עמוד השירות: תביעה נגד מעסיק על שכר, פנסיה ושעות נוספות.
לצעדים המעשיים ראו: תביעת שכר נגד מעסיק
מה עושים כשהשכר לא שולם במועד?
- בודקים את המועדים. שכר חודשי משתלם עם תום החודש (סעיף 9 לחוק הגנת השכר); שכר שלא שולם עד היום התשיעי שלאחר מכן הוא ״שכר מולן״ (סעיף 1). המחשבון שבהמשך מחשב את פיצוי ההלנה.
- שולחים דרישה בכתב. מכתב שמפרט את השכר המולן ואת פיצוי ההלנה מתעד את הדרישה ואת מועדה. שומרים עותק.
- אוספים את המסמכים. תלושי שכר, הסכם העבודה, התכתובות עם המעסיק ועדויות על תאריכי העבודה.
- מגישים תביעה בזמן. לבית הדין האזורי לעבודה. את פיצוי ההלנה יש לתבוע בתוך שנה מהיום שבו השכר נחשב מולן, או בתוך 60 ימים מקבלת השכר, המוקדם מביניהם (סעיף 17א).
- ניתן לגבי המעסיק צו בהליך חדלות פירעון? את הגמלה תובעים מהמוסד לביטוח לאומי (סעיפים 182 ו-189 לחוק הביטוח הלאומי), ואת יתרת החוב בהליך חדלות הפירעון.
לאן פונים:
- בית הדין האזורי לעבודה: תביעת השכר ופיצוי ההלנה.
- המוסד לביטוח לאומי: כשניתן לגבי המעסיק צו בהליך חדלות פירעון (סעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי).
המדריך הזה מסביר את פיצוי ההלנה ומחשב אותו. לצעדים המעשיים בתביעת שכר נגד מעסיק ראו תביעת שכר נגד מעסיק.
מחשבון פיצויי הלנת שכר לפי סעיף 17
המחשבון נכון ל-4.10.2026, לפי סעיפים 1, 9, 17 ו-18 לחוק הגנת השכר. המחשבון מחשב את שתי החלופות שבסעיף 17(א) לחוק הגנת השכר ומציג את הגבוהה מביניהן. החישוב נעשה בדפדפן שלכם בלבד: הנתונים אינם נשלחים ואינם נשמרים.
השכר המולן: שכר עבודה שלא שולם עד היום הקובע (סעיף 1).
שכר חודשי: היום האחרון של החודש שבעדו הוא משתלם (סעיף 9). שכר לפי שעה, יום, שבוע או תוצרת: לפי סעיף 10.
אם השכר טרם שולם, הזינו את התאריך שלגביו רוצים לחשב.
לחלופה של סעיף 17(א)(2). המחשבון אינו מושך נתוני מדד; שדה ריק = 0.
רוצים שנבחן את זה יחד? שיחה ראשונה לבחינת המקרה
הסיכום אינו כולל סכומים; את הפרטים נעבור בשיחה. הוא נפתח לעריכה, ונשלח רק אם תשלחו אותו בעצמכם.
סעיף 18: בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית את פיצוי ההלנה או לבטלו, אם נוכח שהשכר לא שולם במועדו בטעות כנה, בגלל נסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה, או עקב חילוקי דעות של ממש בדבר עצם החוב, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.
- השבועות והחודשים נספרים מהמועד לתשלום השכר, כלשון סעיף 17(א). חלק משבוע נספר כשבוע; חלק מחודש מחושב באופן יחסי (המחשבון: לפי מספר הימים באותו חודש).
- התיישנות: הזכות לפיצוי, להבדיל מהשכר, מתיישנת אם לא הוגשה תביעה בתוך שנה מהיום שבו השכר נחשב מולן, או בתוך 60 ימים מהיום שבו התקבל השכר, המוקדם מביניהם; בית הדין רשאי להאריך את 60 הימים ל-90, ובהלנה של שלוש פעמים בתוך 12 חודשים רצופים התקופה היא שלוש שנים (סעיף 17א). המחשבון אינו מחשב את מועד ההתיישנות.
