עתירות תעמולת הבחירות 2026: ההחלטות, תיקון החוק והסיקור
בין אפריל לאוגוסט 2026 הגיש עו״ד ורו״ח ירון מאירי, כשהוא מייצג את עצמו, שורת עתירות ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26. שלוש החלטות מרכזיות התקבלו, עשרות סרטוני תעמולה הוסרו, ובשתיים מהן יושם הכלל שלפיו לשכת שר היא נכס ציבורי.
האם מותר לשר לצלם תעמולה בלשכתו? התשובה המלאה
העמוד עודכן לאחרונה:
בהליכים אחרים באותה מערכת בחירות נדחו עתירות ונפסקו הוצאות נגד העותר.
בקצרה — מה קרה כאן
עו״ד ורו״ח ירון מאירי הוא עורך דין ורואה חשבון, בעל משרד עצמאי העוסק בתובענות ייצוגיות וצרכניות, דיני עבודה, חוזים מסחריים ומסחר דיגיטלי. במערכת הבחירות לכנסת ה-26 הוא פנה ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, בטענה ששרים מצלמים סרטוני תעמולת בחירות בלשכותיהם הממשלתיות ומפרסמים אותם בחשבונותיהם האישיים ברשתות החברתיות.
הטענה המשפטית נשענה על סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959, האוסר שימוש בנכסי ציבור בקשר עם תעמולת בחירות. בשלוש החלטות — מ-15 במאי, 31 במאי ו-16 ביוני 2026 — התקבלו עתירות, במלואן או בחלקן; עתירות אחרות באותה מערכת נדחו, ובחלקן נפסקו הוצאות. בשתיים מההחלטות יושם הכלל שנקבע בתב״כ 5/26 (22.9.2024), שלפיו לשכת שר היא נכס ציבורי (כפי שצוטט בתב״כ 28-31, 33/26 ובתב״כ 50-59/26); עוד נקבע כי לשכה בכנסת אינה כזו, וכי אין צורך בקריאה מפורשת להצביע כדי שפרסום ייחשב תעמולת בחירות.
בכל העתירות ייצג מאירי את עצמו — מול פרקליטות המדינה, מול היועצת המשפטית לממשלה ומול פרקליטי מפלגות הליכוד והציונות הדתית.
מה נקבע בפועל — חמישה כללים
ההחלטות אינן עוסקות בתוכן שמותר לשר לומר, אלא במקום שבו מותר לו לצלם. זו הבחנה שחוזרת בכל שלוש ההחלטות.
לשכת שר במשרד ממשלתי
צילום תעמולת בחירות בלשכת שר נאסר עד תיקון החוק ב-16 ביולי 2026; מאז מותר צילום כשלעצמו, ושימוש במשאבי ציבור נוספים נותר אסור. נדחתה הטענה שהלשכה נכנסת לחריג של "נכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו של שר", ונדחתה גם הטענה שאיסור כזה יפגע ביכולת השר למלא את תפקידו.
תב״כ 28-31, 33/26; תב״כ 50-52, 54-59/26לשכה בבניין הכנסת
לשכות חברי הכנסת ניתנו להם לצורכיהם הפוליטיים ולא הממלכתיים, ולכן אינן נושאות אופי לא-פוליטי ואינן מקנות יתרון במשאבי ציבור. עתירות שנגעו לסרטונים שצולמו בלשכות בכנסת — נדחו.
תב״כ 50-52, 54-59/26, פסקאות 8, 10דגל המדינה והתואר "שר"
עצם השימוש בתואר "שר" או "שרה" אינו שימוש בנכסי ציבור, וכך גם דגל המדינה. אך סמל המדינה — כן נחשב נכס ציבור, ובכך הוא נבדל מהדגל.
תב״כ 12/23; תב״כ 28/22; תב״כ 50-52, 54-59/26, פסקה 7חדר בקומת הממשלה במשרד רה״מ
גם חדר צדדי שאינו לשכתו של השר עצמו נחשב נכס ציבורי: הוא נכס של משרד ממשלתי, ולמתמודדים שאינם שרים אין גישה אליו.
