קיבלתם דרישה בגלל נגישות האתר: מה החוק באמת מחייב את העסק

עמוד השירות: הגנה מפני בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

מכתב דרישה בנושא נגישות אתר נראה מאיים במכוון: הוא מצטט תקנות, נוקב בסכום ומציב אולטימטום. רוב מה שכתוב בו נכון, אבל שלושה דברים מרכזיים חסרים בו כמעט תמיד — מי בכלל חייב, מתי סטייה הופכת להפרה, ואילו הגנות קובע החוק במפורש. זה מה שכתוב בתקנות ובחוק עצמם, לפי הסדר שבו זה מעניין בעל עסק שקיבל דרישה.

שאלה ראשונה: האם העסק שלכם בכלל חייב

חובת הנגשת אתרי האינטרנט קבועה בסימן ג׳ לפרק ה׳ לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג-2013, שהותקנו מכוח סעיף 19יב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998. לפני כל שאלה אחרת צריך לבדוק אם אתם בכלל ״חייב״ לעניין הסימן הזה — ותקנה 35ו מוציאה ממנו יותר עסקים משנהוג לחשוב.

הפטורים בתקנה 35ו הם הנקודה שהכי הרבה בעלי עסקים לא מכירים, ורובם מבוססים על מחזור ממוצע — ממוצע המחזורים בשלוש שנות המס האחרונות שבהן המחזור לא היה אפס:

• עוסק פטור, או מי שמחזורו השנתי הממוצע אינו עולה על 100,000 ₪ — פטור מהתאמות הנגישות שבסימן זה (תקנה 35ו(ז)).
• מחזור ממוצע של עד 1,000,000 ₪ — פטור לגבי אתר או יישום שהחייב החל להפעיל לפני תחילת התקנות, ובתנאי שדרכי ההתקשרות עמו לקבלת שירות מפורסמות באופן נגיש. הפטור תקף לשלוש שנים וניתן לחידוש (תקנה 35ו(ט)). לאתר חדש הפטור הזה אינו חל.
• מגבלה טכנולוגית — מורשה לנגישות השירות רשאי, על סמך חוות דעת של איש מקצוע, לפטור מהתאמה מסוימת שהפלטפורמה אינה מאפשרת. הפטור תקף עד שלוש שנים וניתן לחידוש, ומחייב נגישות חלופית ופרסום הפטור בהצהרת הנגישות.
• תשתית של רשת חברתית שאינה מאפשרת את ההתאמה — פטור להתאמה הזו בלבד.
• שירות סגור שהכניסה אליו מוגבלת לנרשמים מראש ורשומים אליו עד 500 משתתפים בו־זמנית — פטור, אלא אם אדם עם מוגבלות ביקש התאמה.
• פרסומות — הסימן אינו חל עליהן, ובלבד שקיימת חלופה נגישה למידע על השירות שמופיע בפרסומת.

שימו לב למה שאיננו שם: אין בתקנות סף של מספר עובדים. הטענה שהחובה חלה רק על עסקים עם יותר מ-25 עובדים אינה מופיעה בהן. הפטור הזמני שחל על מחזור של עד 300,000 ₪ הסתיים ב-26 באוקטובר 2020.

לעניין וידאו יש סף נפרד: חובת הכתוביות בתוכני וידאו מוקלטים חלה על רשות ציבורית או על חייב שמחזורו הממוצע עולה על 5 מיליון ₪ ושהוא עורך או מפיק את התכנים.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מה בדיוק מחייבות תקנות הנגישות — ומאיזה מועד

אם העסק חייב, זו היקף החובה — ואלה המועדים שמהם היא חלה.

כאן נמצא הבלבול הנפוץ ביותר בתחום. התקנות עצמן משנת 2013, ולכן מרבים לכתוב שחובת הנגשת האתרים חלה ״מאז 2014״. זה לא מדויק. תקנות מתקנות משנת 2016 קבעו במפורש כי החייב ישלים את ביצוע ההתאמות עד יום ו׳ בחשוון התשע״ח — 26 באוקטובר 2017; ובאותו יום נכנס לתוקפו גם הנוסח המעודכן של סימן ג׳ (תקנות 35א–35ו), שהוא הדין החל היום. התאריך 25 באוקטובר 2014 מופיע בתקנות בהקשר צר אחד בלבד: תקנה 35א(ב) קובעת שחייב שאינו רשות ציבורית, שביצע עד אותו מועד התאמות ברמה A, יראו אותו כאילו עמד בהוראות התקנה.