- אם ניתן לגבי המעסיק צו בהליך חדלות פירעון או פירוק, הנאמן או המפרק אינו חייב בפיצוי הלנה, ורשאי לקבוע הפרשי הצמדה (סעיף 19).
- פיצוי הלנת פיצויי פיטורים מחושב לפי סעיף 20, והמחשבון אינו מחשב אותו.
- נוסח הסעיפים שהכלי מיישם נבדק לאחרונה ב-4.10.2026.
הערכה חשבונית לפי הנתונים שהוזנו — לא ייעוץ ולא התחייבות לתוצאה.
שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155
דוגמת חישוב: שכר שהולן חודש אחד
דוגמה היפותטית: שכר שלא שולם 10,000 ₪; המועד לתשלום 30.9.2026; שולם בפועל 31.10.2026; שינוי מדד 0%. לפי המחשבון, היום הקובע הוא 9.10.2026, ולכן השכר מולן (סעיף 1). תקופת האיחור היא 31 ימים, כלומר 5 שבועות: לפי חלופה 1, 45% מהשכר המולן = 4,500 ₪ (סעיף 17(א)(1)); לפי חלופה 2, הפרשי הצמדה של 0 ₪ ועוד 20% לחודש לתקופה של 1.03 חודשים = 2,065 ₪ (סעיף 17(א)(2)). פיצוי הלנת השכר הוא הגבוה מבין השתיים, 4,500 ₪, בנוסף לשכר עצמו (סעיף 17(א)); החישוב לפי נוסח סעיף 17 נכון ל-4.10.2026, ובית הדין רשאי להפחית את הפיצוי או לבטלו (סעיף 18).
ומתי מתיישן הפיצוי באותה דוגמה? השכר התקבל ב-31.10.2026. את פיצוי ההלנה יש לתבוע בתוך 60 ימים מיום קבלת השכר, כלומר עד 30.12.2026 (יום הקבלה אינו בא במניין, סעיף 10(א) לחוק הפרשנות), או בתוך שנה מהיום שבו השכר נחשב מולן (אוקטובר 2027), המוקדם מביניהם; לכן המועד האחרון הוא 30.12.2026. בית הדין האזורי רשאי להאריך את 60 הימים ל-90 (סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר). המועד הקצר חל על פיצוי ההלנה בלבד: אם השכר עצמו לא שולם, התביעה עליו מתיישנת, ככלל, בתוך שבע שנים (סעיף 5 לחוק ההתיישנות).
מה זו הלנת שכר?
השכר לא נכנס. ה-9 בחודש עבר — אולי גם ה-15. הודעה מהמעסיק? שתיקה. זה לא רק מעצבן — זו עבירה פלילית. ומה שחשוב יותר: היא מזכה אתכם בפיצוי שעשוי להיות גדול בהרבה מהשכר עצמו.
לפי חוק הגנת השכר, שכר חודשי משתלם עם תום החודש שבעדו הוא משתלם (סעיף 9), ושכר שלא שולם עד היום התשיעי שלאחר מכן — ״היום הקובע״ — הוא ״שכר מולן״ (סעיף 1). הלנה קורה לפעמים מרשלנות, לפעמים ממצוקה תזרימית ולפעמים בכוונה. לכל מקרה יש מנגנון תגובה, אבל הזכות ברורה: שכר שאוחר מזכה בפיצוי.
לא קיבלתי משכורת עד ה-10 בחודש: מה עושים?
שכר חודשי משתלם עם תום החודש שבעדו הוא משתלם (סעיף 9 לחוק הגנת השכר), ושכר שלא שולם עד היום התשיעי שלאחר מכן, ״היום הקובע״, הוא ״שכר מולן״ (סעיף 1). כך, משכורת ספטמבר שלא שולמה עד 9 באוקטובר היא שכר מולן, ומתווסף לה פיצוי הלנה (סעיף 17). מה עושים: שולחים למעסיק דרישה בכתב לשלם את השכר ואת פיצוי ההלנה ושומרים עותק; אם לא שולם, תובעים בבית הדין האזורי לעבודה, ושמים לב להתיישנות הקצרה של פיצוי ההלנה (סעיף 17א). את הפיצוי לתאריך שלכם אפשר לחשב במחשבון פיצויי הלנת שכר.