תב״כ 50-52, 54-59/26, פסקה 10אין צורך בקריאה מפורשת להצביע
פרסום ייחשב תעמולת בחירות אם תכליתו הגברה היא להשפיע על הבוחר — גם בלי קריאה מפורשת. מבחני המשנה: תוכן הפרסום (משקל עיקרי), קיומה של תכלית חלופית, זהות המפרסם ויוזם הפרסום, הפלטפורמה שבה פורסם, ועיתוי הפרסום וקרבתו לבחירות. הצגת עמדות והצגת הישגים — שתיהן נכנסות לגדר זה.
תב״כ 17/26; תב״כ 28-31, 33/26, פסקאות 7-8"אדרבה, רצוי ששר — וכל נבחר ציבור — יאמר לקהל הבוחרים מהן עמדותיו ומעשיו. אולם המחוקק קבע איסור על שימוש בנכסי הציבור בקשר עם תעמולת בחירות. מדובר בהגבלה על מקום צילום הביטוי, ולא על תוכנו. אותם ביטויים אפשר לומר — ולצלם — במקום שאינו נכס הציבור."השופט נעם סולברג, יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 — תב״כ 28-31, 33/26, 31.5.2026
שלוש ההחלטות
כל החלטה מובאת כאן בניתוח מלא, לצד קובץ ההחלטה המקורי.
ציר הזמן בתקשורת
ההליכים סוקרו לאורך 2026 בעיתונות הכללית, בעיתונות המגזרית ובכלי התקשורת המקצועיים.
עתירה נגד השר בן גביר — 121 פרסומי תעמולה
עתירה שאיתרה 121 פרסומים נוספים בטיקטוק, בפייסבוק ובטלגרם, בטענה למסע תעמולה שיטתי ולאי-קיום צו קודם של ועדת הבחירות. שקוף ציטט: "אי קיום הצו מהווה זלזול חמור בסמכות ועדת הבחירות".
שר התקשורת קרעי מוחק סרטוני תעמולה מטיקטוק
העתירה נגעה ל-13 סרטונים שצולמו, לטענת העותר, "תוך ניצול לשכת השר במשרד התקשורת, דגל המדינה, ספריית הלשכה, סמלי המשרד הממלכתיים וכן עצם תפקיד השר ככלי מיתוג פוליטי-מפלגתי". הסרטונים הוסרו, והעתירה נמחקה בעקבות הסכמות עם לשכת השר.
הליכוד מבקש לסלק את העתירה נגד שר המשפטים לוין
המפלגה טענה שמדובר ב״ניסיון להשתיק ביטוי פוליטי לגיטימי". העתירה נגעה לשישה סרטוני טיקטוק שצולמו, לפי הנטען, בלשכת השר, בדגל המדינה ובספריית הלשכה. הבקשה נדחתה בהחלטה מ-31 במאי.
משרד החוץ לא ישתף עוד בעברית מחשבונו הפוליטי של סער
ההחלטה בתב״כ 20/26 קבעה שמשרד ממשלתי אינו רשאי לשתף מחדש בחשבונותיו הרשמיים תכנים בעברית מחשבון אישי-פוליטי של השר — וזאת גם לגבי שר אחר וסגן שר במשרד. נקבע חריג צר לפרסומים באנגלית שתכליתם קידום מדיניות החוץ.
יישום הכלל: לשכת שר היא נכס ציבורי
בהחלטה מאוחדת בעניינם של חמישה שרי ליכוד — קיש, זוהר, רגב, לוין ואמסלם — נקבע שצילום תעמולת בחירות בלשכת שר אסור, והשרים חויבו להסיר את הסרטונים ולשאת בהוצאות. הסיפור סוקר באותו יום בכלי תקשורת.
תשעה שרים נוספים — וההבחנה בין לשכת שר ללשכת ח״כ
ההחלטה בתב״כ 50-52, 54-59/26 הרחיבה את הכלל לשרי הליכוד והציונות הדתית, וקבעה שלשכה בבניין הכנסת אינה נכס ציבורי לעניין סעיף 2א — ומטעם זה נדחו העתירות לגבי סרטונים שצולמו שם. כיפה דיווח כי בעקבות ההחלטות הוגשה עתירה נוספת ובה 250 סרטונים.
