה.

שיתוף של פוסט מכפיש הוא ״פרסום״ בפני עצמו ועשוי להקים עילה נגד המשתף, ואילו סימון ״לייק״ אינו ״פרסום״ — כך קבע בית המשפט העליון ברע״א 1239/19 יואל שאול נ׳ חברת ניידלי תקשורת בע״מ (8.1.2020). מי שחזר על דברים ונקב במקור שעליו הסתמך עשוי ליהנות מהקלה בפיצוי (סעיף 19(1)), אבל לא מחסינות.

פסיקה רלוונטית

  • בית המשפט העליון, רע״א 1239/19 יואל שאול נ׳ חברת ניידלי תקשורת בע״מ, פסק דין מיום 8.1.2020, מפי השופטת ד׳ ברק-ארז. נקבע כי יש להבחין בין שיתוף של פרסום ברשת חברתית לבין סימון ״לייק״, ורק השיתוף עולה כדי ״פרסום״ כמובנו בחוק איסור לשון הרע; אחריות מי שבוחר ביודעין לשתף מידע דיבתי מוטלת לצד ההגנות וההקלות שבחוק (פסקאות 43 ו-75).
    נוסח פסק הדין באתר הרשות השופטת

כל פסק דין ניתן בנסיבות המקרה שנדון בו. התיאור כאן מקוצר ואינו תחליף לקריאת פסק הדין המלא או לייעוץ משפטי.

פורסם עליכם פוסט פוגע? שיחה ראשונה לבחינת המקרה.

050-431-3155

מה צריך להוכיח, ואילו הגנות יעמדו לצד השני?

מנגד עומדות לנתבע הגנות. אמת הפרסום מגינה רק אם היה בפרסום גם עניין ציבורי (סעיף 14). סעיף 15 מגן על פרסום בתום לב במצבים מסוימים — למשל הבעת דעה בקשר לעניין ציבורי (סעיף 15(4)), או ביקורת על פעולה שנעשתה בפומבי (סעיף 15(6)). אם הנתבע הוכיח שעשה את הפרסום באחת הנסיבות שבסעיף 15, ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה שעשה אותו בתום לב (סעיף 16(א)). הקו עובר בין דעה לבין טענת עובדה: ״השירות היה גרוע״ היא דעה; ״הם גנבו ממני״ היא טענת עובדה. ואם הדבר לא היה אמת והמפרסם לא נקט אמצעים סבירים לבדוק אם הוא אמת, קמה חזקה שלא פעל בתום לב (סעיף 16(ב)).

פורסם עליכם פוסט או הודעה שאינם נכונים? שיחה ראשונה לבחינת המקרה.

050-431-3155

כתבו עליכם שקר בפייסבוק? מה עושים ב-48 השעות הראשונות

48 השעות הן מסגרת עבודה מעשית ולא מועד שנקבע בחוק: פרסומים ברשת נערכים, מוסתרים ונמחקים, ומה שנשמר בשעות הראשונות הוא לרוב מה שאפשר להוכיח אחר כך. הסדר:

  1. מתעדים: צילום מסך מלא שכולל את כתובת העמוד (URL), את התאריך ואת השעה, ולא רק את הטקסט. בקבוצת וואטסאפ — צילום שמראה את שם הקבוצה, את מספר המשתתפים ואת התאריך. שומרים גם את הקישור הישיר, את התגובות ואת השיתופים.
  2. לא מגיבים באותו מטבע: תגובה פוגענית מצדכם עלולה להפוך לראיה, ואף לעילה נגדכם, כי גם היא ״פרסום״ (סעיף 2).
  3. מדווחים לפלטפורמה לפי מנגנון הדיווח שלה, ושומרים את מספר הדיווח.
  4. שולחים דרישת הסרה בכתב כשזהות הכותב ידועה: אילו משפטים, למה הם אינם נכונים, ומועד להסרה ולפרסום תיקון. מה כדאי לכלול ומה לא: מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע.
  5. מתעדים את הנזק: לקוחות שביטלו, פניות שנפסקו, תגובות של מכרים.

זהירות אחת: אל תפרסמו בעצמכם צילום מסך של שיחה פרטית. העתקת תוכן של כתב שלא נועד לפרסום, ובכלל זה מסר אלקטרוני, בלי רשות הכותב או הנמען, עלולה להיות פגיעה בפרטיות (סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981). את צילומי המסך שומרים לצורך ההליך, ולא מפיצים אותם.

