בקצרה: בתביעה אישית התקרה היא 1,000 ₪ לכל הודעה; המסלול הייצוגי מעוגן במפורש בפרט 12 לתוספת השנייה, אך בו לא נפסקים פיצויים לדוגמה (סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות). ההסכמה חייבת להיות מפורשת, מראש ובכתב; חריג הלקוח הקיים דורש ארבעה תנאים מצטברים; ומי שהמשיך לשגר אחרי הודעת סירוב אינו יכול לסתור את החזקה ששיגר ביודעין (סעיף 30א(י)(5)). איך מגישים תביעה, צעד אחר צעד

״חוק הספאם״ אינו חוק נפרד. מדובר בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב-1982, בנוסחו שנקבע בתיקון מס׳ 40, התשס״ח-2008 (ס״ח 2153), שהחליף את נוסחו הקודם של הסעיף, שתחילתו נקבעה לשישה חודשים מיום פרסומו — כלומר בדצמבר 2008. אותו תיקון עצמו הוסיף את פרט 12 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, ובכך פתח במפורש את הדלת לתובענה ייצוגית. שימו לב: אין בחוק סעיפים 30ב–30ו; כל ההסדר מרוכז בסעיף אחד.

מה קובע סעיף 30א(י)(1) על הפיצוי לכל הודעה?

סעיף 30א(ט) קובע שהפרת הסעיף היא עוולה אזרחית שחלות עליה הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. מעל זה בנוי סעיף 30א(י):

(י)(1) שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.

(3) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה: (א) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו; (ב) עידוד הנמען למימוש זכויותיו; (ג) היקף ההפרה.

סעיף 30א(י) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 — נוסח מלא בוויקיטקסט. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים.

1,000 ₪ הם תקרה לכל הודעה, ולא סכום קצוב — בית המשפט ״רשאי״ לפסוק עד אליה, ושוקל אכיפה והרתעה, עידוד מימוש זכויות, והיקף ההפרה. שימו לב: הפיצוי לדוגמה הוא סעד של תביעה אישית. בתובענה ייצוגית סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות אוסר לפסוק פיצויים לדוגמה או פיצויים בלא הוכחת נזק — שם נתבעים נזק, לרבות נזק שאינו ממוני, וסעד אחר כמו צו להפסקת השיגור.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מתי ספאם מגיע לתובענה ייצוגית? פרט 12 לתוספת השנייה

סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006 מתיר הגשה רק בתביעה המנויה בתוספת השנייה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת. בספאם אין צורך לחפש: פרט 12 לתוספת השנייה מתיר במפורש ״תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב-1982, בעילה לפי הסעיף האמור״. זה ההבדל בין אשכול הספאם לבין אשכולות אחרים — שער הכניסה אינו שנוי במחלוקת. לעסק שקיבל בקשה לאישור: הגנה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

מכאן ממשיכים לתנאי האישור שבסעיף 8(א): שאלות מהותיות משותפות עם אפשרות סבירה להכרעה לטובת הקבוצה; יעילות והוגנות; ייצוג הולם; ותום לב. בתיקי ספאם השאלה המשותפת חדה במיוחד — רשימת תפוצה אחת, מנגנון הסרה אחד, נוסח הודעה אחד. הקושי נוטה להתרכז דווקא בהגדרת הקבוצה ובשאלה מי מתוכה נתן הסכמה.

מיהו ״מפרסם״, ומהו ״דבר פרסומת״?

מפרסם הוא, לפי ההגדרה בסעיף 30א(א), מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישת נושא הפרסומת, מי שתוכן הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו — לרבות קבלת תרומות או תעמולה — או מי שמשווק את נושא הפרסומת בעבור אחר. ההגדרה חובקת גם את בעל העסק שהזמין את הקמפיין ולא רק את מי שלחץ על ״שלח״.

דבר פרסומת הוא אחד משלושה: מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או הוצאת כספים בדרך אחרת; מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה; או מסר אחר המופץ לציבור הרחב שנכללת בו הצעה להתקשר למספר טלפון לשם קבלת מסר כלשהו. האיסור בסעיף 30א(ב) חל על שיגור בפקסימיליה, במערכת חיוג אוטומטי, בהודעה אלקטרונית ובהודעת מסר קצר.

קיבלתם הודעות פרסומת שלא ביקשתם, או שאתם עסק שרוצה לוודא שמערך הדיוור עומד בחוק? שיחה ראשונה לבחינת המקרה.

