בקצרה: ביקורת בגוגל היא ״פרסום״ לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965, ודי שהיא עשויה להגיע לאדם אחד מלבד הנפגע (סעיף 2(ב)). גם עסק יכול להיות הנפגע: החוק מגדיר ״אדם״ כיחיד או תאגיד (סעיף 1). אבל לא כל ביקורת שלילית היא לשון הרע — ביקורת בתום לב על שירות יכולה להיות מוגנת (סעיף 15). המקרה הברור הוא ייחוס עובדה פוגענית שאינה נכונה. הצעד הראשון: לשמור צילומי מסך עם תאריך, לפני שהביקורת נמחקת או משתנה. אי אפשר להתחייב מראש על תוצאה או על משך ההליך.

מתי ביקורת בגוגל היא לשון הרע?

לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול, בין השאר, להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזות אותו בשל מעשים או התנהגות שמיוחסים לו, או לפגוע בו בעסקו, במשלח ידו או במקצועו (סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע). ״אדם״ לעניין זה הוא יחיד או תאגיד, ולכן גם חברה יכולה להיות הנפגעת. אין צורך שהשם יופיע במפורש: די שההתייחסות לנפגע משתמעת מהפרסום או מהנסיבות (סעיף 3).

ההבחנה החשובה היא בין דעה לבין טענת עובדה. למשל, ״השירות היה גרוע״ היא דעה; ״הם מוכרים מוצרים מזויפים״, או ״גבו ממני פעמיים וסירבו להחזיר״ כשזה לא קרה, הן טענות עובדה — ואם אינן נכונות, הן עלולות להיות לשון הרע.

אילו הגנות יעמדו לכותב הביקורת?

אמת הפרסום היא הגנה רק אם היה בפרסום גם עניין ציבורי (סעיף 14). סעיף 15 מגן על פרסום בתום לב בנסיבות שהוא מונה — ובהן הבעת דעה בקשר לעניין ציבורי (סעיף 15(4)), וביקורת על פעולה שהנפגע עשה בפומבי (סעיף 15(6)). לכן ביקורת בתום לב על שירות יכולה להיות מוגנת, גם כשהיא קשה.

מנגד, החוק קובע חזקה שהפרסום לא נעשה בתום לב אם הדבר שפורסם לא היה אמת והכותב לא האמין באמיתותו; אם לא היה אמת והכותב לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים לבדוק אם הוא אמת; או אם התכוון לפגוע במידה גדולה מזו שהייתה סבירה להגנת הערכים שסעיף 15 מגן עליהם (סעיף 16(ב)). ביקורת שנכתבה בידי מי שלא היה לקוח, ומתארת חוויה שלא התרחשה, היא דוגמה למקרה שבו החזקה הראשונה עשויה לחול.

נכתבה על העסק ביקורת שאינה נכונה? שיחה ראשונה לבחינת המקרה.

050-431-3155

מה לשמור מיד, לפני שהביקורת נמחקת או משתנה

ביקורות נמחקות ונערכות, ולכן מתחילים בתיעוד. שומרים אצלכם — אין צורך לשלוח שום דבר לפני שנדבר:

ועוד זהירות אחת: תגובה פומבית שלכם לביקורת היא ״פרסום״ בפני עצמו (סעיף 2). תגובה שמייחסת לכותב עובדות פוגעניות שאינן נכונות, או שיש בה איום, עלולה להפוך לראיה ואף לעילה נגדכם. עדיף להגיב בקצרה ובענייניות, או לא להגיב עד שבודקים את המצב.

רשימת בדיקה: האם הביקורת נכתבה בידי מי שלא היה לקוח?

לפני שמדווחים או שולחים מכתב, כדאי לבדוק כמה עובדות ברישומי העסק:

את התשובות שומרים אצלכם, יחד עם צילומי המסך.

דיווח לגוגל: מה אפשר לצפות ממנו

לפלטפורמה יש תהליך דיווח משלה על ביקורות. הוא פועל לפי המדיניות ותנאי השימוש שלה ולא לפי הדין הישראלי, וההחלטה אם להסיר ביקורת היא שלה. אי אפשר לדעת מראש אם ביקורת תוסר או מתי. כשמדווחים, כדאי לציין במדויק מה אינו נכון ולמה, ולשמור תיעוד של הדיווח.