טעויות שמחלישות תביעה על פוסט

פורסם עליכם פוסט פוגע? שיחה ראשונה לבחינת המקרה.

050-431-3155

איך מסירים פרסום מפייסבוק או מקבוצת וואטסאפ?

יש שני מסלולים, ופועלים בהם במקביל. הראשון הוא מנגנון הדיווח של הפלטפורמה, שפועל לפי תנאי השימוש שלה ולא לפי הדין הישראלי. השני הוא בית המשפט: סעיף 9 לחוק מסמיך אותו לצוות על איסור הפצה של הפרסום, ועל פרסום תיקון, הכחשה או פסק הדין על חשבון הנתבע. סעיף 10 מאפשר צו ביניים לפרסום תיקון עוד לפני פסק הדין, כשהנתבע הודה שמקצת הדברים אינם אמת.

הפלטפורמה עצמה אינה ״אמצעי תקשורת״ לפי ההגדרה שבסעיף 11(ג) לחוק, שמתייחסת לעיתון ולשידורי רדיו וטלוויזיה. לכן התביעה מכוונת בדרך כלל אל מי שכתב ואל מי ששיתף. כשהכותב אנונימי, בית המשפט העליון קבע ברע״א 4447/07 רמי מור נ׳ ברק אי.טי.סי (2010) שבהיעדר הסדר בחקיקה אין סמכות לחייב ספק לחשוף את זהותו לצורך תביעה אזרחית. כשהפרסום מגיע כדי עבירה — למשל פרסום בכוונה לפגוע, לשני בני אדם או יותר (סעיף 6 לחוק), הטרדה או איומים — אפשר להתלונן במשטרה, ובהטרדה נמשכת לבקש צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001.

מה בית המשפט רשאי לפסוק בתביעה על פוסט או הודעה?

סעיף 7א(ב) לחוק מאפשר לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק, עד תקרה שהחוק נוקב בה ומצמיד למדד (סעיף 7א(ה)); כשהוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע — עד כפל הסכום (סעיף 7א(ג)). זו תקרה, לא סכום קבוע: בית המשפט פוסק לפי נסיבות המקרה. פיצוי בלי הוכחת נזק לא ייפסק יותר מפעם אחת בשל אותה לשון הרע (סעיף 7א(ד)). כשמוכיחים נזק ממשי, כמו אובדן לקוחות, אין תקרה.

התנצלות, תיקון או הכחשה מצד המפרסם הם נסיבות שבית המשפט רשאי לשקול לקולה (סעיף 19). הסכומים העדכניים והפסיקה מפורטים במדריך הסכומים בתביעת לשון הרע.

כתבתם פוסט וקיבלתם מכתב התראה — מה עושים?

לא מתעלמים, וגם לא ממהרים להגיב. קודם שומרים עותק של מה שפורסם, כולל התאריך והתגובות, לפני כל שינוי. אחר כך בודקים עם עורך דין אם עומדת לכם הגנה: אמת ועניין ציבורי (סעיף 14), או תום לב באחד המצבים שבסעיף 15.

לפעמים הצעד הנכון הוא להסיר ולפרסם תיקון או התנצלות. מחיקה אינה מבטלת את העילה, שקמה כבר עם הפרסום, אבל סעיף 19(4) מאפשר לבית המשפט להתחשב לקולה בהתנצלות, בתיקון או בהכחשה — כשהם פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהם פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים. המשרד מייצג גם נתבעים בתביעות לשון הרע. ההגנות שבסעיפים 13–16 והצעדים הראשונים מפורטים במדריך נתבעתם על לשון הרע? מכתב התראה, ההגנות והצעדים הראשונים.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

להסבר המלא על לשון הרע ברשת ראו: המדריך ללשון הרע באינטרנט

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

  • אתם שוקלים לתבוע פיצוי בלי הוכחת נזק לפי סעיף 7א ורוצים לדעת מה צריך להוכיח ואילו הגנות יעמדו לצד השני.
  • קיבלתם מכתב התראה או כתב תביעה בגלל דבר שפרסמתם; מה שתכתבו בתגובה עלול לשמש ראיה.
  • ההודעה הופצה בקבוצת וואטסאפ או שותפה בפייסבוק, וצריך להחליט נגד מי פועלים: מי שכתב, מי ששיתף, או שניהם.
  • הכותב פועל מפרופיל בדוי, וצריך לבחון אם הפרסום מגיע כדי עבירה שאפשר להתלונן עליה במשטרה (סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע).