WhatsApp050-431-3155

מה נחשב הסכמה לקבל פרסומת (Opt-In)?

סעיף 30א(ב) דורש הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב — לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת. שלושת התנאים מצטברים: מפורשת, מראש, ומתועדת. תיבת סימון מסומנת מראש, ״המשך גלישה מהווה הסכמה״ או רשימה שנרכשה מספק חיצוני אינם עומדים בדרישה. הסעיף מוסיף שחיוג באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלי הסכמה הוא הפרה גם אם השיחה נותקה לפני שנענתה, כאשר בחיוג חוזר של הנמען מושמע לו דבר פרסומת.

יש שלושה חריגים בסעיף עצמו. הראשון, בסופו של 30א(ב): פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, שהיא הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת — אינה הפרה. השני, בסעיף 30א(ג), הוא חריג ״לקוח קיים״, ותנאיו מצטברים: הנמען מסר את פרטיו במהלך רכישה או במשא ומתן לרכישה; המפרסם הודיע לו אז שהפרטים ישמשו למשלוח פרסומת; ניתנה לו הזדמנות להודיע שהוא מסרב והוא לא עשה כן; והפרסומת מתייחסת למוצר או לשירות מסוג דומה. חסר תנאי אחד — החריג אינו חל. השלישי, בסעיף 30א(ב1): עמותה או חברה לתועלת הציבור רשאית לשלוח בדואר אלקטרוני בקשת תרומה או תעמולה בלי הסכמה מראש, כל עוד הנמען לא הודיע על סירוב.

מה החוק דורש מהודעת סירוב (הסרה)?

סעיף 30א(ד)(1) מקנה לנמען זכות להודיע בכל עת על סירוב לקבל דברי פרסומת ולחזור בו מהסכמתו. שלוש דרישות מפורשות: ההודעה לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; היא תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת — לפי בחירת הנמען; והיא יכולה להיות כללית או לסוג מסוים. סעיף 30א(ד)(2) מוסיף כלל חשוב לעסקאות מתמשכות: בסיום ההתקשרות רואים את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב.

הסעיף אינו נוקב מספר ימים לביצוע ההסרה. מה שהוא כן קובע חמור יותר: לפי סעיף 30א(י)(5), חזקה שהמשגר פעל ״ביודעין״ אלא אם הוכיח אחרת — ולא תעמוד למפרסם הגנה לעניין זה בשלושה מצבים: כששיגר לאחר שקיבל הודעת סירוב; כששיגר בעבר לאותו נמען בניגוד לסעיף, אף אם לא ביודעין; וכששיגר לפי רשימת מענים או מספרים שהורכבה ברצף אקראי. מכאן שאחרי בקשת הסרה, המפרסם אינו יכול עוד לטעון ששיגר את ההודעה שלא ביודעין.

מה חייב להופיע בכל הודעת פרסומת?

סעיף 30א(ה)(1) מחייב לציין באופן בולט וברור שאין בו כדי להטעות: שהמסר הוא דבר פרסומת — המילים ״פרסומת״, ״בקשת תרומה״ או ״תעמולה״ יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ובדואר אלקטרוני — בכותרת ההודעה; שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת קשר עמו; וזכות הנמען לשלוח הודעת סירוב ודרך פשוטה וסבירה לעשות זאת, ובדואר אלקטרוני — כתובת תקפה ברשת לצורך מתן ההודעה. בהודעת מסר קצר יש הקלה: לפי סעיף 30א(ה)(2), די בציון שם המפרסם ודרכי יצירת קשר לצורך הסרה.

הפרה של דרישות הציון היא עבירה נפרדת לפי סעיף 30א(ו)(2), שעונשה קנס לפי סעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז-1977; שיגור בלא הסכמה הוא עבירה לפי 30א(ו)(1) שעונשה קנס לפי סעיף 61(א)(4). ולפי סעיף 30א(ח), מנהל בתאגיד ומי שאחראי בו על שיווק או פרסום חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העבירה — וקיימת חזקה שהפרו את חובתם אם נעברה עבירה בידי התאגיד או עובדו.

האם החוק חל על וואטסאפ, הודעות ישירות ופניות ״קרות״?

סעיף 30א(ב) מונה ארבעה אמצעים: פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית והודעת מסר קצר. ״הודעה אלקטרונית״ מוגדרת בסעיף 30א(א) כמסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת — הגדרה טכנולוגית ולא רשימת יישומים, ולכן היא אינה מוגבלת לדואר אלקטרוני. ״הודעת מסר קצר״ מוגדרת כמסר בזק הכולל כתב, חוזי או שמע, המועבר ברשת בזק אל ציוד קצה של נמען או של קבוצת נמענים.

