בוררות בינלאומית: מה באמת חל בישראל

עמוד השירות: עורך דין חוזים מסחריים: ניסוח, בדיקה ואכיפה.

חוזה בין חברה ישראלית לצד זר, עם סעיף בוררות. השאלות המעשיות הן שלוש: האם הסעיף תקף, מה קורה אם הצד השני בכל זאת יגיש תביעה בבית משפט, ואיך אוכפים בסוף את הפסק. לכל אחת יש תשובה בטקסט — אבל לא באותו טקסט.

נתחיל בהבהרה: מאז 14.2.2024 יש בישראל חוק נפרד לבוררות מסחרית בין-לאומית — חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ״ד-2024, המבוסס על חוק המודל של UNCITRAL (סעיף 1). הוא חל על בוררות בין-לאומית בעניין מסחרי, ועליה לא חל חוק הבוררות, התשכ״ח-1968 (סעיף 3(א)); בוררות היא ״בין-לאומית״, למשל, כשמקומות העסקים של הצדדים נמצאים בתחומי שיפוט שונים (סעיף 3(ג)). החוק חל רק כשמושב הבוררות בישראל, למעט ההוראות על עיכוב הליכים, סעדים זמניים והכרה ואכיפה של פסקים (סעיף 3(ב)), ורק על הליכים שהחלו ביום תחילתו או אחריו (סעיף 48). הניתוח שלהלן לפי חוק 1968 חל על בוררות מקומית ועל הליכים שקדמו לחוק החדש.

האם הסעיף תקף: דרישת הכתב

סעיף 1 לחוק הבוררות, התשכ״ח-1968, מגדיר: ״׳הסכם בוררות׳ – הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו.״

שתי נקודות בהגדרה. ראשית, הכתב — זו דרישה מהותית, וסעיף בוררות שסוכם בעל פה אינו הסכם בוררות לפי חוק 1968. בבוררות מסחרית בין-לאומית הדרישה גמישה יותר: די שתוכן ההסכם מתועד בדרך כלשהי, גם אם נכרת בעל פה או בהתנהגות, והסכם במסר אלקטרוני שניתן לשמירה ולאחזור נחשב הסכם בכתב (סעיף 8 לחוק משנת 2024). שנית, ״או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד״ — תניית בוררות בחוזה, לפני שנולד סכסוך, תקפה לחלוטין. בעסקה בין-לאומית התנייה הזו קובעת גם היכן תתנהל אכיפת חוזה שהופר, ולכן אין לאשר אותה כנוסח סטנדרטי.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

הצד השני הגיש בבית משפט: עיכוב הליכים

סעיף 5(א): ״הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.״

הסייג בסוף הוא כל התיק. מי שמסרב למנות בורר, לא משלם את חלקו באגרה, או מושך זמן — מאבד את הזכות לעיכוב. וסעיף 5(ב) מוסיף שהבקשה יכולה להיות מוגשת בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שבו טען המבקש לראשונה לגופו של עניין התובענה. גם כשהבקשה הוגשה בזמן, בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות (סעיף 5(ג)).

הסעיף שהופך את זה לבינלאומי

״הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וחלה על הבוררות אמנה בין-לאומית שישראל צד לה והאמנה קובעת הוראות בענין עיכוב הליכים, ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף 5 בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן.״חוק הבוררות, התשכ״ח-1968, סעיף 6 — נוסח נבו

זהו הצינור. חוק הבוררות אינו מכיל דין בינלאומי משלו; הוא מפנה לאמנה ומכפיף לה את שיקול הדעת של בית המשפט. וכשמדובר באכיפת פסקים, האמנה היא אמנת ניו יורק.

אכיפת פסק בוררות חוץ

תקנות לביצוע אמנת ניו-יורק (בוררות חוץ), התשל״ח-1978, מגדירות בתקנה 1 את ״אמנת ניו יורק״ כאמנה בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ שנחתמה בניו יורק ביום 10 ביוני 1958, ו״שהיא בת תוקף לגבי ישראל מיום 7 ביוני 1959״. תקנה 2 קובעת שהתקנות באות לביצוע האמנה ויפורשו עמה כאחד.

תקנה 3(א) מפרטת מה יש לצרף לבקשה לאישור פסק בוררות חוץ, ובראשו ״פסק הבוררות המקורי שאומת בהתאם לדין ישראל, או העתק מאושר ממנו״. תקנה 4 עוסקת במצב שבו הוגשה במקביל בקשה לביטול הפסק או להתלייתו לרשות מוסמכת במקום שבו ניתן — ואז רשאי בית המשפט לדחות את ההליכים למועד אחר, ואף לצוות על הצד שכנגד להמציא ערובה מתאימה.

