חוק התקשורת (בזק ושידורים) — הסעיפים שנדונים באתר

שירות קשור: תביעה נגד חברת תקשורת

מה קובע החוק

סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) קובע עבירה פלילית על מי שמשתמש במתקן בזק - כיום כולל טלפון סלולרי, מחשב, טאבלט, דוא״ל, וואטסאפ, מסרון ואפליקציות תקשורת נוספות, ולא רק קווי טלפון - באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין. העונש המרבי הקבוע בסעיף הוא 3 שנות מאסר, אך העונש בפועל נגזר מחומרת המקרה ומנסיבותיו. כדי להרשיע יש להוכיח לא רק את ההתנהגות בפועל (יצירת קשר חזור ונשנה, למשל), אלא גם יסוד נפשי - מודעות לטיב המעשה ולנסיבותיו (סעיפים 19–20 לחוק העונשין).

סעיף 30א לחוק, המכונה ״חוק הספאם״, קובע כלל של הסכמה מפורשת מראש (Opt-in): מפרסם אינו רשאי לשגר דבר פרסומת בדוא״ל, פקס, מסרון או שיחה מוקלטת, אלא אם קיבל מראש את הסכמתו המפורשת של הנמען בכתב (לרבות בהודעה אלקטרונית). חריג מוגבל קיים ל״לקוח קיים״: אם הנמען מסר את פרטיו למפרסם בעת רכישה או משא ומתן לרכישה, המפרסם הודיע לו שפרטיו ישמשו לדיוור פרסומי, נתן לו הזדמנות להודיע שהוא מסרב לקבל דברי פרסומת והוא לא עשה כן, ומדובר במוצר או שירות מסוג דומה לזה שנרכש - ניתן לשגר דבר פרסומת גם בלי הסכמה מפורשת נוספת. כל דבר פרסומת חייב לציין במפורש שהוא ״פרסומת״ (בפתיח ההודעה, ובדוא״ל - בשורת הנושא), לכלול את פרטי המפרסם ודרך התקשרות עמו, ולפרט מנגנון פשוט וסביר לביטול ההסכמה להמשך משלוח.

הפיצוי הקבוע בחוק

כשדבר פרסומת נשלח ביודעין בניגוד לסעיף 30א - וחזקה שכך נשלח, אלא אם המפרסם הוכיח אחרת - בית המשפט רשאי לפסוק לנמען פיצויים לדוגמה של עד 1,000 ₪ בשל כל דבר פרסומת, בלי צורך להוכיח נזק (סעיף 30א(י)). בקביעת הסכום שוקל בית המשפט, בין השאר, אכיפה והרתעה, עידוד הנמען לממש את זכויותיו והיקף ההפרה - ולא את גובה הנזק.

דוגמה מספרית

נניח שחברה שיגרה 3 הודעות פרסומת בדוא״ל ללקוח שלא נתן הסכמה מפורשת ולא היה לקוח קיים שלה, ובנוסף לא כללה בהודעות מנגנון הסרה תקין. הלקוח יכול להגיש תביעה לפי סעיף 30א בגין כל אחת משלוש ההודעות בנפרד, בתקרה של עד 1,000 ₪ להודעה - סך של עד 3,000 ₪, בלי להוכיח כל נזק ממוני. אם החברה שיגרה הודעות דומות ל-500 לקוחות נוספים באותו אופן, אפשר לבחון תובענה ייצוגית (פרט 12 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות) - אך בתובענה ייצוגית בית המשפט אינו פוסק פיצויים לדוגמה (סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות).

להעמקה בהיבטים המשפטיים של תקשורת דיגיטלית והטרדה מקוונת, ראו את המדריכים בריונות רשת: מה החוק מאפשר לעשות נגד הפוגעים, דיוור ישיר ופרסום: שני חוקים, שתי חובות וחוק הספאם: שיווק אלקטרוני ודרישות הסכמה, וכן את מרכז התוכן בנושא מסחר דיגיטלי.

