תכנון ירושה דיגיטלית: חשבונות ונכסים

מסגרת חוקית בסיסית של תכנון ירושה בישראל

תכנון ירושה בישראל מוסדר בעיקרו בחוק הירושה, התשכ"ה-1965. הפקודה קובעת כי כל אדם רשאי להוצא צוואה להוראת חלוקת רכושו לאחר מותו. צוואה תקפה מהבחינה המשפטית חייבת עמוד בכמה דרישות: היא חייבת להיות בכתב, חתומה בידי המנוח בנוכחות שני עדים כשרים, והעדים חייבים להיות נוכחים בו זמנית בעת החתימה. לפי סעיף 4 לפקודה, צוואה עשויה גם להיות בעל פה במקרים מסוימים, אך צוואה דיגיטלית בעל פה אינה מומלצת מכמה סיבות הקשורות להוכחה.

בנוסף, סעיף 5 לפקודה מציין שהמנוח חייב להיות בשפיות דעתו בעת הוצאת הצוואה. בתי משפט בישראל פירשו דרישה זו כמחייבת ביכולת הנפשית של המנוח להבין את משמעות מעשיו וההשלכות של הוצאת צוואה.

הרחבת הצוואה להכללת נכסים דיגיטליים במודע

צוואה קלאסית מכילה בדרך כלל הוראות בדבר נכסים פיזיים כמו נדלן, כספים בבנק ותכניות משכנתא. עם זאת, כדי שצוואה תחזה כוח משפטי מלא בנוגע לנכסים דיגיטליים, עדיף להכיל בה פרטים מדויקים על כל נכס דיגיטלי. זאת כוללת: מיקום החשבון (למשל, gmail.com או פייסבוק), שם המשתמש, סוג הנכס (דואר אלקטרוני, חשבון בנקי דיגיטלי, קריפטוגרפיה), ערך משוער של הנכס, ושם היורש שיקבל גישה אליו.

הכללת פרטים אלו בצוואה לא תחייב את חברות הטכנולוגיה לעמוד בהוראות הצוואה (כיוון שתנאי השירות שלהן עשויים לאסור גישה של צד ג' לחשבון), אך היא תעזור ליורשים להציג את צוואתך לבתי משפט או שלטונות אחרים כדי לקבל צו להעברת חשבון.

הידע בנושא סיסמאות וניהול בטוח של מפתחות דיגיטליים

אחד הקשיים הגדולים בתכנון ירושה דיגיטלית הוא ניהול בטוח של סיסמאות ומפתחות גישה. בתי משפט בישראל הכירו בחשיבות המטיל על מנהל עזבון (או על היורשים בדרך כלל) לגשת לנכסים דיגיטליים של המנוח כדי לנהל בהם שמורה. בתי משפט אנגלו-סכסוניים (שהנוהג בהם משפיע על הפסיקה הישראלית) קבעו שמנהל עזבון רשאי להשתמש בסיסמה של המנוח כדי לגשת לחשבון, בתנאי שיש להם סמכות משפטית כדי לעשות כן.

לאור זאת, מומלץ לשמור סיסמאות במקום בטוח — כגון כספת בנקית, תיק בטוח או אפליקציה מאובטחת לניהול סיסמאות (כמו 1Password או Bitwarden). בצוואה, ייאמר בבירור היכן שמורות הסיסמאות וכיצד יורשים יכולים לגשת אליהן.

תוקפו של ייעוץ דינמי והיעדכנות צוואה כל שנתיים עד שלוש

צוואה אינה מסמך סטטי. לפי סעיף 8 לפקודת הירושה, אדם רשאי לבטל או לשנות צוואה בכל עת כל עוד הוא בשפיות דעתו. מעצם כך, מומלץ לעדכן צוואה כל שנתיים עד שלוש שנים, בייחוד אם רכשת נכסים דיגיטליים חדשים (כמו חשבון קריפטוגרפי חדש או חשבון בנקי דיגיטלי).

בעדכון הצוואה, שנה גם את הנתונים הרלוונטיים בנוגע לנכסים דיגיטליים — שמות משתמשים, סיסמאות (אם יש צורך), וערכים משוערים. כך תוודא שצוואתך משקפת את מצבך הנוכחי.

בחירת מנהל עזבון עם כישרון בטכנולוגיה

בחירת מנהל עזבון (או ביצוע) היא החלטה משמעותית בתכנון ירושה. בעידן דיגיטלי, חשוב מאד לבחור מנהל עזבון שבעל מיומנות בטכנולוגיה וגם ידע בחשבונות דיגיטליים. סעיף 47 לפקודת הירושה קובע שמנהל עזבון חייב לפעול בתום לב ובמהירות בניהול העזבון, לרבות נכסים דיגיטליים.

זו לא חייבת להיות אותה אדם שבוחרת כמנהל עזבון לנכסים פיזיים — אתה רשאי לבחור שניים או יותר מנהלי עזבון, כל אחד עם אחריות אחרת. לדוגמה, אחד ניתן להטיל עליו אחריות על נכסים דיגיטליים ורכוש נדלן, ואחר על חשבונות בנקיים וכדומה.

רישום צוואה בבית משפט וקבלת צו מנהל עזבון

לאחר מותו של אדם, יורשים או מנהל עזבון מועמד יכול להגיש בקשה בבית משפט לקבלת צו מנהל עזבון (סעיף 40 לפקודת הירושה). צו זה מוקנה על ידי בית משפט המחוזי ומעניק סמכות חוקית למנהל העזבון להנהל את העזבון, לרבות נכסים דיגיטליים.

כאשר יש צוואה תקפה, צו מנהל עזבון בדרך כלל מוצא בקלות יחסית. עם זאת, אם צוואה איננה תקפה או אם אין צוואה בכלל, בית משפט יחליט כיצד להעביר נכסים על פי חוקי הירושה (כלומר, לפי סדר התורשים המוגדר בחוק). בכל מקרה, הצו מנהל עזבון יכול לשמש מנהל עזבון (או יורשים) כהוכחה בפני חברות טכנולוגיה כדי לקבל גישה לחשבונות דיגיטליים של המנוח.

דברים שיש לעשות עוד היום כדי להתכונן לתכנון ירושה דיגיטלית

ראשית, רשום מקום אחד (במחברת, בתיק בטוח, או באפליקציה) את כל הנכסים הדיגיטליים שברשותך. שנית, בחר אדם שתוכל להאמין לו לתפקיד מנהל עזבון ודון עמו על נושא זה. שלישית, בקרא בתנאי השירות של כל חברה טכנולוגיה (גוגל, פייסבוק, בנקים דיגיטליים וכו') כדי להבין כיצד הן מטפלות בחשבונות של משתמשים שנפטרו. רביעית, עדכן את צוואתך או ערוך צוואה חדשה שתכיל פרטים מדויקים על נכסים דיגיטליים.