עורך דין לשון הרע והגנה על מוניטין

מישהו כתב עליכם שקר ברשת — מה עכשיו?

פוסט פייסבוק שקרי. ביקורת שווא בגוגל. כתבה שמבוססת על עובדות לא נכונות. פרסום ברשת יכול להגיע לאלפי אנשים בתוך שעות, ולפגוע במוניטין שנבנה שנים.

חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965, מגן על הזכות לשם טוב. סעיף 7א(ב) מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד תקרה צמודת מדד — 84,437.40 ₪ נכון לעדכון 16.9.2026 (הסכום הנקוב בחוק, 50,000 ש״ח, הוא סכום הבסיס) — וסעיף 7א(ג) מאפשר כפל הסכום, 168,874.80 ₪, מקום שהוכח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע. הסכומים מתעדכנים ב-16 בכל חודש לפי סעיף 7א(ה), בהצמדה למדד המחירים לצרכן לעומת מדד ספטמבר 1998; בעדכון 16.9.2026 ״המדד החדש״ הוא מדד אוגוסט 2026. פירוט החישוב, טבלת פסיקה וסכומים שנפסקו בפועל — במדריך הסכומים בתביעת לשון הרע.

שתי הסתייגויות שחשוב להכיר לפני שמגישים: מדובר בתקרה ולא בסכום קצוב — «רשאי בית המשפט… שלא יעלה על»; ולפי סעיף 7א(ד) אדם לא יקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בשל אותה לשון הרע יותר מפעם אחת. ולפני הכל — צריך להבין מה מוכיחים ומה ההגנות שיעמדו מולכם.

מה עושים ב-48 השעות הראשונות אחרי פרסום פוגע?

1. מתעדים: צילום מסך מלא שכולל את כתובת העמוד (URL), את התאריך ואת השעה, ולא רק את הטקסט.
2. לא מגיבים באותו מטבע: תגובה פוגענית מצדכם עלולה להפוך לראיה, ואף לעילה נגדכם, כי גם היא ״פרסום״ (סעיף 2).
3. מדווחים לפלטפורמה לפי מנגנון הדיווח שלה, ושומרים את מספר הדיווח.
4. שולחים דרישת הסרה בכתב כשזהות הכותב ידועה: אילו משפטים, למה הם אינם נכונים, ומועד להסרה ולפרסום תיקון.
5. מתעדים את הנזק: לקוחות שביטלו, פניות שנפסקו, תגובות של מכרים.

48 השעות הן מסגרת עבודה מעשית ולא מועד שנקבע בחוק. הפירוט, כולל מה לצלם בקבוצת וואטסאפ: מה עושים ב-48 השעות הראשונות אחרי פוסט או הודעה.

מה צריך להוכיח בתביעת לשון הרע?

פרסום פוגע (סעיף 1): דבר שעלול להשפיל, לבזות או לפגוע בעסק או במקצוע. אמיתות אינה חלק מהעילה אלא הגנה שהנתבע צריך להוכיח (סעיף 14), וההבחנה בין עובדה לדעה חשובה בעיקר להגנות. "אני לא אוהב את השירות שלהם" — דעה מוגנת. "הם רימו אותי בחשבונית" — טענת עובדה שיכולה להוות לשון הרע אם שקרית.

פגיעה בשם הטוב: ההצהרה צריכה להפחית את הכבוד של הפגוע בעיני הציבור, לגרום לאנשים להתרחק ממנו, לפגוע בעסקיו, או לחשוף אותו לעלבון.

הפצה לגורם שלישי: מספיק שאדם אחד מלבד הנפגע קרא או שמע. בפרסום ברשת חברתית פתוחה התנאי מתקיים בדרך כלל, כי די בכך שהכתב עשוי היה להגיע לאחר (סעיף 2(ב)(2)).

קשר לנפגע: הציבור צריך להבין שמדובר בכם. לא חייב שמכם יוזכר — מספיק שניתן לזהות אתכם.

אילו הגנות יכולות לעמוד לנתבע?

לפני שמגישים תביעה — חייבים להבין שבצד השני יש הגנות. הנה הנפוצות:

אמת הפרסום (סעיף 14): ההגנה המרכזית — ודורשת שני תנאים מצטברים: שהדבר שפורסם היה אמת, וגם שהיה בפרסום עניין ציבורי. אמת בלי עניין ציבורי אינה מספיקה. הסעיף מוסיף שההגנה לא תישלל רק משום שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

ביקורת ודעה בתום לב (סעיף 15): סעיף 15(6) מגן על ביקורת בתום לב על יצירה או על פעולה שהנפגע עשה בפומבי, וסעיף 15(4) על הבעת דעה על התנהגות בתפקיד ציבורי או בקשר לעניין ציבורי. ״המסעדה הזו גרועה״ — דעה. ״המסעדה הזו מרעילה לקוחות״ — טענת עובדה, ועליה לעמוד במבחן האמת.

