האם מותר לשר לצלם תעמולת בחירות בלשכתו?
התשובה הקצרה: תלוי מתי. עד 16 ביולי 2026 — לא: לשכת שר היא נכס ציבורי, וסעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959, אוסר שימוש בנכסי ציבור בקשר עם תעמולת בחירות. מאז — הכנסת החריגה בחוק "צילום כשלעצמו" בלשכה, אך שימוש במשאבי ציבור נוספים לתעמולה נותר אסור. בעמוד זה: הכלל שנקבע, שלוש ההחלטות, תיקון החוק, והמסמכים המקוריים — מאת העותר בהליכים.
שיחה ראשונה לבחינת המקרה · העותר בהליכים המתוארים בעמוד זה
בשיחה הראשונה נבין מה קרה ומול מי, ונבדוק אם יש כאן עניין משפטי ואם זה המשרד המתאים לטפל בו. השיחה עוד אינה חוות דעת. בלי מסמכים לפני שנדבר.
אסור — לפי ההלכה שיושמה בהחלטות מאי–יוני 2026; מאז תיקון החוק ב-16 ביולי 2026 — צילום כשלעצמו בלשכה מותר, שימוש במשאבי ציבור נוספים לתעמולה עדיין לא. לשכת שר במשרד ממשלתי היא נכס ציבורי לעניין סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959, האוסר שימוש בנכסי ציבור בקשר עם תעמולת בחירות. כך קבע יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, השופט נעם סולברג, בהחלטת תב״כ 28-31, 33/26 מיום 31 במאי 2026 — בעתירות שהגיש עו״ד ורו״ח ירון מאירי. ההגבלה חלה על מקום הצילום, לא על תוכן הדברים: את אותם מסרים מותר לומר — ולצלם — במקום שאינו נכס ציבור.
הכנסת תיקנה את החוק: "צילום כשלעצמו" בלשכת שר הוחרג מהאיסור
ב-16 ביולי 2026 התקבל בכנסת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ״ו–2026 (ס״ח 3546, עמ׳ 762). סעיף 8(2) לחוק הוסיף בסעיף 2א(2) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) — החריג לנכסים שהועמדו לרשות שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות — את המילים "לרבות צילום כשלעצמו, בלשכתו של מי מהם" (תיקון מס׳ 42; תיקון מקביל בסעיף 28כה3(א)(2) לחוק המפלגות לעניין בחירות מקדימות).
מה זה אומר בפועל. מיום פרסום החוק (בהיעדר הוראת תחילה נפרדת לסעיף זה), צילום כשלעצמו בלשכת שר אינו נחשב עוד לשימוש אסור בנכסי ציבור. הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה הבהיר בדיונים שהמילה "כשלעצמו" מגבילה את ההיתר לצילום בלבד — "זה לא מתיר את השימוש בנכס נוסף" — ונציג ועדת הבחירות הבהיר כי עד לחקיקה האיסור נותר בתוקפו. לכן נותרו בעינם: האיסור על שימוש במשאבי ציבור נוספים לצורכי תעמולה (עובדי הלשכה, ציוד וחשבונות רשמיים של המשרד, סמל המדינה), הכלל שחשבון רשמי של משרד ממשלתי לא יפרסם מחדש תכנים פוליטיים של השר (תב״כ 20/26), והמבחן לפיו סרטון הוא תעמולת בחירות גם בלי קריאה מפורשת להצביע. ההחלטות עצמן עומדות בתוקפן לגבי הפרסומים שנדונו בהן.
מקורות ראשוניים: נוסח החוק כפי שפורסם בספר החוקים 3546 (PDF, הכנסת) · הצעת החוק ודברי ההסבר, הצעות חוק הכנסת 1209 (PDF) · פרוטוקול ועדת החוקה מס׳ 923, 29.6.2026 (הצגת נוסח ההחרגה) · פרוטוקול ועדת החוקה מס׳ 944, 13.7.2026 · עמוד הצעת החוק באתר הכנסת
שאלה בדיני תעמולת בחירות, עתירה לוועדת הבחירות או משפט ציבורי? שיחה ראשונה לבחינת המקרה.
מה קובע החוק
סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959, אוסר שימוש בנכסי ציבור בקשר עם תעמולת בחירות. השאלה שעמדה במוקד ההליכים: האם לשכתו של שר — על סמלי המשרד שבה — היא "נכס ציבורי" לעניין האיסור, והאם סרטון שבו שר מציג את עמדותיו והישגיו הוא "תעמולת בחירות" גם בלי קריאה מפורשת להצביע. התשובה שנקבעה לשתי השאלות: כן.
ומאז 16 ביולי 2026: סעיף 2א(2) לחוק, המחריג "נכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו של שר, סגן שר או חבר הכנסת", כולל כעת במפורש גם "צילום כשלעצמו, בלשכתו של מי מהם" (תיקון מס׳ 42 לחוק דרכי תעמולה, בסעיף 8(2) לחוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ״ו–2026). האיסור הכללי שבסעיף 2א על שימוש בנכסי ציבור בקשר עם תעמולה — לא שונה.
