בקצרה: כל מעביד בישראל חייב, ככלל, לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני לפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. לפי צו ההרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק (2016), מאז שכר ינואר 2017 ההפרשות הן 6% מהשכר על חשבון העובד ו-12.5% על חשבון המעביד (6.5% תגמולים ו-6% פיצויים). עובד שהתקבל לעבודה כשהוא כבר מבוטח בביטוח פנסיוני זכאי מהיום הראשון לעבודה; עובד בלי ביטוח קודם — לאחר 6 חודשי עבודה. אפשר לתבוע הפרשות שלא בוצעו בבית הדין לעבודה.

כל חודש מופיעה בתלוש שורה של "ניכוי פנסיה" — ואולי אתם תוהים: האם המעביד אכן מעביר אותה? האם הוא חייב? ומה עושים אם לא? המצב ברור: יש חוק, יש חובה, ויש דרך לאכוף אותה.

המעביד שלכם לא מפריש לפנסיה? זו הפרה של צו ההרחבה

חובת הביטוח הפנסיוני בישראל אינה נובעת מחוק בשם זה, אלא מצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק — צו שהוצא לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז-1957, נכנס לתוקף בינואר 2008 והורחב בהדרגה. כיום חל הצו על המעסיקים ועל העובדים במשק, למעט החריגים שבו (סעיף 4א לצו בנוסחו המשולב; ראו בטבלה שלמטה). עובד שהתקבל לעבודה כשהוא כבר מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו זכאי להפרשות מהיום הראשון לעבודה (ההפרשות מבוצעות בפועל לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס, המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית — סעיף 6ה לצו בנוסחו המשולב); עובד שאין לו ביטוח פנסיוני קודם זכאי לאחר 6 חודשי עבודה.

מקור החובה: צו הרחבה לפנסיה חובה משנת 2008 וצווי הרחבה נוספים שהרחיבו את תחולתו. לצד הסנקציה האזרחית (תשלום רטרואקטיבי), יש גם חשיפה פלילית לפי חוק הגנת השכר, למשל כשהמעסיק ניכה סכומים משכר העובד ולא העביר אותם לקופה (סעיף 25ב(ג)).

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

כמה בדיוק חייבים להפריש — ומאיזה יום?

שיעורי ההפרשה המינימליים לפי צו ההרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק (2016) הם:

מעביד: 6.5% מהשכר לרכיב התגמולים, ועוד 6% לרכיב הפיצויים (כלומר, סה״כ 12.5% על חשבון המעביד, החל ממשכורת ינואר 2017). הפקדה של 8.33% לפיצויים אפשרית בהסכם, אך אינה המינימום שבצו.

עובד: 6% מהשכר (מנוכים מהתלוש).

שיעורים אלו הם מינימום. הסכמים קיבוציים, הסכמי עבודה אישיים, ורמת שכר גבוהה — יכולים להגדיל אותם. לא ניתן לרדת מהמינימום.

השכר לחישוב: ״השכר הקובע״ כהגדרתו בהסכם החל על העובד, ולא פחות מהשכר המבוטח לפי צו הפנסיה — שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק פיצויי פיטורים ובתקנות לפיו, עד השכר הממוצע במשק (סעיף 2א לצו מ-2016; סעיפים 6ב ו-6ג לצו בנוסחו המשולב).

שיעורי ההפרשה המזעריים לפי צו ההרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק (2016), באחוזים מהשכר הקובע
רכיבמ-1.7.2016מ-1.1.2017הסעיף בצו
תגמולים, ניכוי משכר העובד5.75%6%סעיף 3(1)
תגמולים, תשלום המעסיק6.25%6.5%סעיף 3(2)
פיצויי פיטורים, תשלום המעסיקלפחות 6%לפחות 6%סעיף 3(3)
סך הכול18%18.5%–

דוגמה היפותטית: (לפי השיעורים שבתוקף משכר ינואר 2017, נכון ל-4.10.2026) על שכר קובע של 9,100 ש״ח לחודש — ניכוי מהעובד 6% = 546 ש״ח, תגמולים מהמעסיק 6.5% = 591.50 ש״ח ופיצויים מהמעסיק 6% = 546 ש״ח; יחד 1,683.50 ש״ח (18.5%) לקופה בכל חודש.

מתי מתחילים, על איזה שכר ולמי: לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה בנוסחו המשולב (ילקוט הפרסומים 6302, 2011) וצו 2016
שאלהמה קובע הצוהסעיף
עובד שלא היה מבוטח בביטוח פנסיוני כשהתקבל לעבודהזכאי לביטוח ולהפרשות בתום 6 חודשי עבודה (תקופת המתנה)סעיף 6ה לצו המשולב
עובד שהתקבל כשהוא כבר מבוטח בביטוח פנסיוניזכאי מהיום הראשון לעבודה; ההפרשות מבוצעות אחרי 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס, המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת העבודה, בלי תקופת המתנהסעיף 6ה לצו המשולב
על איזה שכר״השכר הקובע״ כהגדרתו בהסכם החל על העובד, ולא פחות מהשכר המבוטח: שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק פיצויי פיטורים ובתקנות לפיו, עד השכר הממוצע במשק (הנמוך מבין השניים)סעיף 2א לצו 2016; סעיפים 6ב ו-6ג לצו המשולב
״השכר הממוצע במשק״ לעניין זההשכר הממוצע לפי סעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי: 13,769 ש״ח מ-1.1.2026, לפי פרסום המוסד לביטוח לאומיסעיף 2ב לצו המשולב
על מי הצו אינו חלבין השאר, על עובד שטרם מלאו לו 21 ועל עובדת שטרם מלאו לה 20, ועל מי שפרש מעבודתו בגיל פרישת חובה ומקבל קצבהסעיף 4א(6)–(7) לצו המשולב
הפקדה של 8.33% לפיצוייםאפשרית בהסכם (הצו קובע רק את הרצפה של 6%). עובד שבוטח בקופת ביטוח או בקופת גמל שאינה קרן פנסיה, המעסיק הפריש לו 8.33% לפיצויים וחל עליו סעיף 14, ועבר לקרן פנסיה — ההפרשה לפיצויים נמשכת בשיעור 8.33%סעיף 3(3) לצו 2016

שיעור גבוה יותר שנקבע בדין או בהסכם החל על העובד ממשיך לחול (סעיף 4 לצו 2016). הסכומים בדוגמה מחושבים מהשיעורים שבטבלה; ראו גם תלוש שכר לדוגמה, שבו מופיעות אותן הפרשות.