חובה ואינטרס לגיטימי: סעיף 15(2) מגן על פרסום שהיחסים בין המפרסם לנמען הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשותו, וסעיף 15(3) על פרסום לשם הגנה על עניין אישי כשר. סעיף 15(8) מגן על הגשת תלונה לרשות המוסמכת — אך לא על פרסומה מחוץ לערוץ הזה.

פרסומים מותרים (סעיף 13): רשימה סגורה שאינה משמשת עילה כלל — ובה, בין השאר, דברים שנאמרו תוך כדי דיון בפני שופט או ועדת חקירה, ופרסום מטעם הממשלה או מבקר המדינה. ומנגד — סעיף 16(ב) קובע חזקה של חוסר תום לב כשהדבר לא היה אמת והמפרסם לא נקט אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא. זה בדרך כלל ציר ההכרעה.

קיבלתם מכתב התראה או כתב תביעה? מה עושים קודם, ההגנות והחזקות שבסעיפים 13–16 וההקלות שבסעיף 19 מפורטים במדריך נתבעתם על לשון הרע? מכתב התראה, ההגנות והצעדים הראשונים.

לשון הרע ברשתות החברתיות: נקודות קריטיות

רשת חברתית לא מגנה על מי שכותב שקרים. ייתכן שהפלטפורמה תסיר את הפרסום — אבל זה לא מוחק את הנזק שכבר נגרם, ולא פוטר את הכותב מאחריות.

מי אחראי לפרסום ברשת? הכותב — בוודאי. הפלטפורמה — לא כעניין שבשגרה: סעיף 11 לחוק מטיל אחריות מיוחדת על ״אמצעי תקשורת״, וסעיף 11(ג) מגדיר את המונח כעיתון וכשידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים לציבור. רשת חברתית אינה נזכרת בהגדרה, ואין בדין הישראלי הסדר כללי של אחריות מתווכים. מי ששיתף — כל הפצה נוספת עשויה להיות ״פרסום״ בפני עצמו לפי סעיף 2, ולצדה ההקלה שבסעיף 19(1) כשננקב המקור.

ראיות שחייבים לשמור מיד: צילום מסך עם תאריך ושעה, כתובת URL, שם הפרופיל שפרסם. פרסומים נמחקים — ראיות שנשמרו בזמן הן הבסיס לתביעה.

פרסום פוגע נושק לעתים לתחומים אחרים: הסרת תוכן מפלטפורמה ואחריות מפעיל אתר נדונות בעמוד מסחר דיגיטלי ובינה מלאכותית; אמירות בין עובד למעסיק או במסגרת הליך פיטורים נבחנות גם לפי דיני העבודה; ופרסום בתקופת בחירות כפוף לכללי תעמולת הבחירות.

כמה מגיע בתביעת לשון הרע?

סעיף 7א(ב) מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק עד תקרה של 84,437.40 ₪, וסעיף 7א(ג) עד כפל הסכום — 168,874.80 ₪ (נכון לעדכון 16.9.2026) — כשהוכחה כוונה לפגוע. אלה הסכומים התקפים בעדכון 16.9.2026; המספרים הנקובים בחוק (50,000 ₪ וכפלם) הם סכומי בסיס משנת 1998 המוצמדים למדד לפי סעיף 7א(ה). בהוכחת נזק ממשי (נזק עסקי, אבדן לקוחות, נזק נפשי) אין תקרה.

בית המשפט שוקל את היקף התפוצה, חומרת הייחוס, הפגיעה בעיסוק, והתנהגות המפרסם לאחר הפרסום — סעיף 19 מונה במפורש התנצלות, תיקון או הכחשה כנסיבות שניתן לזקוף לטובת הנתבע. פירוט מלא של החישוב, ההגנות ונטל ההוכחה מרוכז במדריך הסכומים בתביעת לשון הרע, ולפרסומים ברשת — במדריך לשון הרע באינטרנט.