תקנה 35א(א) קובעת את הדרישה המהותית: חייב יספק התאמות נגישות בשירות אינטרנט לפי תקן נגישות אינטרנט — תקן ישראלי 5568, קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט — ברמה AA, למעט יישומים (אפליקציות) ומדיה מבוססת זמן, שלהם כללים נפרדים. ״שירות אינטרנט״ מוגדר רחב: תכנים בכל תצורה — טקסט, מסמכים, תמונות או וידאו — המוצגים באתרים, במסמכים או ביישומים, שנועדו לספק למשתמש שירות ציבורי או מידע עליו.

לצד האתר עצמו: מסמך שהוכן מיום 26 באוקטובר 2017 ואילך והועלה לאתר — למשל קובץ PDF — חייב להיות נגיש לפי הוראות התקן הדנות במסמכים; וטופס מקוון שמשמש לקבלת שירות, וכן מסמך הסבר עליו שהוכן אחרי 26 באוקטובר 2015, חייבים לעמוד בדרישה גם אם הוכנו לפני המועד הזה.

ההגנה שרוב הנתבעים לא יודעים עליה: הודעה ו-60 יום (תקנה 35א(ד))

זו ההוראה המעשית החשובה ביותר בסימן, והיא נמצאת בתקנה 35א(ד):

המשמעות: אתר שאינו עומד בתקן אינו מפר, כשלעצמו, את הוראות הנגישות — עד שנשלחה דרישה לתקן והחייב לא תיקן בתוך 60 יום. לכן תיעוד של מועד קבלת הפנייה, של הפעולות שננקטו ושל ההתאמות החלופיות שבוצעו בינתיים הוא קו ההגנה הראשון בכל הליך.

שבועיים ראשונים אחרי מכתב דרישה — סדר הפעולות

מה שקובע את התוצאה אינו נוסח התשובה אלא מה שנעשה ותועד בתוך החלון שבתקנה 35א(ד). סדר הפעולות:

• לתעד את יום קבלת הדרישה — ממנו נמנים 60 הימים, ועליו תישען ההגנה. שמרו את המעטפה, המייל או אישור המסירה.
• לבדוק אם אתם בכלל ״חייב״ — מחזור ממוצע בשלוש שנות המס האחרונות מול הסף של 100,000 ₪, ואם האתר הוקם לפני תחילת התקנות — גם מול הסף של 1,000,000 ₪.
• להזמין בדיקה מול התקן — לא ״סריקה אוטומטית״ בלבד: ניווט במקלדת, קורא מסך, ניגודיות, טפסים. הדוח הוא הראיה לכך שהתחלתם לפעול.
• לתקן, ולתעד כל תיקון עם תאריך — יומן טיפול הוא מה שהופך את תקנה 35א(ד) מהוראה להגנה.
• לבצע התאמות חלופיות מיד — תקנה 35א(ד)(2) מחייבת זאת ״בהקדם האפשרי ממועד קבלת ההודעה״, בלי להמתין לסיום התיקון. בפועל: ערוץ פנייה נגיש ומענה אנושי.
• לפרסם או לעדכן הצהרת נגישות לפי תקנה 35ה, עם פרטי קשר לדיווח על ליקוי.
• לשקול פנייה לנציבות בשאילתה — סעיף 19נא(ג)(3) קובע שפנייה לנציבות בשאילתה זמן סביר לפני הגשת התביעה שוללת פסיקת פיצוי בלא הוכחת נזק בגין הפרת התקנות. זהו שיקול טקטי שיש לבחון מול הנסיבות.
• לא להתעלם — הפרה קמה דווקא כשהדרישה מתקבלת ולא מטופלת. אי-מענה הוא מה שהופך אתר שאינו תקני לעילת תביעה.

הצהרת הנגישות, תוכן של אחרים ואפליקציות

תקנה 35ה מחייבת לציין במקום בולט באתר הצהרת נגישות לפי ההנחיות שבתקן, הכוללת מידע על התאמות הנגישות שבוצעו, פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות עמו — אם החייב מחויב למנותו — ופרטים ליצירת קשר לצורך הודעה על היעדר נגישות או בקשה להנגשה.