פיצויי הלנה: הכלי הפיננסי של העובד
זה החלק שרוב העובדים לא יודעים עליו. הלנת שכר לא רק שמזכה אתכם בשכר עצמו — היא מזכה אתכם בפיצויי הלנה שנועדו להרתיע מעסיקים. לפי חוק הגנת השכר (סעיף 17(א)), פיצוי ההלנה הוא 5% מהשכר המולן בעד השבוע הראשון שלאחר מועד התשלום ו-10% בעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו — או הפרשי הצמדה למדד בתוספת 20% לכל חודש של איחור — לפי הגבוה מביניהם. כשמדובר בשכר של 10,000 ₪ שאוחר בחודש אחד, הפיצוי לבדו מגיע לאלפי שקלים. זו הרתעה אמיתית.
(א) לשכר מולן יווסף הסכום הגבוה מבין אלה (להלן – פיצוי הלנת שכר):
(1) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה – החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו – החלק העשירי מהשכר המולן;
(2) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
(ב) פיצוי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.
| נושא | הכלל | סעיף |
|---|---|---|
| מועד תשלום שכר חודשי | עם תום החודש שבעדו הוא משתלם | 9 |
| מועד תשלום שכר לפי שעה, יום, שבוע או תוצרת | אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה: בתום מחצית החודש שבו הועסק העובד, בכפוף לחריג שבסעיף | 10 |
| היום הקובע ו״שכר מולן״ | היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום; שכר שלא שולם עד אז הוא שכר מולן | 1 |
| פיצוי, חלופה 1 | 5% מהשכר המולן בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום, ו-10% בעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו | 17(א)(1) |
| פיצוי, חלופה 2 | הפרשי הצמדה מהמועד לתשלום עד יום התשלום, ועוד 20% לחודש על השכר המולן והפרשי ההצמדה; בעד חלק מחודש — באופן יחסי | 17(א)(2) |
| איזו חלופה | הסכום הגבוה מבין השתיים | 17(א) |
| הפחתה או ביטול | בית הדין האזורי רשאי, בטעות כנה, בנסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה, או בחילוקי דעות של ממש בדבר עצם החוב, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו | 18 |
| התיישנות הפיצוי | שנה מהיום שבו השכר נחשב מולן, או 60 ימים מהיום שבו התקבל השכר, המוקדם מביניהם; בית הדין רשאי להאריך את 60 הימים ל-90 | 17א(א) |
| הלנה חוזרת | שלוש הלנות בתוך 12 חודשים רצופים (בתוך שלוש השנים שלאחר יום התשלום): תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים | 17א(ב) |
שאלה על שכר, פיטורים או גמר חשבון?אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00).
מתי אפשר לתבוע — ומתי לא?
שלושה תנאים מאפשרים לבית הדין להפחית את פיצויי ההלנה או לבטלם (סעיף 18 לחוק): השכר לא שולם במועדו בשל טעות כנה; בשל נסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה; או עקב חילוקי דעות של ממש בדבר עצם החוב — ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו. אם המעסיק טוען לאחת מאלה — זכותכם לחלוק על הטענה.
הזכות לפיצויי הלנת שכר (להבדיל מהשכר עצמו) מתיישנת בתוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או בתוך 60 ימים מהיום שבו קיבל העובד את השכר המולן — לפי המוקדם (בית הדין רשאי להאריך את 60 הימים ל-90); בהלנה חוזרת — שלוש פעמים בתוך 12 חודשים — תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים (סעיף 17א לחוק הגנת השכר). שימו לב: מדובר בהתיישנות קצרה — אל תחכו.
(א) הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הלין המעסיק את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת ההתיישנות שלוש השנים האמורות.
הגשת תביעה לבית הדין לעבודה — איך עושים את זה?
