עסק קיבל תביעה לפי חוק הספאם: הצעדים הראשונים

עמוד השירות: הגנה מפני בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

המדריך נועד לבעלי עסקים ולמנהלים שקיבלו כתב תביעה, או בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בטענה שהעסק שלח הודעות פרסומת בלי הסכמה. מה הנמען רשאי לתבוע ומה חייב להופיע בכל הודעה מוסבר גם במדריך חוק הספאם: הפיצויים, ההסכמה ותביעה ייצוגית. כאן הדגש הוא על הצד של העסק, מהיום שבו הגיע כתב התביעה.

קודם כול: המועד להגשת כתב הגנה

תביעה בבית משפט לתביעות קטנות מגיעה עם הזמנה לדין, שבה הנתבע מוזמן להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מיום המצאת ההזמנה (תקנה 4(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל״ז-1976). לנתבע שלא הגיש כתב הגנה במועד, בית המשפט נותן פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד, אלא אם ראה שמן הצדק להזמין את הצדדים לטעון ולהביא ראיות (תקנה 10). לכתב ההגנה מצרפים את המסמכים שהנתבע מבקש להסתמך עליהם, אם הם ברשותו (תקנה 5).

בבית משפט השלום כתב הגנה מוגש, ככלל, בתוך 60 ימים ממועד המצאת כתב התביעה, ובית המשפט רשאי להאריך את המועד אם השתכנע שיש טעמים המצדיקים זאת (תקנה 9(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018). בתביעה שנדונה במסלול דיון מהיר המועד קצר יותר: 45 ימים ממועד המצאת כתב התביעה (תקנה 80(א)). כשלא הוגש כתב הגנה במועד, בית המשפט רשאי לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד (תקנה 130). ועוד כלל שחשוב לדעת מראש: הנתבע ייחשב כמי שמודה בכל העובדות שבכתב התביעה, חוץ מאלה שהכחיש במפורש ובפירוט בכתב ההגנה; שיעור דמי הנזק נחשב שנוי במחלוקת, אלא אם הנתבע הודה בו במפורש (תקנה 14(ב)).

בבית משפט לתביעות קטנות רק יחיד רשאי לתבוע, עד התקרה שבסעיף 60 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984, וייצוג בידי עורך דין מותר שם רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים (סעיף 63(א)). בית המשפט רשאי שלא לדון בתביעה ולהעביר אותה לבית משפט השלום, בין השאר אם התובע כבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות (סעיף 60(ב)). בהליכים שנפתחו מיום 11.4.2025, התובע צריך לפרט בכתב התביעה את מספר התביעות הקטנות שהגיש במהלך השנה האחרונה (תקנה 3(ג)(7) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות).

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מה התובע צריך להראות

סעיף 30א(ב) אוסר על ״מפרסם״ לשגר ״דבר פרסומת״ באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלי הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת. הפרת הסעיף היא עוולה אזרחית, שחלות עליה הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (סעיף 30א(ט)). לכן, לגבי כל הודעה שבתביעה, השאלות הראשונות הן אם היא ״דבר פרסומת״, אם נשלחה באחד מארבעת האמצעים האלה, ואם העסק הוא ה״מפרסם״.

״דבר פרסומת״ הוא אחד משלושה: מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישה של מוצר או שירות, או הוצאת כספים בדרך אחרת; מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה; או מסר אחר המופץ לציבור הרחב, שיש בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים כדי לקבל מסר כלשהו, בכפוף לחריגים שבהגדרה (סעיף 30א(א)). לכן כדאי לבדוק את נוסח ההודעה עצמה מול ההגדרה, ולא רק את הערוץ שבו נשלחה.

״מפרסם״ הוא מי ששמו או מענו מופיעים בהודעה כמען להתקשרות לשם רכישת מה שמפורסם בה, מי שתוכן ההודעה עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא הפרסומת בעבור אחר. מי שביצע בעבור אחר את פעולת השיגור כשירות בזק לפי רישיון או לפי תקנות ההיתר הכללי אינו נחשב, בשל כך, ״מפרסם״ (סעיף 30א(א)).

ההסכמה והחריגים: אילו רשומות לחפש

ההגנה הראשונה היא הסכמת הנמען. החוק דורש הסכמה מפורשת, מראש ובכתב, ומכיר בהסכמה שניתנה בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת (סעיף 30א(ב)). לכן מחפשים, לכל תובע, את הרשומה עצמה: הטופס או ההודעה שבהם ניתנה ההסכמה, מועדה, הערוץ שבו ניתנה והנוסח שהוצג לנמען, או את הקלטת השיחה.

חריג אחד לדרישת ההסכמה הוא סעיף 30א(ג), והוא חל רק אם מתקיימים כל התנאים שבו: הנמען מסר את פרטיו לעסק במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה; העסק הודיע לו שהפרטים ישמשו למשלוח דבר פרסומת מטעמו; העסק נתן לו הזדמנות להודיע שהוא מסרב לקבל דברי פרסומת, והנמען לא עשה זאת; וההודעה מתייחסת למוצר או לשירות מסוג דומה. כאן מחפשים את רשומת הרכישה או המשא ומתן, את נוסח ההודעה שנמסרה לנמען, ואת הדרך שבה הוצעה לו האפשרות לסרב.

