קיבלתם בקשה לאישור תובענה ייצוגית: הימים הראשונים והגנה

מה בדיוק קיבלתם?

קיבלתם בקשה בכתב לאישור תובענה ייצוגית, ואליה מצורף נוסח התובענה (סעיף 5(א)(1) לחוק). לעניין החוק, ״נתבע״ כולל גם משיב בבקשה לאישור (סעיף 2). בשלב הזה יש בקשה, ועדיין אין קבוצה מאושרת: הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט (סעיף 3(ב)).

הבקשה צריכה לפרט, בין השאר, את הפרט בתוספת השנייה לחוק שעליו היא נשענת, את העובדות שמקימות למבקש עילה אישית, את הגדרת הקבוצה ואת המספר המשוער של חבריה, ואת הסכום המשוער של תביעות הקבוצה ואיך חושב (תקנה 2(א)). מצורף אליה תצהיר של המבקש (תקנה 2(ב)).

הבקשה גם אינה נשארת בין הצדדים. המבקש שולח הודעה על הגשתה למנהל בתי המשפט, לרישום בפנקס התובענות הייצוגיות (סעיף 6(א)). בבקשה לפי פרט 1 לתוספת השנייה — תביעה נגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין לקוח — הוא שולח העתק גם לממונה על הגנת הצרכן (תקנה 3(א)).

מה עושים בימים הראשונים?

1. רושמים את המועד לתשובה: בתוך 90 ימים מיום שהבקשה הומצאה, או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט (תקנה 2(ג)). לתשובה מצרפים תצהיר שמאמת את העובדות, ותצהיר שלא צורף בעת ההגשה יצורף רק ברשות בית המשפט. התשובה מוגבלת ל-30 עמודים, והתצהירים המצורפים לה ל-25 עמודים (תקנה 2(ז)).
2. בודקים את הפנקס: לפני ההגשה המבקש חייב לבדוק בפנקס אם תלויה בקשה דומה, ולציין אותה בבקשתו (סעיף 5(א)(2)). כשתלויה בקשה קודמת שמעוררת שאלות זהות או דומות בעיקרן, בית המשפט רשאי להעביר את הדיון לבית המשפט שדן בה, ובמקרים מסוימים חייב לעשות זאת (סעיף 7(א)). לכן כדאי לבדוק מה עוד רשום נגד העסק באותו עניין.
3. שומרים את המסמכים והנתונים שיידרשו כדי לאמת בתצהיר את העובדות: תנאי ההתקשרות עם הלקוחות, נתוני החיוב, התכתובת והנהלים הרלוונטיים — כפי שהם, בלי לשנות.
4. בודקים את פוליסת הביטוח: אם לעסק יש ביטוח אחריות, כדאי לבדוק מוקדם אם הוא עשוי לחול על ההליך, ומה הפוליסה דורשת לעניין הודעה למבטח.
5. הסכמה עם המבקש רק באישור בית המשפט: מבקש לא יסתלק מהבקשה, ולא יקבל מהנתבע טובת הנאה בקשר להסתלקות, אלא באישור בית המשפט (סעיף 16(א)); וגם הסדר פשרה טעון אישור (סעיף 18(א)). הפרטים בהמשך.

מה בית המשפט בודק לפני שהוא מאשר?

יש שני מסננים ראשונים. הראשון: אפשר להגיש תובענה ייצוגית רק בתביעה המנויה בתוספת השנייה לחוק, או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת (סעיף 3(א)) — למשל פרט 1: תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו. השני: כשהבקשה מוגשת בידי אדם, ולא בידי רשות ציבורית או ארגון, צריכה להיות לו עילה אישית, המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה (סעיף 4(א)(1)). כשנזק הוא יסוד בעילה, די שמבקש כזה יראה כי לכאורה נגרם לו נזק (סעיף 4(ב)(1)).

מעבר לכך, בית המשפט רשאי לאשר את התובענה אם מצא שהתקיימו ארבעת התנאים שבסעיף 8(א):

1. התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת הקבוצה;
2. תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין;
3. קיים יסוד סביר להניח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת;
4. קיים יסוד סביר להניח שעניינם ייוצג וינוהל בתום לב.

