הגשת תובענה ייצוגית: מדריך צעד אחר צעד

עמוד השירות: עורך דין תביעות ייצוגיות וצרכניות.

מתי תביעה ייצוגית מתאימה לך?

נגבו ממך 20 שקלים שלא מגיעים לחברה — קטן מכדי לתבוע לבד, גדול מכדי לשתוק. תביעה ייצוגית נוצרה בדיוק לזה. היא מאפשרת לך לתבוע בשם כל מי שנפגע כמוך — ולהפוך סכום קטן לכוח מיקוח אמיתי. תביעה ייצוגית היא תביעה אזרחית המוגשת בשם קבוצה שנפגעה מאותה עוולה. חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006, הוא ההסדר החוקי המרכזי בישראל לתביעות כאלה — לא "חוק התביעות הייצוגיות 1981" (שאינו קיים). ההליך מתנהל בשני שלבים: בקשה לאישור, ורק אם אושרה — ניהול התובענה בשם הקבוצה.

סעיף 2 לחוק מגדיר ״תובענה ייצוגית״ כתובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. לפי סעיף 3(א), אפשר להגישה רק בעניין המנוי בתוספת השנייה לחוק — למשל תביעה נגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין לקוח (פרט 1) — או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת. הקבוצה צריכה להיות מוגדרת בבירור — למשל, "כל הצרכנים שרכשו מוצר מסוים בתקופה מסוימת" או "כל עובדי חברה שקיבלו שכר מתחת לחוק בתקופה מסוימת".

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מה בית המשפט בוחן לפני שמאשר את הבקשה?

לא כל תביעה שמוגשת כייצוגית תאושר על ידי בית המשפט. סעיף 8(א) לחוק קובע ארבעה תנאים מצטברים לאישור: (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת; (3) קיים יסוד סביר להניח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; (4) קיים יסוד סביר להניח שעניינם ייוצג וינוהל בתום לב. לפי סעיף 4(ב)(1), כשהנזק הוא יסוד בעילה, די שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק.

סעיף 3(ב) קובע שהגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט. בשלב האישור בית המשפט בוחן גם אם ההליך הייצוגי עדיף על תביעות אישיות — מבחן ״הדרך היעילה וההוגנת״ שבסעיף 8(א)(2). בפועל, ההליך מתאים במיוחד כשהנזק לכל אדם קטן מכדי שיגיש תביעה בעצמו.

איך בודקים בפנקס התובענות הייצוגיות אם כבר הוגשה תביעה דומה?

מנהל בתי המשפט מנהל פנקס תובענות ייצוגיות. נרשמות בו, בין השאר, ההודעות על הגשת בקשות לאישור, על החלטות שאישרו תובענה ייצוגית או דחו בקשה לאישור, על בקשות לאישור הסדרי פשרה ועל ההודעות שפורסמו לחברי הקבוצה, והפנקס והמסמכים שנמסרו עם ההודעות פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט (סעיף 28(א) לחוק). מי שמבקש להגיש בקשה לאישור צריך לבדוק בו קודם אם רשומה בקשה או תובענה ייצוגית תלויה ועומדת בשאלות זהות או דומות, ולציין אותה בבקשתו (סעיף 5(א)(2)).

1. פתחו את הפנקס. הקישור אליו נמצא בעמוד התובענות הייצוגיות של הנהלת בתי המשפט, והפנקס נגיש גם באתר נט המשפט, דרך הפריט ״פנקס תובענות ייצוגיות״ שבתפריט.
2. חפשו בקשות נגד אותו גוף. אתרו בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות נגד הגוף שמולו יש לכם טענה. דרכי החיפוש והעיון נקבעות באתר, ומנהל בתי המשפט רשאי לקבוע הנחיות לגביהן (תקנה 17(ה) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע-2010).
3. השוו את השאלות. פתחו את המסמכים שנמסרו לפנקס, ובדקו אם השאלות שבתיק זהות או דומות בעיקרן לשלכם: אותו גוף, אותה התנהלות, אותה תקופה. זו הבדיקה שהחוק דורש ממי שמבקש להגיש בקשה לאישור (סעיף 5(א)(2)).
4. בדקו באיזה שלב התיק. בקשה לאישור שטרם הוכרעה; החלטה שאישרה תובענה ייצוגית או דחתה את הבקשה (סעיף 14(ב)); בקשה לאישור הסדר פשרה (סעיף 18(ג)); או פסק דין (סעיף 25(א)(5); תקנה 17(ג)).
5. שימו לב למועדים. מי שנמנה עם קבוצה שאושרה ואינו רוצה להיכלל בה מודיע על כך לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום פרסום החלטת האישור, או בתוך מועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט (סעיף 11(א)). התנגדות להסדר פשרה, או בקשה לצאת מהקבוצה שעליה יחול ההסדר, מוגשות בתוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה על ההסדר, או בתוך מועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט (סעיף 18(ד) ו-(ו)).

