מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע: מה כדאי שיכלול ומה לא

עמוד השירות: עורך דין לשון הרע והגנה על מוניטין.

מי שפורסם עליו דבר פוגע שוקל לא פעם לשלוח מכתב התראה, שנקרא גם מכתב דרישה, לפני שהוא מחליט אם לתבוע. המדריך מסביר מה החוק אומר על מכתב כזה, מה כדאי שיכלול ומה עדיף להשאיר בחוץ. מכתב התראה בעניין אחר, למשל מול עוסק או ספק: ראו מכתב התראה לפני תביעה: מה כדאי שיכלול ומה לא.

האם חובה לשלוח מכתב התראה לפני תביעה?

לא. בחוק איסור לשון הרע אין הוראה שמחייבת לשלוח מכתב לפני הגשת תביעה. פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע הוא עוולה אזרחית (סעיף 7), והעילה קמה עם הפרסום. גם תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018, קובעות שהליך בבית משפט נפתח בהגשת כתב תביעה (תקנה 9(א)), ואינן קובעות חובה כללית לשלוח מכתב לפני כן.

החוק עצמו מייחס תוצאה לדרישה בכתב בשני מצבים, ושניהם נוגעים ל״אמצעי תקשורת״, כלומר עיתון ושידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים לציבור (סעיף 11(ג)). הראשון: אם הנפגע דרש מאמצעי התקשורת לפרסם תיקון או הכחשה מטעמו, והם לא פורסמו בכותרת מתאימה, במקום, במידה, בהבלטה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ותוך זמן סביר מקבלת הדרישה, לא תעמוד הגנת תום הלב לעורך, למי שהחליט בפועל על הפרסום ולאחראי לאמצעי התקשורת (סעיף 17(א)). זה חל רק אם הדרישה הייתה חתומה בידי הנפגע, בתיקון או בהכחשה לא היו לשון הרע או תוכן בלתי חוקי אחר, ואורכם לא חרג מתחום הסביר. בעיתון שמופיע פחות מפעם בשבוע, התיקון או ההכחשה יפורסמו, לפי דרישת הנפגע, גם בעיתון יומי (סעיף 17(ב)).

השני: פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה נגד אדם חקירה פלילית, שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע, ולאחר מכן הוחלט לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שהוא זוכה או שערעורו התקבל. אם דרש בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, אמצעי התקשורת חייב לפרסם אותה בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה, בהבלטה הראויה (סעיף 25א(א)–(ב)). מעשה או מחדל בניגוד לחובה הזאת הוא עוולה אזרחית (סעיף 25א(ג)).

מכתב התראה גם אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות. חוק איסור לשון הרע אינו קובע התיישנות משלו, ולכן חלה ההתיישנות הכללית: שבע שנים מהיום שבו נולדה העילה (סעיפים 5(1) ו-6 לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958). התקופה נמדדת לתביעה ״שלא הוגשה עליה תובענה״, ו״תובענה״ היא הליך אזרחי לפני בית משפט (סעיפים 1 ו-5); מכתב אינו הליך כזה.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מה התביעה תצטרך להוכיח, ומה המכתב מתאר

לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג; לבזות אותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות שמיוחסים לו; לפגוע בו במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; או לבזות אותו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו (סעיף 1). ״אדם״ לעניין זה הוא יחיד או תאגיד.

צריך גם ״פרסום״. רואים כפרסום לשון הרע דבר שהיה מיועד לאדם זולת הנפגע והגיע לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע, או דבר בכתב שעשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע (סעיף 2(ב)). השם אינו חייב להופיע: די שלשון הרע והתייחסותה לנפגע משתמעות מהפרסום או מנסיבות חיצוניות (סעיף 3).

לכן כדאי שהמכתב יתאר את הפרסום עצמו: מה בדיוק נכתב או נאמר, היכן ומתי, למי הגיע או עשוי היה להגיע, ולמה הוא אינו נכון. ציטוט מדויק עדיף על תיאור כללי.

ההגנות שהצד השני עשוי לטעון

חלק מהפרסומים מותרים ואינם יכולים לשמש עילה לתביעה כלל, ובהם פרסום של בעל דין, בא כוחו או עד ״שנעשה תוך כדי דיון״ בפני שופט או בעל סמכות שיפוטית, ופרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין (סעיף 13(5) ו-(9)). הגנת אמת הפרסום דורשת שני תנאים: שהדבר היה אמת, ושהיה בפרסום עניין ציבורי (סעיף 14).