"אדרבה, רצוי ששר — וכל נבחר ציבור — יאמר לקהל הבוחרים מהן עמדותיו ומעשיו. אולם המחוקק קבע איסור על שימוש בנכסי הציבור בקשר עם תעמולת בחירות. מדובר בהגבלה על מקום צילום הביטוי, ולא על תוכנו. אותם ביטויים אפשר לומר — ולצלם — במקום שאינו נכס הציבור."יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג
שלוש ההחלטות שהתוו את הגבול
החלטות יו״ר ועדת הבחירות המרכזית מחייבות את הצדדים להליך ומנחות את יושבי ראש הוועדה בהמשך, אך אינן "הלכה" במובן סעיף 20(ב) לחוק־יסוד: השפיטה — אינן פסקי דין של בית המשפט העליון, והן נתונות לביקורת בג״ץ.
משרד ממשלתי לא ישתף מחדש תכנים בעברית מחשבון פוליטי של השר
34 פרסומים ששיתף משרד החוץ מחדש, בחשבונותיו הרשמיים, מחשבונותיו האישיים-פוליטיים של שר החוץ — והכלל שנקבע בעקבותיהם: חשבון רשמי של משרד הוא משאב ציבורי, ואין להעמידו לשירות מסרים פוליטיים.
ההחלטה שיישמה את הכלל: לשכת שר היא נכס ציבורי
חמישה שרים צילמו בלשכותיהם סרטונים לחשבונות הטיקטוק האישיים שלהם. נקבע: לשכת שר היא נכס ציבור, אסור לצלם בה תעמולה, ואין הכרח בקריאה מפורשת להצביע כדי שסרטון ייחשב תעמולת בחירות. ארבע עתירות התקבלו.
תשעה שרים — וההבחנה בין לשכת שר ללשכת חבר כנסת
ההחלטה הרחבה ביותר בסדרה, וזו שבה נקבע כי לשכה בבניין הכנסת אינה נכס ציבורי לעניין סעיף 2א — להבדיל מלשכת שר במשרד ממשלתי — ומטעם זה נדחו העתירות לגבי סרטונים שצולמו שם. הגבול המדויק של ההלכה עבר כאן.
המשמעות המעשית
- לשרים, סגני שרים ולשכותיהם: מאז 16 ביולי 2026 צילום כשלעצמו בלשכה מותר; שימוש במשאבי ציבור נוספים לתעמולה — עובדי הלשכה, ציוד וחשבונות רשמיים של המשרד, סמל המדינה — אסור וחשוף לצו הסרה ולהוצאות, גם בלי מילה על הצבעה.
- ליועצי תקשורת ולצוותי דיגיטל פוליטיים: ההגבלה היא על המקום, לא על המסר. אותו תוכן בדיוק, מצולם מחוץ לנכס ציבורי — אינו נתפס באיסור זה.
- לחשבונות רשמיים של משרדי ממשלה: שיתוף-מחדש של תוכן פוליטי של השר אסור (תב״כ 20/26).
- אכיפה: עתירה ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית; צווי הסרה לפי סעיף 17ב לחוק ופסיקת הוצאות. כל עוד הסרטון זמין לבוחרים — חלוף הזמן מאז הפרסום אינו חוסם, כשלעצמו, את העתירה.
לתעמולה ברשת יש גם היבטים שאינם דיני בחירות: פרסום שפוגע בשמו של אדם נדון בדיני לשון הרע ומוניטין, ואחריות מפעיל אתר או פלטפורמה על תוכן שפורסם בה נבחנת בעמוד מסחר דיגיטלי ובינה מלאכותית.
שאלות נפוצות
מה שינה תיקון החוק מיולי 2026?
ב-16 ביולי 2026 הוסיפה הכנסת לסעיף 2א(2) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) את המילים "לרבות צילום כשלעצמו, בלשכתו של מי מהם" (תיקון מס׳ 42, במסגרת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ״ו–2026, ס״ח 3546). מאז, צילום כשלעצמו בלשכת שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות אינו נחשב שימוש אסור בנכסי ציבור. שימוש במשאבי ציבור נוספים לצורכי תעמולה — עובדים, ציוד, חשבונות רשמיים, סמל המדינה — נותר אסור, וכך גם יתר ההלכות שנקבעו בהחלטות.
האם לשכת שר נחשבת נכס ציבורי לעניין איסור תעמולה?
כן. בתב״כ 28-31, 33/26 נקבע, בהסתמך על תב״כ 5/26 בן מאיר נ׳ בן גביר (כפי שצוטט בתב״כ 28-31, 33/26 ובתב״כ 50-59/26), שלשכת שר היא נכס ציבור לעניין סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה). נדחתה הטענה שהלשכה נכנסת לחריג של נכסים שהועמדו לרשותו של שר, ונדחתה הטענה שהאיסור יפגע ביכולת השר למלא את תפקידו.
האם גם לשכת חבר כנסת בבניין הכנסת אסורה בצילומי תעמולה?