מי שמצא בפנקס תובענה ייצוגית שנוגעת לו: איך מצטרפים לתובענה ייצוגית, ואיך יוצאים ממנה.

איך מכינים תביעה ייצוגית — צעד אחר צעד

הצעד הראשון בהגשת תביעה ייצוגית הוא הכנה יסודית. עורך דין המייצג את קבוצת התובעים חייב לאסוף ראיות כדי לתמוך בטענות. זה עשוי לכלול: תיעוד של הנזק (חשבוניות, צילומי מסך, עדויות), ניתוח משפטי של הדין הרלוונטי, חוות דעת מומחים (אם נדרש), וידע כללי על גודל הקבוצה הפוטנציאלית.

התביעה עצמה צריכה לציין בבירור: (1) זהות התובע המייצג; (2) הגדרה ברורה של הקבוצה המיוצגת; (3) תיאור של הנזק שגרם ולמי; (4) הסיבות המשפטיות לאחריות הנתבע; (5) הטענה במדויק של הנזק המוכח והפוטנציאלי; (6) הסעדים המבוקשים (כמו פיצויים או ביטול חוזה). כל טענה צריכה להיות מבוססת על עובדות ודין ברור.

מה בדיוק נכלל בבקשה לאישור קובעת תקנה 2(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע-2010. בין השאר: הפרט בתוספת השנייה שעליו נשענת הבקשה; העובדות והוראות הדין שמקימות את העילה האישית של המבקש ואת עילת הקבוצה; הגדרת הקבוצה והמספר המשוער של חבריה; הסכום המשוער של תביעות כל חברי הקבוצה ודרך חישובו; השאלות המשותפות; הטעמים לכך שהייצוג יהיה הולם ובתום לב, ולכך שתובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת; שכר הטרחה והגמול המוצעים; ופרטי בקשות דומות שנמצאו בפנקס. לבקשה מצרפים תצהיר לאימות העובדות (תקנה 2(ב)), והיא לא תעלה על שלושים עמודים (תקנה 2(ז)).

מה קורה בדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית?

לפי סעיף 5(א), מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית מגיש בקשה לאישור ומצרף אליה את נוסח התובענה — שני המסמכים מוגשים יחד, ולפני ההגשה יש לבדוק בפנקס התובענות הייצוגיות אם תלויה בקשה דומה. לנתבע ניתנת הזדמנות להשיב לבקשה לפני ההכרעה. בדיון זה, הנתבע יוכל להציג נימוקים לכך שהתביעה לא צריכה להיות מאושרת כתביעה ייצוגית, או שהקבוצה אינה מוגדרת בברורות, או שאין שאלות משותפות.

החוק דורש שהשאלות המשותפות יהיו ״מהותיות״, ולא שכל השאלות יהיו משותפות: לפי סעיף 10(ג) בית המשפט רשאי להגדיר תת-קבוצה כשחלק מהשאלות אינן משותפות לכולם, ולפי סעיף 20(א) אפשר לקבוע פיצוי שונה לכל חבר קבוצה. בשלב האישור נדרשת ״אפשרות סבירה״ שהשאלות יוכרעו לטובת הקבוצה (סעיף 8(א)(1)) — לא הוכחה מלאה.

אחרי האישור: הודעה לחברי הקבוצה וזכות יציאה

לאחר שהתביעה אושרה כתביעה ייצוגית, ההליך נמשך בדומה לתביעה רגילה, אך עם שלבים נוספים. לפי סעיף 25(א)(1) מתפרסמת הודעה לחברי הקבוצה על החלטת האישור, בנוסח שבית המשפט מאשר. סעיף 25(ה) מאפשר לבית המשפט לקבוע את דרך הפרסום לפי עלותה, יעילותה והיכולת לאתר את חברי הקבוצה — כולל הודעה אישית כשיש קשר רציף עם הלקוחות.

לוחות הזמנים חשובים בשלב זה. לפי סעיף 11(א), מי שנמנה עם הקבוצה ורוצה שלא להיכלל בה צריך להודיע על כך לבית המשפט בתוך 45 ימים מפרסום החלטת האישור, או במועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט. מי שלא הודיע — נחשב כמי שהסכים להגשת התובענה בשמו, ופסק הדין יחייב גם אותו (סעיף 24). זה כולל גם אנשים שלא ידעו כלל על התביעה בשלב זה.

מה קורה בתובענה ייצוגית אחרי שלב האישור — הוכחות, פשרה או הכרעה?

לאחר שחלף המועד ליציאה מהקבוצה, ההליך מתקדם לשלבי הוכחה. עורך הדין של התובעים צריך להוכיח את הנזק של התובעים והנזק הכללי של הקבוצה. על בית המשפט לנהל את התביעה בצורה הוגנת ויעילה. זה עשוי לכלול מסמכים, צילומי מסך, עדויות, וחוות דעת מומחים.