שלוש הערות שחשובות לצד המשיב. ראשית, גם כשלא התקיים התנאי של ייצוג הולם או של תום לב, בית המשפט רשאי לאשר את התובענה אם מצא שאפשר להבטיח אותו בצירוף או בהחלפה של התובע המייצג או של בא הכוח המייצג, או בדרך אחרת (סעיף 8(ג)(1)); ועל החלטה בעניין הייצוג ההולם הנתבע אינו רשאי לערער (סעיף 8(א)(3)). שנית, בית המשפט רשאי לאשר את התובענה בכל שינוי שיחליט עליו ביחס לבקשה (סעיף 13). שלישית, בשלב הבקשה צו לגילוי מסמכים ניתן רק אם המסמכים נוגעים לשאלות האישור והמבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לתנאים שבסעיף 8(א) (תקנה 4(ב)).

בית המשפט רשאי להחליט בבקשה על יסוד החומר שהוגש בלבד, או אחרי חקירת המצהירים (תקנה 2(ה)), ורשאי להורות על קדם משפט (תקנה 4(א)). על החלטה לאשר תובענה ייצוגית אפשר לערער רק ברשות (סעיף 8(ד)).

״הודעת חדילה״: למי היא מתאימה?

״הודעת חדילה״ היא מנגנון של סעיף 9 לחוק, והוא חל רק בתביעת השבה נגד רשות — תביעה להשבת סכומים שרשות גבתה שלא כדין (פרט 11 לתוספת השנייה). בתביעה כזו בית המשפט לא ידון בבקשה לפני שחלפו 90 ימים מהגשתה, ולא יאשר אותה אם הרשות הודיעה שתחדל מהגבייה והוכח שחדלה עד המועד הקובע (סעיף 9(א)–(ב)).

על בקשה נגד עסק פרטי, למשל לפי פרט 1, סעיף 9 אינו חל. השאלה אם לשנות את הנוהג שבבסיס הבקשה היא החלטה נפרדת, שכדאי לקבל אחרי ייעוץ.

הסתלקות והסדר פשרה: רק באישור בית המשפט

מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג לא יסתלקו מבקשה לאישור אלא באישור בית המשפט, ולא יקבלו, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות, אלא באישור בית המשפט. בהחלטה אם לאשר טובת הנאה כזו בית המשפט שוקל את התועלת שהבקשה הביאה לחברי הקבוצה, וכשההסתלקות מתבקשת לפני שהתובענה אושרה — גם אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה (סעיף 16(א)). לבקשת ההסתלקות מצורף תצהיר שמגלה את כל הפרטים המהותיים הנוגעים לה (סעיף 16(ב)), ובו גם פירוט של כל טובת הנאה שהתקבלה (תקנה 11(א)). בית המשפט מורה על פרסום הודעה על בקשת ההסתלקות ועל משלוחה ליועץ המשפטי לממשלה (תקנה 11(ב)), והסתלקות של מבקש אינה משפיעה על המשך ניהול הבקשה בידי מבקש אחר (סעיף 16(ג)).

הסדר פשרה בבקשה לאישור, או בתובענה שאושרה, נעשה רק באישור בית המשפט (סעיף 18(א)). אם בית המשפט לא דחה את הבקשה לאישור ההסדר על הסף, הוא מורה על פרסום הודעה ועל משלוחה, בין השאר, ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט (סעיף 18(ג)), ובבקשה לפי פרט 1 — גם לממונה על הגנת הצרכן (תקנה 12(ד)). חבר קבוצה, היועץ המשפטי לממשלה וגורמים נוספים שהסעיף מונה רשאים להגיש התנגדות מנומקת בכתב בתוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה, או בתוך מועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט (סעיף 18(ד)). באותו מועד חבר קבוצה רשאי לבקש לצאת מהקבוצה שעליה יחול ההסדר (סעיף 18(ו)).