תביעות הלנת שכר שסכומן, בלי פיצויי ההלנה, הפרשי ההצמדה והריבית, אינו עולה על 40,700 ₪ (בשנת 2026; תקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (קביעת סכום התביעה בדיון מהיר)), נדונות בהליך של דיון מהיר בבית הדין האזורי לעבודה (סעיף 31 לחוק בית הדין לעבודה) — וניתן להגישן גם ללא עורך דין. ההליך יחסית מהיר ונגיש.
לפני שמגישים — שלחו מכתב רשמי: מכתב דרישה שמפרט את השכר המולן ואת פיצויי ההלנה מתעד את הדרישה ומבהיר למעסיק את החשיפה. שמרו עותק של כל תכתובת.
המסמכים לתביעה: תלושי שכר, הסכם עבודה, תכתובות עם המעסיק, ועדויות על תאריכי ביצוע העבודה. את הטופס מגישים לבית הדין האזורי לעבודה הקרוב למקום עבודתכם. ראו גם: תביעת שכר נגד מעסיק.
עיכוב שכר לעומת ניכוי שכר לפעמים המעסיק לא מאחר — הוא מנכה. ניכויים מותרים רק ברשימה הסגורה שבסעיף 25 לחוק הגנת השכר: ניכויי חובה לפי דין (כמו מס הכנסה וביטוח לאומי), קנס משמעת לפי הסכם קיבוצי או חיקוק, חוב לפי התחייבות בכתב של העובד — עד רבע מהשכר — ומקדמות על חשבון השכר, ועוד. ניכוי שלא כדין נחשב מבחינה משפטית כשכר מולן.
מה אם המעסיק פשט רגל?
גם במקרה של פשיטת רגל, הזכאות שלכם לא נעלמת. המוסד לביטוח לאומי משלם לעובדים גמלה בגין חובות שכר ופיצויי פיטורים לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995 — עד תקרה של פי 13 מ״הסכום הבסיסי״ לכל עובד (סעיף 183(א)) — ודין הקדימה של חובות שכר ופיצויים בהליכי חדלות פירעון קבוע בסעיף 234 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018. את הגמלה תובעים מהמוסד לביטוח לאומי, ויתרת החוב נתבעת בהליך חדלות הפירעון.
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
- המעסיק מאחר בשכר שוב ושוב: שלוש הלנות בתוך 12 חודשים רצופים מאריכות את תקופת ההתיישנות של פיצוי ההלנה לשלוש שנים (סעיף 17א(ב) לחוק הגנת השכר).
- המעסיק טוען לטעות כנה או לחילוקי דעות על עצם החוב כדי להפחית את פיצוי ההלנה (סעיף 18).
- השכר שולם באיחור: את פיצוי ההלנה יש לתבוע, ככלל, בתוך 60 ימים מקבלת השכר או בתוך שנה מהיום שבו נעשה מולן, המוקדם מביניהם (סעיף 17א לחוק הגנת השכר).
- אין לכם תלושים או רישומי נוכחות, או שהתביעה כוללת כמה רכיבים יחד: שכר, שעות נוספות, פנסיה ופיצויים.
אפשר גם בלי עורך דין: עובדים יכולים להופיע בבית הדין לעבודה בעצמם, ותביעה בסכום שאינו עולה על הסכום שנקבע בתקנות נדונה בדרך של דיון מהיר (סעיף 31 לחוק בית הדין לעבודה). כשהמועדים ברורים והתלושים בידיכם, אפשר לחשב את הפיצוי במחשבון ולשלוח מכתב דרישה בעצמכם.
מה בודקים בפועל
- טיפ פרקטי: בדקו אם הסכם העבודה מגדיר יום תשלום מוקדם יותר; לפי חוק הגנת השכר, שכר חודשי משתלם עם תום החודש (סעיף 9), והוא נחשב מולן אם לא שולם עד היום התשיעי שלאחר מכן (סעיף 1).
- טעות נפוצה: להסתפק בתביעת הקרן — אל תוותרו על פיצויי ההלנה, ושימו לב להתיישנות הקצרה שלהם (סעיף 17א).
- נקודה טקטית: מכתב דרישה רשמי לפני תביעה מתעד את הדרישה ואת מועדה, ויכול לשמש גם בהליך.