בדרך כלל, קודם לדיון מלא בתביעה, הצדדים מנסים להגיע להסכמה על פשרה. סעיפים 18 ו-19 לחוק מסדירים הסדר פשרה בתובענה ייצוגית: הבקשה לאישור ההסדר מתפרסמת לחברי הקבוצה, ובית המשפט לא יאשר הסדר אלא אם מצא שהוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה (סעיף 19(א)). חבר קבוצה רשאי לבקש לצאת מהקבוצה שעליה יחול ההסדר (סעיף 18(ו)).

כמה זמן נמשכת תובענה ייצוגית? ציר זמן לפי שלבים

המועדים כאן לקוחים מחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006, ומתקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע–2010. היכן שאין מועד בחוק או בתקנות, כתוב שהמועד נקבע בידי בית המשפט.

מעבר למועדים האלה, החוק והתקנות אינם קובעים כמה זמן נמשך כל שלב. משך ההליך משתנה לפי עומס בית המשפט והחלטותיו בדרך, ואי אפשר להתחייב מראש על משך ההליך או על תוצאתו. בכל עניין של סדר דין שלא הוסדר בחוק ובתקנות האלה חלות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 (תקנה 19(א)).

מקורות: חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006 · תקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע–2010 (ויקיטקסט). הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות.

אם התביעה מתקבלת — איך נקבע הסעד לכל חבר קבוצה?

כאשר בית המשפט מכריע לטובת הקבוצה, סעיף 20 לחוק קובע כיצד ייפסק הסעד: תשלום לכל חבר קבוצה שהוכיח זכאות, דרישה שכל חבר יוכיח את זכאותו, או פיצוי בסכום כולל שניתן לחישוב מדויק. זה יכול להיות מורכב, כיוון שלא כל חברי הקבוצה נפגעו באותו שיעור. בפיצוי בסכום כולל בית המשפט קובע גם את אופן חישוב חלקו של כל חבר קבוצה. לדוגמה, אם נגבה תשלום עודף מכל לקוח, בית המשפט עשוי לקבוע פיצוי קבוע לכל מי שרכש את המוצר בתקופה הרלוונטית.

לפי סעיף 20(ג), כשפיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי — למשל כשאי אפשר לזהותם בעלות סבירה — בית המשפט רשאי להורות על סעד אחר לטובת הקבוצה או לטובת הציבור; כספים לטובת הציבור מועברים לקרן שלפי סעיף 27א. בתובענה ייצוגית לא נפסקים פיצויים לדוגמה ולא פיצויים בלא הוכחת נזק (סעיף 20(ה)), למעט בתביעות לפי פרט 9 לתוספת השנייה (זכויות של אנשים עם מוגבלות). זה משמעותי בתביעות ייצוגיות גדולות, כיוון שחלק מחברי הקבוצה עשויים שלא לדעת על התביעה, או לא יוכלו להוכיח את נזקם המדויק. בית המשפט קובע כיצד יחולקו הפיצויים — לחברי הקבוצה ישירות, למוסדות ציבור, או לשילוב של שניהם.

גמול לתובע המייצג, הוצאות וסיכון: מה קובע החוק

הכריע בית המשפט בתובענה לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, הוא יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, אלא אם מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק (סעיף 22(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006). בקביעת הגמול הוא שוקל, בין השאר, את הטרחה והסיכון שנטל התובע, את התועלת לחברי הקבוצה ואת החשיבות הציבורית של התובענה (סעיף 22(ב)).

את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג קובע בית המשפט, ובא הכוח אינו רשאי לקבל יותר מהסכום שנקבע (סעיף 23(א)). גם הסדר פשרה אינו קובע אותם בעצמו: הצדדים רשאים רק להגיש לבית המשפט המלצה מוסכמת (סעיף 18(ז)(2)).

הסיכון: אם בקשת האישור נדחתה, גמול למבקש נפסק רק במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו (סעיף 22(ג)(1)), ובתום הדיון בית המשפט פוסק ככלל הוצאות סבירות והוגנות, אלא אם מצא טעמים מיוחדים שלא לחייב בהן (תקנה 152 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018). לבקשות שיש בהגשתן חשיבות ציבורית וחברתית קיימת קרן ממשלתית שמסייעת במימון (סעיף 27(א) לחוק).

מה עושים אם פסיקה לא הוגנת — וטעויות שכדאי להימנע מהן

החלטה לאשר תובענה ייצוגית ניתנת לערעור רק ברשות — בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט שלערעור (סעיף 8(ד)); והנתבע אינו רשאי לערער על ההחלטה בעניין הייצוג והניהול ההולמים (סעיף 8(א)(3)).

טעויות שכיחות בתביעות ייצוגיות כוללות: הגדרה לא ברורה של הקבוצה (אשר יכולה להוביל לדחיית בקשת האישור); חוסר הוכחה על נזק משותף של כל חברי הקבוצה; ושגיאות בחישוב הנזק בביצוע. כדאי להתמודד עם כל אלה מראש — עם הגדרה מדויקת של הקבוצה, הוכחת נזק אחיד, ותיעוד קפדני.