לצד זאת, סעיף 30א(יב) מסמיך את השר, באישור ועדת הכלכלה, לקבוע דרכים נוספות של שיגור שעליהן יחול הסעיף. המסקנה המעשית לעסק: לפני קמפיין בערוץ שאינו דואר אלקטרוני או מסרון, יש לבחון האם הוא נכנס להגדרת ״הודעה אלקטרונית״ — ולא להניח שהיעדר אזכור מפורש של היישום פירושו היעדר תחולה. ולנמען: ההגדרה הרחבה היא שמאפשרת לצרף לתיק גם הודעות שהתקבלו ביישומי מסרים.

איך מגישים תביעה על הודעות ספאם, צעד אחר צעד?

הצעדים כאן הם לנמען שקיבל הודעות. עסק שקיבל תביעה ימצא את הצד שלו במדריך עסק קיבל תביעה לפי חוק הספאם: הצעדים הראשונים, ואת ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות, שלב אחר שלב, במדריך בית משפט לתביעות קטנות: מדריך מעשי.

  1. תעדו כל הודעה. הפיצויים לדוגמה נפסקים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען (סעיף 30א(י)(1)), ולכן כל הודעה צריכה תיעוד משלה: מתי הגיעה, ממי ומה היה כתוב בה. מה כדאי לשמור, בטבלה שבהמשך.
  2. בדקו את היסודות. לכל הודעה: האם היא ״דבר פרסומת״ (סעיף 30א(א)); האם נשלחה בפקסימיליה, במערכת חיוג אוטומטי, בהודעה אלקטרונית או בהודעת מסר קצר (סעיף 30א(ב)); והאם נתתם הסכמה מפורשת מראש בכתב, או שחל אחד החריגים (סעיפים 30א(ב)–(ג)).
  3. שקלו לשלוח הודעת סירוב. סעיף 30א אינו מתנה את התביעה בהודעת סירוב, אבל אחרי הודעת סירוב המפרסם אינו יכול לטעון ששיגר שלא ביודעין (סעיף 30א(י)(5)(א)). נוסח להעתקה מופיע בהמשך.
  4. בחרו בית משפט. יחיד רשאי לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות כשסכום התביעה אינו עולה על התקרה שבסעיף 60(א)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984 (39,900 ₪ בשנת 2026), והוא רשאי לתבוע במקום זאת בבית משפט אחר (סעיף 61(1)). תאגיד אינו תובע בבית משפט לתביעות קטנות (סעיף 60(א)), ותביעה אזרחית עד הסכום שבסעיף 51(א)(2) לחוק נדונה בבית משפט השלום.
  5. בדקו את הסמכות המקומית. תביעה קטנה מוגשת לבית המשפט שבאזור מגוריו או עסקו של הנתבע, או שבאזור שבו אירע המעשה או המחדל (תקנה 2(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל״ז-1976). תובענה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט מוגשת רק לפי מקום מגוריו או עסקו של הנתבע או של התובע (תקנה 2(ב)); התקנות אינן מגדירות מה נחשב לעניין זה ״פרסום ברשת האינטרנט״.
  6. נסחו את כתב התביעה. בהליכים שנפתחו מיום 11.4.2025, גוף כתב התביעה לא יעלה על חמישה עמודים. מפרטים בו את מקום המעשה או המחדל, את הסעד המבוקש, את הנימוקים, את רשימת המסמכים והעדים ואת מספר התביעות הקטנות שהגשתם בשנה האחרונה, ומצרפים את המסמכים והצהרה שהאמור בכתב התביעה אמת (תקנה 3). בתביעת ספאם נוח לצרף רשימה של ההודעות, עם התאריך, הערוץ והשולח של כל אחת.
  7. שלמו אגרה והגישו. האגרה היא 1% משווי התביעה, ולא פחות מ-50 ₪ (תקנה 6(א)).
  8. אחרי ההגשה. הנתבע מוזמן להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מיום המצאת ההזמנה לדין (תקנה 4(ב)). פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור רק ברשות שופט של בית המשפט המחוזי (סעיף 64 לחוק בתי המשפט).

ועוד מועד אחד: תקופת ההתיישנות הכללית בתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים מהיום שבו נולדה העילה (סעיפים 5(1) ו-6 לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958).

