תביעת שכר נגד מעסיק: משכורת, שעות נוספות, פנסיה ודמי הבראה שלא שולמו

המעסיק לא שילם משכורת: מה עושים, צעד אחר צעד?

1. שומרים אצלכם את מה שיש: תלושי שכר, דוחות נוכחות, דפי חשבון הבנק ודוח מקרן הפנסיה. אין צורך לשלוח שום מסמך לפני שנדבר.
2. משווים, חודש מול חודש, את מה ששולם בפועל למה שמגיע: שכר, שעות נוספות, הפרשות לפנסיה ודמי הבראה.
3. שולחים למעסיק מכתב דרישה שמפרט אילו רכיבים לא שולמו ובאיזו תקופה.
4. אם התשלום לא מגיע, מגישים תביעה לבית הדין האזורי לעבודה (סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה).
5. לא מחכים עם פיצויי ההלנה: הזכות להם מתיישנת בתוך שנה מהיום שבו השכר נחשב מולן, או בתוך 60 יום מהיום שבו קיבלתם את השכר, המוקדם מביניהם (סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר).

לאן פונים?

• בית הדין האזורי לעבודה — לתביעה עצמה.
• משרד העבודה — מקבל תלונות על מעסיקים בשל הפרת חוקי עבודה, לצד ההליך בבית הדין.
• קרן הפנסיה או קופת הגמל — לדוח שמראה מה הופקד בפועל, ומתי.
• המוסד לביטוח לאומי — כשניתן נגד המעסיק צו בהליך חדלות פירעון: גמלה בגין חוב השכר ופיצויי הפיטורים, עד תקרה שקבועה בחוק (סעיפים 182–183 לחוק הביטוח הלאומי). הפירוט במדריך להלנת שכר.

מתי משכורת נחשבת ״מולנת״?

שכר שמשתלם על בסיס חודשי צריך להשתלם עם תום החודש שבעדו הוא משתלם (סעיף 9 לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958). ״שכר מולן״ הוא שכר שלא שולם עד ״היום הקובע״ — היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום (סעיף 1). כך, משכורת של חודש מסוים שלא שולמה עד היום התשיעי בחודש שאחריו היא שכר מולן. גם לעובד שסיים לעבוד משתלם השכר במועד שבו היה משתלם אילו המשיך לעבוד (סעיף 12).

ההגדרה רחבה. ״שכר עבודה״ כולל גם תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות, ותשלומים אחרים שמגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו (סעיף 1). גם סכום שהמעסיק חייב לקופת גמל, כמו קרן פנסיה — בין שנוכה משכר העובד ובין שהמעסיק חייב בו ישירות — נחשב שכר מולן אם לא שולם לקופה בתוך 21 יום מהיום שבו השכר הקשור אליו נחשב, או היה נחשב, מולן; וזאת גם כשהשכר עצמו שולם בזמן (סעיף 19א(א)).

אי-תשלום שכר הוא גם עבירה: מעסיק שלא שילם שכר עד היום הקובע, ולא הוכיח שאי-התשלום נבע מנסיבה שאינה בשליטתו, עובר עבירה (סעיף 25ב(ב1)).

מהו פיצוי הלנת שכר, ומתי בית הדין רשאי להפחית אותו?

לשכר מולן מתווסף ״פיצוי הלנת שכר״, בסכום הגבוה מבין שתי החלופות האלה (סעיף 17(א) לחוק הגנת השכר):

• 5% מהשכר המולן בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום, ו-10% בעד כל שבוע או חלק משבוע שאחריו; או
• הפרשי הצמדה למדד, מהמועד לתשלום ועד יום התשלום, בתוספת 20% לכל חודש על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה (ובעד חלק מחודש — באופן יחסי).

בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית את הפיצוי או לבטל אותו, אם שוכנע שהשכר לא שולם במועד בטעות כנה, בגלל נסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה, או בשל מחלוקת של ממש על עצם החוב — ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועד (סעיף 18). לכן אין סכום ידוע מראש.

לפיצויי פיטורים יש הסדר נפרד: הם נחשבים מולנים אם לא שולמו בתוך 15 יום מהמועד לתשלומם, והפיצוי על הלנתם מחושב אחרת (סעיף 20). הסבר מפורט, עם דוגמאות, יש במדריך להלנת שכר.

המעסיק לא שילם שעות נוספות: מה מגיע ואיך מוכיחים?

ככלל, בעד שתי השעות הנוספות הראשונות ביום משלמים לפחות 125% מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן — לפחות 150% (סעיף 16(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א-1951). גמול עבודה בשעות המנוחה השבועית הוא ככלל לפחות 150% מהשכר הרגיל (סעיף 17). ״השכר הרגיל״ לעניין זה כולל את כל התוספות שהמעסיק משלם (סעיף 18).