הפלטפורמה עצמה אינה ״אמצעי תקשורת״ לפי ההגדרה שבסעיף 11(ג) לחוק, שמתייחסת לעיתון ולשידורי רדיו וטלוויזיה. לכן הדרישה המשפטית מכוונת בדרך כלל אל מי שכתב את הביקורת.

נכתבה על העסק ביקורת שאינה נכונה? שיחה ראשונה לבחינת המקרה.

050-431-3155

מכתב דרישה לכותב הביקורת

כשזהות הכותב ידועה — למשל לקוח שאפשר לזהות מתוך הביקורת — אפשר לשלוח לו דרישה בכתב: אילו משפטים אינם נכונים ולמה, ובקשה להסיר את הביקורת ולפרסם תיקון. מחיקה אינה מבטלת את העילה, שקמה כבר עם הפרסום, אבל התנצלות, תיקון או הכחשה הם נסיבה שבית המשפט רשאי לשקול לקולה — כשפורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים (סעיף 19(4)). לכן מכתב טוב מבקש תיקון באותו מקום שבו פורסמה הביקורת.

כדאי שהמכתב יהיה ענייני ומדויק: הוא עשוי להגיע לבית המשפט, ואיום או הגזמה בו לא יועילו.

תביעה: מה בית המשפט רשאי לפסוק

פרסום לשון הרע הוא עוולה אזרחית (סעיף 7). בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק עד 84,437.40 ₪, ואם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע — עד כפל הסכום, 168,874.80 ₪ (סעיפים 7א(ב) ו-7א(ג), נכון לעדכון 16.9.2026). הסכומים מתעדכנים ב-16 בכל חודש לפי המדד (סעיף 7א(ה)). זו תקרה, לא סכום קבוע: בית המשפט פוסק לפי נסיבות המקרה, ופיצוי בלי הוכחת נזק לא ייפסק יותר מפעם אחת בשל אותה לשון הרע (סעיף 7א(ד)). כשמוכיחים נזק ממשי, כמו אובדן לקוחות, אין תקרה.

נוסף על הפיצוי, בית המשפט רשאי לצוות על איסור הפצה של הפרסום, ועל פרסום תיקון, הכחשה או פסק הדין על חשבון הנתבע (סעיף 9(א)). אם הנתבע הודה שמקצת הדברים יש בהם לשון הרע או שמקצתם אינם אמת, בית המשפט רשאי לצוות על פרסום תיקון עוד לפני פסק הדין (סעיף 10). ופרסום לשון הרע בכוונה לפגוע, לשני בני אדם או יותר מלבד הנפגע, הוא גם עבירה (סעיף 6): אפשר להתלונן במשטרה, והנפגע רשאי גם להגיש קובלנה (סעיף 8).

כותב אנונימי: אפשר לחייב את הפלטפורמה לחשוף מי הוא?

ככלל לא, בהליך אזרחי. ברע״א 4447/07 רמי מור נ׳ ברק אי.טי.סי (2010) קבע בית המשפט העליון שבהיעדר הסדר בחקיקה אין סמכות להורות על חשיפת זהותו של גולש אנונימי לצורך תביעה אזרחית. המסלולים המעשיים הם דיווח לפלטפורמה, תלונה במשטרה כשהפרסום מגיע כדי עבירה, ואיסוף ראיות מזהות מתוך הביקורת עצמה — פרטים שרק מי שהיה לקוח יכול לדעת, מועד הביקור או ההזמנה, והשוואה לרישומי העסק.

טעויות נפוצות של בעלי עסקים מול ביקורת שקרית

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

  • הכותב אנונימי, או שמדובר בביקורת על העסק שלכם ולא ברור אם זו עובדה או דעה (סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע).
  • אתם שוקלים לתבוע פיצוי בלי הוכחת נזק לפי סעיף 7א ורוצים לדעת מה צריך להוכיח ואילו הגנות יעמדו לצד השני.
  • הביקורת נכתבה, ככל הנראה, בידי מי שמעולם לא היה לקוח של העסק.
  • אתם שוקלים לשלוח לכותב מכתב דרישה, ורוצים שיבקש תיקון באותו מקום שבו פורסמה הביקורת (סעיף 19(4) לחוק איסור לשון הרע).