אילו ראיות כדאי לשמור לפני שמגישים?

בית משפט לתביעות קטנות רשאי לקבל ראיה גם אם לא הייתה קבילה בבית משפט אחר (סעיף 62(א) לחוק בתי המשפט). ובכל זאת, את ההודעות עצמן צריך להציג, ולכן כדאי לשמור את הקבצים אצלכם.

מה כדאי לשמור, ולמה (סעיף 30א לחוק התקשורת)
מה שומריםלמה זה חשוב
כל הודעה כפי שהתקבלה, עם התאריך והשעההפיצויים לדוגמה נפסקים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד לסעיף (סעיף 30א(י)(1)).
פרטי השולח: השם, המספר או הכתובת שממנו הגיעה ההודעה, והמספר, הקישור או הכתובת שמופיעים בה״מפרסם״ הוא גם מי ששמו או מענו מופיעים בהודעה כמען להתקשרות, וגם מי שתוכן ההודעה עשוי לפרסם את עסקיו (סעיף 30א(א)).
אם המילה ״פרסומת״ מופיעה בתחילת ההודעה (ובהודעה אלקטרונית, כמו דואר אלקטרוני, בכותרת ההודעה), ואם מופיעים שם המפרסם ודרך להודיע על סירובאלה חובות הציון שבסעיף 30א(ה)(1). בהודעת מסר קצר נדרשים רק שם המפרסם ודרכי יצירת הקשר עמו לצורך הודעת סירוב (סעיף 30א(ה)(2)).
העתק של הודעת הסירוב ששלחתם, מועד שליחתה, וכל הודעה שהגיעה אחריהאחרי הודעת סירוב המפרסם אינו יכול לסתור את החזקה ששיגר ביודעין (סעיפים 30א(ד)(1) ו-30א(י)(5)(א)).
אם הייתם לקוחות של העסק: מועד הרכישה, ובעסקה מתמשכת גם מועד סיום ההתקשרותחריג הלקוח הקיים (סעיף 30א(ג)); וסיום עסקה מתמשכת נחשב הודעת סירוב (סעיף 30א(ד)(2)).
כל טופס, תיבת סימון או שיחה שבהם התבקשתם להסכים לקבל פרסומתההסכמה צריכה להיות מפורשת, מראש ובכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת (סעיף 30א(ב)).

איך מנסחים הודעת סירוב?

הודעת סירוב ניתנת בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירתכם. היא אינה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוחה, והיא יכולה להיות כללית או לסוג מסוים של פרסומת (סעיף 30א(ד)(1)). הנוסח הבא מתאים להודעה בכתב, למשל בדואר אלקטרוני: השלימו את הפרטים בסוגריים המרובעים, שלחו אותו למפרסם ושמרו עותק.

הנדון: הודעת סירוב לקבלת דברי פרסומת

לכבוד [שם המפרסם],

אני מודיע/ה על סירובי לקבל ממך דברי פרסומת, [דרך כלל / מסוג: ___], ועל חזרתי מכל הסכמה לקבלם, ככל שניתנה. הודעה זו נמסרת לפי סעיף 30א(ד)(1) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב-1982.

ההודעה חלה על [מספר הטלפון / כתובת הדואר האלקטרוני] שאליו נשלחו דברי הפרסומת.

[שם מלא] · [תאריך]

אילו טענות הגנה העסק רשאי להעלות לפי סעיף 30א?

הטבלה מסכמת את הטענות שסעיף 30א עצמו מאפשר. הצד של העסק מוסבר במדריך עסק קיבל תביעה לפי חוק הספאם.

