חוק הגנת השכר — הסעיפים שנדונים באתר

בפועל, כמעט כל מחלוקת על שכר מתחילה בבדיקת זכויות מהתלוש — שם מתגלים ״שכר כולל״ אסור, ניכויים שאין להם בסיס וגמול שעות נוספות שלא שולם.

שירות קשור: תביעת שכר נגד מעסיק · בדיקת תלושי שכר

מה קובע החוק

סעיף 5 לחוק הגנת השכר אוסר על מעסיק לקבוע לעובד ״שכר כולל״ שמאחד בתוכו, בסכום אחד, את השכר הרגיל יחד עם גמול שעות נוספות, תשלום בעד עבודה במנוחה השבועית או דמי חופשה; הסעיף חל על עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א-1951, חל עליו. במקרה כזה, בית הדין לעבודה רואה את הסכום שנקבע כשכר רגיל בלבד, והעובד זכאי לתשלום נפרד בעד כל שעה נוספת או עבודה בשבת שביצע, מעבר לסכום שסוכם. חריג מוגבל קיים כאשר הסדר שכר חלופי לתשלום שעות נוספות נקבע בהסכם קיבוצי שאושר לעניין זה.

איחור בתשלום שכר (״הלנת שכר״) מקנה לעובד זכות לפיצוי מיוחד לפי סעיף 17: המעסיק חייב בגבוה מבין שתי חלופות - תוספת של 5% מהשכר שהולן בעד השבוע הראשון ו-10% בעד כל שבוע או חלק ממנו לאחר מכן, או הפרשי הצמדה לתקופת ההלנה בתוספת 20% על השכר המולן והפרשי ההצמדה לכל חודש (ובחלק מחודש - באופן יחסי). משום שהפיצוי גבוה, סעיף 17א קובע לו התיישנות קצרה: התביעה צריכה להיות מוגשת בתוך 60 יום מיום קבלת השכר שהולן (ניתן להאריך ל-90 יום באישור בית הדין), ובכל מקרה לא יאוחר משנה. בהלנות חוזרות - שלוש הלנות בתוך 12 חודשים, במסגרת 3 שנים - ההתיישנות מתארכת לשלוש שנים.

סעיף 24 לחוק מחייב מעסיק לנהל פנקס שכר לכל עובד ולמסור לו תלוש שכר מפורט בכל תקופת תשלום. הפנקס והתלוש צריכים לשקף את שעות העבודה, מרכיבי השכר, הניכויים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, פנסיה) וימי החופשה והמחלה שנוצלו ושנותרו. מעסיק שאינו מוסר תלוש שכר עד היום הקובע, או מוסר תלוש חסר, חושף את עצמו לתביעה בבית הדין לעבודה; כשההפרה נעשתה ביודעין, בית הדין רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה, בלי הוכחת נזק, בשל כל תלוש (סעיף 26א(ב)).

נטל ההוכחה בתביעת שעות נוספות

סעיף 26ב לחוק מקל על עובד שתובע גמול שעות נוספות: אם המעסיק לא ניהל רישום נוכחות כנדרש, נטל ההוכחה בדבר מספר השעות הנוספות עובר אליו - עד תקרה של 15 שעות בשבוע או 60 שעות בחודש. מעבר לתקרה זו על העובד להוכיח את תביעתו כרגיל. העובד צריך להציג את גרסתו לשעות העבודה, והמעסיק שלא הציג רישומי נוכחות יצטרך להוכיח שהעובד לא עמד לרשות העבודה בשעות השנויות במחלוקת.

דוגמה מספרית

נניח שעובד משתכר 9,000 ₪ לחודש, ומעסיקו איחר בתשלום המשכורת ב-10 ימים. לפי סעיף 17, הפיצוי המיוחד יחושב כגבוה מבין 5%+10% מהשכר (שבוע ראשון ושבוע שני שהתחיל = 15% מ-9,000 ₪ = 1,350 ₪), או הצמדה למדד בתוספת 20%. בהנחה שהפרשי ההצמדה זניחים, הפיצוי יעמוד על 1,350 ₪ בנוסף לשכר עצמו - ובלבד שהתביעה תוגש בתוך 60 יום (סעיף 17א). בית הדין רשאי להפחית את הפיצוי או לבטלו אם האיחור נבע מטעות כנה, מנסיבה שלא הייתה בשליטת המעסיק או ממחלוקת של ממש על עצם החוב, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו (סעיף 18).

