זכויות יוצרים ברשתות חברתיות: מה מותר לשתף

מה בעצם מוגן? — חוק זכות יוצרים ברשתות החברתיות

חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, הוא החוק הנוכחי המסדיר את הנושא בישראל (לא "חוק הזכויות יוצרים, 1980" שבוטל). על פי סעיף 1 לחוק, זכות יוצרים היא זכות בלעדית של יוצר היצירה (או בעל הזכויות) לעשות עותקים של היצירה, להפיצה לציבור, להציג אותה בפומבי, וליצור יצירות נגזרות. בעידן הרשתות החברתיות, קיימת בלבול מהותי לגבי היכן מסתיימת ההיתר וחוקיות של שיתוף כלשהו ואיפה מתחילה ההפרה משפטית. כאשר משתמש משתף תמונה, סרטון או טקסט של אחר ללא רשות, הוא עלול להפר את זכויות היוצרים — גם אם התוכן פומבי לחלוטין וצבר מיליוני צפיות.

זכות יוצרים קיימת ביצירות מקוריות: ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות, אמנות, תוכנות מחשב ובסיסי נתונים. ברשתות חברתיות זה אומר: תמונות, סרטונים, מוזיקה, ציורים דיגיטליים, וטקסטים מקוריים — כולם מוגנים. כל שיתוף שמחייב העתקה או הפצה בלי רשות הוא, בפשטות, הפרה.

סוגי הפרות זכויות יוצרים ברשתות חברתיות

שיתוף ישיר של תוכן (Reposting): כאשר משתמש משתף את הפוסט או התמונה של אחר דרך כפתור ה"שיתוף" או "ריטוויט", הוא למעשה יוצר העתק דיגיטלי של היצירה ומפיץ אותה. למרות שהשם של היוצר המקורי עלול להופיע, זה כלל אינו הופך את הפעולה להתר משפטי אם לא קיבלנו רשות מפורשת. על פי סעיף 16 לחוק הזכויות יוצרים, רשות (ליסנס) יכולה להינתן בכתב או בעל פה, אך יהיה רק כחוקית אם תוכנה בצורה מפורשת.

השימוש בתוכן לשם יצירת מחקר, חידושים או שינויים: יצירת מימים, עריכת תמונות, או יצירת קולאז' שמשתמשים בחומר של אחר ללא רשות — כל אלה נחשבים ליצירת "יצירה נגזרת" על פי סעיף 2 לחוק הזכויות יוצרים. יצירה נגזרת היא יצירה המבוססת על יצירה קיימת, וזכות ליצור אותה שמורה לבעל הזכויות המקורי בלבד. כל שינוי, גם קל מאוד, שנעשה ללא רשות הוא הפרה משפטית.

צילום מסך וצילום המסך של טוויט או פוסט: אף על פי שצילום מסך הוא פעולה טכנית פשוטה, הוא יוצר עותק של היצירה המקורית. אם משתמש מצלם מסך של ציוץ או פוסט של אחר ודוגם אותו ברשת חברתית אחרת — זה עדיין הפרה. צילום המסך בעצמו אינו כשלעצמו הפרה (שכן הוא רק יצירת עותק פרטי), אך שיתוף פומבי של התוצאה הוא הפרה.

ציון המקור לא מציל אתכם — למה?

בעבר היתה מוסכמה רפה שציון המקור או "סימן" של שם היוצר תרים את אחריות ההפרה. זה אינו נכון. על פי סעיף 12 לחוק הזכויות יוצרים, סימן או אזכור של היוצר היא טובה אבל לא מהווה התר משפטי. אחריותה של השיתוף והעתקה נשארת חוקית עבור משתמש ה"שיתוף" גם אם הציין את המקור. רק רשות מפורשת מהבעלים, דרך היתר או רישיון, תרים את ההפרה. סעיף 19 לחוק הזכויות יוצרים מאפשר שימוש "הוגן" של חומר בזכויות יוצרים במקרים מסוימים מוגבלים — כמו ביקורת, ניתוח ביקורתי, חדשות, או למטרות חינוכיות. אולם "שימוש הוגן" היא קטגוריה דו־משמעית וצרה מאוד, וברוב המקרים של שיתוף ברשתות חברתיות, היא לא תחול.

