פיצוי על הפרת פרטיות: תביעות ופסיקה

עמוד השירות: עורך דין לשון הרע והגנה על מוניטין.

פרסמו תמונה שלכם בלי רשות? מישהו מסר את כתובתכם לחברת שיווק שלא בקשתם? ניגשו לתיק הרפואי שלכם ללא הרשאה? — זה לא רק מעצבן. זה עשוי להיות פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות — עוולה אזרחית (סעיף 4), ובפגיעה במזיד גם עבירה (סעיף 5) — ואתם יכולים לתבוע פיצוי, אפילו בלי להוכיח שנגרם לכם נזק ממשי בכסף (סעיף 29א).

מה נחשב הפרת פרטיות לפי החוק?

סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, מגדיר רשימת פגיעות. לא כל מטרד הוא הפרת פרטיות — צריך לעמוד באחת מהקטגוריות הבאות:

• מעקב וצילום: בילוש או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת (2(1)); האזנה האסורה על פי חוק (2(2)); וצילום אדם כשהוא ברשות היחיד (2(3)).
• גילוי מידע אישי: העתקת תוכן של מכתב או מסר אלקטרוני שלא נועד לפרסום, או שימוש בתוכנו, בלי רשות (2(5)); הפרת חובת סודיות שנקבעה בדין או בהסכם (2(7)–(8)); ופרסום עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, מצב בריאותו או התנהגותו ברשות היחיד (2(11)).
• שימוש מסחרי בשם ובתמונה: שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו לשם ריווח (2(6)).
• מסד נתונים — מידע שגוי: מידע שגוי כשלעצמו אינו מופיע ברשימת סעיף 2, אבל מי שמצא שהמידע עליו במאגר אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן רשאי לבקש לתקנו או למחקו (סעיף 14).
• מסירת מידע ממאגר: שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה (2(9)); ומסירה או פרסום של דבר שהושג בדרך של פגיעה בפרטיות (2(10)).
• שימוש במידע לצורך אחר: שימוש במידע שנמסר לצורך X, לצורך Y שונה (2(9)).
• פרסום תמונות מביכות: פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו (2(4)).

דוגמאות מהחיים (בכל אחת ההכרעה תלויה בנסיבות): מעסיק שמסר לחברת גבייה את פרטי עובדו לשעבר מבלי שנדרש לכך — ייתכן שזו הפרת פרטיות (2(9)). חבר שפרסם ב-WhatsApp צילום ששלחתם לו בפרטי — ייתכן שזו הפרת פרטיות, למשל אם הפרסום עלול להשפיל אתכם (2(4)) או נוגע לצנעת חייכם (2(11)). אתר שמכר את רשימת לקוחותיו לחברה שלישית — ייתכן שזו הפרת פרטיות (2(9)).

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

כמה פיצוי אפשר לתבוע על פגיעה בפרטיות?

אתם לא צריכים להוכיח נזק כלכלי. החוק מאפשר פיצוי בלא הוכחת נזק (״פיצוי סטטוטורי״) — בית המשפט קובע את הסכום לפי נסיבות העניין, עד התקרה שבסעיף 29א.

• פיצוי סטטוטורי בסיסי: עד התקרה המוצמדת שבסעיף 29א — 72,564.15 ₪ לכל פגיעה נכון לעדכון 16.9.2026 (הסכום הנקוב בחוק הוא 50,000 ₪), ללא הוכחת נזק.
• פיצוי מוגדל — נסיבות חמורות: מי שמוכיח נזק ממשי — כגון פגיעה בשם טוב, אובדן עבודה או נזק נפשי — יכול לתבוע פיצוי בגינו לפי דיני הנזיקין (סעיף 4); ואם הוכח שהפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע, התקרה לפיצוי בלא הוכחת נזק כפולה (סעיף 29א(ב)(2)).
• כמה פגיעות: פיצוי בלא הוכחת נזק אינו ניתן יותר מפעם אחת בשל אותה פגיעה בפרטיות (סעיף 29א(ג)); פגיעות נפרדות נבחנות כל אחת לגופה.
• פיצויים לדוגמה בגין חובות של מאגר מידע: מאז תיקון מס׳ 13 (בתוקף מ-14.8.2025), בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים שאינם תלויים בנזק, עד 10,000 ₪, כשבעל שליטה או מחזיק במאגר מידע הפר אחת החובות שבסעיף 15א(א) — למשל לא אפשר לכם לעיין במידע עליכם (סעיף 13), או לא הודיע לכם על סירובו לתקן או למחוק מידע שגוי (סעיף 14(ג)). בחלק מהעילות נדרשת קודם פנייה אליו והמתנה של 30 או 90 ימים. פיצוי כזה לא יינתן יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה או מחדל (סעיף 15א(ג)).
• הוצאות משפט: אם תנצחו — בית המשפט בדרך כלל יחייב את הנתבע גם בהוצאות משפטיות.

