דמי חגים: מי זכאי, כמה מגיע — ומה עושים כשלא משלמים

עמוד השירות: בדיקת תלושי שכר בידי עורך דין ורואה חשבון.

הגיע ראש השנה, פסח או יום העצמאות, ובתלוש של אותו חודש אין שורה של ״דמי חגים״. האם מגיע לכם תשלום? התשובה תלויה בשלוש שאלות: איך משולם השכר שלכם (לפי שעה או במשכורת חודשית), כמה זמן אתם במקום העבודה, והאם הגעתם לעבודה ביום שלפני החג וביום שאחריו. במאמר הזה נסביר מה קובע צו ההרחבה, איך מחשבים את הסכום, מה מגיע למי שעבד בחג — ומה עושים כשהמעסיק לא משלם. מדריכים נוספים על שכר וזכויות מרוכזים במרכז דיני העבודה באתר.

אין ״חוק דמי חגים״ — הזכות קבועה בצו הרחבה

רבים מחפשים ״חוק דמי חגים״, אבל חוק כזה אינו קיים. הזכות לתשלום עבור ימי חג לעובדים בשכר שעתי או יומי נקבעה בהסכם קיבוצי כללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות, שהוחל על כלל המשק בצו הרחבה מכוח חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז-1957: צו ההרחבה להסכם המסגרת (שבוע העבודה, חגים, אבל), שנכנס לתוקף ב-1 ביולי 2000. סעיף 7 לצו הוא המקור לזכות, וזה נוסחו:

לצד הצו, ימי החג עצמם מוגדרים כימי מנוחה בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח-1948, וחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א-1951 קובע מה משלמים למי שבכל זאת עובד בהם. בענפים מסוימים (שמירה ואבטחה, ניקיון, חברות כוח אדם ועוד) חלים צווי הרחבה ענפיים שעשויים להיטיב עם העובד — בדקו איזה צו חל עליכם.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מי זכאי לדמי חגים — שלושת התנאים

• שכר שאינו חודשי. הזכות היא לעובד שמקבל שכר לפי שעה, לפי יום או לפי תפוקה. עובד במשכורת חודשית אינו זכאי לתשלום נפרד — משכורתו משולמת במלואה גם בחודש שיש בו חגים (סעיף 7ב לצו).
• שלושה חודשי עבודה במקום העבודה. לא שנה, כפי שרבים סבורים. היקף המשרה אינו תנאי: גם עובד במשרה חלקית זכאי, ובלבד שהחג חל ביום שבו היה אמור לעבוד.
• נוכחות סמוך לחג. העובד לא נעדר ביום שלפני החג וביום שאחריו — אלא בהסכמת המעסיק. היעדרות מוסכמת כוללת יום חופשה מאושר, יום המנוחה השבועי, יום שאינו יום עבודה קבוע שלכם, או ״יום גשר״ שהמעסיק עצמו הכריז עליו.

שני סייגים: חג שחל בשבת אינו מזכה בתשלום לפי לשון הצו, וחג שחל ביום שישי אינו מזכה את מי שממילא אינו עובד בימי שישי. מי שיום שישי הוא יום עבודה קבוע שלו — זכאי גם עבור חג שחל בו. לפי הפסיקה, גם עובד במשמרות מתחלפות (24/7) זכאי לדמי חגים כשמכסת השעות החודשית שלו לא נפגעה בגלל החג, ועובד שעבודה בשבת היא חלק מסידור עבודתו הרגיל זכאי לדמי חגים גם בעד חג שחל בשבת. זכויות נוספות שנצברות כבר בחודשים הראשונים מפורטות במאמר על זכויות עובד בשנה הראשונה.

אילו תשעה ימי חג נכללים?

סעיף 7 מונה תשעה ימים: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימי סוכות (החג הראשון ושמחת תורה), שני ימי פסח (החג הראשון ושביעי של פסח), חג השבועות ויום העצמאות. חול המועד, ערבי חג, פורים, חנוכה, יום הזיכרון ותשעה באב אינם ברשימה — תשלום עליהם תלוי בהסכם קיבוצי, בצו ענפי, בחוזה או בנוהג במקום העבודה.