הגנת תום הלב חלה כשהפרסום נעשה בתום לב באחת הנסיבות שבסעיף 15, למשל כשהיחסים בין המפרסם לבין מי שקיבל את הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסם (סעיף 15(2)), כשהפרסום נעשה להגנה על עניין אישי כשר (סעיף 15(3)), כשהוא הבעת דעה על התנהגות הנפגע בקשר לעניין ציבורי (סעיף 15(4)), או כשהוא תלונה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע (סעיף 15(8)). חזקה שהמפרסם פעל בתום לב אם הוכיח שעשה את הפרסום באחת הנסיבות האלה ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר (סעיף 16(א)). וחזקה שלא פעל בתום לב אם הדבר לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו, אם הדבר לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים לבדוק אם הוא אמת, או אם התכוון לפגוע במידה גדולה מהסבירה להגנת הערכים שבסעיף 15 (סעיף 16(ב)).

מה כדאי לדרוש: הסרה, תיקון או התנצלות

בבואו לפסוק פיצויים, בית המשפט רשאי להתחשב לטובת הנתבע בכך שהתנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר, או נקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של הפרסום, ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים (סעיף 19(4)). זו אינה הגנה מפני התביעה, אלא שיקול בקביעת הפיצוי. לכן דרישה מועילה מפרטת לא רק מה צריך לתקן, אלא גם היכן ובאיזו צורה: באותו מקום, באותו היקף ובלי הסתייגויות.

אם העניין מגיע לבית המשפט, הוא רשאי, נוסף על כל סעד אחר, לצוות על איסור הפצה של הפרסום, ועל פרסום תיקון, הכחשה או פסק הדין, על חשבון הנתבע, במקום, במידה ובדרך שיקבע (סעיף 9(א)). אם הנתבע הודה שמקצת הדברים יש בהם לשון הרע או שמקצתם אינם אמת, בית המשפט רשאי לצוות על פרסום תיקון או הכחשה עוד לפני פסק הדין (סעיף 10).

בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק עד 84,437.40 ₪, ואם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע — עד כפל הסכום, 168,874.80 ₪ (סעיפים 7א(ב) ו-7א(ג), נכון לעדכון 16.9.2026). הסכומים מתעדכנים ב-16 בכל חודש לפי המדד (סעיף 7א(ה)). זו תקרה, לא סכום קבוע, ופיצוי בלי הוכחת נזק לא ייפסק יותר מפעם אחת בשל אותה לשון הרע (סעיף 7א(ד)).

מה לא לכתוב: המכתב עצמו עלול להיות פרסום

מכתב התראה הוא דבר בכתב, ואותם כללים חלים עליו. אם הוא מייחס למי שפרסם דבר פוגע, למשל שהוא משקר או שפעל בזדון, ומגיע או עשוי להגיע לאדם נוסף מלבדו, הוא עלול להיות בעצמו פרסום של לשון הרע (סעיף 2(ב)). זה יכול לקרות כשהמכתב נשלח בהעתק למעסיק, ללקוחות או לחברי קבוצה, או כשהוא מתפרסם ברשת.

החוק מגן על פרסום שלא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן, ועל פרסום שנעשה להגנה על עניין אישי כשר, כשהם נעשו בתום לב (סעיף 15(10) ו-(3)); חזקה שהפרסום נעשה בתום לב אם נעשה באחת הנסיבות האלה ולא חרג מתחום הסביר (סעיף 16(א)). לעומת זאת, ההגנה שבסעיף 13(5), שאינה תלויה בתום לב, מתייחסת לפרסום ״שנעשה תוך כדי דיון״, ומכתב שנשלח לפני שנפתח הליך אינו נזכר בה.

לכן עדיף להשאיר מחוץ למכתב:

• כינויים, השמצות ותיאורים של אופי המפרסם;
• טענות עובדתיות על המפרסם שאין לכם דרך להוכיח;
• העתקים למי שאינו צריך לקבל את המכתב, כמו מעסיק, לקוחות או חברי קבוצה;
• פרסום של המכתב, או של צילום שלו, ברשתות החברתיות.

