בשורה אחת
ההחלטה הרחבה ביותר בסדרה — תשעה שרים מהליכוד ומהציונות הדתית — וזו שקבעה לראשונה הבחנה מהותית: לשכה בבניין הכנסת אינה נכס ציבורי לעניין סעיף 2א, בשונה מלשכת שר במשרד ממשלתי.
| מספרי ההליכים | תב״כ 50/26, 51/26, 52/26, 54/26, 55/26, 56/26, 57/26, 58/26, 59/26 |
|---|---|
| ההחלטה | א׳ בתמוז התשפ״ו, 16 ביוני 2026 |
| יו״ר ועדת הבחירות | השופט נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון |
| העותר | עו״ד ורו״ח ירון מאירי — בעצמו |
| בשם שרי הציונות הדתית | עו״ד אלי שמואליאן |
| בשם שרי הליכוד | עו״ד אבי הלוי |
| בשם שאר המשיבים | עו״ד יונתן ברמן |
| מועדי ההגשה | 27, 28 ו-31 במאי 2026 |
| התוצאה | ארבע התקבלו במלואן · ארבע התקבלו בחלקן · אחת התייתרה · ₪36,000 הוצאות לעותר |
מי היו המשיבים
| הליך | השר / השרה | תפקיד | מפלגה |
|---|---|---|---|
| תב״כ 50/26 | בצלאל סמוטריץ' | שר האוצר | הציונות הדתית |
| תב״כ 51/26 | אורית סטרוק | שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות | הציונות הדתית |
| תב״כ 52/26 | אופיר סופר | שר העלייה והקליטה | הציונות הדתית |
| תב״כ 54/26 | ניר ברקת | שר הכלכלה והתעשייה | הליכוד |
| תב״כ 55/26 | אבי דיכטר | שר החקלאות וביטחון המזון | הליכוד |
| תב״כ 56/26 | גילה גמליאל | שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה | הליכוד |
| תב״כ 57/26 | אלי כהן | שר האנרגיה והתשתיות | הליכוד |
| תב״כ 58/26 | חיים כץ | שר התיירות, הבינוי והשיכון, הבריאות והרווחה | הליכוד |
| תב״כ 59/26 | שלמה קרעי | שר התקשורת | הליכוד |
החידוש המשפטי: לשכת ח״כ אינה לשכת שר
המשיבים טענו שחלק מהסרטונים לא צולמו בלשכות במשרדי הממשלה אלא בלשכות בבניין הכנסת — סרטון אחד של השר דיכטר ושלושה של השר קרעי. הטענה חייבה הכרעה בשאלה שלא נדונה עד אז במלואה.
"לשכות חברי הכנסת ניתנו להם לצרכיהם הפוליטיים, ולא הממלכתיים או הציבוריים. ממילא הן אינן נושאות אופי לא פוליטי; אדרבה, כל אופיין פוליטי. לכן גם ככלל הן אינן כרוכות במשאבי ציבור שגישה אליהם תעניק יתרון מיוחד על פני מועמדים אחרים בבחירות."מצוטט בהחלטה מתב״כ 5/26 בן מאיר נ' בן גביר, פסקה 21
המסקנה: לשכה בכנסת אינה מקיימת את מאפייני "נכסי הציבור" לצורך סעיף 2א, והעתירות נדחו לגבי הסרטונים שצולמו בה. מטעם זה גם נדחתה הטענה שיש לצרף את 120 חברי הכנסת כמשיבים לעתירה.
ולעומת זאת — חדר בקומת הממשלה
סרטון אחד צולם, לפי הנטען, "בחדר צדדי בקומת הממשלה במשרד ראש הממשלה בירושלים". כאן נקבע אחרת: לא נמצא טעם טוב להבחין בין חדר כזה ללשכת שר. אף שהשר לא השתמש בלשכתו שלו, אותו חדר עודנו נכס של משרד ממשלתי, ולמתמודדים שאינם שרים אין גישה אליו — ולכן גם הוא נחשב נכס ציבור.
טענת האכיפה הבררנית — נדחתה
שרי הציונות הדתית טענו שרק כלפיהם נאכף האיסור. הטענה נדחתה על יסוד הדיון בעניינם של שרים נוספים באותה עתירה עצמה, ובהחלטות קודמות בעניין בן גביר, בעניין קיש ובעניין ראש הממשלה.
שני סרטונים שניתן היה לערוך
שני סרטונים הוגדרו כמקרי ביניים. באחד דיווח שר האנרגיה על רפורמה של משרדו, ורק בפתיחתו הוסיף רקע אישי — "אחרי ששברתי את המונופול של חברת חשמל". בשני תיאר שר הרווחה תקציב שאושר לטובת מרכזי חוסן, ובסיום הוסיף "אני מברך על המוגמר" — אמירה שיש בה נטילת קרדיט על ההחלטה כולה. נקבע שאם ניתן לערוך את הסרטונים כך שהמשפטים האמורים יוסרו — אפשר להעלותם מחדש במתכונת הערוכה; ואם לא — יש להסיר את הסרטון כולו.
התוצאות וההוצאות
| הליך | סרטונים | תוצאה | לעותר | למשרד + היועמ״שית |
|---|---|---|---|---|
| תב״כ 50/26 — סמוטריץ' | 1 | התקבלה במלואה | ₪1,500 | ₪1,000 |
| תב״כ 51/26 — סטרוק | 2 | התקבלה במלואה | ₪3,000 | ₪2,000 |
| תב״כ 52/26 — סופר | 1 | התקבלה במלואה | ₪1,500 | ₪1,000 |
| תב״כ 54/26 — ברקת | 3 | התקבלה במלואה | ₪4,500 | ₪3,000 |
| תב״כ 55/26 — דיכטר | 1 | התקבלה בחלקה | ₪1,000 | ₪1,000 |
| תב״כ 56/26 — גמליאל | — | התייתרה ונמחקה | ₪1,000 | ₪500 |
| תב״כ 57/26 — אלי כהן | 7 | התקבלה בחלקה | ₪8,000 | ₪7,000 |
| תב״כ 58/26 — חיים כץ | 4 | התקבלה בחלקה | ₪5,000 | ₪4,000 |
| תב״כ 59/26 — קרעי | 8 | התקבלה בחלקה | ₪10,500 | ₪8,000 |
| סך הכול — ₪63,500 | ₪36,000 | ₪27,500 | ||
שיקולי ההוצאות
בקביעת ההוצאות נשקלו ארבעה שיקולים מפורשים: דמיון העתירות במהותן; מספר הסרטונים בכל עתירה ומועדי פרסומם; הציפייה לפתרון מהיר יותר של הסוגיה לאחר ההחלטה הקודמת בעניין קיש; ובעתירות נגד שרי הציונות הדתית — מצד אחד, שהיה ראוי לצרף לעתירה את תשובת בא כוחם סמוך לקבלתה, ומצד שני, שתשובות השרים הוגשו באיחור של כשבוע וחצי בלי הסבר של ממש.
עמוד זה מסכם החלטה פומבית של יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26. הסיכום נערך על ידי משרדנו ואינו תחליף לעיון בהחלטה המלאה. אין באמור ייעוץ משפטי, ואין בתוצאות שהושגו בעבר כדי להבטיח תוצאה דומה בעתיד.