המסלול המשפטי: תיעוד, דרישה, תביעה וצו

1. תיעוד: שומרים את הפרסום כפי שהופיע, עם הכתובת, התאריך והשעה, ואת הראיות לפגיעה.
2. דרישת הסרה והתנצלות: מכתב שמפרט אילו דברים אינם נכונים ומבקש הסרה ותיקון. התנצלות, תיקון או הכחשה שפורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים, הם נסיבה שבית המשפט רשאי לשקול לטובת הנתבע בפסיקת הפיצויים (סעיף 19(4)).
3. תביעה: פרסום לשון הרע הוא עוולה אזרחית (סעיף 7), ובית המשפט רשאי לפסוק פיצוי גם בלי הוכחת נזק, עד התקרה שבסעיף 7א.
4. צו: נוסף על הפיצוי, בית המשפט רשאי לצוות על איסור הפצה של הפרסום, ועל פרסום תיקון, הכחשה או פסק הדין על חשבון הנתבע (סעיף 9(א)).

איך אני עובד בתחום הזה

משרד עו״ד ורו״ח ירון מאירי מטפל בתביעות לשון הרע משני הצדדים:

• תובעים: הגשת תביעה, צו מניעה דחוף להסרת הפרסום, ותביעה לפיצויים.
• נתבעים: בניית הגנה — אמת, ביקורת הוגנת, עניין ציבורי.
• ניהול משבר מוניטין: לפעמים המענה הנכון הוא לא תביעה — אלא תגובה אסטרטגית שמגינה על המוניטין מבלי לגרור התדיינות.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין לשון הרע לדיבה?

בחוק הישראלי אין הבחנה פורמלית בין לשון הרע בעל פה לבין בכתב — שניהם כלולים תחת חוק איסור לשון הרע. בשיטות משפט אחרות (כמו האנגלי) יש הבחנה בין libel (כתב) ל-slander (דיבור), אך בישראל — לא.

האם ביקורת שלילית על עסק מהווה לשון הרע?

לא בהכרח. ביקורת בתום לב על שירות או על פעולה שנעשתה בפומבי יכולה להיות מוגנת, גם אם היא קשה (סעיף 15(4) ו-15(6)). ייחוס עובדה פוגענית שאינה נכונה, בלי בדיקה סבירה לפני הפרסום, יוצר חזקה שהפרסום לא נעשה בתום לב (סעיף 16(ב)).

כמה זמן יש להגיש תביעת לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע אינו קובע תקופת התיישנות משלו. פרסום לשון הרע הוא עוולה אזרחית לפי סעיף 7 לחוק, שחלות עליה הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ולכן חלה ההתיישנות הכללית — שבע שנים לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958, מהיום שבו נולדה עילת התובענה. עם זאת, ככל שחולף זמן כך קשה יותר לשמר ראיות ולבסס דחיפות בבקשה לסעד זמני — ולכן כדאי לפנות מוקדם.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

האם ניתן לחייב הסרה של פרסום לשון הרע?

כן. סעיף 9 לחוק מסמיך את בית המשפט לצוות על איסור הפצה או החרמה של עותקי הפרסום ועל פרסום תיקון, הכחשה או פסק הדין על חשבון הנתבע, וסעיף 10 מאפשר, כשהנתבע הודה שמקצת הדברים יש בהם לשון הרע או שמקצתם אינם אמת, צו לפרסום תיקון עוד לפני פסק הדין. לצד ההליך פועלים במקביל מול מנגנוני הדיווח של הפלטפורמה, שפועלים לפי תנאי השימוש שלה.

האם פנייה לעורך דין חסויה?

סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א-1961, קובע שעורך דין לא יגלה בהליך משפטי, בחקירה או בחיפוש דברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבין לקוח ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי, אלא אם הלקוח ויתר על החיסיון. פנייה ראשונה, לפני שנוצרו יחסי עורך דין–לקוח, אינה מוזכרת בסעיף במפורש, ולכן כתבו בטופס או בוואטסאפ רק תיאור קצר, בלי פרטים חסויים. הפרטים שנמסרים בטופס או בוואטסאפ משמשים לבדיקת הפנייה בלבד, ואינם נמסרים לאיש לצורכי שיווק.

מה להכין לפני פנייה בעניין לשון הרע?

צילומי מסך של הפרסום עם התאריך והכתובת (URL), פרטי המפרסם ככל שידועים, ותיעוד של הפגיעה — לקוחות שהגיבו, הזמנות שבוטלו, תכתובות. חשוב לשמור את הראיות לפני שהפרסום נמחק.