בית המשפט יאשר הסדר רק אם מצא שהוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה; ואם ההסדר הוגש לפני שהתובענה אושרה — גם שהיא עומדת לכאורה בתנאים שבסעיפים 3, 4 ו-8(א), ושסיום ההליך בהסדר הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת (סעיף 19(א)). לפני כן הוא מקבל חוות דעת של בודק שמינה, אלא אם סבר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שאין בה צורך (סעיף 19(ב)(1)). ההסדר אינו יכול לכלול עילות, בעלי דין או חברי קבוצה שלא נכללו בבקשה לאישור או בהחלטה על אישור התובענה (סעיף 18(ז)(1)), ובהחלטה בית המשפט מתייחס לעילות ולסעדים שלגביהם היא מהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר (סעיף 19(ג)(2)(ו)). ואם ההסדר לא אושר, דברים שנאמרו או שנקבעו בהליכים לאישורו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי (סעיף 19(ז)).

מה בית המשפט רשאי לפסוק, ומה לא

בתובענה ייצוגית בית המשפט לא יפסוק פיצויים לדוגמה, וגם לא פיצויים בלא הוכחת נזק, למעט בתביעה לפי פרט 9 לתוספת השנייה; פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון אינם נשללים (סעיף 20(ה)). כשפיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי, בית המשפט רשאי להורות על סעד אחר לטובת הקבוצה או לטובת הציבור (סעיף 20(ג)). בקביעת שיעור הפיצוי ואופן תשלומו הוא רשאי להתחשב גם בנזק שעלול להיגרם כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע, לעומת התועלת לקבוצה ולציבור (סעיף 20(ד)(2)).

כשבית המשפט מכריע לטובת הקבוצה, ובכלל זה באישור הסדר פשרה, הוא מורה ככלל על תשלום גמול לתובע המייצג (סעיף 22(א)) וקובע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג (סעיף 23(א)). בין השיקולים שהחוק מונה: התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה, הטרחה והסיכון, מידת החשיבות הציבורית, והפער בין הסעדים שנתבעו בבקשה לבין הסעדים שנפסקו (סעיפים 22(ב) ו-23(ב)). הסדר פשרה אינו יכול לכלול הוראה על גמול או על שכר טרחה; הצדדים רשאים רק להגיש המלצה מוסכמת (סעיף 18(ז)(2)). אלה סכומים שבית המשפט קובע לפי החוק.

ואם הבקשה אושרה?

החלטת האישור מפרטת את הגדרת הקבוצה, את התובע המייצג ובא הכוח המייצג, את העילות, את השאלות המשותפות ואת הסעדים (סעיף 14(א)), ועליה מתפרסמת הודעה לחברי הקבוצה (סעיף 25(א)(1)). נוסח התובענה שצורף לבקשה נחשב לכתב תביעה, והנתבע מגיש כתב הגנה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה, או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט (תקנה 5(א)). מי שנמנה עם הקבוצה ואינו רוצה להיכלל בה מודיע על כך בתוך 45 ימים מיום פרסום ההחלטה, או בתוך מועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט (סעיף 11(א)). לעניין התיישנות, רואים את חברי הקבוצה כאילו הגישו תובענה במועד הגשת הבקשה לאישור (סעיף 26(א)), ופסק הדין יהווה מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה שבשמם נוהלה התובענה, אלא אם נקבע במפורש אחרת בחוק (סעיף 24).

מה להכין לפני שיחה ראשונה?

אין צורך לשלוח שום מסמך לפני שנדבר. כדאי רק לאתר ולשמור אצלכם את מה שיש:

• הבקשה לאישור ונספחיה, והתאריך שבו הומצאה לעסק.
• החלטות שכבר ניתנו בתיק, אם ניתנו.
• תנאי ההתקשרות עם הלקוחות בתקופה שהבקשה מתייחסת אליה.
• נתוני החיוב או המכירות שהבקשה עוסקת בהם.
• פוליסת ביטוח האחריות של העסק, אם יש.

