פיטורים שלא כדין: מתי, מה מגיע ואיך תובעים

מתי פיטורים הם ״שלא כדין״?

במגזר הפרטי אין דרישה כללית שהמעסיק יוכיח סיבה לפיטורים. פיטורים הם ״שלא כדין״ כשהם מפרים אחד מאלה:

• איסור מפורש בחוק: הריון, תקופת הלידה וההורות והתקופה שאחריה, וטיפולי פוריות (סעיף 9 לחוק עבודת נשים, התשי״ד-1954); שירות מילואים (סעיף 41א לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט-1949); ותקופת מחלה (סעיף 4א לחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976). פירוט בהמשך.
• אפליה: סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח-1988, אוסר להפלות בפיטורים מחמת מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות, הורות, גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, מקום מגורים, השקפה, מפלגה או שירות מילואים. אפליה מחמת מוגבלות אסורה לפי סעיף 8 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998.
• פעילות בארגון עובדים: אסור לפטר עובד או להרע את תנאיו בשל חברותו או פעילותו בארגון עובדים או בוועד עובדים (סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז-1957).
• חשיפת עבירות: אסור לפטר עובד בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו (סעיף 2 לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז-1997), כשהתלונה הוגשה בתום לב, על הפרת חיקוק, לרשות המוסמכת (סעיף 4).
• הליך פגום: פיטורים בלי שימוע הוגן — גם כשהייתה סיבה עניינית לפטר.

מה נחשב שימוע תקין?

חובת השימוע אינה כתובה בחוק. היא נקבעה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה (ע״ע (ארצי) 1027/01 גוטרמן נ׳ המכללה האקדמית עמק יזרעאל, 7.1.2003).

לא כל ישיבה עם המנהל היא שימוע. בית הדין בוחן, בין השאר:

• אם העובד קיבל מראש פירוט של הטענות נגדו — ולא רק כותרת כללית כמו ״בעיות תפקוד״.
• אם מי שערך את השימוע יכול באמת להשפיע על ההחלטה.
• אם ההחלטה נבעה מהשימוע, או שהתקבלה עוד לפניו.

שימוע שנערך אחרי שההחלטה כבר התקבלה בפועל הוא שימוע למראית עין, והוא עשוי לזכות את העובד בפיצוי כאילו לא נערך שימוע כלל.

האם מותר לפטר בזמן הריון, טיפולי פוריות, מילואים או מחלה?

בתקופות האלה החוק מגן על העובד גם כשלמעסיק יש סיבה שנראית לו עניינית. ברוב המקרים מותר לפטר רק בהיתר מראש מגורם ממשלתי, ובחלק מהתקופות הפיטורים אסורים לגמרי.

הריון, ואחרי הלידה

פיטורי עובדת בהריון שעבדה אצל המעסיק 6 חודשים לפחות טעונים היתר של שר העבודה, שלא יינתן אם הפיטורים קשורים להריון (סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים). בתקופת הלידה וההורות עצמה הפיטורים אסורים לחלוטין (סעיף 9(ג)(1)). ב-60 הימים שאחריה מותר לפטר רק בהיתר, ורק אם העסק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז פושט רגל או נכנס לפירוק (סעיף 9(ג)(1א)). גם סגירת העסק אינה פוטרת את המעסיק מהצורך לבקש היתר.

הוראת שעה (31.3.2026–31.3.2027): חופשה ללא תשלום של 10 ימים רצופים לפחות שאליה הוציא המעסיק עובד או עובדת בתקופה שהוגדרה בהוראת השעה, ובמקרים מסוימים חמישה ימים רצופים לפחות שהחלו ב-28.2 או ב-1.3.2026, אינה נמנית ב-60 הימים שאחרי תקופת הלידה וההורות, אם חלה בהם. כך מתארכת תקופת ההגנה (סעיף 9(ג)(2ג) לחוק עבודת נשים). היעדרות בתקופה שהוגדרה בהוראת השעה מחמת הוראות לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום אינה נחשבת לפגיעה אסורה בהיקף המשרה או בהכנסה (סעיף 9א(א2)).