לפני תביעת הלנת שכר: רשימת בדיקה

1. תעדו את המועד לתשלום ואת היום שבו השכר שולם בפועל: מהיום שבו קיבלתם את השכר נמנים 60 הימים להגשת תביעה על פיצוי ההלנה. המועד הקצר חל על פיצוי ההלנה בלבד, ולא על השכר עצמו (סעיף 17א(א)).
2. חשבו את שתי החלופות שבסעיף 17(א) - 5% בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום ו-10% בעד כל שבוע או חלק ממנו שאחריו, מול הפרשי הצמדה בתוספת 20% לכל חודש - הפיצוי הוא הגבוה מביניהן.
3. הגישו את התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 60 ימים מקבלת השכר (בית הדין רשאי להאריך ל-90 ימים), ולא יאוחר משנה מהיום שבו השכר נעשה מולן - לפי המוקדם.
4. אם השכר הולן שלוש פעמים בתוך 12 חודשים רצופים, בדקו את תקופת ההתיישנות המוארכת של שלוש שנים (סעיף 17א(ב)).
5. צרפו את תלושי השכר: המעסיק חייב למסור תלוש לא יאוחר מהיום הקובע (סעיף 24(ג)).

להעמקה בזכויות הנובעות מחוק זה, ראו את המדריכים שעות נוספות: חישוב, זכויות ומלכודות נפוצות, הלנת שכר: מתי ואיך לתבוע את המעסיק, תלוש שכר: מה חייב להופיע ואיך לקרוא והליך בבית הדין לעבודה, וכן את מרכז התוכן בנושא דיני עבודה. ראו גם: התיישנות תביעות שכר ועבודה: מה מתיישן ומתי.

הסעיפים שהאתר דן בהם

עמוד זה מרכז 5 סעיפים מתוך חוק הגנת השכר שנדונים ב-5 מדריכים באתר. כותרת כל סעיף היא כותרת השוליים כלשונה בנוסח המאוחד של החוק — לא ניסוח שלנו. לתוכן המשפטי עצמו יש לפנות למדריך הרלוונטי או לנוסח החוק במקור. הטור השמאלי מפנה למדריכים באתר שדנים באותו סעיף.

נוסח החוק במקור

• חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958 — נוסח החוק
• חוק הגנת השכר — נוסח מאוחד בנבו

שאלות ותשובות

מה קורה אם המעסיק כלל בחוזה שלי ״שכר כולל״ שמכסה גם שעות נוספות?
לפי סעיף 5, הסכם כזה בטל ככל שהוא נוגע לשעות נוספות או לעבודה במנוחה השבועית. בית הדין יראה את הסכום שנקבע כשכר רגיל בלבד, ותהיו זכאים לתשלום נפרד בעד כל שעה נוספת שביצעתם, מעבר לסכום שכבר שולם.

כמה זמן יש לי להגיש תביעה על הלנת שכר?
לפי סעיף 17א, יש להגיש את התביעה בתוך 60 יום מיום קבלת השכר שהולן (ניתן להאריך ל-90 יום בהסכמת בית הדין), ובכל מקרה לא יאוחר משנה. בהלנות חוזרות ההתיישנות מתארכת לשלוש שנים.

המעסיק לא נותן לי תלוש שכר. מה עומד לרשותי?
סעיף 24 לחוק מחייב כל מעסיק למסור לעובד תלוש שכר מפורט בכל תקופת תשלום, ולנהל פנקס שכר עם פירוט השעות, מרכיבי השכר והניכויים. מעסיק שאינו עומד בחובה זו חושף את עצמו לתביעה בבית הדין לעבודה, ואם ההפרה נעשתה ביודעין, בית הדין רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה של עד 5,000 ₪ בשל כל תלוש, בלי הוכחת נזק - סכום המתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה לפי המדד; מטעמים מיוחדים רשאי בית הדין לפסוק סכום אחר (סעיף 26א(ב)).

אני תובע שעות נוספות אבל המעסיק לא ניהל שעון נוכחות. איך אני מוכיח כמה שעות עבדתי?
סעיף 26ב מסייע לך: אם המעסיק לא ניהל רישום נוכחות כנדרש, נטל ההוכחה - עד 15 שעות בשבוע או 60 שעות בחודש - עובר אליו. עליך להציג את גרסתך לשעות העבודה, והמעסיק יצטרך להוכיח שלא עמדת לרשות העבודה באותן שעות.

מתי משכורת נחשבת ״שכר מולן״?
משכורת חודשית צריכה להשתלם עם תום החודש שבעדו היא משתלמת (סעיף 9). שכר שלא שולם עד ״היום הקובע״ - היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום - הוא ״שכר מולן״ (סעיף 1), ומתווסף לו פיצוי הלנת שכר (סעיף 17). כך, משכורת חודש ספטמבר שלא שולמה עד 9 באוקטובר היא שכר מולן, והפיצוי מחושב מהמועד לתשלום, כלומר מתום ספטמבר. לשכר המשתלם לפי שעה, יום, שבוע או כמות תוצרת קובע סעיף 10 מועד תשלום אחר.

עמוד זה מרכז את הפניות החקיקה שבאתר. כותרות הסעיפים הן כותרות השוליים כלשונן בנוסח המאוחד של החוק, ואינן פרשנות שלנו. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים. האמור כאן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. עודכן: 13.10.2026.