סוגי צוואות בישראל: יתרונות וחסרונות של כל סוג

ארבעה סוגים — ארבע סיטואציות

צוואה שנכתבה בדיוק — אבל בלי תאריך — בטלה. צוואה שנחתמה בפני עד שהוא גם הנהנה? הנהנה מפסיד את חלקו. חוק הירושה, תשכ"ה-1965, מכיר בארבעה סוגי צוואות — ולכל אחת דרישות שאי-עמידה בהן מאפסת את הצוואה, בלי קשר לכוונת המצווה.

צוואה בכתב יד (הולוגרפית)

הצוואה כולה — כל מילה — חייבת להיכתב בכתב ידו של המצווה. לא מחשב, לא הקלדה, לא כתב ידו של מישהו אחר. בנוסף: חייבת לכלול תאריך וחתימה.

יתרונות: פשוטה ואין צורך בעדים. חסרונות: קל לתקוף בטענת כשרות, ואם הכתב לא ברור — פרשנות יכולה להיות שנויה במחלוקת.

צוואה בפני עדים

נחתמת בנוכחות שני עדים כשירים. העדים חייבים להיות נוכחים ביחד בעת החתימה, ועליהם גם לחתום. עד שהוא נהנה מהצוואה — פסול לשמש עד, וזכייתו תבוטל.

זו הצוואה הנפוצה ביותר בישראל. מומלץ לנסחה בסיוע עורך דין.

צוואה בפני רשות

נעשית בפני שופט, רשם לענייני ירושות, רשם בית דין דתי, נוטריון, או קצין שיפוטי. המצווה מצהיר בפני הרשות, והרשות מאשרת את הצוואה.

זו הצוואה הקשה ביותר לתקיפה — הרשות מתעדת את הנסיבות ואת מצב המצווה. מומלצת לבעלי עיזבון גדול, ליחסים משפחתיים מורכבים, ולמצבים שבהם החשש מתקיפה גבוה.

צוואה שכיב מרע (בעל פה)

אפשרות חריגה: מצווה שצופה מותו הקרוב — בשל מחלה, פציעה, או סכנה מיידית — יכול לצוות בעל פה בפני שני עדים. הצוואה תקפה רק לחודש לאחר שחלפה הסכנה — אם המצווה נותר בחיים.

בפועל, צוואה מסוג זה היא ראיה שנויה במחלוקת ומורכבת לאכוף.

איזו צוואה מתאימה לכם?

לרוב האנשים — צוואה בפני עדים שנוסחה עם עורך דין: מאוזנת, פחות חשופה לתקיפה, ומאפשרת לתת הנחיות ברורות. מי שרוצה הגנה מרבית — צוואה בפני נוטריון: הקשה ביותר לתקיפה. מי שצריך פתרון מהיר ופשוט — צוואה בכתב יד, אבל רק אם הכתב קריא, יש תאריך, ויש חתימה.

הכלל: צוואה שלא נחתמה, לא תוארכה, או שיש בה ספק לגבי כשרות המצווה — לא שווה את הנייר שהיא כתובה עליו. עשו זאת נכון.