שכר ״גלובלי״ שנקבע כ״כולל שעות נוספות״ נחשב ככלל שכר רגיל בלבד, והגמול משתלם בנוסף — אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שאושר לכך (סעיף 5 לחוק הגנת השכר). חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל, בין השאר, על עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים שדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, ועל עובדים שתנאי עבודתם אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם (סעיף 30(א)(5)–(6)).

ומה עם ההוכחה? בתביעת שכר שבה שעות העבודה שנויות במחלוקת, מעסיק שלא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהל פנקס כזה, נושא בנטל להוכיח שהעובד לא עמד לרשות העבודה באותן שעות. בשעות נוספות, הנטל עובר אליו עד 15 שעות נוספות בשבוע או 60 בחודש (סעיף 26ב(א)–(ב) לחוק הגנת השכר). לכן כדאי לשמור כל תיעוד של השעות. עוד על החישוב — במדריך לשעות נוספות.

המעסיק לא הפריש לפנסיה או לא שילם דמי הבראה: מה עושים?

פנסיה. לפי צו ההרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק (2016), מאז שכר ינואר 2017 המעסיק מפריש לפחות 6.5% לתגמולים ו-6% לפיצויים, והעובד 6%. הבדיקה הראשונה היא השוואה בין התלוש לדוח מקרן הפנסיה, חודש מול חודש: מה נוכה, מה הופרש ומה הגיע בפועל לקופה.

כשסכום לא הגיע לקופה, סעיף 19א לחוק הגנת השכר רואה בו שכר מולן, כמו שהוסבר למעלה, ומוסיף לו פיצוי הלנה (סעיף 19א(ב)). מעסיק שניכה סכומים משכר העובד ולא העביר אותם למי שלו יועדו עובר עבירה (סעיף 25ב(ג)).

דמי הבראה. הזכות לדמי הבראה נובעת מצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש. עובד זכאי להם אחרי שהשלים שנת עבודה אחת אצל המעסיק; מספר ימי ההבראה עולה עם הוותק, והתשלום יחסי להיקף המשרה. וכשהמעסיק לא מסר תלוש שכר, או מסר תלוש שלא נכלל בו רכיב של דמי הבראה, חזקה שהשכר ששולם הוא שכר רגיל שאינו כולל אותם, אלא אם המעסיק הוכיח אחרת (סעיף 26ב(ג) לחוק הגנת השכר). על שיעורי ההפרשה ועל הבדיקה מול הקופה — במדריך להפרשות פנסיה.

מה לשמור, ואיך מתחילים: מכתב דרישה או תביעה?

אין צורך לשלוח שום מסמך לפני שנדבר. כדאי רק לאתר ולשמור אצלכם את מה שיש:

• תלושי השכר — ככל שיש, גם משנים קודמות.
• דוחות נוכחות, או כל תיעוד אחר של שעות העבודה: יומן, מיילים והודעות.
• חוזה העבודה, או ההודעה לעובד על תנאי העבודה.
• דפי חשבון הבנק, שמראים מתי הגיע השכר בפועל ובאיזה סכום.
• דוח שנתי או רבעוני מקרן הפנסיה או מקופת הגמל.
• תכתובת עם המעסיק על השכר.

הצעד הראשון הוא לרוב מכתב דרישה מסודר: הוא מפרט אילו רכיבים לא שולמו ובאיזו תקופה, ונותן למעסיק הזדמנות לשלם לפני הליך. אם התשלום לא מגיע, תביעה של עובד נגד מעסיק שעילתה ביחסי העבודה נדונה בבית הדין האזורי לעבודה, שלו הסמכות הייחודית (סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט-1969; וסעיף 26א(א) לחוק הגנת השכר). את שלבי ההליך ואת המועדים מפרט המדריך להליך בבית הדין לעבודה. לצד ההליך בבית הדין, משרד העבודה מקבל גם תלונות על מעסיקים בשל הפרת חוקי עבודה.

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת שכר?

תביעת שכר מתיישנת ככלל בתוך 7 שנים מהיום שבו נולדה העילה (סעיפים 5(1) ו-6 לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958). אבל חלק מהזכויות מתיישנות מהר בהרבה:

• פיצויי הלנת שכר: בתוך שנה מהיום שבו השכר נחשב מולן, או בתוך 60 יום מהיום שבו קיבלתם את השכר, המוקדם מביניהם; בית הדין האזורי לעבודה רשאי להאריך את 60 הימים ל-90 (סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר). כשהמעסיק הלין שכר שלוש פעמים בתוך 12 חודשים רצופים, התקופה יכולה להתארך עד שלוש שנים (סעיף 17א(ב)–(ג)).
• חופשה שנתית: תביעה לפי חוק חופשה שנתית, התשי״א-1951, מתיישנת בתוך 3 שנים (סעיף 31 לאותו חוק).