מכתב התראה: ציוצי תעמולה שנוצרו ב-AI ללא סימון
מכתב התראה ליונתן אוריך, איש צוות הקמפיין של נתניהו והליכוד, פירט כיצד שישה ציוצי תעמולה שהופקו בבינה מלאכותית פורסמו בלי הסימון הנדרש. הציוצים נמחקו לפני שהוגשה עתירה.
תב״כ 114/26 מאירי נ׳ נתניהו — צו ארעי להסרת סרטון עם ילדים
עתירה על סרטון תעמולה של ראש הממשלה שצולם בקניון מלחה, בטענה להפרת האיסור על שיתוף ילדים מתחת לגיל 15 בתעמולת בחירות — סעיף 2ג לחוק, עילה נפרדת מזו שבעתירות הלשכות. ניתן צו ארעי להסרה מיידית. הסיפור סוקר באותו יום בכ-15 כלי תקשורת.
כל האזכורים בתקשורת
רשימה מלאה של הפרסומים, לפי סדר כרונולוגי הפוך.
הרשימה כוללת פרסומים שבהם מוזכר עו״ד ורו״ח ירון מאירי כעותר או כמייצג עצמו. חלק מהפרסומים מוגבלים במנוי או בגישה. הקישורים מובאים לצורכי הפניה בלבד; הזכויות בכל פרסום שמורות לכלי התקשורת המפרסם.
שאלות ותשובות
התשובות מבוססות על ההחלטות עצמן, ואינן מהוות ייעוץ משפטי.
האם מותר לשר לצלם סרטון תעמולת בחירות בלשכתו?
עד 16 ביולי 2026 — לא. יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 קבע בשורת החלטות כי לשכת שר היא נכס ציבורי, ולכן אסור לצלם בה תעמולת בחירות לפי סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959. מאז תיקון מס׳ 42 מיום 16 ביולי 2026 צילום כשלעצמו בלשכה מותר, ושימוש במשאבי ציבור נוספים לתעמולה נותר אסור.
חשוב להדגיש: ההגבלה חלה על מקום הצילום ולא על תוכן הדברים. את אותם דברים עצמם מותר לשר לומר — ולצלם — במקום שאינו נכס ציבורי.
מה ההבדל בין לשכת שר ללשכת חבר כנסת?
ההבחנה נקבעה בהחלטה בתב״כ 50-52, 54-59/26 מיום 16 ביוני 2026: לשכה בבניין הכנסת אינה נכס ציבורי לעניין סעיף 2א, משום שלשכות חברי הכנסת ניתנו להם לצורכיהם הפוליטיים ולא הממלכתיים או הציבוריים. ממילא אין הן נושאות אופי לא-פוליטי, ואינן מקנות יתרון בגישה למשאבי ציבור על פני מתמודדים אחרים.
בהתאם לכך, עתירות שנגעו לסרטונים שצולמו בלשכות בכנסת — נדחו, לרבות סרטון של השר דיכטר ושלושה סרטונים של השר קרעי.
האם צריך קריאה מפורשת להצביע כדי שפרסום ייחשב תעמולת בחירות?
לא. נקבע כי אין הכרח בקריאה מפורשת להצביע כך או אחרת. המבחן הוא אם התכלית הדומיננטית של הפרסום היא להשפיע על הבוחר — להניעו לבחור כך או אחרת, להניאו מבחירה מסוימת או להשפיע על העדפתו הפוליטית.
מבחני המשנה שמסייעים לזהות תעמולת בחירות: תוכן הפרסום (משקל עיקרי), קיומה של תכלית חלופית, זהות המפרסם ויוזם הפרסום, הפלטפורמה שבה הופיע הפרסום, ועיתוי הפרסום וקרבתו לבחירות.
האם דגל המדינה נחשב נכס ציבור?
לא. דגל המדינה אינו נכס ציבור לעניין סעיף 2א, וכך גם עצם השימוש בתואר "שר" או "שרה". לעומת זאת סמל המדינה כן נחשב נכס ציבור — ובכך הוא נבדל מהדגל.
האם משרד ממשלתי רשאי לשתף מחדש פרסומים מהחשבון האישי של השר?
