בשורה אחת
משרד ממשלתי אינו רשאי לשתף מחדש בחשבונותיו הרשמיים תכנים בעברית מחשבון אישי-פוליטי של השר העומד בראשו. נקבע חריג צר לפרסומים באנגלית שתכליתם הדומיננטית היא קידום מדיניות החוץ של ישראל.
| מספר ההליך | תב״כ 20/26 מאירי נ' סער |
|---|---|
| ההחלטה | כ״ח באייר התשפ״ו, 15 במאי 2026 |
| יו״ר ועדת הבחירות | השופט נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון |
| העותר | עו״ד ורו״ח ירון מאירי — בעצמו |
| המשיבים | 1. גדעון סער, שר החוץ · 2. סיעת הימין הממלכתי · 3. משרד החוץ · 4. היועצת המשפטית לממשלה |
| בשם המשיבים 3–4 | עו״ד שרון הואש איגר |
| ההליך | עתירה לצו מניעה לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959 |
| התוצאה | העתירה התקבלה בחלקה · הוצאות בסך ₪5,000 לטובת העותר |
העובדות
העתירה נסבה על נוהג שבו משרד החוץ פרסם מחדש בחשבונותיו הרשמיים ברשתות החברתיות פרסומים שמקורם בחשבונות האישיים-פוליטיים של שר החוץ. במוקד העתירה עמדו 34 פרסומים:
- 9 פרסומים בחשבון X בעברית
- 9 פרסומים בחשבון X באנגלית
- 8 פרסומים בחשבון פייסבוק בעברית
- 8 פרסומים בחשבון פייסבוק באנגלית
הטענה הייתה כפולה: הן עצם הפרסום מחדש בחשבונות הרשמיים, הן תוכנם של חלק מהפרסומים — עולים כדי שימוש בנכסי ציבור בקשר עם תעמולת בחירות, בניגוד לסעיף 2א לחוק.
תשובת המשיבים
משרד החוץ והיועצת המשפטית לממשלה הדגישו את חשיבות הרשתות החברתיות במאמצי ההסברה: הדהוד של פרסום בחשבון של אישיות ציבורית מוכרת יעיל יותר מפרסום "עצמאי" של מוסד רשמי, ויש חשיבות מדינית בהעברת מסרים מפי שר החוץ להבדיל מהעברתם מאת המשרד. לצד זאת הסכימו שלא לפרסם עוד מחדש פרסומים בעברית מהחשבון האישי-פוליטי של השר. השר סער וסיעתו לא הגישו תשובה.
ההכרעה
ההחלטה בחנה בנפרד את שני רכיביו של סעיף 2א — תעמולת בחירות ושימוש בנכסי ציבור.
רכיב התוכן — נבחן ונדחה
העותר הצביע על פרסומים שלטענתו נושאים תכלית דומיננטית של תעמולת בחירות. שלושה מהם נבחנו לגופם ולא נמצאה בהם עילה להסרה:
- המערכה מול המשטר האיראני — הפרסום כלל שבח לראש הממשלה. נקבע שמטרתו העיקרית היא הצגת עמדת מדינת ישראל במהלך מלחמה והצגת חזית אחידה בהנהגתה, ותכלית זו גוברת על תכלית אפשרית של תעמולה.
- ההודעה לספרד בעניין ה-CMCC — נקבע שאין מניעה לציין בפרסום רשמי ששר החוץ, בתיאום עם ראש הממשלה, הוא המחליט.
- ניחום אבלים במשפחת לוחם דרוזי — הביטוי "הברית שלנו" פורש כברית של מדינת ישראל עם העדה, לא כקשר אישי של השר.
פרסום אחד — בעניין הסכם קיבוצי חדש לעובדי משרד החוץ — הוסר על ידי המשרד, והעתירה לגביו התייתרה.
רכיב הנכס — התקבל
כאן נמצאה ההפרה. חשבונות רשמיים של משרד ממשלתי הם נכסי ציבור; חשבונות אישיים-פוליטיים של השר הם נכסים פרטיים. ההחלטה נשענה על שורת החלטות קודמות בעניין רשויות מקומיות, שקבעו כי אין להפוך את החשבון הרשמי לפלטפורמה להצגת מסריו של נבחר הציבור.
"ההפניות מהדף של העירייה לדפים הפרטיים של [ראש העירייה] יוצרות יתרון בלתי הוגן... ויוצרות את התחושה ש[העירייה] ו[ראש העירייה] חד הם, ומכאן — קלה הדרך לסבור כי מכלול הישגי [העירייה] ... קשורים או משויכים ל[ראש העירייה]."תר״ם 273/26, מצוטט בהחלטה — פסקה 7
החריג שנקבע לאנגלית
ההחלטה קבעה חריג ייחודי: תכנים בעברית — "שפת ישראל בלבד" — ספק מה תועלתם בהפצת מסרי מדינת ישראל, בעוד שלמסרים באנגלית כוח רב יותר בתחום זה. לגביהם קל יותר לקבוע שתכליתם הדומיננטית היא קידום מדיניות החוץ.
לצד זאת הובהרו שתי הסתייגויות: ראשית, החריג יחול אך ורק על פרסומים שתכליתם הדומיננטית אינה תעמולת בחירות — ואם יימצא שפרסום נועד בעיקרו לתעמולה, אין לשתפו בחשבון רשמי בשום שפה. שנית, הומלץ לשקול פתיחת חשבון רשמי נפרד לשר החוץ, שייתר את הצורך בפרסום מחדש מחשבון אישי-פוליטי.
התוצאה וההוצאות
ניתן תוקף של החלטה לעמדת המשיבים שלא לפרסם עוד מחדש בחשבון רשמי של משרד החוץ פרסומים בעברית מחשבון אישי-פוליטי של שר החוץ — ולמען הסר ספק, גם לא של שר אחר וסגן שר במשרד. לא ניתן צו להסרת פרסומים אחרים.
משרד החוץ חויב בהוצאות העותר בסך ₪5,000. בקביעת הסכום נשקלו הן חתירת המדינה למציאת פתרון מאוזן, הן ההתנהלות בבקשות הארכה: לאחר שניתנה ארכה של כשבוע וחצי וצוין כי "מצופה כי לא תתבקשנה ארכות נוספות" — התבקשה ארכה נוספת בת שבוע ימים.
עמוד זה מסכם החלטה פומבית של יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26. הסיכום נערך על ידי משרדנו ואינו תחליף לעיון בהחלטה המלאה. אין באמור ייעוץ משפטי, ואין בתוצאות שהושגו בעבר כדי להבטיח תוצאה דומה בעתיד.