המשמעות המעשית: מי שקיבל את השכר באיחור ומחכה, עלול לאבד את פיצוי ההלנה גם כשאת השכר עצמו עוד אפשר לתבוע.

ומרגע שהוגשה תביעה? לפי הדו״ח השנתי של הרשות השופטת לשנת 2023, אורך החיים הממוצע של תיק בבתי הדין לעבודה היה 12.2 חודשים בסכסוך עבודה בסמכות שופט, 8.3 חודשים בסכסוך עבודה בסמכות רשם ו-5.4 חודשים בתיק של דיון מהיר. זה ממוצע לכל סוג תיק, ולא הבטחה לגבי תיק מסוים. השלבים והמועדים מפורטים במדריך להליך בבית הדין לעבודה.

להסבר המלא על פיצויי הלנת שכר ראו: הלנת שכר: מתי ואיך לתבוע את המעסיק

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

שאלות נפוצות

המשכורת מגיעה באיחור של כמה ימים בכל חודש. מגיע לי פיצוי הלנה?

תלוי במועד. שכר חודשי צריך להשתלם עם תום החודש, אבל רק שכר שלא שולם עד היום התשיעי שלאחר מכן נחשב ״שכר מולן״, שמתווסף לו פיצוי הלנה (סעיפים 1, 9 ו-17 לחוק הגנת השכר). כשהמעסיק מלין שכר שלוש פעמים בתוך 12 חודשים רצופים, תקופת ההתיישנות של פיצויי ההלנה יכולה להתארך עד שלוש שנים (סעיף 17א(ב)).

קיבלתי את השכר באיחור. עוד אפשר לתבוע פיצויי הלנה?

כן, אבל הזמן קצר. הזכות לפיצויי הלנה מתיישנת בתוך 60 יום מהיום שבו קיבלתם את השכר, או בתוך שנה מהיום שבו השכר נחשב מולן — המוקדם מביניהם. בית הדין האזורי לעבודה רשאי להאריך את 60 הימים ל-90 (סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר).

ניכו לי פנסיה בתלוש, אבל הכסף לא הגיע לקופה. מה עושים?

קודם משווים את התלוש לדוח מהקופה, חודש מול חודש. סכום שהמעסיק חייב לקופת גמל ולא שילם לה בתוך 21 יום מהיום שבו השכר הקשור אליו נחשב, או היה נחשב, מולן — רואים אותו כשכר מולן, ומתווסף לו פיצוי הלנה (סעיף 19א לחוק הגנת השכר). מעסיק שניכה סכומים משכר העובד ולא העביר אותם למי שלו יועדו עובר עבירה (סעיף 25ב(ג)).

אין לי דוחות נוכחות. אפשר לתבוע שעות נוספות?

כן. כשהשעות שנויות במחלוקת והמעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה שהוא חייב לנהל, הנטל להוכיח שלא עמדתם לרשות העבודה באותן שעות עובר אליו — בשעות נוספות, עד 15 שעות בשבוע או 60 בחודש (סעיף 26ב לחוק הגנת השכר). כדאי לשמור כל תיעוד אחר של השעות: יומן, מיילים והודעות.

ממתי מגיעים דמי הבראה?

לפי צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, עובד זכאי לדמי הבראה אחרי שהשלים שנת עבודה אחת אצל המעסיק, באופן יחסי להיקף המשרה, ומספר הימים עולה עם הוותק. דמי הבראה שלא שולמו אפשר לתבוע, כמו רכיבי שכר אחרים, בבית הדין האזורי לעבודה (סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה).

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

עו״ד ורו״ח ירון מאירי
עורך דין ורואה חשבון · חבר לשכת עורכי הדין בישראל ולשכת רואי החשבון בישראל. LL.B · B.A במנהל עסקים (חשבונאות) · Executive MBA. משרד עצמאי בקריית אונו. שפות: עברית, אנגלית.
מייצג עובדים ומעסיקים בבית הדין לעבודה — שכר והלנתו, פיטורים ושימוע, פיצויים, שעות נוספות והסכמי העסקה. בתיקים שנשענים על חיובים, שכר או דוחות כספיים, הבדיקה החשבונאית נעשית כחלק מהטיפול המשפטי.
אפשר לבדוק: רישיון רו״ח 500112906, פעיל מ-10.1.2013 (מאגר רואי החשבון, data.gov.il)
לעמוד האודות ← · מן התקשורת ←