חופשה שנתית ומחלה: זכויות עובדים

עמוד השירות: בדיקת תלושי שכר בידי עורך דין ורואה חשבון.

כמה ימי חופשה שנתית מגיעים לעובד בישראל?

המעסיק אומר 10 ימים. החוק אומר לפחות 12 ימי עבודה (בשבוע עבודה של 5 ימים) — ואם אתם בענף עם צו הרחבה, לפעמים יותר. חוק חופשה שנתית, התשי״א-1951 קובע מינימום חוקי שעולה עם הוותק — המספרים המדויקים תלויים בצו ההרחבה הענפי שחל עליכם, ולכן חשוב לבדוק. לפי סעיף 3(א) לחוק, בכל אחת מחמש השנים הראשונות מגיעים 16 ימים קלנדריים (כולל ימי המנוחה השבועית) — כלומר 12 ימי עבודה לעובדי 5 ימים בשבוע ו-14 ימי עבודה לעובדי 6 ימים; בשנה השישית — 18 ימים, בשנה השביעית — 21, ומהשנה השמינית יום נוסף לכל שנה עד 28 ימים. שימו לב: הסכמים קיבוציים ורבים מחוזי העבודה מעניקים ימים נוספים מעל המינימום.

איך מחשבים דמי חופשה? דמי החופשה שווים לשכר הרגיל (סעיף 10): עובד במשכורת חודשית מקבל את השכר שהיה מקבל אילו המשיך לעבוד, ועובד בשכר שעתי או יומי — את שכר רבע השנה שקדם לחופשה מחולק ב-90 (ואם היו ברבע זה חודשי עבודה לא מלאה — לפי בחירתו, רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה), כפול מספר ימי החופשה. תשלום לכיסוי הוצאות שאינן קיימות בזמן החופשה אינו נכלל. מעסיק שמשלם פחות מפר את החוק, גם אם עשה זאת בטעות. כך נראית בדיקת תלושי שכר בידי עורך דין ורואה חשבון.

דוגמה היפותטית: עובד בשכר יומי שהשתכר 27,000 ש״ח ברבע השנה שקדם לחופשה. השכר היומי הממוצע שלו הוא 27,000 ÷ 90 = 300 ש״ח, ובעד 5 ימי חופשה מגיעים לו 1,500 ש״ח (סעיף 10(ב)(2) לחוק חופשה שנתית, נכון ל-4.10.2026).

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

דמי מחלה: מה החוק באמת אומר?

חוק דמי מחלה תשל״ו-1976 ברור: כל עובד צובר 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה — 18 ימים בשנה. לא 5-7. לא "בדרך כלל". 18 ימים. והם מצטברים עד 90 יום.

• יום ראשון למחלה: לא משולם (אלא אם ההסכם קובע אחרת)
• ימים 2-3: 50% מהשכר
• מהיום הרביעי: 100% מהשכר
• צבירה: הימים מצטברים עד 90 יום — לא פוקעים בסוף השנה

תעודת מחלה: מתי המעסיק יכול לדרוש, ומתי לא?

לפי תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל״ז-1976, עובד שנעדר עקב מחלה מודיע על כך למעסיק בתוך שלושה ימים, אם המעסיק הביא חובה זו לידיעתו (תקנה 1). כדי לקבל דמי מחלה הוא ממציא תעודת מחלה מרופא, וביקור רופא כולל גם שיחה טלפונית או היוועדות חזותית; אפשר גם להמציא תעודת מחלה קצרה של קופת החולים על סמך דיווח עצמי — לא יותר מארבע פעמים ולא יותר מעשרה ימים בשנה (תקנה 2). התעודה אינה כוללת פרטים על המחלה עצמה.

אפשר לצבור ימי חופשה לשנה הבאה?

לפי סעיף 6(א) לחוק חופשה שנתית, החופשה ניתנת בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת או במשך שנת העבודה שלאחריה; שנת עבודה מתחילה ב-1 בינואר (סעיף 1). ככלל החופשה אינה ניתנת לצבירה, אבל בהסכמת המעסיק אפשר לנצל שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה של שתי שנות העבודה הבאות (סעיף 7(א)). ייתכן שהסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה העבודה קובעים הסדר מיטיב. חופשה שלא ניתנה עד סיום העבודה נפדית בכסף (סעיף 13).

מה קורה לימי החופשה שלא ניצלתם כשעוזבים?

כשעובד עוזב — בין אם פוטר, התפטר, או יצא לפנסיה — הוא זכאי לפדיון ימי חופשה שנתית שלא נוצלו. הפדיון שווה לדמי החופשה שהיו משתלמים לו אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד (סעיף 13). ימי מחלה שלא נוצלו אינם נפדים בסיום העבודה לפי החוק. תביעה לפי חוק חופשה שנתית מתיישנת בתוך שלוש שנים (סעיף 31).

מה עושים כשהמעסיק אינו מקיים את חובותיו?

יש כלים: פנייה לגורמי האכיפה של דיני העבודה, תביעה בבית הדין האזורי לעבודה, שבו אין חובה להיות מיוצג בידי עורך דין, וכאשר מדובר בעובדים רבים עם אותה בעיה — גם תובענה ייצוגית, שהתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות מתירה בחלק מתביעות העבודה. אם אתם לא בטוחים שמקבלים את כל שמגיע — בדקו ותעדו — התיעוד הוא ההוכחה. שמרו הודעות, תלושי שכר וכל מסמך רלוונטי. תיעוד הוא הבסיס לכל תביעה. יש לכם זכויות — אל תוותרו עליהן.