עובד שאינו יהודי רשאי לבחור, לפי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, בין חגי דתו לחגי ישראל, והמעסיק אינו רשאי להתערב בבחירה. מי שבחר בחגי דתו ומקום העבודה סגור בחגי ישראל אינו מקבל תשלום כפול: ימי הסגירה מוסדרים כחופשה או בהסכמה.

כמה משלמים — הנוסחה ודוגמה מספרית

דמי החגים שווים לשכר שהעובד היה מקבל אילו עבד באותו יום כרגיל — בלי דמי נסיעות. לעובד עם שעות קבועות החישוב פשוט: שעות יום העבודה × התעריף השעתי. לעובד עם שעות משתנות מחשבים ממוצע שעות יומי לפי תקופה שקדמה לחג; בפרקטיקה נהוג ממוצע של שלושת החודשים האחרונים, ויש מעסיקים שמחשבים לפי שנים-עשר חודשים — אין הלכה מחייבת בעניין, ולכן כדאי לעגן את השיטה בהסכם העבודה. במקומות שבהם השיטה לא עוגנה והפער מצטבר על פני שנים, ליווי משפטי ביחסי עבודה חוסך את ההתדיינות על כל חג בנפרד.

דוגמה: עובדת שעתית בתעריף של 40 ₪ לשעה, שמונה שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, ותק של שנה. ביום חג שחל ביום שלישי היא אינה עובדת ומקבלת 8 × 40 = 320 ₪ דמי חגים. בשנה שבה כל תשעת ימי החג חלים בימי עבודה — עד 9 × 320 = 2,880 ₪; חג שחל בשבת יורד מהחשבון. מדמי החגים מנכים מס הכנסה וביטוח לאומי כרגיל, והמעסיק חייב להפריש בגינם גם לביטוח הפנסיוני.

עבדתם בחג? 150% — ובנוסף דמי חגים

ימי החג הם ימי מנוחה — סעיף 18א(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט מחיל עליהם את הוראות המנוחה השבועית שבחוק שעות עבודה ומנוחה — ולכן סעיף 17 לחוק זה מחייב לשלם על שעות עבודה בחג לפחות 150% מהשכר הרגיל ולתת יום מנוחה חלופי. השאלה שהעסיקה את בתי הדין שנים היא אם עובד שעתי שעבד בחג מקבל גם את דמי החגים. לפי הפסיקה, עובד שעבד בחג מתוך כורח — כלומר שובץ על ידי המעסיק — זכאי לדמי חגים בנוסף לשכר של 150%, ובסך הכול 250%. גם כשהשיבוץ נעשה בהתחשבות בבקשות העובדים, כל עוד המעסיק הוא שמאשר את סידור העבודה בפועל, מדובר בכורח ולא בבחירה חופשית, והנטל להוכיח שהעובד בחר לעבוד בחג מרצונו מוטל על המעסיק. חישוב הגמול על עבודה במנוחה השבועית ובשעות נוספות מוסבר במאמר על שעות נוספות, וכללי העבודה במשמרות — במאמר על עבודה במשמרות.

עובד חודשי שעבד בחג זכאי לתוספת של 50% על שעות העבודה (משכורתו כבר כוללת את ה-100%) וליום מנוחה חלופי בתשלום.

שכר ״כולל הכול״, ויתור בחוזה וסיום עבודה

דמי חגים הם ״שכר עבודה״ לפי סעיף 1 לחוק הגנת השכר, תשי״ח-1958, שמונה במפורש ״תשלומים בעד חגים״. לכן לא ניתן לוותר עליהם: גם עובד שחתם על חוזה שבו הסכים לוותר על דמי חגים, או שנאמר לו שהתעריף השעתי ״כולל הכול״, נשאר זכאי להם. מעסיק שטוען שדמי החגים שולמו יצטרך להראות זאת בתלוש, ברכיב נפרד ומזוהה. אם הרכיב אינו מופיע בחודשי החגים, יהיה למעסיק קשה להוכיח ששילם. כך נראית בדיקת תלושי שכר בידי עורך דין ורואה חשבון.

בסיום העסקה אין ״פדיון דמי חגים״ ואין חישוב שנתי יחסי: הזכות היא לכל יום חג שחל בתקופת העבודה אחרי שלושת החודשים הראשונים ולא שולם עבורו, וניתן לתבוע אותה גם אחרי שעזבתם. זה שונה מפדיון חופשה שנתית, שבו החוק קובע מנגנון פדיון בסיום העבודה.