ככלל לא. בתב״כ 20/26 ניתן תוקף של החלטה לעמדה שלפיה משרד החוץ לא יפרסם עוד מחדש בחשבונותיו הרשמיים פרסומים בעברית מחשבון אישי-פוליטי של שר החוץ — ולמען הסר ספק, גם לא של שר אחר או סגן שר במשרד.
נקבע חריג ייחודי לפרסומים באנגלית, שתכליתם הדומיננטית היא קידום מדיניות החוץ של ישראל ולא תעמולת בחירות. ההחלטה אף המליצה לשקול פתיחת חשבון רשמי נפרד לשר החוץ, שייתר את הצורך בשיתוף מחשבון אישי-פוליטי.
מהי טענת השיהוי, והאם היא מתקבלת בעתירות תעמולה?
המשיבים טענו שעתירות על סרטונים ישנים הוגשו בשיהוי. הטענה נדחתה: כל עוד הסרטונים עדיין זמינים ברשת ואפשר שבוחרים ייתקלו בהם, ניתן ליתן צו נגד "המשכתו" של מעשה העבירה, לפי סעיף 17ב(א) לחוק. בעתירות הלשכות הסרטון המוקדם ביותר פורסם כשמונה חודשים לפני הגשת העתירה — ונקבע שהזמן שחלף אינו מצדיק דחייה מטעם זה בלבד.
מי הוא עו״ד ורו״ח ירון מאירי?
ירון מאירי הוא עורך דין ורואה חשבון, בעל תואר במשפטים, תואר במנהל עסקים במגמת חשבונאות ותואר MBA למנהלים, וחבר בלשכת עורכי הדין בישראל ובלשכת רואי החשבון בישראל.
משרדו עוסק בתובענות ייצוגיות וצרכניות, דיני עבודה, חוזים מסחריים, מסחר דיגיטלי ובינה מלאכותית, ולשון הרע ומוניטין. בהליכים המתוארים בעמוד זה ייצג את עצמו מול פרקליטות המדינה, מול היועצת המשפטית לממשלה ומול פרקליטי המפלגות.
מה זה אומר עבור לקוחות המשרד
ההליכים האלה אינם תחביב ציבורי בלבד — הם מפעילים בדיוק את אותן שרירים שנדרשים בתיק מסחרי.
הכנה עובדתית שעומדת בביקורת
איתור, תיעוד ותיארוך של עשרות פרסומים דיגיטליים, בנייתם לכתב טענות אחד, ועמידה בביקורת של פרקליטות המדינה — היכולת שעומדת גם בבסיס תובענה ייצוגית מבוססת.
תביעות ייצוגיות וצרכניותרגולציה של פלטפורמות דיגיטליות
טיקטוק, X, פייסבוק ואינסטגרם — הסרת תוכן, סימון תוכן שנוצר בבינה מלאכותית, וגבולות האחריות של מפרסם. תחום שנמצא בליבת העבודה מול לקוחות מסחריים.
מסחר דיגיטלי ו-AIניהול הליך מול צד חזק
עתירה מנוהלת מול משיבים שמיוצגים בידי פרקליטות המדינה ובידי פרקליטי מפלגות — לרבות התמודדות עם טענות סף, בקשות ארכה ובקשות סילוק.
לשיחה ראשונהלעיתונאים
לפרשנות משפטית בנושאי צרכנות, דיני עבודה, לשון הרע ותעמולת בחירות: 050-431-3155 או WhatsApp. ביוגרפיה קצרה ותמונה לפרסום — לפי בקשה.
יש לכם שאלה בעניין דומה?
שיחה ראשונה לבחינת המקרה — כדי להבין אם יש לכם עילה ומה הצעד הנכון הבא.
יש לכם שאלה על המקרה שלכם? השאירו פרטים לשיחה ראשונה
שם וטלפון מספיקים. הפנייה מגיעה לתיבת הדוא״ל של המשרד ונקראת על ידי עו״ד ורו״ח ירון מאירי בעצמו, ולא על ידי מוקד. אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00). אפשר גם לכתוב לי ישירות ב-WhatsApp.
אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00). עד אז אין צורך לשלוח מסמכים — שמרו אצלכם את המסמכים שקשורים לעניין. אם יש מועד קרוב, כתבו לי ב-WhatsApp או התקשרו: 050-431-3155.
מעדיפים לדבר? 050-431-3155 · WhatsApp