אפשר גם בלי עורך דין: דיווח לפלטפורמה ובקשת הסרה מהכותב אפשר להגיש בעצמכם, אחרי שתיעדתם את הפרסום. יחיד רשאי להגיש תביעה בסכום של עד 39,900 ₪ (נכון ל-1.1.2026) גם בבית המשפט לתביעות קטנות; תאגיד, כמו חברה בע״מ, אינו רשאי לתבוע שם (סעיף 60(א)(1) לחוק בתי המשפט). תביעת לשון הרע בין עובד למעסיק בקשר ליחסי העבודה נדונה רק בבית הדין האזורי לעבודה (סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה).

שיחה ראשונה לבחינת המקרה

שאלות נפוצות

לקוח כתב שהשירות גרוע. אפשר לתבוע אותו על לשון הרע?

תלוי במה שנכתב. ביקורת בתום לב על שירות, או על פעולה שנעשתה בפומבי, יכולה להיות מוגנת (סעיפים 15(4) ו-15(6) לחוק איסור לשון הרע). הקו עובר בייחוס עובדה פוגענית שאינה נכונה: אם הכותב לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים לבדוק אם היא אמת, חזקה שהפרסום לא נעשה בתום לב (סעיף 16(ב)).

הביקורת נכתבה בידי מי שמעולם לא היה לקוח. מה עושים?

שומרים צילום מסך עם תאריך, בודקים ברישומי העסק אם יש לקוח שמתאים לתיאור, ומדווחים לפלטפורמה לפי תהליך הדיווח שלה. תיאור של חוויה שלא התרחשה אינו אמת, ולכן הגנת האמת (סעיף 14) אינה עומדת לכותב; ואם לא האמין באמיתות הדברים, חזקה שהפרסום לא נעשה בתום לב (סעיף 16(ב)(1)). כשזהות הכותב ידועה, אפשר לשקול מכתב דרישה ותביעה.

אפשר לחייב את גוגל לחשוף מי כתב ביקורת אנונימית?

ככלל לא, בהליך אזרחי. ברע״א 4447/07 רמי מור נ׳ ברק אי.טי.סי (2010) קבע בית המשפט העליון שבהיעדר הסדר בחקיקה אין סמכות להורות על חשיפת זהותו של גולש אנונימי לצורך תביעה אזרחית. המסלולים המעשיים הם דיווח לפלטפורמה, תלונה במשטרה כשהפרסום מגיע כדי עבירה, ואיסוף ראיות מזהות מתוך הביקורת עצמה.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

כמה זמן יש להגיש תביעה על ביקורת?

חוק איסור לשון הרע אינו קובע התיישנות משלו, ולכן חלה ההתיישנות הכללית — שבע שנים מהיום שבו נולדה העילה (סעיפים 5(1) ו-6 לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958). בפועל כדאי לפעול מהר: ביקורות נמחקות ונערכות, ובבקשה לסעד זמני הדחיפות חשובה.

הכותב מחק את הביקורת. זה סוגר את העניין?

לא בהכרח. העילה קמה כבר עם הפרסום, ומחיקה אינה מבטלת אותה. עם זאת, התנצלות, תיקון או הכחשה הם נסיבה שבית המשפט רשאי לשקול לקולה, כשפורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים (סעיף 19(4)).

מותר לעסק להגיב לביקורת בפומבי?

כן, אבל בזהירות. תגובה פומבית היא ״פרסום״ בפני עצמו (סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע), ותגובה שמייחסת לכותב עובדות פוגעניות שאינן נכונות עלולה להקים עילה נגד העסק. תגובה קצרה ועניינית, בלי איומים ובלי פרטים אישיים של הלקוח, עדיפה.

מה קורה אחרי שפונים?