מה לבדוק לפני שחותמים על תניית בוררות

1. שהתניה בכתב ומנוסחת כהסכם בוררות, ולא כהמלצה לפנות לגישור.
2. מקום הבוררות והדין החל — שני עניינים נפרדים שנוטים לערבב. מקום הבוררות קובע את בית המשפט המפקח.
3. שהמדינה שבה יבוקש האישור היא צד לאמנת ניו יורק. זו הבדיקה שקובעת אם הפסק יהיה שווה משהו.
4. שפת ההליך, מספר הבוררים ודרך מינוים — היעדר מנגנון מינוי הוא הסיבה הנפוצה לתקיעות בשלב הראשון.
5. סעדים זמניים — האם ניתן לפנות לבית משפט לסעד זמני בלי שהדבר ייחשב ויתור על הבוררות.

ולעניין הפסק המקומי: סעיף 24 לחוק הבוררות מונה את העילות שבהן רשאי בית המשפט לבטל פסק בוררות, על פי בקשת בעל דין. זו רשימה סגורה, והיא צרה בכוונה — הביקורת השיפוטית על בוררות מצומצמת מטבעה. בבוררות מסחרית בין-לאומית שמושבה בישראל, ההתנגדות היא בבקשת ביטול בלבד, מהעילות שבסעיף 43 לחוק משנת 2024 ובתוך 90 ימים מקבלת הפסק.

שאלות נפוצות

יש בישראל חוק בוררות בינלאומית?

כן, מאז 14.2.2024: חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ״ד-2024, חל על בוררות בין-לאומית בעניין מסחרי, ועליה לא חל חוק הבוררות, התשכ״ח-1968 (סעיף 3(א)). החוק חל על הליכי בוררות שהחלו ביום תחילתו או אחריו (סעיף 48). על בוררות אחרת ממשיך לחול חוק 1968, ולצדו תקנות לביצוע אמנת ניו-יורק (בוררות חוץ), התשל״ח-1978.

מהי בוררות בין-לאומית?

לפי סעיף 3(ג) לחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ״ד-2024, בוררות היא בין-לאומית אם מתקיים אחד מאלה: מקומות העסקים של הצדדים להסכם הבוררות נמצאים בתחומי שיפוט שונים בעת כריתתו; מושב הבוררות שנקבע בהסכם או מכוחו, המקום שבו נועד להתבצע חלק מהותי מההתחייבויות, או המקום שהקשר שלו לנושא הסכסוך הדוק ביותר, נמצא מחוץ לתחום השיפוט שבו נמצאים מקומות העסקים של הצדדים; או שהצדדים הסכימו במפורש בכתב שנושא ההסכם קשור ליותר מתחום שיפוט אחד. החוק חל על בוררות כזו בעניין מסחרי (סעיף 3(א)).

האם תניית בוררות חייבת להיות בכתב?

כן. סעיף 1 לחוק הבוררות מגדיר ״הסכם בוררות״ כהסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין הצדדים או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו. גם בבוררות מסחרית בין-לאומית ההסכם צריך להיות בכתב, אך די שתוכנו מתועד בדרך כלשהי, גם אם נכרת בעל פה (סעיף 8 לחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית).

מה קורה אם הצד השני מגיש תביעה בבית משפט?

סעיף 5(א) קובע שבית המשפט יעכב את ההליכים לבקשת צד להסכם הבוררות, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך. סעיף 6 מחיל את הוראות אמנה בין-לאומית שישראל צד לה, ככל שהיא קובעת הוראות בעניין עיכוב הליכים. בבוררות מסחרית בין-לאומית חל סעיף 9 לחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית: בית המשפט יעכב את ההליכים ויפנה את הצדדים לבוררות, אלא אם מצא שההסכם בטל, משולל כוח פעולה או אינו בר-ביצוע, והבקשה תוגש לא יאוחר מכתב הטענות הראשון לגופו של הסכסוך.

איך אוכפים פסק בוררות חוץ?

תקנות לביצוע אמנת ניו-יורק (בוררות חוץ), התשל״ח-1978. תקנה 1 מגדירה את האמנה, שנחתמה ב-10 ביוני 1958 והיא בת תוקף לגבי ישראל מיום 7 ביוני 1959. תקנה 3(א) מפרטת את המסמכים שיש לצרף לבקשת האישור, ובראשם פסק הבוררות המקורי שאומת בהתאם לדין ישראל או העתק מאושר ממנו. בבוררות מסחרית בין-לאומית חלים סעיפים 44–45 לחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית: הפסק מוכר ונאכף לפי בקשה בכתב, בלא קשר למקום שבו ניתן, ובית המשפט רשאי לסרב רק מהעילות המנויות בסעיף 45 — בכפוף להוראות אמנת ניו-יורק, הגוברות (סעיף 3(א)).