תקנה 35ב מסדירה תוכן שמסרו צדדים אחרים או שהם מעלים לאתר: החייב אינו אחראי לביצוע התאמות בתכנים שאינו עורך או מפיק, אך עליו להעמיד תשתית נגישה — למשל שדה לתיאור תמונה. תקנה 35ג עוסקת ביישומים: הם יעמדו בתקן ישראלי ייעודי אם קיים, ואם אין — בקריטריונים של תקן נגישות האינטרנט ככל שהם רלוונטיים, בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות. חייב שמפעיל שירות זהה באתר מותאם ונגיש פטור מהנגשת האפליקציה, בתנאי שיפרסם בה קישור נגיש לאתר.

המספרים: הפיצוי, המסלול הייצוגי, וההגנות

סעיף 19נא(א) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע שמעשה או מחדל בניגוד להוראות פרק ה׳1 — ובכללן התקנות שהותקנו לפי סעיף 19יב — הוא עוולה אזרחית, וחלות עליו הוראות פקודת הנזיקין. סעיף 19נא(ב) מוסיף את מה שהופך את התחום לזירת תביעות: בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, עד סכום שהחוק נוקב בו ב-50,000 ₪. לפי סעיף 19נא(ו) הסכום מתעדכן אחת לשנה לפי מדד המחירים לצרכן ביחס למדד פברואר 2005; החוק אינו נוקב במועד העדכון, ולכן יש לברר את הסכום התקף למועד הרלוונטי. להמחשה בלבד: הצמדת 50,000 ₪ ממדד פברואר 2005 למדד אוגוסט 2026 מניבה כ-74,720 ₪ לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ושימו לב למילה ״רשאי״ — זו תקרה נתונה לשיקול דעת, לא סכום מגיע. זה הסכום שמופיע בכותרת של כל דרישה, ולכן כדאי לדעת שהוא תקרה מותנית ולא תעריף — ומה בדיוק שולל אותו. ההיבט הדיוני מוסבר בתביעות ייצוגיות וצרכניות.

הערוץ הייצוגי פתוח במפורש: פרט 9(1) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006 מאפשר בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעילה לפי פרקים ד׳, ה׳ או ה׳1 לחוק שוויון זכויות. בנוסף, סעיף 19נג מקנה מעמד לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולארגון העוסק בקידום זכויות אנשים עם מוגבלות להגיש תובענה, וסעיף 19נב מטיל אחריות אישית על נושא משרה בתאגיד שלא הוכיח שהעוולה נעשתה שלא בידיעתו ושנקט אמצעים סבירים למניעתה.

לצד זה קבע המחוקק הגנות מפורשות: לפי סעיף 19נא(ג), בית המשפט לא יפסוק פיצוי בלא הוכחת נזק אם הנתבע הוכיח, בין היתר, שהוצא נגדו צו נגישות והוא ממלא אחריו בלוח הזמנים; שהוגש כתב התחייבות והוא עומד בו; שהוטל עליו עיצום כספי או ניתנה לו התראה מינהלית בשל אותו מעשה; שכבר הוגשה נגדו תביעה קודמת באותו עניין והוא פועל לפי פסיקת בית המשפט או לפי לוח זמנים סביר; או שפנה לנציבות בשאילתה זמן סביר לפני הגשת התביעה. סעיף 19נא(ה) מוסיף שבפסיקת הפיצוי יישקלו, בין השאר, מספר התביעות שהוגשו נגד הנתבע, היקף פעילותו, עלות ההתאמה ושיעור הרווח.

על ״תוספי נגישות״ — ומה שהתקנות באמת דורשות

תוספים שמבטיחים נגישות בלחיצת כפתור אינם מוזכרים בתקנות, ואינם קריטריון שנקבע בהן. מה שנקבע הוא עמידה בקריטריוני ההצלחה של התקן ברמה AA. תוסף יכול לסייע בחלק מהדרישות, אבל תמונה בלי טקסט חלופי בקוד תישאר בלי טקסט חלופי, וטופס שאי־אפשר להשלים במקלדת יישאר כזה. הבדיקה הנכונה היא מול התקן, לא מול הבטחת ספק.

