נתבעתם על לשון הרע? מכתב התראה, ההגנות והצעדים הראשונים

עמוד השירות: לשון הרע בפייסבוק ובוואטסאפ: תיעוד, הסרה ותביעה.

המדריך מיועד למי שפרסם פוסט, תגובה, ביקורת או הודעה, וקיבל בעקבותיו מכתב התראה או כתב תביעה בטענה ללשון הרע. הוא מסביר מה עושים בימים הראשונים, אילו הגנות קובע חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965, ומה עלול להחמיר את המצב.

קיבלתם מכתב התראה: מה עושים קודם?

1. שומרים עותק של מה שפורסם, כולל התאריך, התגובות והשיתופים, לפני כל שינוי. ההגנות נבחנות לפי מה שנכתב בפועל ובאיזה הקשר, והעותק משמש גם אתכם.
2. לא מגיבים בפומבי ולא מפרסמים שוב. שיתוף מחדש, ציטוט הדברים בתגובה או פרסום המכתב יחד עם הדברים המקוריים מגיעים לקוראים נוספים, וכל הפצה כזאת עלולה להיות ״פרסום״ בפני עצמה (סעיף 2).
3. קוראים את המכתב לפרטיו: אילו משפטים בדיוק נטען שהם לשון הרע, מה נדרש ועד מתי.
4. בודקים אם עומדת לכם הגנה: פרסום מותר (סעיף 13), אמת ועניין ציבורי (סעיף 14), או תום לב (סעיפים 15–16). הפירוט בהמשך.
5. שוקלים הסרה, תיקון או התנצלות. מחיקה אינה מבטלת את העילה, שקמה כבר עם הפרסום (סעיף 7). אבל התנצלות, תיקון או הכחשה, וכן צעדים להפסקת ההפצה, הם נסיבות שבית המשפט רשאי לזקוף לטובתכם בפסיקת הפיצויים, בתנאים שבסעיף 19(4) (פירוט בהמשך).
6. עונים בכתב רק אחרי הבדיקה, בעובדות ובלי האשמות נגדיות. גם התשובה כפופה לאותם כללים (סעיפים 1–2).

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

קיבלתם כתב תביעה: מה המועדים?

כתב תביעה פותח הליך. לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018, כתב הגנה מוגש בתוך שישים ימים ממועד המצאת כתב התביעה, ובית המשפט רשאי להאריך את המועד אם השתכנע שיש טעמים המצדיקים זאת (תקנה 9(ב)). נתבע שלא הגיש כתב הגנה במועד עלול למצוא שבית המשפט נתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד (תקנה 130). כשנקבעו בדין סדרי דין מיוחדים לאותו עניין, הם שחלים (תקנה 180(ב)). כך, בבית משפט לתביעות קטנות הנתבע מוזמן להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים מיום המצאת ההזמנה לדין (תקנה 4(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל״ז-1976). לכן בודקים מיד איזה מועד חל על ההליך שלכם.

לצד התביעה האזרחית, פרסום לשון הרע בכוונה לפגוע, לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע, הוא גם עבירה (סעיף 6), והנפגע רשאי להגיש עליה קובלנה (סעיף 8). ההגנות שבסעיפים 13–15 חלות במשפט פלילי ובמשפט אזרחי כאחד.

אילו פרסומים מותרים לגמרי?

סעיף 13 מונה פרסומים שלא ישמשו עילה למשפט פלילי או אזרחי בכלל, בלי צורך להוכיח אמת או תום לב. אלה שעולים לרוב אצל אדם פרטי או עסק:

• פרסום של בעל דין, בא כוחו או עד, שנעשה תוך כדי דיון בפני שופט, בורר או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין (סעיף 13(5));
• דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע בישיבה פומבית של דיון כזה, ובלבד שהפרסום לא נאסר (סעיף 13(7));
• פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך (סעיף 13(9));
• העתק או תמצית נכונה והוגנת ממרשם המתנהל על פי חיקוק, או ממסמך אחר הפתוח על פי חיקוק לעיון כל דורש (סעיף 13(10)).

פוסט, ביקורת או הודעה בקבוצה אינם נמנים ברשימה כשלעצמם, ולכן ההגנות הנפוצות בפרסומים כאלה הן אמת הפרסום ותום הלב.

מתי אמת היא הגנה?

אמת לבדה אינה מספיקה. לפי סעיף 14, הגנה טובה היא ״שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי״: שני תנאים מצטברים. ההגנה לא תישלל רק משום שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש. את האמת צריך הנתבע להוכיח, ולכן התיעוד שעליו נשען הפרסום חשוב כבר כשמגיע המכתב.

מתי עומדת הגנת תום הלב?

סעיף 15 מגן על מי שעשה את הפרסום בתום לב באחת מ-12 נסיבות שהוא מונה. אלה שעולות לרוב בפרסומים ברשת ובביקורות:

הגנת התלונה (סעיף 15(8)) אינה מכסה פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תוכנה. תלונה לרשות יכולה להיות מוגנת, אבל פרסום שלה בפוסט פומבי אינו נהנה מההגנה הזאת.

מה קובעות החזקות שבסעיף 16?