אפשר גם בלי עורך דין: דיווח לפלטפורמה ובקשת הסרה מהכותב אפשר להגיש בעצמכם, אחרי שתיעדתם את הפרסום. יחיד רשאי להגיש תביעה בסכום של עד 39,900 ₪ (נכון ל-1.1.2026) גם בבית המשפט לתביעות קטנות (סעיף 60(א)(1) לחוק בתי המשפט). תביעת לשון הרע בין עובד למעסיק בקשר ליחסי העבודה נדונה רק בבית הדין האזורי לעבודה (סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה).

שיחה ראשונה לבחינת המקרה

שאלות נפוצות

הודעה בקבוצת וואטסאפ סגורה יכולה להיות לשון הרע?

כן. סעיף 2(ב) לחוק איסור לשון הרע מסתפק בכך שהפרסום היה מיועד לאדם זולת הנפגע והגיע אליו, או שהיה בכתב שעשוי היה להגיע לאדם אחר. גודל הקבוצה משפיע על גובה הפיצוי, לא על עצם קיומה של העילה.

מי ששיתף את הפוסט אחראי? ומה לגבי לייק?

שיתוף — כן, לייק — לא. ברע״א 1239/19 יואל שאול נ׳ חברת ניידלי תקשורת בע״מ (8.1.2020) קבע בית המשפט העליון ששיתוף של פרסום מכפיש ברשת חברתית הוא ״פרסום״ לפי סעיף 2 לחוק ועשוי להקים עילה נגד המשתף, ואילו סימון לייק אינו ״פרסום״.

אפשר לחייב את פייסבוק לחשוף מי עומד מאחורי פרופיל בדוי?

ככלל לא, בהליך אזרחי. ברע״א 4447/07 רמי מור נ׳ ברק אי.טי.סי (2010) קבע בית המשפט העליון שבהיעדר הסדר בחקיקה אין סמכות להורות על חשיפת זהותו של גולש אנונימי לצורך תביעה אזרחית. המסלולים המעשיים הם דיווח לפלטפורמה, תלונה במשטרה כשהפרסום מגיע כדי עבירה, ואיסוף ראיות מזהות מתוך הפרסום עצמו.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

כמה זמן יש להגיש תביעת לשון הרע על פוסט?

חוק איסור לשון הרע אינו קובע התיישנות משלו, ולכן חלה ההתיישנות הכללית — שבע שנים מהיום שבו נולדה העילה (סעיפים 5(1) ו-6 לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958). בפועל כדאי לפעול מהר: פרסומים ברשת נמחקים, ובבקשה לסעד זמני הדחיפות חשובה.

כתבתי ביקורת שלילית על עסק. זה לשון הרע?

לא בהכרח. ביקורת בתום לב על שירות, או על פעולה שנעשתה בפומבי, יכולה להיות מוגנת (סעיפים 15(4) ו-15(6)). ייחוס עובדה פוגענית שאינה נכונה, בלי בדיקה סבירה לפני הפרסום, יוצר חזקה שהפרסום לא נעשה בתום לב (סעיף 16(ב)).

הגבתי בפייסבוק לפוסט או לשיימינג נגדי. גם התגובה שלי יכולה להיות לשון הרע?

כן. תגובה היא ״פרסום״ ככל פרסום אחר (סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע). אבל החוק מגן על פרסום שנעשה בתום לב ו״לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן״ (סעיף 15(10)); אם התגובה נעשתה בנסיבות אלה ולא חרגה מתחום הסביר, חזקה שנעשתה בתום לב (סעיף 16(א)). מנגד, חזקה שהפרסום נעשה שלא בתום לב אם התגובה ייחסה דבר שאינו אמת בלי שננקטו לפני כן אמצעים סבירים לבדוק אותו (סעיף 16(ב)(2)), או אם המגיב התכוון לפגוע במידה גדולה מזו שהייתה סבירה להגנת הערכים שסעיף 15 מגן עליהם (סעיף 16(ב)(3)). לכן מגיבים בעובדות, מכחישים את מה שנטען, ולא משיבים באותו מטבע.

מה קורה אחרי שפונים?