ואם עדיין לא הגיעה דרישה — סדר פעולות מונע

• לקבוע אם אתם חייבים: בדקו את המחזור הממוצע בשלוש שנות המס האחרונות מול הסף של 100,000 ₪, ואם האתר הוקם לפני תחילת התקנות — גם מול הסף של 1,000,000 ₪.
• לבדוק מול התקן: סריקה אוטומטית מזהה רק חלק מהליקויים. השלימו בדיקה ידנית — ניווט במקלדת בלבד, שימוש בקורא מסך, ובדיקת ניגודיות.
• לפרסם הצהרת נגישות לפי תקנה 35ה, עם דרך פנייה ברורה לדיווח על ליקוי.
• לנהל יומן טיפול: תאריך קבלת כל פנייה, מה תוקן ומתי, ואילו התאמות חלופיות ניתנו. זה מה שמייצר את ההגנה שבתקנה 35א(ד).
• לתחזק: כל העלאת תוכן או שינוי עיצוב עלולים לשבור נגישות. קבעו בדיקה תקופתית.

מעבר לאתר: היכן עוד חלה חובת הנגישות

האתר הוא רכיב אחד בלבד. תקנות נגישות השירות מסדירות גם את התאמת הנהלים, ההליכים והנוהגים במתן השירות; את הנגישות במקום שבו ניתן השירות; ואת אמצעי הקשר — מתן שירות בטלפון, בפקסימיליה, במסרון, בדואר ובדואר אלקטרוני. גוף שמפעיל אתר נגיש אך משיב לפניות רק בערוץ שאינו נגיש לא השלים את החובה.

במישור התעסוקה, החוק אוסר הפליה מחמת מוגבלות ומחייב מעסיק לבצע התאמות לעובד או למועמד עם מוגבלות, אלא אם ההתאמה מטילה נטל כבד מדי בנסיבות העניין; המדינה משתתפת בחלק מעלות ההתאמות. פרק התעסוקה בחוק אינו חל על מי שמעסיק פחות משישה עובדים (סעיף 13(א) לחוק, המחיל את סעיף 21(ג) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה).

ולבסוף — ההיגיון המסחרי. אתר נגיש הוא אתר שניתן להשלים בו רכישה במקלדת בלבד, לקרוא בו טופס בקורא מסך ולזהות בו שדה שגיאה. אלה בדיוק הנקודות שבהן לקוחות נוטשים עגלה, בלי קשר למוגבלות.

שאלות ותשובות

קיבלתי מכתב דרישה בגלל אתר לא נגיש — מה עושים?

תקנה 35א(ד)(1) קובעת שלא יראו סטייה מהוראות סימן ג׳ כהפרה של הוראות הנגישות, אלא אם כן נשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקנה והחייב לא תיקנה בתוך זמן סביר אך לא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה. לכן שלושת הצעדים הראשונים הם: לתעד את מועד קבלת הדרישה, לבדוק אם העסק בכלל חייב לפי מבחן המחזור שבתקנה 35ו, ולהתחיל תיקון מתועד בתוך החלון. במקביל מחייבת תקנה 35א(ד)(2) לבצע התאמות חלופיות בהקדם האפשרי ממועד קבלת ההודעה, בלי להמתין לסיום התיקון. אי-מענה לדרישה הוא מה שהופך אתר שאינו עומד בתקן לעילת תביעה.

אילו הגנות עומדות לעסק בתביעה על נגישות אתר?

סעיף 19נא(ג) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998 קובע שבית המשפט לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק בגין הפרת תקנות הנגישות אם הנתבע הוכיח, בין היתר, אחד מאלה: שהוצא נגדו צו נגישות בשל אותו מעשה או מחדל והוא ממלא אחריו בלוח הזמנים שבו; שהגיש כתב התחייבות לפי סימן ג׳ בפרק ט׳ במועד שקדם למעשה או למחדל והוא ממלא אחריו; שהוטל עליו עיצום כספי או ניתנה לו התראה מינהלית בשל אותו מעשה או מחדל במועד שקדם לו; שהוגשה נגדו תביעה קודמת באותו עניין והוא ממלא אחר פסיקת בית המשפט, או שהתביעה הקודמת הוגשה פחות משלושה חודשים לפני התביעה הנדונה והוא פועל לפי לוח זמנים סביר; או שפנה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשאילתה זמן סביר לפני הגשת התביעה. לצד אלה חלה ההוראה שבתקנה 35א(ד), שלפיה סטייה נחשבת הפרה רק אם לא תוקנה בתוך 60 יום מקבלת דרישה.

האם תוסף נגישות באתר פותר את החובה?