הצדדים השונים בהפרה ואחריותם

כאשר מישהו משתף תוכן בלא רשות, עלולים להיות מעורבים צדדים מרובים בהפרה. משתמש שיתף תוכן ללא רשות נושא אחריות אזרחית ופלילית לפי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007. אחריות אזרחית עלולה להוביל לתביעת נזיקין, הן עבור נזקים בפועל והן עבור הרווח שהפר הרווח מהשימוש בחומר. אחריות פלילית עלולה להוביל להעמדה לדין, קנסות, ואף עד שנתיים מאסר בעבור הפרות חמורות.

גם פלטפורמות רשתות חברתיות עלולות להיות נתבעות כ"מזיקות משניות" (Secondary Infringement) לפי המשפט הישראלי. עם זאת, על פי סעיף 27 לחוק הזכויות יוצרים, מזיק משני אינו אחראי אם הוא לא ידע ולא היה צריך לדעת על ההפרה. ברוב המקרים, כאשר בעל זכויות יוצרים מודיע לפלטפורמה על הפרה (דרך תביעת "הסרה" או "takedown"), הפלטפורמה משפטית מחויבת להסיר את התוכן במהירות.

זכויות הפלטפורמות ותפקיד טוויטר, אינסטגרם וקו פייסבוק

פלטפורמות רשתות חברתיות מורשות, לפי תנאי השירות שלהן, להסיר תוכן הפוגע בזכויות יוצרים. חברת מטא (שבבעלותה פייסבוק ואינסטגרם), טוויטר וגוגל כולן פעילות בישראל ונתונות להשפעת החוק הישראלי. כל אחת מהן יש מערכת "בקשת הסרה" שעל פיה בעל זכויות יוצרים יכול להודיע על הפרה, והפלטפורמה תהסיר אותה (בדרך כלל תוך 24-48 שעות). הפוסט המוחק יכול גם להוביל לתרגול אזהרה או אפילו ביטול חשבון המשתמש, בהתאם לתנאי השירות. הם גם רשאים לאסור על משתמשים משתמשים בסוגי תוכן ספציפיים, מוזיקה מסוימת, או דימויים, כדי למנוע הפרות.

התיקון הידני בסרטונים ותמונות — האם זה משנה?

חלק מהמשתמשים מאמינים שאם הם משנים מעט את התמונה או הסרטון — כמו הוספת פילטר, שינוי גודל, או תוספת טקסט — הם כבר יצרו יצירה חדשה ונפקדים מאחריות. זה אינו נכון. על פי סעיף 2 לחוק הזכויות יוצרים, השינויים הקטנים של יצירה מקורית עדיין נחשבים ליצירות נגזרות, וזכות ליצור אותן נשמרת לבעל הזכויות המקורי בלבד. זה קרוי "derived work" בחוק הישראלי, והוא נושא את אותן הגבלות משפטיות כמו שיתוף ישיר.

הגנה חוקית וצעדים משפטיים בעבור בעלי זכויות

בעל זכויות יוצרים שנפגע מהפרה ברשתות החברתיות יכול לנקוט בכמה מסלולים. ראשית — בקשת הסרה ישירה לפלטפורמה (Takedown Request) דרך עמוד "Copyright Complaint" שלה. בדרך כלל התוכן יורד תוך 24-48 שעות. שנית — תביעה אזרחית: פיצויים בגין נזק בפועל (הפסד הכנסה, ירידת ערך) ופיצויים סטטוטוריים לפי סעיף 56 לחוק (עד 100,000 ש"ח ליצירה ללא הוכחת נזק). שלישית — תלונה פלילית: הפרה מסחרית חמורה עלולה לגרור עד שנתיים מאסר. ACUM פועלת בישראל לאכיפה קולקטיבית של זכויות מוזיקליות.