זכויות יוצרים ברשתות חברתיות: הכללים בפועל

עמוד השירות: עורך דין מסחר דיגיטלי ו-AI: תקנון, פרטיות ודיוור.

שלוש אמונות חוזרות על עצמן ברשתות, וכולן שגויות: ״נתתי קרדיט אז זה בסדר״, ״זה שיתוף ולא העתקה״, ו״זה שימוש הוגן״. הנה מה שכתוב בחוק.

מה בכלל שמור ליוצר

סעיף 11 מגדיר את זכות היוצרים כזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה מהפעולות המנויות בו — ובראשן העתקה, לפי סעיף 12, לגבי כל סוגי היצירות. הרשימה כוללת גם פרסום של יצירה שלא פורסמה, וביצוע פומבי.

וסעיף 12 מגדיר העתקה כ״עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות – (1) אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר״. שמירת תמונה והעלאתה מחדש לפרופיל שלכם היא העתקה במובן הזה, גם אם הכפתור נקרא ״שיתוף״. מפעיל עמוד או אתר שמאפשר העלאת תכנים בידי משתמשים נדרש להסדיר את זה בעצמו, וזו אחת המטרות של תקנוני אתרים ומדיניות פרטיות.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

קרדיט: חובה נפרדת, לא היתר

זו הנקודה שהכי מבולבלת. הקרדיט אינו קשור לרישיון — הוא חלק מהזכות המוסרית, שהיא זכות אישית נפרדת. סעיף 45(א) מקנה ליוצר של יצירה אמנותית, דרמטית, מוסיקלית או ספרותית (למעט תוכנת מחשב) זכות מוסרית למשך תקופת זכות היוצרים.

״זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר – (1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; (2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה…״חוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007, סעיף 46 — נוסח נבו

המסקנה מדויקת ולא אינטואיטיבית: שימוש בלי קרדיט מפר שתי זכויות — הכלכלית והמוסרית. שימוש עם קרדיט אך בלי רשות מפר עדיין את הכלכלית. הקרדיט מונע הפרה אחת, לא את שתיהן.

שימוש הוגן — מבחן, לא תווית

סעיף 19(א) מתיר שימוש הוגן ״למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך״. שימו לב לניסוח ״כגון אלה״ — הרשימה פתוחה, אבל השייכות למטרה אינה מספיקה.

סעיף 19(ב) מונה את השיקולים שנשקלים לבחינת ההוגנות:

• מטרת השימוש ואופיו;
• אופי היצירה שבה נעשה השימוש;
• היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;
• השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

השיקול השלישי מרכזי במיוחד בתוכן ברשתות. שימוש בקטע קצר לצורך ביקורת עליו — סביר. העלאת התמונה השלמה, בלי הקשר ביקורתי, כשהיא עצמה כל התוכן של הפוסט — לא.

יצירה נגזרת: אדפטציה היא לא מקוריות

סעיף 16 מגדיר עשיית יצירה נגזרת כ״עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד״. הזכות לעשות יצירה נגזרת שמורה לבעל זכות היוצרים. תרגום, עיבוד או רימיקס של שיר עשויים להיכנס להגדרה (סעיף 11(6)); וסרטון ריקוד שמשמיע את השיר כולל, בכל מקרה, העתקה והעמדה לרשות הציבור של השיר עצמו (סעיף 11(1) ו-(5)).

הפצה מבלי לדעת: הפרה עקיפה

סעיף 48 עוסק במי שאינו יצר את העותק המפר אלא סחר בו. הוא קובע שהעושה אחת מהפעולות המנויות בו בעותק מפר — מכירה או השכרה, החזקה למטרה עסקית, הפצה בהיקף מסחרי, הצגה לציבור בדרך מסחרית או ייבוא — מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר.

יסוד הידיעה הוא הלב של הסעיף. עסק שמשתף תוכן של אחרים בערוץ השיווק שלו נמצא בדיוק במקום שבו השאלה ״היה עליך לדעת?״ נשאלת.

הסנקציה, והנקודה שמצמצמת אותה

סעיף 56(א): הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים. סעיף 56(ב) מונה שיקולים לקביעת הסכום — היקף ההפרה, משכה, חומרתה, הנזק הממשי, הרווח שצמח לנתבע ותום לבו.

ואז מגיע סעיף 56(ג), שנוטים לשכוח: ״לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.״ מי שהעלה שלושים תמונות של אותו צלם בקמפיין אחד לא בהכרח חשוף לשלושים כפול 100,000.

ולבסוף, ראיה: סעיף 64(1) קובע חזקה שאם מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר — אותו אדם הוא היוצר. חתימה או ווטרמארק על תמונה אינם קישוט; הם מעבירים את נטל ההוכחה.

שאלות נפוצות

של מי זכות היוצרים בתמונה או בסרטון שאני מעלה לרשת חברתית?

ככלל, של מי שיצר אותם: היוצר הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה (סעיף 33(1) לחוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007). יש שני חריגים שכדאי להכיר: יצירה שעובד יצר לצורך עבודתו ובמהלכה שייכת למעסיק, אלא אם הוסכם אחרת (סעיף 34); ודיוקן או צילום של אירוע משפחתי או פרטי שנעשו לפי הזמנה שייכים למזמין, אלא אם הוסכם אחרת (סעיף 35(ב)). מה שהפלטפורמה רשאית לעשות בתוכן נקבע בתנאי השימוש שלה. החוק מבחין בין העברת הזכות או מתן רישיון ייחודי, הטעונים מסמך בכתב (סעיף 37(ג)), לבין רישיון שאינו ייחודי (סעיף 37(א)), ולכן כדאי לבדוק מה בדיוק התנאים מעניקים.

האם מתן קרדיט הופך שימוש למותר?

לא. הקרדיט נוגע לזכות המוסרית — סעיף 46(1) לחוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007, מקנה ליוצר זכות ששמו ייקרא על יצירתו. הזכות הכלכלית נפרדת: סעיף 11(1) מקנה ליוצר את הזכות הבלעדית להעתיק. שימוש עם קרדיט אך בלי רשות מפר עדיין את הזכות הכלכלית.

האם שיתוף מחדש נחשב העתקה?

סעיף 12 לחוק מגדיר העתקה כעשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר. שמירת קובץ והעלאתו מחדש נכנסת להגדרה.

מהו שימוש הוגן?

סעיף 19(א) מתיר שימוש הוגן למטרות כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות והוראה. סעיף 19(ב) מונה ארבעה שיקולים לבחינת ההוגנות: מטרת השימוש ואופיו, אופי היצירה, היקף השימוש מבחינה איכותית וכמותית ביחס ליצירה בשלמותה, והשפעת השימוש על ערכה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

כמה אפשר לתבוע על הפרה?

סעיף 56(א) מאפשר פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים בשל כל הפרה. סעיף 56(ג) מסייג: הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים ייחשבו כהפרה אחת.