הסעיפים שהאתר דן בהם

עמוד זה מרכז 2 סעיפים מתוך חוק התקשורת (בזק ושידורים) שנדונים ב-6 מדריכים באתר. כותרת כל סעיף היא כותרת השוליים כלשונה בנוסח המאוחד של החוק — לא ניסוח שלנו. לתוכן המשפטי עצמו יש לפנות למדריך הרלוונטי או לנוסח החוק במקור. הטור השמאלי מפנה למדריכים באתר שדנים באותו סעיף.

נוסח החוק במקור

• חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב-1982 — נוסח החוק
• חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006 — סעיף 20(ה) ופרט 12 לתוספת השנייה (ויקיטקסט)
• חוק התקשורת (בזק ושידורים) — נוסח מאוחד בנבו

שאלות ותשובות

מהי הגדרת ״הטרדה באמצעות מתקן בזק״ לפי סעיף 30?
הסעיף חל על שימוש בכל אמצעי תקשורת - טלפון, מחשב, טאבלט, דוא״ל, וואטסאפ, מסרון ועוד - באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין. יש להוכיח גם יסוד נפשי - מודעות לטיב המעשה ולנסיבותיו (סעיפים 19–20 לחוק העונשין) - ולא רק שהתקשר או שלח הודעות שוב ושוב.

חברה שולחת לי הודעות פרסומת בלי שהסכמתי. זה חוקי?
לא, אלא אם אתה נחשב ״לקוח קיים״ שלה שנתן את פרטיו בעת רכישה, קיבל הודעה שפרטיו ישמשו לפרסום, וניתנה לו הזדמנות להודיע שהוא מסרב לקבל דברי פרסומת והוא לא עשה כן. בכל מקרה אחר, סעיף 30א מחייב הסכמה מפורשת מראש בכתב.

כמה פיצוי אפשר לקבל בגין הודעת פרסומת שנשלחה בניגוד לחוק?
בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה של עד 1,000 ₪ בשל כל דבר פרסומת שנשלח ביודעין בניגוד לחוק - וחזקה שהמפרסם פעל ביודעין - בלי צורך להוכיח נזק (סעיף 30א(י)). אם נשלחו כמה הודעות אסורות, אפשר לתבוע בשל כל אחת מהן; בקביעת הסכום נשקלים, בין השאר, אכיפה והרתעה, עידוד הנמען לממש את זכויותיו והיקף ההפרה.

מה חייב להיות כתוב בכל הודעת פרסומת שנשלחת בהתאם לחוק?
לפי סעיף 30א, על ההודעה לציין במפורש שהיא ״פרסומת״ (בפתיח ההודעה או בשורת הנושא בדוא״ל), לכלול את פרטי המפרסם ודרך התקשרות עמו, ולפרט מנגנון פשוט וסביר לביטול ההסכמה לקבלת הודעות נוספות.

האם חוק הספאם חל גם על שיחות טלפון?
רק על חלקן. סעיף 30א(ב) חל על דבר פרסומת שמשוגר בפקסימיליה, במערכת חיוג אוטומטי, בהודעה אלקטרונית או בהודעת מסר קצר. שיחה שבה מושמע מסר קולי מוקלט באמצעות מערכת חיוג אוטומטי כלולה בו; בלי הסכמה מפורשת מראש, גם חיוג כזה שהופסק לפני שנענה מפר את הסעיף, אם בחיוג חוזר למספר מושמע לנמען דבר פרסומת. שיחה של נציג אנושי אינה אחת הדרכים המנויות בסעיף, אך השר רשאי לקבוע דרכים נוספות (סעיף 30א(יב)), וייתכן שחלות עליה הוראות דין אחרות.

עמוד זה מרכז את הפניות החקיקה שבאתר. כותרות הסעיפים הן כותרות השוליים כלשונן בנוסח המאוחד של החוק, ואינן פרשנות שלנו. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים. האמור כאן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. עודכן: 13.10.2026.