החוק מכיר בשני מצבים נוספים. פנייה חד-פעמית לנמען שהוא בית עסק, שהיא הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת, אינה הפרה (סוף סעיף 30א(ב)). ומשלוח דבר פרסומת בדואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה בידי עמותה או חברה לתועלת הציבור אינו הפרה של סעיף 30א(ב), כל עוד הנמען לא הודיע על סירובו (סעיף 30א(ב1)).

הודעות סירוב ובקשות הסרה

נמען רשאי בכל עת להודיע למפרסם שהוא מסרב לקבל דברי פרסומת, באופן כללי או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו. הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוחה, והיא ניתנת בכתב או בדרך שבה נשלח דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען (סעיף 30א(ד)(1)). בעסקה לרכישה מתמשכת של טובין או שירותים, רואים את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות (סעיף 30א(ד)(2)).

הבדיקה הזאת חשובה במיוחד, משום שכאשר הודעה נשלחה אחרי הודעת סירוב, החוק אינו מאפשר למפרסם להראות שלא פעל ביודעין (סעיף 30א(י)(5)(א)). לכן בודקים כל ערוץ שבו נמען יכול היה לבקש הסרה: תשובות להודעות, פניות בדואר אלקטרוני, שיחות למוקד ובקשות שהגיעו לספק הדיוור, וכן את מועד סיום ההתקשרות בעסקאות מתמשכות.

החזקה שהשיגור נעשה ביודעין

פיצויים לדוגמה, כלומר פיצויים שאינם תלויים בנזק, בית המשפט רשאי לפסוק כשדבר פרסומת שוגר ״ביודעין״ בניגוד לסעיף (סעיף 30א(י)(1)). החוק מקל על הנמען בהוכחת היסוד הזה: חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד לסעיף שעשה זאת ביודעין, אלא אם הוכיח אחרת (סעיף 30א(י)(5)). כלומר, את היעדר הידיעה צריך העסק להוכיח.

החזקה ניתנת לסתירה, אבל לא בשלושה מצבים: כשההודעה נשלחה אחרי שהנמען נתן הודעת סירוב; כשהמפרסם כבר שלח לאותו נמען בעבר דבר פרסומת בניגוד לסעיף, גם אם לא ביודעין; וכשההודעה נשלחה לפי רשימת כתובות או מספרים שהורכבה ברצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים (סעיף 30א(י)(5)(א)–(ג)). המשמעות המעשית: אם ההודעות שבתביעה נשלחו בניגוד לסעיף, הודעה נוספת לאותו נמען כבר לא תאפשר לטעון שלא נשלחה ביודעין. לכן כדאי להפסיק לשלוח לתובע עד שהעניין יתברר.

מה חייב להופיע בכל הודעה

גם הודעה שנשלחה כדין צריכה לכלול, באופן בולט וברור שאין בו כדי להטעות, את הפרטים שבסעיף 30א(ה)(1): המילה ״פרסומת״ (או ״בקשת תרומה״ או ״תעמולה״, לפי העניין) בתחילת ההודעה, ובהודעה אלקטרונית בכותרת ההודעה; שם המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת קשר עמו; והזכות לשלוח בכל עת הודעת סירוב, עם דרך פשוטה וסבירה לעשות זאת, ובהודעה אלקטרונית כתובת תקפה ברשת לשם כך. בהודעה ממערכת חיוג אוטומטי, המפרסם מציין בתחילת ההודעה הקולית שהנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה, ומאפשר לו לעשות זאת מיד, גם בלחיצה על החייגן (סעיף 30א(ה)(1)(ג)(2)). בהודעת מסר קצר די בשם המפרסם ובדרכי יצירת הקשר עמו לצורך הודעת סירוב (סעיף 30א(ה)(2)).

שיגור הודעה שלא צוינו בה הפרטים האלה באופן בולט וברור הוא עבירה נפרדת, שדינה קנס (סעיף 30א(ו)(2)). לכן כל הודעה שבתביעה נבדקת גם מול דרישות הציון, ולא רק מול שאלת ההסכמה.

גובה הפיצויים לדוגמה: מה בית המשפט שוקל

בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד לסעיף (סעיף 30א(י)(1)). זו תקרה, ולא סכום קבוע. בקביעת הסכום בית המשפט מתחשב, בין השאר, באכיפת החוק ובהרתעה מפני הפרתו, בעידוד הנמען לממש את זכויותיו ובהיקף ההפרה, ואינו מתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען (סעיף 30א(י)(3)). הוא רשאי להתחשב גם בכך שהמפרסם הורשע בעבירה בשל אותו מעשה (סעיף 30א(י)(2)).

הפיצויים לדוגמה אינם הסעד היחיד: ההסדר שלהם אינו גורע מזכות הנמען לפיצויים בשל העוולה האזרחית לפי סעיף 30א(ט), או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה (סעיף 30א(י)(4)).

כשהוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית

תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א, בעילה לפי הסעיף, היא אחד הנושאים שבהם מותר להגיש תובענה ייצוגית (פרט 12 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006), והגשתה טעונה אישור בית המשפט (סעיף 3(ב)). בתובענה ייצוגית בית המשפט אינו פוסק פיצויים לדוגמה, וגם לא פיצויים בלא הוכחת נזק (למעט בתביעות שבפרט 9 לתוספת), ואולם הסעיף אינו מונע פסיקת פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון (סעיף 20(ה)). השלבים, המועדים והתנאים לאישור מפורטים בעמוד הגנה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

הצעדים הראשונים, לפי הסדר

1. רשמו את המועד: 30 יום מהמצאת ההזמנה לדין בבית משפט לתביעות קטנות (תקנה 4(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות), או, בבית משפט השלום, 60 ימים מהמצאת כתב התביעה (תקנה 9(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי) ו-45 ימים בלבד במסלול דיון מהיר (תקנה 80(א)).
2. הפסיקו לשלוח לתובע: הסירו אותו מכל רשימות התפוצה, בכל הערוצים ואצל כל ספק.
3. מפו את ההודעות: לכל הודעה שבתביעה, התאריך, הערוץ, הנוסח ומי שלח אותה בפועל.
4. אתרו את הבסיס למשלוח: רשומת ההסכמה, או רשומת הרכישה וההודעה שנמסרה לנמען לפי סעיף 30א(ג).
5. בדקו בקשות הסרה: בכל הערוצים, כולל אצל ספק הדיוור, ואת מועד סיום ההתקשרות בעסקה מתמשכת (סעיף 30א(ד)).
6. בדקו את נוסח ההודעות מול דרישות הציון שבסעיף 30א(ה).
7. בדקו מועדים: תקופת ההתיישנות הכללית בתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים מהיום שבו נולדה העילה (סעיפים 5(1) ו-6 לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958), ובית המשפט אינו נזקק לטענת התיישנות שלא נטענה בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה (סעיף 3).

רוצים לעבור על התביעה לפני שמגישים כתב הגנה? תאמו שיחה ראשונה לבחינת המקרה.

שאלות נפוצות

אפשר להתעלם מתביעת ספאם בבית משפט לתביעות קטנות?

לא כדאי. ההזמנה לדין מזמינה את הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מיום המצאתה (תקנה 4(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל״ז-1976). לנתבע שלא הגיש כתב הגנה במועד, בית המשפט נותן פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד, אלא אם ראה שמן הצדק להזמין את הצדדים לטעון ולהביא ראיות (תקנה 10).

מה נחשב הסכמה לקבל הודעות פרסומת?

הסכמה מפורשת, מראש ובכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת (סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב-1982). בלי הסכמה כזאת מותר לשלוח רק לפי אחד החריגים, למשל לנמען שמסר את פרטיו במהלך רכישה או משא ומתן לרכישה, קיבל הודעה שהפרטים ישמשו למשלוח דבר פרסומת, קיבל הזדמנות לסרב ולא סירב, כשההודעה מתייחסת למוצר או לשירות מסוג דומה (סעיף 30א(ג)).

בית המשפט פוסק את מלוא הסכום על כל הודעה?

לא בהכרח. סעיף 30א(י)(1) מאפשר לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים לכל דבר פרסומת שנשלח ביודעין בניגוד לסעיף, וזו תקרה. בקביעת הסכום בית המשפט מתחשב, בין השאר, באכיפת החוק ובהרתעה, בעידוד הנמען לממש את זכויותיו ובהיקף ההפרה, ולא בגובה הנזק (סעיף 30א(י)(3)). החוק מניח שהשיגור נעשה ביודעין, אלא אם המפרסם הוכיח אחרת (סעיף 30א(י)(5)).

ספק דיוור חיצוני שלח את ההודעות. העסק עדיין אחראי?

ייתכן. ״מפרסם״ הוא גם מי שתוכן ההודעה עשוי לפרסם את עסקיו, וגם מי שמשווק את נושא הפרסומת בעבור אחר. מי שביצע בעבור אחר את פעולת השיגור כשירות בזק לפי רישיון או לפי תקנות ההיתר הכללי אינו נחשב, בשל כך, ״מפרסם״ (סעיף 30א(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב-1982).

התביעה עוסקת בשיחות טלפון של נציג. גם הן בתחום סעיף 30א?

בדרך כלל לא. סעיף 30א(ב) חל על דבר פרסומת שמשוגר בפקסימיליה, במערכת חיוג אוטומטי, בהודעה אלקטרונית או בהודעת מסר קצר, ו״מערכת חיוג אוטומטי״ משמשת לחיוג אוטומטי של רצף שיחות לשם העברת מסר קולי מוקלט (סעיף 30א(א)). שיחה חיה של נציג אינה אחד מהאמצעים האלה. ואולם עוסק לא יפנה בפנייה שיווקית בשיחה למספר טלפון הרשום במאגר להגבלת פניות שיווקיות שמנהלת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, בכפוף לחריגים שבתוספת השישית (סעיפים 16ב–16ג לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981), והממונה רשאי להטיל עיצום כספי בשל הפרה כזו (סעיף 22ג(ב)(16ב)).