בקצרה: בוררות מסחרית היא הליך פרטי לפתרון סכסוך עסקי מחוץ לבית המשפט, המוסדר בחוק הבוררות, התשכ״ח-1968. הסכם בוררות חייב להיות בכתב (סעיף 1); הפסק מחייב את הצדדים כמעשה בית דין (סעיף 21), ומשאושר בבית המשפט דינו כפסק דין (סעיף 23). ערעור אפשרי רק אם הצדדים קבעו אותו מראש, וביטול — רק בעילות שבסעיף 24. לפני שחותמים על סעיף בוררות — כדאי לדעת למה מסכימים.

מהי בוררות מסחרית?

בוררות מסחרית (Commercial Arbitration) היא דרך חלופית לפתרון סכסוכים עסקיים מחוץ ל בית משפט. במקום ששופט יחליט בסכסוך, צד שלישי בלתי תלוי (הנקרא בורר, או פאנל של בוררים) שומע את שני הצדדים וקובע החלטה משפטית. בחוזה אחיד, למשל מול צרכנים, המצב שונה: חזקה על תנאי הקובע שכל סכסוך בין הספק ללקוח יידון בבוררות שהוא תנאי מקפח (סעיף 4(8) לחוק החוזים האחידים, התשמ״ג-1982); על המסלולים בסכסוך צרכני ראו תובענה ייצוגית בעניין צרכני.

בישראל, בוררות מסחרית מוסדרת בחוק הבוררות, התשכ״ח-1968, ובוררות בין-לאומית בעניין מסחרי שמושבה בישראל, בהליך שהחל מ-14.2.2024 — בחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ״ד-2024. בוררות משמשת לעתים קרובות בסכסוכים עסקיים, מקומיים ובין-לאומיים.

בוררות היא חלופה אמיתית לבית משפט - היא יכולה להיות מהירה יותר, פחות יקרה, וגם פחות פומבית.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

חתמתם על סעיף בוררות? מה המשמעות בפועל

כדי שיהיה בוררות, צדדים צריכים קודם כל להסכים. בדרך כלל, הסכם בוררות (Arbitration Agreement) נכלל בחוזה בין שני הצדדים.

בחוזה, צדדים כותבים משהו כמו: "כל סכסוך שיתעורר מחוזה זה יפתר דרך בוררות ולא דרך בית משפט." זה הוא הסכם בוררות. שורה אחת כזו קובעת מי יכריע ובאיזה סדר דין, ולכן היא נבדקת כחלק מליווי משפטי בחוזים מסחריים ולא אחרי שהסכסוך פרץ.

חוק הבוררות חל על הסכם בוררות שנעשה בכתב (סעיף 1), והעיכוב אינו אוטומטי: בית המשפט מעכב את התובענה רק לבקשת צד להסכם שמוכן לקיים את הבוררות (סעיף 5(א)).

תהליך בוררות: שלבים עיקריים

בוררות עוברת מספר שלבים:

משך ההליך תלוי בסכסוך ובהסכמות הצדדים. אם לא הוסכם אחרת, הבורר נותן את הפסק בתוך שלושה חודשים מהיום שהתחיל לדון בסכסוך או שנדרש בכתב להתחיל לדון בו — המוקדם מביניהם — ורשאי להאריך את התקופה בעד שלושה חודשים נוספים (פרט טו לתוספת הראשונה לחוק); בית המשפט רשאי להאריך אותה מעבר לכך (סעיף 19).

צריכים לבדוק חוזה לפני חתימה, או שהצד השני לא עומד בו?אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00).

למה לבחור בבוררות? היתרונות המרכזיים

לבוררות יש מספר יתרונות ביחס להליך בבית משפט:

לצדדים שרוצים לסיים סכסוך במהירות ובפרטיות, בוררות יכולה להיות פתרון מעולה.

מה לדעת לפני שמסכימים — חסרונות הבוררות

לבוררות יש גם כמה חסרונות:

לסכסוכים קטנים או פשוטים, בית משפט יכול להיות טוב יותר מבוררות.

במה בוררות מסחרית בינלאומית שונה מבוררות בישראל?

ההבדל המרכזי הוא הדין החל: על בוררות בין-לאומית בעניין מסחרי שמושבה בישראל, בהליך שהחל מיום 14.2.2024 ואילך, חל חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ״ד-2024, המבוסס על חוק המודל של UNCITRAL — ולא חוק הבוררות, התשכ״ח-1968 (סעיפים 3 ו-48 לחוק החדש). בוררות היא בין-לאומית, למשל, כשמקומות העסקים של הצדדים נמצאים בתחומי שיפוט שונים (סעיף 3(ג)). ועוד שלושה מושגים שכדאי להכיר:

בוררות בינלאומית יכולה להיות דרך טובה לסכסוכים בינלאומיים כי היא מונע מהצדדים להיגרר לבתי משפט זרים.

מתי כדאי להעדיף בוררות על הליך בבית משפט?

בוררות היא טובה בעבור:

בוררות לא טובה עבור:

בסך הכל, בוררות היא כלי מצוין לסכסוכים מסחריים — בתנאי שסעיף הבוררות בחוזה כתוב נכון.

מקורות

הקישורים מפנים לנוסח החקיקה במקור. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים.

מה בודקים בפועל

  • טיפ פרקטי: בניסוח סעיף בוררות בחוזה — אל תסתפקו ב״כל סכסוך יפתר בבוררות". ציינו מפורשות: מספר בוררים, מוסד הבוררות, שפת ההליך, מקום הבוררות, ומי נושא בעלות שכר הבוררים מראש.
  • טעות נפוצה: לקוחות שמקבלים פסק בוררות שלילי מגלים מאוחר מדי שיכולת הערעור מוגבלת מאוד. העצה: להסביר ללקוח את מגבלת הערעור לפני ההחלטה לבחור בבוררות.
  • נקודה טקטית: בסכסוכים עסקיים בינלאומיים — בוררות ICC או LCIA עדיפה לעיתים על בוררות מקומית בשל ניטרליות וכללי הליך מוכרים — אך לא בשל האכיפה: ישראל צד לאמנת ניו יורק, ולכן גם פסק שניתן בישראל נהנה מההכרה שהאמנה מעניקה במדינות החברות בה; ובישראל, בקשה להכיר בפסק בוררות-חוץ שחלה עליו אמנה או לאכוף אותו נדונה לפי הוראות האמנה (סעיף 29א לחוק הבוררות, ובבוררות בין-לאומית בעניין מסחרי — סעיף 3(א) לחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ״ד-2024).
הבהרה משפטית: המידע במאמר זה נועד לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף להתייעצות עם עורך דין. כל מקרה ייחודי ויש לבחון אותו לגופו. אין ליישם את המידע ללא ייעוץ משפטי פרטני.