מהו בית משפט לתביעות קטנות ותחומי סמכות
בית משפט לתביעות קטנות בישראל הוא בית משפט מיוחד שמטפל בתביעות בסכומים לא גבוהים מדי. התביעות המטופלות בבית משפט זה הן תביעות בעד לא יותר מ-50,000 שקל (סכום זה משתנה מדי שנים על ידי צו). בית משפט זה פועל בעיר/מישטר מסוים בדרך כלל קרוב לתושבי השטח.
התכלית של בית משפט לתביעות קטנות היא לאפשר למתובררים להעמיד תביעה בלא עו״ד ובלא תהליכים מסובכים מדי. בדרך כלל, התביעה מנוהלת בדרך פשוטה יותר מאשר בבית משפט מחוזי. זה עונה על צרכים של צרכנים, קטנים עסקים, ויחידים בעלי תביעות פשוטות.
- בית משפט מיוחד לתביעות של עד 50,000 שקל
- פרוצדורה פשוטה יותר מאשר בבית משפט מחוזי
- אפשרות להגיש תביעה בלא עו״ד
- דיון בדרך כלל במושב אחד או שניים
- אפשרות של פשרה חוקיית
כיצד להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות
כדי להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, צריך להכין בקשה בכתב המתארת את הדברים בצורה ברורה וקונקרטית. בקשה זו צריכה לכלול את שמות הצדדים, כתובות קביעות, תיאור של העובדות, הסכום המדויק של התביעה, והנימוק המשפטי לתביעה. בקשה צריכה להיות חתומה על ידי התובע או על ידי עו״ד שלו.
לאחר הכנת הבקשה, צריך להגיש אותה לבית משפט לתביעות קטנות בעיר שבה נמצא הנתבע או שבה התרחשה המחלוקת. גם צריך לשלוח עותק של הבקשה לנתבע בדרך שמינה בקו״נ (כמו דואר רשום). יש להשלים גם דמי בקשה למשרד הבית משפט.
- הכנת בקשה בכתבבשפה עברית
- כללי הבקשה: שמות, כתובות, עובדות, סכום, נימוק
- חתימה על הבקשה מן התובע או עו״ד
- הגשה לבית המשפט המתאים
- שליחת עותק לנתבע בדרך חוקיית
הליך הדיון ופסיקת הבית משפט
לאחר הגשת התביעה, בית המשפט יקבע תאריך לדיון. בדיון, התובע והנתבע יוכלו להציג את טיעוניהם בפני השופט. בדרך כלל, דיון בבית משפט לתביעות קטנות הוא קצר יחסית וממוקד על עובדות ונימוקים משפטיים ישירים.
בדיון, התובע צריך להציג ראיות כדי להוכיח את תביעתו. ראיות אלה יכולות להיות מסמכים (חוזים, חשבוניות, תכתובת דוא״ל), עדויות של עדים, או אפילו עדות של המשיב עצמו. הנתבע בתורו יוכל להציג ראיות נגד ולטעון הגנה. לאחר קבלת כל הראיות, השופט יתן פסק דין בכתב.
- קביעת תאריך דיון
- הצגת טיעונים של שני הצדדים
- הצגת ראיות מסמכים ועדויות
- השונה של שאלות של השופט
- קבלת פסק דין בתוך שבועות מדיון
קראו גם:
עלויות וזכויות בעד הוצאות משפטיות
כל תובע צריך לשלם דמי בקשה כדי להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות. דמי בקשה אלה משתנים על פי סכום התביעה אך בדרך כלל הם בין 200 לאלפיים שקל. בנוסף, אם תובע משתמש בעו״ד, הוא צריך לשלם דמי עו״ד.
אם התובע זוכה בתביעה, בדרך כלל בית המשפט יחייב את הנתבע לשלם את דמי הבקשה של התובע. בחלק מהמקרים, בית משפט יכול גם להוציא צו של תשלום דמי עו״ד חלקית או מלאה אם הנתבע עשה ניסיון לא סביר בתביעה.
- דמי בקשה בדרך כלל בין 200-2000 שקל
- עלויות עו״ד אם משתמשים בעו״ד
- אם זכיות, הנתבע יוציא דמי בקשה
- אמצעי דיוק בבחירה בעו״ד בשל עלויות
- ניתן להגיש בקשה להנחת דמים בשל עדיפות כלכלית
ביצוע פסק דין וגבייה של הסכום
לאחר קבלת פסק דין לטובת התובע, בית משפט לא יבצע את פסק הדין בעצמו. במקום זאת, התובע צריך לגבות את הסכום מן הנתבע בעצמו, בדרך כלל דרך עו״ד או דרך איש הגבייה. אם הנתבע לא משלם את הסכום, יש הליכים נוספים כדי לכפות את ביצוע פסק הדין.
התובע יכול לפנות לבית משפט להוציא צו של מתן מאפר (תדירות), שימור ראוי, או אפילו מעצר עבור אי ציות לפסק דין. בדרך כלל, התובע צריך למצוא נכסים של הנתבע (כמו חשבון בנק, רכוש, או הכנסה) כדי שיוכללגבות מהם את הסכום.
- התובע צריך לגבות בעצמו את הסכום
- שימוש בעו״ד או איש גבייה
- פנייה לבית משפט להוציא צו של כפיה
- חקירה של נכסים של הנתבע
- אמצעים של מעצר אם הנתבע מסרב לשלם
עילות והגנות משפטיות בתביעה
כאשר התובע מגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, הנתבע יכול לציג הגנות משפטיות נגד התביעה. הגנה משפטית אפשרית היא שהתובע לא יכול להגיש תביעה בבית משפט זה משום שהסכום גבוה מדי (סוגיית סמכות). הגנה נוספת היא שהתביעה הוגשה אחרי תקופת ההתיישנות (statute of limitations).
הגנה נוספת היא שהעובדות שמתוארות בתביעה לא נכונות, או שלתובע אין ראיות מספיקות להוכחתן. הנתבע יכול גם לטעון שקיים הסכם אחר בין הצדדים המגביל את התביעה, או שהתובע עצמו הפר הסכם או חובה משפטית על פיו.
- דפנה של חוסר סמכות (סכום, מקום)
- דפנה של חל וף זמן (statute of limitations)
- דפנה של טענה על עובדות שגויות
- דפנה של הסכם משפטי שונה
- דפנה של הפרה מן הצד של התובע