עד מומחה: תפקיד, כללים ומשמעות

מי הוא עד מומחה?

עד מומחה הוא בעל ידע מקצועי בתחום מסוים, שנקרא להעיד בבית המשפט על חוות דעתו המקצועית. בניגוד לעד רגיל — שמעיד רק על עובדות שראה בעצמו — עד מומחה רשאי ונדרש להביע דעה על שאלות טכניות. בתביעות ליקויי בנייה, רשלנות רפואית, ותאונות דרכים — חוות דעת המומחה היא לעיתים קרובות הראיה המרכזית בהכרעה.

עדים מומחים משמשים בתחומים כמו רפואה, הנדסה, בנייה, חשבונאות, השוואת כתבי יד, שמאות מקרקעין ורבים נוספים.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

כיצד בית המשפט בוחן את כשירות המומחה?

בית המשפט בישראל אינו מקבל בעיוורון כל חוות דעת של מומחה. בטרם קבלת דעתו של המומחה, בית המשפט בוחן בעיון את כישוריו ואת מידת הסמכות שלו בתחום. בין השאר בודקים:

• השכלה וסמכות רשמית בתחום – דרגה אקדמית, תעודות, רישוי מקצועי
• ניסיון מעשי – שנות עבודה בפועל בתחום שעליו הוא מעיד
• פעילות מדעית או מקצועית – פרסומים, מחקר והרצאות בתחום
• ניסיון קודם כעד – האם העיד בעבר, והאם חוות דעתו התקבלו
• חוסר ניגוד עניינים – אין לו קשר כספי או אישי לאחד מבעלי הדין שעלול לפגוע בנייטרליות שלו
• תחום המומחיות – המומחיות צריכה להיות בשאלה שבמחלוקת עצמה, ולא בתחום קרוב

סדר הדין: הודעה על חוות דעת מומחה וכללי הגשה

בישראל, הגשת חוות דעת מומחה כפופה לכללים שבפרק י״ד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018, ולסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א-1971. מי שמעוניין להסתמך על מומחה צריך לשים לב לנקודות הבאות:

• מועד ההגשה – בעל דין שרוצה להוכיח עניין שברפואה מצרף את חוות הדעת לכתב הטענות שלו (תקנה 87); בעניינים אחרים היא מוגשת לא יאוחר מ-90 ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות, וחוות דעת נגדית — עד 30 ימים לפני מועד זה, אלא אם בית המשפט הורה אחרת (תקנה 87(ה)–(ו)). בעל דין שלא צירף חוות דעת רפואית ולא קיבל פטור לא יוכל, ככלל, להוכיח את העניין הרפואי (תקנה 93(א))
• חוות דעת כתובה ומפורטת – חוות הדעת חייבת לכלול את שם המומחה, השכלתו וניסיונו, תחום מומחיותו, הבדיקות והמסמכים שעליהם הסתמך, ומסקנותיו המנומקות. היא נערכת לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות, או בדומה לו ככל האפשר (סעיף 24(א)), ומצורפת לה רשימת האסמכתאות שעליהן היא נשענת (תקנה 87(ז)). דינה כדין עדות בשבועה לעניין עבירת עדות שקר, והיא כוללת הצהרה של עורכה שהוראה זו ידועה לו (סעיף 25)
• שאלות הבהרה וחקירה נגדית – הצד שכנגד רשאי לחקור את המומחה בחקירה נגדית, ומי שהגיש את חוות הדעת דואג להתייצבותו (תקנה 87(ח)). שאלות הבהרה בכתב נשלחות, ברשות בית המשפט, למומחה שמינה בית המשפט (תקנה 91(ג))
• חוות דעת נגדית – הצד שכנגד יכול להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו, כדי להתמודד עם ממצאי המומחה הראשון
• מומחה מטעם בית המשפט – בית המשפט רשאי בכל עת למנות מומחה מטעמו (תקנה 88), ולעיתים הוא מורה למומחי הצדדים להיפגש ולצמצם את המחלוקות המקצועיות

לוח המועדים להגשה ולחקירה

1. עניין שברפואה: חוות הדעת מצורפת לכתב הטענות; תובע שחולק על חוות דעת רפואית שצורפה לכתב ההגנה מגיש חוות דעת נגדית בתוך 60 ימים מהמצאתה (תקנה 87(א), (ג)).
2. עניין אחר: עד 90 ימים לפני המועד לשמיעת ראיות, וחוות דעת נגדית — עד 30 ימים לפניו (תקנה 87(ה)–(ו)).
3. מינוי מטעם בית המשפט: חוות הדעת מוגשת בתוך 60 ימים מהיום שבו נודע לעורכה על המינוי (תקנה 91(א)).
4. שאלות הבהרה: בקשת רשות לשלוח אותן — בתוך 14 ימים מקבלת חוות הדעת; התשובות — בתוך 30 ימים מההחלטה (תקנה 91(ג)).
5. חקירת מי שמינה בית המשפט: מבקשים זימון עד ישיבת קדם המשפט המסכמת; ניתנה חוות הדעת אחריה — 45 ימים לפחות לפני שמיעת הראיות או בתוך 7 ימים מקבלתה, לפי המאוחר (תקנה 91(ד)).