בפועל: תביעה אזרחית שסכומה אינו עולה על 2,500,000 ₪ נדונה בבית משפט השלום (סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט). הפרות מוסדיות בהיקף רחב — כמו חברה שמכרה מאגר לקוחות — יכולות להצדיק הגשת תביעה ייצוגית, אבל בתובענה ייצוגית לא ייפסקו, ככלל, פיצויים בלא הוכחת נזק (סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות).

מה צריך להוכיח בתביעה על פגיעה בפרטיות?

שלושה יסודות מרכזיים בתביעה:

1. אירעה פגיעה בפרטיות: הפגיעה כלולה ברשימת הסעיפים בחוק (ראו למעלה).
2. הנתבע אחראי: הוכחה שהנתבע הוא שביצע את הפגיעה, או שניתן לייחס לו אחריות (לדוגמה — מעסיק אחראי למעשי עובדיו).
3. לא חלה הגנה מוכרת: החוק מכיר בהגנות שמאפשרות פגיעה בפרטיות. אם הנתבע הצליח להוכיח אחת מהן — התביעה עלולה ליפול.

הגנות שהנתבע עשוי לטעון (סעיף 18):

• הסכמת הנפגע — במפורש או מכללא (סעיפים 1 ו-3).
• עניין ציבורי שהצדיק את הפגיעה בנסיבות העניין — ובפרסום, בתנאי שלא היה כוזב (סעיף 18(3)).
• פגיעה בתום לב במילוי חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית (סעיף 18(2)(ב)) — לדוגמה, גוף שנדרש בחוק למסור מידע.
• חובה מקצועית — כגון דיווח חובה של רופא.

מהי תקופת ההתיישנות בתביעה על פגיעה בפרטיות?

תקופת ההתיישנות תלויה במועד הפגיעה. סעיף 26 לחוק, שקבע התיישנות של שנתיים, בוטל בתיקון מס׳ 13, ולכן על פגיעה שנעשתה מיום 14.8.2025 חלה ההתיישנות הכללית של 7 שנים (סעיף 5 לחוק ההתיישנות). על פגיעה שנעשתה לפני כן ממשיך לחול הדין הקודם — שנתיים (סעיף 75 לתיקון מס׳ 13). כלומר: אם גיליתם שמישהו הפר את פרטיותכם — כדאי לפעול בלי דיחוי.

איך מגישים תביעה על פגיעה בפרטיות בפועל?

ארבעה שלבים מעשיים:

1. תעדו עכשיו: צילומי מסך, הדפסות, הקלטות, עותקי אימייל — כל ראיה שיש לכם. ראיות דיגיטליות נעלמות. עשו את זה לפני שאתם עושים דבר אחר.
2. ייעוץ עם עורך דין: הערכת עוצמת התיק, גובה התביעה הריאלי, והאם כדאי לנסות פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.
3. מכתב דרישה: לעיתים, מכתב משפטי רשמי מספיק כדי לגרום לצד השני לשלם ולהפסיק — בלי להגיע לבית משפט.
4. הגשת תביעה: בבית משפט השלום — כשסכום התביעה אינו עולה על 2,500,000 ₪ — או בבית המשפט המחוזי מעל לכך (סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט). לצד הגשת התביעה — ניתן לבקש צו מניעה זמני שיאסור על הנתבע להמשיך בפגיעה.

הגשת תלונה לרשות להגנת הפרטיות

מעבר לתביעה אזרחית, ניתן להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות — יחידה במשרד המשפטים שבראשה עומד ראש הרשות. הרשות מפקחת בעיקר על מאגרי מידע: מפקחיה רשאים לקיים בירור מינהלי (סעיף 23יב), וראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרה (סעיף 23כה) ולהטיל עיצומים כספיים (סעיף 23כו). התלונה רלוונטית במיוחד כלפי גופים שמחזיקים מידע — חברות, מעסיקים, ספקי שירות — ואפשרית במקביל לתביעה האזרחית.