אין לכם הכול? אפשר להתחיל גם עם מה שיש. בשיחה נגיד אילו מסמכים באמת נחוצים, ואיך להעביר אותם בערוץ מאובטח.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

שאלות נפוצות

כמה זמן יש להגיש תשובה לבקשה לאישור?

המשיב רשאי להשיב בתוך 90 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה, או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט (תקנה 2(ג) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע-2010). לתשובה מצרפים תצהיר, ותצהיר שלא צורף בעת ההגשה יצורף רק ברשות בית המשפט.

אפשר להגיע להסכמה עם המבקש שימשוך את הבקשה?

רק באישור בית המשפט. מבקש לא יסתלק מבקשה לאישור, ולא יקבל טובת הנאה מהנתבע בקשר להסתלקות, אלא באישור בית המשפט (סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות). לבקשת ההסתלקות מצורף תצהיר עם כל הפרטים המהותיים (סעיף 16(ב)), ובית המשפט מורה על פרסום הודעה עליה (תקנה 11(ב)).

מה זו ״הודעת חדילה״, והאם היא רלוונטית לעסק?

״הודעת חדילה״ לפי סעיף 9 לחוק חלה רק בתביעת השבה נגד רשות — תביעה להשבת סכומים שרשות גבתה שלא כדין (פרט 11 לתוספת השנייה). בתביעה כזו בית המשפט לא יאשר את התובענה אם הרשות הודיעה שתחדל מהגבייה והוכח שחדלה עד המועד הקובע. על בקשה נגד עסק פרטי הסעיף אינו חל.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

המבקש לא מתאים לייצג את הקבוצה. זה מספיק כדי שהבקשה תידחה?

לא בהכרח. בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית גם כשלא התקיים התנאי של ייצוג הולם או של תום לב, אם מצא שאפשר להבטיח אותו בצירוף או בהחלפה של התובע המייצג או של בא הכוח המייצג (סעיף 8(ג)(1)). על החלטה בעניין הייצוג ההולם הנתבע אינו רשאי לערער (סעיף 8(א)(3)).

הגענו להסדר פשרה. הוא יחסום תביעות נוספות באותו עניין?

זה תלוי בהחלטה שמאשרת את ההסדר. הסדר פשרה טעון אישור (סעיף 18(א)), והוא אינו יכול לכלול עילות, בעלי דין או חברי קבוצה שלא נכללו בבקשה לאישור או בהחלטה על אישור התובענה (סעיף 18(ז)(1)). בהחלטה בית המשפט מתייחס לעילות ולסעדים שלגביהם היא מהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר (סעיף 19(ג)(2)(ו)), וחבר קבוצה רשאי לבקש לצאת מההסדר בתוך המועד להגשת התנגדויות (סעיף 18(ו)).

הבקשה אושרה. מה המועדים עכשיו?

הנתבע מגיש כתב הגנה בתוך 45 ימים מיום המצאת החלטת האישור, או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט (תקנה 5(א)). חבר קבוצה שאינו רוצה להיכלל בקבוצה מודיע על כך בתוך 45 ימים מיום פרסום ההחלטה, או בתוך מועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט (סעיף 11(א)). על ההחלטה לאשר אפשר לערער רק ברשות (סעיף 8(ד)).

עו״ד ורו״ח ירון מאירי
עורך דין ורואה חשבון · חבר לשכת עורכי הדין בישראל ולשכת רואי החשבון בישראל. LL.B · B.A במנהל עסקים (חשבונאות) · Executive MBA. משרד עצמאי בקריית אונו. שפות: עברית, אנגלית.
עוסק בתובענות ייצוגיות וצרכניות, ובכלל זה בייצוג עסקים שהוגשה נגדם בקשה לאישור. בתיקים שנשענים על חיובים, שכר או דוחות כספיים, הבדיקה החשבונאית נעשית כחלק מהטיפול המשפטי.
אפשר לבדוק: רישיון רו״ח 500112906, פעיל מ-10.1.2013 (מאגר רואי החשבון, data.gov.il)
לעמוד האודות ← · מן התקשורת ←