המעסיק לא שילם — מה עושים?

1. בדקו את התלושים. בחודשים שבהם חלו חגים (תשרי, ניסן, אייר וסיוון) צריך להופיע בתלוש של עובד שעתי רכיב ״דמי חגים״ או ״חג״. תלוש בלי הרכיב אצל עובד עם ותק של שלושה חודשים ומעלה הוא סימן לבדיקה. מה חייב להופיע בתלוש השכר.
2. פנו בכתב. מכתב דרישה שמפרט את ימי החג, התאריכים והסכום לכל יום. הפירוט חשוב גם משפטית: בתביעה על העובד לציין באילו ימי חג מדובר, ואילו הנטל להוכיח היעדרות בלי הסכמה סמוך לחג — או עבודה בחג מרצון — מוטל על המעסיק.
3. תביעה בבית הדין האזורי לעבודה. ההליך פתוח גם בלי ייצוג בסכומים נמוכים. מאחר שדמי חגים הם שכר עבודה, ניתן לתבוע גם פיצויי הלנת שכר לפי סעיף 17 לחוק הגנת השכר — אבל שימו לב להתיישנות הקצרה של סעיף 17א: שנה מהמועד שבו השכר נחשב מולן, או 60 ימים מיום קבלת השכר, המוקדם מביניהם. התביעה על דמי החגים עצמם מתיישנת לפי חוק ההתיישנות, תשי״ח-1958 — שבע שנים.
4. תלונה למינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה — במקביל, במיוחד כשמדובר במדיניות גורפת כלפי כל העובדים במקום.

שאלות נפוצות

אני עובד במשרה חלקית, שלושה ימים בשבוע — מגיעים לי דמי חגים?

כן, אם השלמתם שלושה חודשי עבודה ואתם בשכר שעתי או יומי. היקף המשרה אינו תנאי לזכאות. התנאי הוא שהחג חל ביום שבו הייתם אמורים לעבוד לפי הסידור הקבוע שלכם: חג שחל ביום שבו אינכם עובדים ממילא אינו מזכה בתשלום. כשימי העבודה קבועים, יום שלפני החג שאינו יום עבודה שלכם נחשב היעדרות בהסכמת המעסיק ואינו שולל את הזכות.

חליתי יום לפני החג — איבדתי את דמי החגים?

צו ההרחבה דורש שלא תיעדרו ביום שלפני החג וביום שאחריו ״אלא בהסכמת המעסיק״. היעדרות בשל מחלה עם תעודה רפואית מקובל לראות כהיעדרות מוצדקת שאינה שוללת את הזכות, אך אין בעניין הלכה מחייבת של בית הדין הארצי. שמרו את תעודת המחלה והודיעו למעסיק בזמן; מעסיק שמסרב לשלם יצטרך להוכיח שההיעדרות הייתה בלי הסכמתו.

אני עובד חודשי ועבדתי ביום כיפור — מה מגיע לי?

המשכורת החודשית כוללת כבר את התשלום עבור ימי החג, ולכן אין לעובד חודשי שורה נפרדת של דמי חגים בתלוש. על שעות העבודה בחג מגיעה תוספת של 50% (סך הכול 150%) לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, ובנוסף יום מנוחה חלופי בתשלום, שאינו יורד ממכסת החופשה השנתית.

על אילו חגים משלמים 150% על עבודה?

על שעות עבודה במועדי ישראל שהם ימי המנוחה הקבועים לפי סעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. סעיף 18א(ב) מחיל עליהם את הוראות המנוחה השבועית, ולכן משולם בעדם גמול של 150% לפחות (סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה). למי שאינו יהודי ההוראות חלות על מועדי ישראל או על חגי עדתו, לפי המקובל עליו. יום העצמאות הוא יום שבתון לפי חוק יום העצמאות, תש״ט-1949, והעבודה בו מוסדרת בהוראות נפרדות (סעיף 2(ב) לאותו חוק). חול המועד, ערבי חג, פורים וחנוכה אינם ימי מנוחה כאלה, ותוספת בעדם תלויה בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה ענפי, בחוזה או בנוהג.