אסור. לשכת שר במשרד ממשלתי היא נכס ציבורי לעניין סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959, האוסר שימוש בנכסי ציבור בקשר עם תעמולת בחירות. כך קבע יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, השופט נעם סולברג, בהחלטת תב״כ 28-33/26 מיום 31 במאי 2026 — בעתירות שהגיש עו״ד ורו״ח ירון מאירי. ההגבלה חלה על מקום הצילום, לא על תוכן הדברים: את אותם מסרים מותר לומר — ולצלם — במקום שאינו נכס ציבור.
מה קובע החוק
סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959, אוסר שימוש בנכסי ציבור בקשר עם תעמולת בחירות. השאלה שעמדה במוקד ההליכים: האם לשכתו של שר — על סמלי המשרד שבה — היא "נכס ציבורי" לעניין האיסור, והאם סרטון שבו שר מציג את עמדותיו והישגיו הוא "תעמולת בחירות" גם בלי קריאה מפורשת להצביע. התשובה שנקבעה לשתי השאלות: כן.
"אדרבה, רצוי ששר — וכל נבחר ציבור — יאמר לקהל הבוחרים מהן עמדותיו ומעשיו. אולם המחוקק קבע איסור על שימוש בנכסי הציבור בקשר עם תעמולת בחירות. מדובר בהגבלה על מקום צילום הביטוי, ולא על תוכנו. אותם ביטויים אפשר לומר — ולצלם — במקום שאינו נכס הציבור."יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג
שלוש ההחלטות שקבעו את ההלכה
משרד ממשלתי לא ישתף מחדש תכנים מחשבון פוליטי של השר
34 פרסומים ששיתף משרד החוץ מחדש, בחשבונותיו הרשמיים, מחשבונותיו האישיים-פוליטיים של שר החוץ — והכלל שנקבע בעקבותיהם: חשבון רשמי של משרד הוא משאב ציבורי, ואין להעמידו לשירות מסרים פוליטיים.
ההחלטה שביססה את הכלל: לשכת שר היא נכס ציבורי
חמישה שרים צילמו בלשכותיהם סרטונים לחשבונות הטיקטוק האישיים שלהם. נקבע: לשכת שר היא נכס ציבור, אסור לצלם בה תעמולה, ואין הכרח בקריאה מפורשת להצביע כדי שסרטון ייחשב תעמולת בחירות. ארבע עתירות התקבלו; הוצאות של 27,000 ₪.
תשעה שרים — וההבחנה בין לשכת שר ללשכת חבר כנסת
ההחלטה הרחבה ביותר בסדרה, וזו שקבעה לראשונה כי לשכה בבניין הכנסת אינה נכס ציבורי לעניין סעיף 2א — להבדיל מלשכת שר במשרד ממשלתי. הגבול המדויק של ההלכה עבר כאן.
המשמעות המעשית
- לשרים, סגני שרים ולשכותיהם: סרטון שמציג עמדות, הישגים או כוונות לפעול — המצולם בלשכה — חשוף לצו הסרה ולהוצאות, גם בלי מילה על הצבעה.
- ליועצי תקשורת ולצוותי דיגיטל פוליטיים: ההגבלה היא על המקום, לא על המסר. אותו תוכן בדיוק, מצולם מחוץ לנכס ציבורי — אינו נתפס באיסור זה.
- לחשבונות רשמיים של משרדי ממשלה: שיתוף-מחדש של תוכן פוליטי של השר אסור (תב״כ 20/26).
- אכיפה: עתירה ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית; צווי הסרה לפי סעיף 17ב לחוק ופסיקת הוצאות. כל עוד הסרטון זמין לבוחרים — חלוף הזמן מאז הפרסום אינו חוסם את העתירה.
שאלות נפוצות
האם לשכת שר נחשבת נכס ציבורי לעניין איסור תעמולה?
כן. בתב״כ 28-33/26 נקבע, בהסתמך על תב״כ 5/26 בן מאיר נ' בן גביר, שלשכת שר היא נכס ציבור לעניין סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה). נדחתה הטענה שהלשכה נכנסת לחריג של נכסים שהועמדו לרשותו של שר, ונדחתה הטענה שהאיסור יפגע ביכולת השר למלא את תפקידו.
האם גם לשכת חבר כנסת בבניין הכנסת אסורה בצילומי תעמולה?
לא בהכרח. בתב״כ 50-59/26 (16 ביוני 2026) נקבע לראשונה כי לשכה בבניין הכנסת אינה נכס ציבורי לעניין סעיף 2א — להבדיל מלשכת שר במשרד ממשלתי. זו ההבחנה המרכזית שההחלטה הרחבה בסדרה הוסיפה להלכה.
האם צריך קריאה מפורשת להצביע כדי שסרטון ייחשב תעמולת בחירות?
לא. בתב״כ 28-33/26 נקבע כי אין הכרח בקריאה מפורשת להצביע כך או אחרת כדי שתהיה תעמולת בחירות: כאשר שר מציג את עמדותיו והישגיו, הבוחר מבין מה אמורה להיות התוצאה בקלפי. די בכך שהפרסום נועד להשפיע על בוחרים.
האם חשבון רשמי של משרד ממשלתי רשאי לשתף תכנים פוליטיים של השר?
לא. בתב״כ 20/26 (15 במאי 2026) נקבע כי משרד ממשלתי לא ישתף מחדש, בחשבונותיו הרשמיים, תכנים מחשבונו האישי-פוליטי של השר. חשבון רשמי של משרד הוא משאב ציבורי, והעמדתו לשירות מסרים פוליטיים אסורה.
מה הסנקציה על שימוש בלשכה לתעמולת בחירות, ומי אוכף?
האכיפה נעשית בעתירה ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית, המוסמך ליתן צווי מניעה והסרה לפי סעיף 17ב לחוק, ולפסוק הוצאות. בתב״כ 28-33/26, למשל, חויבו השרים להסיר את הסרטונים ולשאת בהוצאות של 27,000 ₪ בסך הכול. כל עוד סרטון זמין לציבור, ניתן ליתן צו נגד המשכת ההפרה — גם חודשים לאחר הפרסום.
האם דגל ישראל או התואר "שר" הם נכס ציבורי?
לא — נקבע שהשימוש בתואר "שר" ובדגל המדינה אינו שימוש בנכסי ציבור. סמל המדינה, לעומת זאת, כן נחשב נכס ציבור.
עמוד זה מסכם החלטות פומביות של יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, ונכתב על ידי העותר בהליכים. הסיכום אינו תחליף לעיון בהחלטות המלאות. אין באמור ייעוץ משפטי, ואין בתוצאות שהושגו בעבר כדי להבטיח תוצאה דומה בעתיד.