  1. תשובה ראשונהאחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00). את הפנייה קורא עו״ד ורו״ח ירון מאירי בעצמו, ולא מוקד. בהודעה הראשונה מספיק לכתוב מה פורסם, איפה ומתי — בלי מסמכים.
  2. שיחה ראשונה לבחינת המקרהבשיחה הראשונה נבין מה קרה ונבדוק אם ואיך אפשר להמשיך. השיחה עוד אינה חוות דעת.
  3. מה להכיןאת המסמכים שברשימה בעמוד הזה — אצלכם. אין צורך לשלוח אותם לפני שנדבר.
  4. אם ממשיכיםלפני שמתחילים לעבוד נחתום על הסכם בכתב שמגדיר את היקף הטיפול. הטיפול יכול לכלול: דרישת הסרה, פנייה לפלטפורמה, בקשה לסעד דחוף כשצריך, או תביעה — לפי הנסיבות. פנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין–לקוח.

מי מטפל בפנייה

  • את התיק מלווה מי שפגשתם בפגישה הראשונה, מהמכתב הראשון ועד פסק הדין או הפשרה.
  • בתיקים שנשענים על חיובים, שכר או דוחות כספיים, הבדיקה החשבונאית נעשית כחלק מהטיפול המשפטי.

השאירו פרטים לשיחה ראשונה על הפרסום

שם וטלפון מספיקים. הפנייה מגיעה לתיבת הדוא״ל של המשרד ונקראת על ידי עו״ד ורו״ח ירון מאירי בעצמו, ולא על ידי מוקד. אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00). אפשר גם לכתוב לי ישירות ב-WhatsApp.

אזורי שירות: קריית אונו, פתח תקווה, רמת גן ותל אביב-יפו.

מה נפסק על שיתוף, על ״לייק״ ועל חשיפת זהות מפרסם אנונימי — פסקי דין של בית המשפט העליון עם מספרי הליך, בבלוק הפסיקה שבמדריך ״לשון הרע באינטרנט״. אלה פסקי דין של בתי המשפט — מידע משפטי ציבורי, ולא תוצאות של המשרד הזה.

כמה שורות מספיקות: מה קרה, מתי, ומול מי. בלי מספרי חשבון, תעודת זהות או מסמכים.

מסירת הפרטים אינה חובה לפי דין ותלויה ברצונכם; בלעדיהם לא אוכל לחזור אליכם. אל תשלחו כאן מסמכים או פרטים חסויים. פנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין–לקוח; אלה נוצרים רק בהסכם בכתב. הטופס נשלח דרך שירות חיצוני (formsubmit.co) אל מחוץ לישראל, ומשם לתיבת הדוא״ל של המשרד (Gmail של Google). מי שמעדיף שלא, יכול לפנות בטלפון או בוואטסאפ. בעל השליטה במידע: עו״ד ורו״ח ירון מאירי, 050-431-3155. אפשר לעיין במידע ולבקש לתקנו (סעיפים 13–14 לחוק הגנת הפרטיות). הפירוט המלא במדיניות הפרטיות.

נתאם קודם שיחה, ואחריה אבקש את מה שנחוץ בערוץ מאובטח. הפרטים משמשים לחזרה אליכם בעניין הפנייה בלבד.

מעדיפים לדבר? 050-431-3155 · WhatsApp

מדריכים קשורים

פרסומים ברשת, פרטיות ושם טוב — המדריכים המפורטים באתר, עם הפניה לסעיפי החוק

עו״ד ורו״ח ירון מאירי
עו״ד ורו״ח ירון מאירי
עורך דין ורואה חשבון · חבר לשכת עורכי הדין בישראל ולשכת רואי החשבון בישראל. LL.B · B.A במנהל עסקים (חשבונאות) · Executive MBA. משרד עצמאי בקריית אונו. שפות: עברית, אנגלית.
עוסק בתביעות לשון הרע ובהגנה על מוניטין — פרסומים ברשת, ביקורות מקוונות, הסרת תוכן ופיצוי ללא הוכחת נזק.
אפשר לבדוק: רישיון רו״ח 500112906, פעיל מ-10.1.2013 (מאגר רואי החשבון, data.gov.il)
לעמוד האודות · מן התקשורת

פורסם עליכם משהו שאינו נכון — מתחילים בתיעוד

שמרו צילומי מסך עם תאריך וכתובת, ואל תגיבו לפני ייעוץ — גם התגובה שלכם יכולה להפוך לראיה. ספרו לנו מה פורסם ואיפה, ונגיד מה אפשר לעשות.

050-431-3155WhatsAppהשאירו פרטים

מסגרת חוקית ומקורות

הקישורים מפנים לנוסח החקיקה במקור. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.