מי מחויב — רק שכירים, או גם קבלנים עצמאיים?

החובה חלה על שכירים. עצמאיים שמועסקים כ״קבלנים" או "פרילנסרים" — השאלה היא האם הם שכירים בפועל. בתי הדין לעבודה בישראל בוחנים את המציאות, לא את הכותרת בחוזה. עובד שמועסק כ״עצמאי" אבל לא קובע שעות, לא גובה מע״מ, ועובד בלעדי — עשוי להיות מוגדר שכיר לצורכי פנסיה.

אם אתם "עצמאי" ומרגישים שבפועל אתם שכיר — שווה לבדוק.

שאלה על שכר, פיטורים או גמר חשבון?אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00).

מה עושים אם המעביד לא מפריש?

שלב 1: בדקו את התלוש. הפרשות הפנסיה צריכות להופיע כניכוי מהעובד ותוספת מהמעביד. אם אחד מהם חסר — יש בעיה. כך נראית בדיקת תלושי שכר בידי עורך דין ורואה חשבון.

שלב 2: בדקו מול קרן הפנסיה. צרו קשר ישיר עם קרן הפנסיה שלכם ובקשו דף חשבון. אם ההפרשות לא הגיעו — זה האסמכתא שתצטרכו.

שלב 3: הגישו תלונה. ניתן לפנות ליחידת האכיפה של חוקי העבודה במשרד העבודה. אפשר גם לפנות ישירות לבית הדין לעבודה בתביעה לתשלום.

שלב 4: תביעה אזרחית. עובד רשאי לתבוע את המעביד על כל סכום שלא הופרש + ריבית. בדרך כלל לא צריך עורך דין לתביעות בסכומים נמוכים יחסית בבית הדין לעבודה.

מה הסנקציות על מעביד שמפר את החוק? מעביד שאינו מפריש לפנסיה חשוף לתביעה על ההפרשות שחסרות. סכום שהמעסיק חייב לקופת גמל ולא שולם לה במועד נחשב, בתנאים שבסעיף 19א לחוק הגנת השכר, ״שכר מולן״. מעסיק שניכה סכומים משכר העובד ולא העביר אותם למי שלו יועדו, למשל לקופה, עובר עבירה (סעיף 25ב(ג) לחוק הגנת השכר). ״תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה״ מנויים גם בחלק ג׳ לתוספת השנייה לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב-2011 (פרט 15), ולכן על הפרה כזו רשאי הממונה לפי החוק להטיל על המעסיק עיצום כספי שנקבע בחוק על 35,000 ש״ח (17,500 ש״ח ליחיד שמעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית) ומתעדכן לפי המדד ב-1 בינואר בכל שנה; בשנת 2026 הוא 42,100 ש״ח (21,050 ש״ח ליחיד) (סעיפים 3(3) ו-9(ב) לחוק; הודעה בילקוט הפרסומים 14188, עמ׳ 3338); בהפרה נמשכת נוסף החלק החמישים של העיצום לכל יום שבו היא נמשכת (סעיף 4(א)). העיצום אינו גורע מזכותו של העובד לתבוע את ההפרשות עצמן (סעיף 47).

איך בודקים שהפנסיה אכן מועברת?

הדרך הפשוטה ביותר: היכנסו לאתר קרן הפנסיה שלכם ובדקו את הפעילות האחרונה. רוב הקרנות מאפשרות כניסה עם אמצעי זיהוי ורואים שם כל הפקדה.

אם אין לכם גישה — צרו קשר טלפוני עם הקרן. הם חייבים לתת לכם מידע על החשבון שלכם. כל עובד זכאי לדוח שנתי.

עצה פרקטית: בדקו אחת לרבעון. אם פעם אחת לא הגיעה הפרשה — שאלו מיד. עיכוב של חודש הוא עדיין תיקון קל. עיכוב של שנה — כבר נדרשת פנייה משפטית.

מקורות

הקישורים מפנים לנוסח החקיקה במקור. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים.

מה בודקים בפועל

  • טיפ פרקטי: בתביעות פנסיה — בקשו מהלקוח דפי חשבון מקרן הפנסיה לכל התקופה. חברות שינו לפעמים קרנות ללא ידיעת העובד, מה שמסבך את המעקב. יש לוודא רציפות.
  • טעות נפוצה: להתמקד בפיצויי פיטורים ולהתעלם מהפרשות לפנסיה שלא שולמו. בתביעת סיום העסקה — סכמו את כל הרכיבים יחד, כולל ריבית והצמדה.
  • נקודה טקטית: בייצוג מעביד — בדקו שכל חוזי העבודה מגדירים במפורש מהו "השכר הקובע" לחישוב פנסיה. העדר הגדרה פותח פתח לתביעות על רכיבי שכר נוספים.
הבהרה משפטית: המידע במאמר זה נועד לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף להתייעצות עם עורך דין. כל מקרה ייחודי ויש לבחון אותו לגופו. אין ליישם את המידע ללא ייעוץ משפטי פרטני.