  1. תשובה ראשונהאחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00). את הפנייה קורא עו״ד ורו״ח ירון מאירי בעצמו, ולא מוקד. בהודעה הראשונה מספיק לכתוב מה נכתב, איפה ומתי — בלי מסמכים.
  2. שיחה ראשונה לבחינת המקרהבשיחה הראשונה נבין מה קרה ונבדוק אם ואיך אפשר להמשיך. השיחה עוד אינה חוות דעת.
  3. מה להכיןאת המסמכים שברשימה בעמוד הזה — אצלכם. אין צורך לשלוח אותם לפני שנדבר.
  4. אם ממשיכיםלפני שמתחילים לעבוד נחתום על הסכם בכתב שמגדיר את היקף הטיפול. הטיפול יכול לכלול: דיווח לפלטפורמה, מכתב דרישה או תביעה — לפי הנסיבות. פנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין–לקוח.

מי מטפל בפנייה

  • את התיק מלווה מי שפגשתם בפגישה הראשונה, מהמכתב הראשון ועד פסק הדין או הפשרה.
  • בתיקים שנשענים על חיובים, שכר או דוחות כספיים, הבדיקה החשבונאית נעשית כחלק מהטיפול המשפטי.

השאירו פרטים לשיחה ראשונה על הביקורת

שם וטלפון מספיקים. הפנייה מגיעה לתיבת הדוא״ל של המשרד ונקראת על ידי עו״ד ורו״ח ירון מאירי בעצמו, ולא על ידי מוקד. אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00). אפשר גם לכתוב לי ישירות ב-WhatsApp.

אזורי שירות: קריית אונו, פתח תקווה, רמת גן ותל אביב-יפו.

מה נפסק על שיתוף, על ״לייק״ ועל חשיפת זהות מפרסם אנונימי — פסקי דין של בית המשפט העליון עם מספרי הליך, בבלוק הפסיקה שבמדריך ״לשון הרע באינטרנט״. אלה פסקי דין של בתי המשפט — מידע משפטי ציבורי, ולא תוצאות של המשרד הזה.

כמה שורות מספיקות: מה קרה, מתי, ומול מי. בלי מספרי חשבון, תעודת זהות או מסמכים.

מסירת הפרטים אינה חובה לפי דין ותלויה ברצונכם; בלעדיהם לא אוכל לחזור אליכם. אל תשלחו כאן מסמכים או פרטים חסויים. פנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין–לקוח; אלה נוצרים רק בהסכם בכתב. הטופס נשלח דרך שירות חיצוני (formsubmit.co) אל מחוץ לישראל, ומשם לתיבת הדוא״ל של המשרד (Gmail של Google). מי שמעדיף שלא, יכול לפנות בטלפון או בוואטסאפ. בעל השליטה במידע: עו״ד ורו״ח ירון מאירי, 050-431-3155. אפשר לעיין במידע ולבקש לתקנו (סעיפים 13–14 לחוק הגנת הפרטיות). הפירוט המלא במדיניות הפרטיות.

נתאם קודם שיחה, ואחריה אבקש את מה שנחוץ בערוץ מאובטח. הפרטים משמשים לחזרה אליכם בעניין הפנייה בלבד.

מעדיפים לדבר? 050-431-3155 · WhatsApp

מדריכים קשורים

לשון הרע ברשת, הסכומים וההגנות — המדריכים המפורטים באתר, עם הפניה לסעיפי החוק

עו״ד ורו״ח ירון מאירי
עו״ד ורו״ח ירון מאירי
עורך דין ורואה חשבון · חבר לשכת עורכי הדין בישראל ולשכת רואי החשבון בישראל. LL.B · B.A במנהל עסקים (חשבונאות) · Executive MBA. משרד עצמאי בקריית אונו. שפות: עברית, אנגלית.
עוסק בתביעות לשון הרע ובהגנה על מוניטין — פרסומים ברשת, ביקורות מקוונות, הסרת תוכן ופיצוי ללא הוכחת נזק.
אפשר לבדוק: רישיון רו״ח 500112906, פעיל מ-10.1.2013 (מאגר רואי החשבון, data.gov.il)
לעמוד האודות · מן התקשורת

נכתבה על העסק ביקורת שאינה נכונה? מתחילים בתיעוד

שמרו צילום מסך עם תאריך וקישור, ואל תגיבו בכעס — גם התגובה שלכם היא פרסום. ספרו לנו בקצרה מה נכתב ואיפה, ונגיד מה אפשר לעשות.

050-431-3155WhatsAppהשאירו פרטים

מסגרת חוקית ומקורות

הקישורים מפנים לנוסח החקיקה במקור. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.