טענות הגנה לפי סעיף 30א, ומה כל אחת דורשת
הטענהמה הסעיף דורש
ההודעה אינה ״דבר פרסומת״דבר פרסומת הוא מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישה או הוצאת כספים; מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה; או מסר אחר המופץ לציבור הרחב עם הצעה להתקשר למספר טלפון לשם קבלת מסר. לסוג השלישי יש חריגים, למשל מסר מאת המדינה ומוסדותיה (סעיף 30א(א)).
הנתבע אינו ״מפרסם״מפרסם הוא מי ששמו או מענו מופיעים בהודעה כמען להתקשרות לשם רכישה, מי שתוכן ההודעה עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא הפרסומת בעבור אחר. מי שביצע את השיגור בעבור אחר כשירות בזק לפי רישיון או לפי תקנות ההיתר הכללי אינו נחשב, בשל כך, מפרסם (סעיף 30א(א)).
ההודעה לא נשלחה באחד האמצעים שבסעיףהאיסור חל על פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית והודעת מסר קצר (סעיף 30א(ב)); השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה, לקבוע דרכי שיגור נוספות (סעיף 30א(יב)).
הנמען הסכיםהסכמה מפורשת, מראש ובכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת (סעיף 30א(ב)).
פנייה חד-פעמיתפנייה חד-פעמית לנמען שהוא בית עסק, או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, שהיא הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת, אינה הפרה (סיפת סעיף 30א(ב)).
דיוור של עמותה או של חברה לתועלת הציבורדבר פרסומת בדואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה אינו הפרה, כל עוד הנמען לא הודיע על סירובו (סעיף 30א(ב1)).
לקוח קייםכל התנאים יחד: הנמען מסר את פרטיו במהלך רכישה או משא ומתן לרכישה, והמפרסם הודיע לו שהפרטים ישמשו לפרסומת; ניתנה לו הזדמנות לסרב והוא לא סירב; וההודעה מתייחסת למוצר או לשירות מסוג דומה (סעיף 30א(ג)).
השיגור לא נעשה ביודעיןפיצויים לדוגמה נפסקים על שיגור ביודעין (סעיף 30א(י)(1)). חזקה שהמפרסם שיגר ביודעין, אלא אם הוכיח אחרת; ואין לו הגנה לעניין זה כשהשיגור היה אחרי הודעת סירוב, כשכבר שיגר לאותו נמען בניגוד לסעיף, או כשהשתמש ברשימה שהורכבה ברצף אקראי (סעיף 30א(י)(5)).

גם כשההפרה מוכחת, בית המשפט ״רשאי״ לפסוק פיצויים לדוגמה, עד 1,000 ש״ח לכל דבר פרסומת (סעיף 30א(י)(1)). בקביעת הסכום הוא מתחשב, בין השאר, באכיפת החוק ובהרתעה מפני הפרתו, בעידוד הנמען לממש את זכויותיו ובהיקף ההפרה, ואינו מתחשב בגובה הנזק (סעיף 30א(י)(3)). לצד זה נשמרת הזכות לפיצויים בשל העוולה האזרחית לפי סעיף 30א(ט), או לכל סעד אחר (סעיף 30א(י)(4)).

מה עסק צריך לבדוק לפני משלוח פרסומת?

ולעניין הפרטיות: ניהול רשימת תפוצה הוא גם ניהול מאגר מידע, וחלות עליו חובות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981 — ובכללן סעיף 17ד, שאוסר עיבוד מידע אישי במאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר בלי שהמאגר רשום ובלי שאחת ממטרותיו הרשומות היא דיוור ישיר. אלה שני משטרים נפרדים, ואפשר להפר את שניהם באותו קמפיין.

שאלות נפוצות

אפשר להגיש תביעה ייצוגית לפי חוק הספאם?

כן, ובמפורש. פרט 12 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006 מתיר תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב-1982, בעילה לפי אותו סעיף. הפרט הזה נוסף באותו תיקון שיצר את ההסדר — תיקון מס׳ 40, התשס״ח-2008. מכאן ממשיכים לתנאי האישור שבסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות: שאלות מהותיות משותפות לכלל חברי הקבוצה עם אפשרות סבירה להכרעה לטובתה, יעילות והוגנות ההליך, ייצוג וניהול הולמים, ותום לב.

כמה פיצוי אפשר לקבל על כל הודעת ספאם?

סעיף 30א(י)(1) מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצויים שאינם תלויים בנזק בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד לסעיף. זו תקרה ולא סכום קצוב. לפי סעיף 30א(י)(3) בית המשפט קובע את הסכום לפי אכיפת החוק וההרתעה מפני הפרתו, עידוד הנמען למימוש זכויותיו והיקף ההפרה — ובמפורש אינו מתחשב בגובה הנזק שנגרם בפועל. סעיף 30א(י)(4) שומר על הזכות לתבוע גם פיצוי נזיקי רגיל לפי סעיף 30א(ט) או כל סעד אחר בשל אותה הפרה. לצד התביעה האישית, תובענה ייצוגית בעניין צרכני היא מסלול לאכיפה רוחבית של סעיף 30א — אך בלי פיצויים לדוגמה (סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות).

מתי מותר לשלוח פרסומת בלי הסכמה מראש?