מה כדאי שהמכתב יכלול

1. הפרסום: הנוסח המדויק, היכן ומתי פורסם, וקישור אם יש.
2. למה הוא פוגע ולמה אינו נכון: בעובדות, בלי כינויים.
3. הדרישה: הסרה, ופרסום תיקון או התנצלות במקום, במידה ובדרך שבהן פורסם הדבר, בלי הסתייגויות (סעיף 19(4)).
4. מועד לתגובה: מועד מוגדר, כדי שיהיה ברור אם הדרישה נענתה.
5. בעיתון או בשידור: דרישה לפרסם תיקון או הכחשה, חתומה בידי הנפגע עצמו, עם הנוסח המבוקש, באורך סביר ובלי לשון הרע או תוכן בלתי חוקי אחר (סעיף 17(א)).
6. שמירת זכויות: ציון שאין במכתב ויתור על טענה או על סעד.

לפני ששולחים, שומרים תיעוד מלא של הפרסום: צילום מסך שכולל את כתובת העמוד, התאריך והשעה, ואת הקישור הישיר. פרסום ברשת עלול להימחק אחרי שהמכתב מגיע.

קיבלתם מכתב התראה?

לפני שעונים, כדאי לבדוק אם עומדת לכם הגנה: פרסום מותר (סעיף 13), אמת הפרסום ועניין ציבורי (סעיף 14), או תום לב באחת הנסיבות שבסעיף 15. גם התשובה למכתב כפופה לאותם כללים (סעיף 2). לפעמים הצעד הנכון הוא להסיר ולפרסם תיקון או התנצלות. מחיקה אינה מבטלת את העילה, שקמה כבר עם הפרסום, אבל סעיף 19(4) מאפשר לבית המשפט להתחשב לקולה בהתנצלות, בתיקון או בהכחשה, כשהם פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהם פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים.

ההגנות, החזקות וההקלות בפירוט, למי שקיבל מכתב או כתב תביעה: נתבעתם על לשון הרע? מכתב התראה, ההגנות והצעדים הראשונים. פוסט או הודעה ברשתות החברתיות: ראו לשון הרע בפייסבוק ובוואטסאפ. ביקורת על עסק: ראו ביקורת שקרית בגוגל על העסק. ייצוג בתביעות לשון הרע, לנפגעים ולמי שנתבע: עורך דין לשון הרע והגנה על מוניטין.

שאלות נפוצות

חובה לשלוח מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע?

לא. בחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965, אין הוראה שמחייבת לשלוח מכתב לפני הגשת תביעה, והעילה קמה עם הפרסום (סעיף 7). כשהפרסום היה בעיתון או בשידור, לדרישה חתומה בידי הנפגע לפרסם תיקון או הכחשה יש משמעות: אם התיקון או ההכחשה לא פורסמו כנדרש ותוך זמן סביר, לא תעמוד לעורך ולאחראים לפרסום הגנת תום הלב (סעיף 17(א)).

האם מכתב ההתראה עצמו יכול להיחשב לשון הרע?

כן, אם הוא מייחס דבר פוגע למי שהוא נשלח אליו, ומגיע או עשוי להגיע לאדם נוסף מלבדו, למשל כשהוא נשלח בהעתק לאחרים או מתפרסם ברשת (סעיף 2(ב) לחוק איסור לשון הרע). פרסום שנעשה בתום לב רק כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן מוגן (סעיף 15(10)). לכן כותבים את המכתב בעובדות, בלי כינויים, ושולחים אותו רק למי שפרסם.

מה הערך של התנצלות שמתקבלת בעקבות המכתב?

התנצלות, תיקון או הכחשה אינם מבטלים את העילה, אבל בית המשפט רשאי להתחשב בהם לטובת המפרסם כשהוא פוסק פיצויים, ובלבד שפורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים (סעיף 19(4) לחוק איסור לשון הרע).

מכתב התראה עוצר את מרוץ ההתיישנות?

לא. חוק איסור לשון הרע אינו קובע התיישנות משלו, ולכן חלה ההתיישנות הכללית: שבע שנים מהיום שבו נולדה העילה (סעיפים 5(1) ו-6 לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958). התקופה נמדדת לתביעה שלא הוגשה עליה ״תובענה״, כלומר הליך אזרחי לפני בית משפט (סעיפים 1 ו-5), ומכתב אינו הליך כזה.