טיפולי פוריות

בתקופת היעדרות לטיפולי פוריות, וב-150 הימים שאחריה, אסור לפטר בלי היתר (סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים). ההגנה חלה ככלל על טיפולים לקראת שתי לידות לכל היותר בתקופת ההעסקה אצל אותו מעסיק, והיא אינה חלה כשחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרות. בנוסף, סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מונה טיפולי פוריות בין הטעמים שאסור להפלות בגללם, גם בפיטורים.

שירות מילואים

אסור לפטר עובד בשל שירות מילואים, קריאה לשירות או שירות צפוי — בכל מועד (סעיף 41א(א1) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט-1949). בזמן השירות עצמו, ובשירות של יותר מיומיים רצופים גם ב-30 הימים שאחריו, אסור לפטר בלי היתר של ועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון; ב-30 הימים שאחרי שירות כזה אסור בלי היתר גם לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה (סעיף 41א(ב)). בהליך לפני הוועדה, על המעסיק להוכיח שהפיטורים לא היו בשל המילואים (סעיף 41א(ד)). לפי צו הרחבה שפורסם ברשומות ב-29.4.2026, מעסיק של עובד ששירת 60 ימי מילואים מצטברים בשנה קלנדרית או יותר, ושירת שבעה ימים רצופים לפחות, לא יפטר אותו גם ב-30 הימים העוקבים ל-30 הימים שלאחר תום השירות, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים והפיטורים אינם בשל שירות המילואים (סעיף 5 לתוספת לצו ההרחבה להסכם קיבוצי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסוימים). הצו אינו חל על מעסיקים ועובדים שחלות עליהם הוראות ההסכם הקיבוצי במגזר הציבורי שנחתם ב-26.3.2026.

מחלה

אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו בשל מחלה, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה שצבר (סעיף 4א לחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976). האיסור אינו חל אם ההודעה המוקדמת לפיטורים ניתנה לפני שהעובד נעדר, או אם מקום העבודה פסק לפעול, המעסיק הוכרז פושט רגל או שניתן צו פירוק (סעיף 4א(ב)). ההגנה חלה גם בתקופת ניסיון.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מה בית הדין לעבודה רשאי לפסוק?

הסעדים תלויים בעילה ובנסיבות, ואין סכום ידוע מראש. אלה הסעדים שבית הדין, או הוועדה המוסמכת, רשאים לפסוק:

ראשי נזק נוספים: הפסד הכנסה ועוגמת נפש, לפי נסיבות המקרה. צו להחזרה לעבודה ניתן רק במקרים חריגים.

כמה זמן יש להגיש תביעה על פיטורים שלא כדין?

תביעה על פיטורים שלא כדין כפופה ככלל להתיישנות של 7 שנים (סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958). אבל חלק מהזכויות שנתבעות יחד איתה מתיישנות מהר יותר: תביעות לפי חוק חופשה שנתית — בתוך 3 שנים (סעיף 31 לאותו חוק), ופיצויי הלנת שכר — בתוך שנה, או 60 יום מקבלת השכר, המוקדם מביניהם (סעיף 17א לחוק הגנת השכר). על החלטה של ועדת התעסוקה בעניין מילואים אפשר לערער לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 20 יום.

גם כשהזמן הפורמלי לא חלף, המתנה פוגעת בתיק: ראיות נעלמות ועדים שוכחים. כדאי לפעול בתוך שבועות, לא שנים.

אילו מסמכים מקבלים ביום סיום העבודה?

החוק מחייב את המעסיק למסור לכם כמה מסמכים סביב סיום העבודה. כדאי לבדוק שקיבלתם את כולם, ולשמור אותם אצלכם:

• הודעה מוקדמת לפיטורים בכתב, שמציינת את יום הוצאת ההודעה ואת היום שבו הפיטורים נכנסים לתוקף (סעיף 2(ג) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות).
• אישור בכתב על תחילת העבודה ועל סיומה, שהמעסיק נותן בסיום העבודה. מעסיק שלא נתן אותו בתוך 14 ימים מיום העבודה האחרון, או בתוך 7 ימים מדרישה בכתב שלכם, המוקדם מביניהם, עובר עבירה (סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות).
• תלוש שכר בכתב, גם בעד התשלום האחרון (סעיף 24 לחוק הגנת השכר).
• טופס 106: אישור על כל המשכורת ששולמה לכם ועל המס שנוכה ממנה. הוא ניתן עד 31 במרס לגבי השנה הקודמת, או ביום שבו הפסקתם לעבוד אצל המעסיק, הכל לפי העניין (תקנה 13(א) לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג-1993). מה בודקים בו: טופס 106 ומה בודקים בו.