בשלושה מקרים. הראשון, לפי סיפת סעיף 30א(ב): פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, שהיא הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת. השני, חריג הלקוח הקיים שבסעיף 30א(ג), ותנאיו מצטברים: הנמען מסר את פרטיו במהלך רכישה או במשא ומתן לרכישה; המפרסם הודיע לו אז שהפרטים ישמשו למשלוח פרסומת; ניתנה לו הזדמנות להודיע על סירוב והוא לא עשה כן; והפרסומת מתייחסת למוצר או לשירות מסוג דומה. די בהיעדר תנאי אחד כדי שהחריג לא יחול. השלישי, לפי סעיף 30א(ב1): דיוור בדואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה מטעם עמותה או חברה לתועלת הציבור, כל עוד הנמען לא הודיע על סירוב.

תוך כמה זמן חייבים להסיר נמען שביקש?

סעיף 30א אינו נוקב במספר ימים. מה שהוא כן קובע: לפי סעיף 30א(ד)(1) הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום למעט עלות משלוחה, ותינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת לפי בחירת הנמען. ולפי סעיף 30א(י)(5), חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד לסעיף שעשה זאת ביודעין, ואם שיגר אחרי שקיבל הודעת סירוב — לא תעמוד לו הגנה לעניין זה. כלומר, הודעה שנשלחה אחרי בקשת הסרה אינה מאפשרת לטעון ״לא ביודעין״. בעסקה מתמשכת, סעיף 30א(ד)(2) רואה את סיום ההתקשרות עצמו כהודעת סירוב.

האם חוק הספאם חל גם על שיחות טלפון?

רק על חלק מהן. סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת חל על דבר פרסומת שמשוגר במערכת חיוג אוטומטי, כלומר מערכת שמחייגת אוטומטית לקבוצת נמענים ומשמיעה מסר קולי מוקלט (סעיף 30א(א)); בלי הסכמה מפורשת מראש ובכתב זו, ככלל, הפרה. שיחה של נציג אנושי אינה בגדר סעיף 30א, ועליה חל הסדר אחר: צרכן רשאי לרשום את מספר הטלפון שלו במאגר שמנהלת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ועוסק או מי מטעמו לא יפנה בפנייה שיווקית למספר הרשום בו (סעיפים 16ב ו-16ג לחוק הגנת הצרכן), בכפוף לחריגים שבתוספת השישית לחוק, כמו שיחה חוזרת שהצרכן ביקש. על הפרה כזו רשאי הממונה להטיל עיצום כספי (סעיף 22ג(ב)(16ב)), אבל הפיצויים לדוגמה של סעיף 30א(י) אינם חלים עליה.

מה בודקים בפועל

  • שער כניסה ברור: פרט 12 לתוספת השנייה מתיר במפורש תובענה ייצוגית נגד ״מפרסם״ בעילה לפי סעיף 30א. אין צורך לבסס אותה על פרט 1 ועל הגדרת ״עוסק״.
  • הנתבע הנכון: הגדרת ״מפרסם״ בסעיף 30א(א) כוללת את מי שתוכן הפרסומת מקדם את עסקיו, ולא רק את מי ששיגר. ספק בזק שביצע את השיגור כשירות לפי רישיון מוחרג מפורשות מההגדרה.
  • חזקת הידיעה: סעיף 30א(י)(5) מונה שלושה מצבים שבהם המפרסם אינו יכול לסתור את החזקה ששיגר ביודעין — ובראשם שיגור לאחר הודעת סירוב.
  • טעות נפוצה: ההנחה שרשימה שנרכשה כ״רשימת מסכימים״ מגינה. ההסכמה ניתנה לספק ולא לעסק שרכש; כל שיגור לפיה הוא הפרה עצמאית.
  • משטר מקביל: לצד סעיף 30א חלות חובות מאגר מידע ודיוור ישיר לפי חוק הגנת הפרטיות. כדאי לבדוק את שניהם יחד — הממצא באחד מחזק את השני.
הבהרה משפטית: המידע במאמר זה נועד לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף להתייעצות עם עורך דין. כל מקרה ייחודי ויש לבחון אותו לגופו. אין ליישם את המידע ללא ייעוץ משפטי פרטני.

מקורות

כל הפניית סעיף בעמוד זה הועמדה מול נוסח החקיקה בוויקיטקסט ומול נוסח התיקון באתר הכנסת ב-19.9.2026; ההפניות שנוספו בעדכון של 2.10.2026 הועמדו מול נוסח החקיקה בוויקיטקסט ב-1.10.2026. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.