לא בהכרח. בתב״כ 50-52, 54-59/26 (16 ביוני 2026) נקבע כי לשכה בבניין הכנסת אינה נכס ציבורי לעניין סעיף 2א — להבדיל מלשכת שר במשרד ממשלתי — ומטעם זה נדחו העתירות לגבי סרטונים שצולמו שם. זו ההבחנה המרכזית שההחלטה הרחבה בסדרה הוסיפה להלכה.
האם צריך קריאה מפורשת להצביע כדי שסרטון ייחשב תעמולת בחירות?
לא. בתב״כ 28-31, 33/26 נקבע כי אין הכרח בקריאה מפורשת להצביע כך או אחרת כדי שתהיה תעמולת בחירות: כאשר שר מציג את עמדותיו והישגיו, הבוחר מבין מה אמורה להיות התוצאה בקלפי. די בכך שהפרסום נועד להשפיע על בוחרים.
האם חשבון רשמי של משרד ממשלתי רשאי לשתף תכנים פוליטיים של השר?
ככלל לא. בתב״כ 20/26 (15 במאי 2026) ניתן תוקף של החלטה לעמדת משרד החוץ שלא ישתף עוד מחדש, בחשבונותיו הרשמיים, פרסומים בעברית מחשבונו האישי-פוליטי של השר; נקבע חריג צר לפרסומים באנגלית שתכליתם הדומיננטית היא קידום מדיניות החוץ, ופרסום שנועד בעיקרו לתעמולת בחירות אין לשתף בחשבון רשמי בשום שפה. חשבון רשמי של משרד הוא משאב ציבורי, והעמדתו לשירות מסרים פוליטיים אסורה.
מה הסנקציה על שימוש בלשכה לתעמולת בחירות, ומי אוכף?
האכיפה נעשית בעתירה ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית, המוסמך ליתן צווי מניעה והסרה לפי סעיף 17ב לחוק, ולפסוק הוצאות. בתב״כ 28-31, 33/26, למשל, חויבו ארבעה שרים להסיר את הסרטונים, ונפסקו הוצאות לחובת השרים והליכוד. כל עוד סרטון זמין לציבור, ניתן ליתן צו נגד המשכת ההפרה — גם חודשים לאחר הפרסום.
האם דגל ישראל או התואר "שר" הם נכס ציבורי?
לא — נקבע שהשימוש בתואר "שר" ובדגל המדינה אינו שימוש בנכסי ציבור. סמל המדינה, לעומת זאת, כן נחשב נכס ציבור.
האם פנייה לעורך דין חסויה?
סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א-1961, קובע שעורך דין לא יגלה בהליך משפטי, בחקירה או בחיפוש דברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבין לקוח ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי, אלא אם הלקוח ויתר על החיסיון. פנייה ראשונה, לפני שנוצרו יחסי עורך דין–לקוח, אינה מוזכרת בסעיף במפורש, ולכן כתבו בטופס או בוואטסאפ רק תיאור קצר, בלי פרטים חסויים. הפרטים שנמסרים בטופס או בוואטסאפ משמשים לבדיקת הפנייה בלבד, ואינם נמסרים לאיש לצורכי שיווק.
מה להכין לפני פנייה בעניין תעמולת בחירות?
קישור לפרסום או לסרטון, צילומי מסך עם תאריך, פרטי המפרסם (מפלגה, מועמד, שר או משרד ממשלתי), ותיאור קצר של המקום שבו צולם ושל המשאבים ששימשו בו.
איך זה עובד
- תשובה ראשונהאחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00). את הפנייה קורא עו״ד ורו״ח ירון מאירי בעצמו, ולא מוקד. בהודעה הראשונה מספיק לכתוב מה קרה ומול מי — בלי מסמכים.
- שיחה ראשונה לבחינת המקרהבשיחה הראשונה נבין מה קרה ונבדוק אם ואיך אפשר להמשיך. השיחה עוד אינה חוות דעת.
- מה להכיןאת המסמכים שקשורים לעניין — אצלכם. אין צורך לשלוח אותם לפני שנדבר.
- אם ממשיכיםלפני שמתחילים לעבוד נחתום על הסכם בכתב שמגדיר את היקף הטיפול. פנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין–לקוח.
השאירו פרטים לשיחה ראשונה
שם וטלפון מספיקים. הפנייה מגיעה לתיבת הדוא״ל של המשרד ונקראת על ידי עו״ד ורו״ח ירון מאירי בעצמו, ולא על ידי מוקד. אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00). אפשר גם לכתוב לי ישירות ב-WhatsApp.
אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00). עד אז אין צורך לשלוח מסמכים — שמרו אצלכם את המסמכים שקשורים לעניין. אם יש מועד קרוב, כתבו לי ב-WhatsApp או התקשרו: 050-431-3155.
מעדיפים לדבר? 050-431-3155 · WhatsApp
עמוד זה מסכם החלטות פומביות של יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, ונכתב על ידי העותר בהליכים. הסיכום אינו תחליף לעיון בהחלטות המלאות. אין באמור ייעוץ משפטי, ואין בתוצאות שהושגו בעבר כדי להבטיח תוצאה דומה בעתיד.
שאלה בדיני תעמולה, בחירות או משפט ציבורי?
שיחה ראשונה לבחינת המקרה.