תוספים המבטיחים נגישות בלחיצת כפתור אינם מוזכרים בתקנות ואינם קריטריון שנקבע בהן. מה שנקבע בתקנה 35א(א) הוא עמידה בתקן ישראלי 5568 ברמה AA. תוסף יכול לסייע בחלק מהדרישות, אך תמונה בלי טקסט חלופי בקוד תישאר בלי טקסט חלופי, וטופס שאי-אפשר להשלים במקלדת יישאר כזה. הבדיקה הנכונה היא מול קריטריוני התקן, ובכלל זה בדיקה ידנית של ניווט במקלדת, קורא מסך וניגודיות — ולא מול הבטחת ספק.

מאיזה תאריך חייבים להנגיש אתר אינטרנט בישראל?

המועד להשלמת ההתאמות נקבע ל-26 באוקטובר 2017, לפי תיקון לתקנות משנת 2016; באותו יום נכנס לתוקף גם הנוסח המעודכן של סימן ג׳ (תקנות 35א–35ו), שהוא הדין החל היום. התקנות עצמן הן מ-2013, והתאריך 25 באוקטובר 2014 נוגע רק להוראת המעבר שבתקנה 35א(ב) לגבי מי שביצע עד אז התאמות ברמה A.

איזה תקן נדרש — ואיזו רמה?

תקן ישראלי 5568, קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט, ברמה AA, על חלקיו ונספחיו כתיקונם מזמן לזמן. התקנות מפנות לתקן הישראלי, ולא ישירות לגרסה מסוימת של ההנחיות הבינלאומיות.

עסק קטן חייב להנגיש את האתר שלו?

לא בהכרח. עוסק פטור, או מי שמחזורו השנתי הממוצע אינו עולה על 100,000 ₪, פטור מהתאמות הנגישות באינטרנט. מי שמחזורו הממוצע עד 1,000,000 ₪ פטור לגבי אתר שהחל להפעיל לפני תחילת התקנות, בתנאי שדרכי ההתקשרות עמו מפורסמות באופן נגיש; הפטור תקף שלוש שנים וניתן לחידוש.

כמה אפשר לקבל בתביעה על אתר שאינו נגיש?

סעיף 19נא(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מאפשר פיצוי בלא הוכחת נזק עד סכום שהחוק נוקב בו ב-50,000 ₪, המתעדכן אחת לשנה לפי המדד ביחס למדד פברואר 2005 (סעיף 19נא(ו)) — הצמדה למדד אוגוסט 2026 מניבה כ-74,720 ₪, להמחשה בלבד, שכן החוק אינו נוקב במועד העדכון. אפשר גם להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי פרט 9(1) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. לנתבע עומדות ההגנות שבסעיף 19נא(ג), ולצדן הכלל שסטייה נחשבת הפרה רק אם לא תוקנה בתוך 60 יום מקבלת דרישה.

אפשר להגיש תביעה ייצוגית בגלל אתר אינטרנט לא נגיש?

כן. תובענה ייצוגית אפשר להגיש רק בתביעה שמנויה בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006, או בעניין שחוק אחר קבע במפורש (סעיף 3(א)), ופרט 9(1) לתוספת כולל תביעה בעילה לפי פרקים ד׳, ה׳ או ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. ההבדל המעשי: ככלל, בתובענה ייצוגית אין פוסקים פיצויים בלא הוכחת נזק, אך סעיף 20(ה) מחריג במפורש תביעות לפי פרט 9. לכן הפיצוי בלא הוכחת נזק שבסעיף 19נא(ב) לחוק שוויון זכויות — סכום נקוב של 50,000 ₪, המתעדכן אחת לשנה לפי המדד (סעיף 19נא(ו)) — אינו נשלל במסלול הייצוגי, והוא כפוף להגנות שבסעיף 19נא(ג). הגשת התובענה טעונה אישור בית המשפט (סעיף 3(ב)).

האם מישהו באמת נקנס על הפרת חובת נגישות?

כן. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים מוסמכת להטיל עיצום כספי, ולפי הודעותיה שנבדקו ביום 22.9.2026 הוטל ביום 11.12.2024 עיצום בסך 41,336 ₪ על עיריית ערד בגין ליקויי נגישות בבית ספר. בהודעה מיום 27.4.2025 דיווחה הנציבות על עיצום נוסף על עיריית באר יעקב, ובהודעה מיום 12.1.2026 מסרה שהעירייה חזרה בה מן הערעור שהגישה ושהעיצום נותר על כנו. שלוש ההחלטות עוסקות בנגישות פיזית במוסד חינוך ולא בנגישות אתר, אך הן אותו מסלול אכיפה.