במועדי תקנה 87 ובמועד שבתקנה 91(א) בית המשפט רשאי להורות אחרת. מינוי מוסכם נבחן כבר בדיון המקדמי שבין בעלי הדין (תקנה 35(א)(3)).

מומחה מטעם בית המשפט מול מומחה מטעם הצד

בישראל קיימים שני סוגים של מומחים, השונים זה מזה מהותית:

• מומחה מטעם בית המשפט (מומחה נייטרלי) – בית המשפט ממנה מומחה שאינו קשור לאף אחד מהצדדים. המומחה מגיש את חוות דעתו ישירות לבית המשפט; בית המשפט קובע את שכרו, רשאי להטילו על הצדדים או על מי מהם, ובגמר המשפט מחליט מי יישא בו (תקנה 92). חוות דעתו זוכה למשקל רב בהכרעה.
• מומחה מטעם בעל דין – כל צד רשאי לשכור מומחה משלו כדי לתמוך בעמדתו. גם מומחה כזה חייב בחוות דעת אמיתית ומקצועית, אך בית המשפט מודע לכך שהוא נשכר על ידי צד אחד ובוחן את חוות דעתו בהתאם

זכויות וחובות של עד מומחה

לעד מומחה זכויות אך גם חובות משפטיות חמורות:

• זכות לשכר טרחה על זמנו, עבודתו והוצאותיו. מקובל להסדיר את השכר מראש, בהסכם כתוב
• חובה לתת חוות דעת אמיתית ונאמנה על פי ידיעתו המקצועית, גם כשהיא אינה נוחה למי ששכר אותו
• חובה להיות בלתי תלוי וללא ניגוד עניינים עם בעלי הדין. שכר שמותנה בתוצאת המשפט, או קשר אישי או כלכלי לאחד הצדדים, עלולים להביא לפסילת חוות הדעת
• חובה להישאר בתחום מומחיותו – אסור למומחה להביע דעה בנושאים שאינם בתחום ידיעתו
• חובה לתת חוות דעת מפורטת ומובנת – חוות דעת שבית המשפט אינו יכול להבין ולבחון, לא תועיל

כמה משקל יש לחוות הדעת — ומתי השופט דוחה אותה?

דעת עד מומחה יכולה להיות גורם מכריע בהכרעת התביעה, אך השופט אינו קשור בה. במילים אחרות: דעת מומחה אינה קושרת את השופט. לבית המשפט יש שיקול דעת לקבל או לדחות את חוות הדעת, גם כשהיא חוות הדעת היחידה בתיק. עם זאת, בפועל:

• אם מומחי שני הצדדים הגיעו למסקנות דומות, בית המשפט יאמץ אותן בדרך כלל
• בית המשפט בוחן את מהימנותו של כל מומחה – האם חוות דעתו מנומקת ועקבית, והאם הוא נייטרלי
• כשחוות הדעת סותרות זו את זו, בית המשפט רשאי להעדיף אחת מהן, או למנות מומחה מטעמו
• בתי המשפט דחו לא פעם חוות דעת מומחה כשהיא סתרה ראיות אחרות בתיק או לא הייתה מנומקת כראוי

כיצד להכין חוות דעת מומחה שתיקבל

אם אתם מומחים שהתבקשו לתת חוות דעת בהליך משפטי, שימו לב לנקודות האלה:

• הבינו את השאלות שבמחלוקת – קראו בעיון את החלטות בית המשפט ואת השאלות שהפנה אליכם עורך הדין. חוות הדעת חייבת לענות על השאלות הספציפיות שנשאלו
• כתבו בבהירות – זכרו שהשופט אינו איש מקצוע בתחומכם. השתמשו בדוגמאות קונקרטיות ובתרשימים כשיש צורך
• תארו את הבדיקות ואת הנתונים – פרטו איך ביצעתם את הבדיקה או הניתוח ועל אילו מסמכים הסתמכתם, כך שניתן יהיה לבחון את העבודה
• הכירו במגבלות של חוות הדעת – אם אינכם בטוחים, אמרו זאת. הודאה במגבלה מגבירה את המהימנות, ולא מפחיתה אותה
• היו מוכנים לחקירה נגדית – עורך הדין של הצד שכנגד ישאל שאלות קשות, לעיתים על בסיס חוות דעת נגדית. הכינו את התשובות מראש והתייחסו בכבוד לעמדה המקצועית הנגדית גם אם אינכם מסכימים לה