בקצרה: חוק לשון הרע, תשכ"ה-1965, מאפשר פיצוי של עד ₪50,000 ללא הוכחת נזק. כדי לתבוע: צריך הצהרה שקרית שפגעה בשם הטוב, שהופצה לגורם שלישי. ביקורת אמיתית, דעה, ועניין ציבורי — הגנות קיימות. פנו לייעוץ לפני שאתם מגיבים — גם התגובה שלכם יכולה להחמיר את המצב.

מישהו כתב עליכם שקר ברשת — מה עכשיו?

פוסט פייסבוק שקרי. ביקורת שווא בגוגל. כתבה שמבוססת על עובדות לא נכונות. פחות מ-24 שעות — ואלפי אנשים ראו. המוניטין שבניתם שנים — נפגע בשניות.

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מגן על הזכות לשם טוב. הוא מאפשר לתבוע פיצוי גם ללא הוכחת נזק כספי ממשי — עד ₪50,000 לכל פרסום. אבל לפני שמגישים תביעה — צריך להבין מה מוכיחים ומה ההגנות שיעמדו מולכם.

מה צריך להוכיח כדי לנצח בתביעת לשון הרע?

הצהרה שקרית: לא דעה — עובדה. "אני לא אוהב את השירות שלהם" — דעה מוגנת. "הם רימו אותי בחשבונית" — טענת עובדה שיכולה להוות לשון הרע אם שקרית.

פגיעה בשם הטוב: ההצהרה צריכה להפחית את הכבוד של הפגוע בעיני הציבור, לגרום לו להסתיים מאנשים, לפגוע בעסקיו, או לחשוף אותו לעלבון.

הפצה לגורם שלישי: מספיק שאדם אחד מלבד הנפגע קרא או שמע. פרסום ברשת חברתית — תנאי זה מתקיים אוטומטית.

קשר לנפגע: הציבור צריך להבין שמדובר בכם. לא חייב שמכם יוזכר — מספיק שניתן לזהות אתכם.

אילו הגנות יכולות לעמוד לנתבע?

לפני שמגישים תביעה — חייבים להבין שבצד השני יש הגנות. הנה הנפוצות:

האמת: הגנה מוחלטת. אם מה שנאמר אמת — אין תביעת לשון הרע. נטל ההוכחה על הנתבע להראות שהדבר אמת.

ביקורת הוגנת: ביקורת על עניין ציבורי, על איש ציבור, על ספר, מסעדה, שירות — מוגנת כל עוד מבוססת על עובדות נכונות ונאמרת בתום לב. "המסעדה הזו גרועה" — מוגן. "המסעדה הזו מרעילה לקוחות" — לא.

עניין ציבורי ותום לב: פרסום לשם הגנה על אינטרס לגיטימי — למשל, אזהרה כנה על רמאות שנפגעתם ממנה — יכול להיות מוגן גם אם הוא פוגע.

הרשאה: אם הנפגע הסכים לפרסום — לא ניתן לתבוע עליו.

לשון הרע ברשתות החברתיות: נקודות קריטיות

רשת חברתית לא מגנה על מי שכותב שקרים. ייתכן שהפלטפורמה תסיר את הפרסום — אבל זה לא מוחק את הנזק שכבר נגרם, ולא פוטר את הכותב מאחריות.

מי אחראי לפרסום לשון הרע ברשת? הכותב — בוודאי. הפלטפורמה — לרוב לא (יש לה הגנה כ"מתווך"). מי ששיתף — תלוי אם ידע שהתוכן שקרי. מי שהגיב ואישרר — עלול להיות אחראי גם הוא.

ראיות שחייבים לשמור מיד: צילום מסך עם תאריך ושעה, כתובת URL, שם הפרופיל שפרסם. פרסומים נמחקים — ראיות שנשמרו בזמן הן הבסיס לתביעה.

כמה מגיע בתביעת לשון הרע?

החוק מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק — עד ₪50,000 לפרסום. בהוכחת נזק ממשי (נזק עסקי, אבדן לקוחות, נזק נפשי) — הסכום יכול להיות גבוה בהרבה.

בית המשפט שוקל: חומרת הפרסום, מידת הפגיעה, כוונת המפרסם, והאם התנצל. התנצלות כנה ומיידית — יכולה להפחית משמעותית את הפיצוי הנפסק.

כיצד אנו עובדים בתחום זה

משרד עו"ד ורו"ח ירון מאירי מטפל בתביעות לשון הרע משני הצדדים:

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין לשון הרע לדיבה?

בחוק הישראלי אין הבחנה פורמלית בין לשון הרע בעל פה לבכתב — שניהם כלולים תחת חוק איסור לשון הרע. בשיטות משפט אחרות (כמו האנגלי) יש הבחנה בין libel (כתב) ל-slander (דיבור), אך בישראל — לא.

האם ביקורת שלילית על עסק מהווה לשון הרע?

לא בהכרח. ביקורת כנה על שירות שקיבלתם — מוגנת, גם אם קשה. ביקורת שמכילה עובדות שקריות — עלולה להוות לשון הרע. הגבול: אמת לעומת הפרזה שקרית.

כמה זמן יש להגיש תביעה?

תקופת ההתיישנות לתביעת לשון הרע בישראל היא שנה אחת מיום הפרסום. אחרי שנה — אבדה הזכות לתבוע. פנו מוקדם.

האם אפשר לדרוש הסרת הפרסום?

כן. ניתן לבקש צו מניעה מבית המשפט להסרה מיידית של הפרסום, בנוסף לתביעה לפיצויים. בסוציאל-מדיה — הפלטפורמות מחויבות לציית לצו שיפוטי.

📌 זווית מקצועית — לעורכי דין