מה כולל גמר החשבון עצמו, ואיך בודקים כל רכיב בו: פוטרתי — מה מגיע לי? גמר חשבון ורשימת בדיקה.

מה להכין לפני שיחה ראשונה?

אין צורך לשלוח מסמכים לפני שנדבר. כדאי לאתר ולשמור אצלכם:

• את מכתב הפיטורים, ואת הזימון לשימוע ומה שנרשם בו, אם היה.
• את חוזה העבודה או ההודעה לעובד, ואת תלושי השכר האחרונים.
• תכתובות עם המעסיק — מיילים והודעות — במיוחד מהתקופה שלפני הפיטורים.
• בתקופות מוגנות: אישור ההריון או הטיפולים, צו המילואים ותאריכי השירות, או אישורי המחלה.
• רשימה קצרה שכתבתם בעצמכם: מה נאמר בשימוע, מי נכח ומתי — בזמן שהזיכרון טרי.

ועוד דבר אחד: אל תחתמו על כתב ויתור או על ״הסכם סיום העסקה״ לפני שמתייעצים. חתימה כזו עלולה לחסום תביעה עתידית.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

שאלות נפוצות

האם מותר לפטר בלי שימוע?

ככלל לא. חובת השימוע אינה כתובה בחוק; מקורה בחובת תום הלב ביחסי עבודה (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי)). השימוע צריך להתקיים לפני ההחלטה ובלב פתוח. עובד שפוטר בלי שימוע, או בשימוע למראית עין, עשוי להיות זכאי לפיצוי גם כשהייתה סיבה לפיטורים.

עבדתי פחות משנה. יש לי זכויות אם פוטרתי שלא כדין?

כן. פיצויי פיטורים מגיעים ככלל רק אחרי שנת עבודה אחת ברציפות (סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים), אבל חובת השימוע וחובת ההודעה המוקדמת חלות גם לפני כן. גם איסור האפליה (סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה) ואיסור הפיטורים בתקופת מחלה (סעיף 4א לחוק דמי מחלה) חלים גם בתקופת ניסיון.

המעסיק מבקש שאחתום על ״הסכם סיום״ או על כתב ויתור. מה לעשות?

לא לחתום לפני ייעוץ. מסמך כזה עלול לכלול ויתור על תביעות. חתימה תחת לחץ אפשר לתקוף, אבל זה קשה בהרבה מאשר לא לחתום מלכתחילה, ולכן בודקים את המסמך לפני החתימה ולא אחריה.

פוטרתי בזמן שהייתי בחופשת מחלה. זה חוקי?

סעיף 4א לחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976, אוסר לפטר עובד שנעדר בשל מחלה, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה שצבר — אלא אם ההודעה המוקדמת לפיטורים ניתנה לפני ההיעדרות, או שמקום העבודה פסק לפעול, המעסיק הוכרז פושט רגל או שניתן צו פירוק. אם פוטרתם בתקופה כזו, כדאי לאסוף את אישורי המחלה ואת מכתב הפיטורים, ולבדוק את התאריכים מול תקופת הזכאות.

קיבלתי דמי אבטלה. זה פוגע בתביעה?

לא באופן אוטומטי. דמי האבטלה משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, והתביעה על פיטורים שלא כדין מוגשת נגד המעסיק בבית הדין לעבודה — אלה שני מסלולים נפרדים.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

עו״ד ורו״ח ירון מאירי
עורך דין ורואה חשבון · חבר לשכת עורכי הדין בישראל ולשכת רואי החשבון בישראל. LL.B · B.A במנהל עסקים (חשבונאות) · Executive MBA. משרד עצמאי בקריית אונו. שפות: עברית, אנגלית.
מייצג עובדים ומעסיקים בבית הדין לעבודה — שכר והלנתו, פיטורים ושימוע, פיצויים, שעות נוספות והסכמי העסקה. בתיקים שנשענים על חיובים, שכר או דוחות כספיים, הבדיקה החשבונאית נעשית כחלק מהטיפול המשפטי.
אפשר לבדוק: רישיון רו״ח 500112906, פעיל מ-10.1.2013 (מאגר רואי החשבון, data.gov.il)
לעמוד האודות ← · מן התקשורת ←