סעיף 16 קובע מי צריך להוכיח מה. אם הנתבע הוכיח שעשה את הפרסום באחת הנסיבות שבסעיף 15, ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה שעשה אותו בתום לב (סעיף 16(א)). לעומת זאת, חזקה שהפרסום נעשה שלא בתום לב אם התקיים בו אחד מאלה (סעיף 16(ב)):

• הדבר שפורסם לא היה אמת, והמפרסם לא האמין באמיתותו;
• הדבר שפורסם לא היה אמת, והמפרסם לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם הוא אמת;
• המפרסם התכוון לפגוע במידה גדולה מזו שהייתה סבירה להגנת הערכים שסעיף 15 מגן עליהם.

לכן מה שבדקתם לפני הפרסום, ואיך ניסחתם אותו, משפיעים ישירות על ההגנה. ניסוח חריף מהנדרש עלול להוציא את הפרסום מ״תחום הסביר״.

התנצלות, תיקון או מחיקה: מה הם משנים?

הם אינם מבטלים את העילה, שקמה עם הפרסום (סעיף 7), אבל הם יכולים להשפיע על הפיצוי. סעיף 19 מונה נסיבות שבית המשפט רשאי להתחשב בהן לטובת הנתבע כשהוא פוסק פיצויים:

• לשון הרע לא הייתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והנתבע נקב את המקור שעליו הסתמך (סעיף 19(1));
• הנתבע היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע (סעיף 19(2));
• הנתבע לא התכוון לנפגע (סעיף 19(3));
• הנתבע התנצל, תיקן או הכחיש את הדבר, או נקט צעדים להפסקת הפצתו של הפרסום, ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים (סעיף 19(4)).

מכאן שהתנצלות בהודעה פרטית על פוסט פומבי, או התנצלות שמסויגת בהמשכה, אינה עומדת בתנאי שבסעיף 19(4). בית המשפט רשאי גם לצוות על פרסום תיקון או הכחשה על חשבון הנתבע (סעיף 9(א)(2)), ואם הנתבע הודה שמקצת הדברים יש בהם לשון הרע או שמקצתם אינם אמת, אף לפני מתן פסק הדין (סעיף 10).

מה לא לעשות אחרי שקיבלתם מכתב?

• לא לפרסם שוב. כל הפצה נוספת של הדברים, גם בתגובה למכתב, עלולה להיות ״פרסום״ בפני עצמה (סעיף 2).
• לא להשיב בהאשמה נגדית. תגובה שמייחסת לשולח דבר פוגע, ומגיעה לאדם נוסף, עלולה להקים נגדכם עילה חדשה (סעיפים 1–2).
• לא למחוק לפני ששמרתם עותק. בלי העותק קשה להראות מה בדיוק נכתב ובאיזה הקשר.
• לא לאיים על השולח בפרסום נוסף או בחשיפת מידע עליו כדי שיוותר על התביעה. סעיף 428 לחוק העונשין, התשל״ז-1977, אוסר לאיים על אדם לפרסם דבר הנוגע לו, או בפגיעה שלא כדין בשמו הטוב או בפרנסתו, כדי להניע אותו לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו.
• לא להתעלם מכתב תביעה. כתב הגנה מוגש במועד שחל על ההליך (ככלל, תקנה 9(ב)), ואם לא הוגש במועד, בית המשפט רשאי לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד (תקנה 130).

לאן ממשיכים מכאן?

פוסט בפייסבוק או הודעה בקבוצת וואטסאפ: ראו לשון הרע בפייסבוק ובוואטסאפ. ביקורת על עסק: ראו ביקורת שקרית בגוגל על העסק. מה מכתב התראה צריך לכלול, מצד מי ששולח אותו: מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע. ייצוג בתביעות לשון הרע, לנפגעים ולמי שנתבע: לשון הרע ומוניטין.

שאלות ותשובות

קיבלתי מכתב התראה על פוסט שכתבתי. חייבים להסיר אותו?

מכתב התראה אינו צו. איסור הפצה, החרמה או פרסום תיקון בכפייה ניתנים בידי בית המשפט (סעיף 9 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965). אבל צעדים להפסקת ההפצה, וכן התנצלות, תיקון או הכחשה שפורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע ובלי הסתייגות, הם נסיבות שבית המשפט רשאי לשקול לטובתכם כשהוא פוסק פיצויים (סעיף 19(4)).

כתבתי אמת. זה מספיק כדי להתגונן?

לא תמיד. הגנת אמת הפרסום דורשת שני תנאים: שהדבר שפורסם היה אמת, ושהיה בפרסום עניין ציבורי (סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע). אמת בלי עניין ציבורי אינה מספיקה, אבל ייתכן שתעמוד הגנת תום הלב באחת הנסיבות שבסעיף 15.

אם אמחק את הפוסט, התביעה תתבטל?

לא. פרסום לשון הרע הוא עוולה כבר בשעת הפרסום (סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע), ומחיקה אינה מבטלת אותה. צעדים להפסקת ההפצה, והתנצלות או תיקון שפורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסם הדבר ובלי הסתייגות, הם שיקול שבית המשפט רשאי לזקוף לטובתכם (סעיף 19(4)). לפני מחיקה שומרים עותק.

מותר לי לפרסם ברשת את מכתב ההתראה שקיבלתי?

זהירות. פרסום שחוזר על הדברים המקוריים, או שמייחס לשולח דבר פוגע ומגיע לאדם נוסף, עלול להיות פרסום חדש של לשון הרע (סעיפים 1 ו-2 לחוק איסור לשון הרע). אם רוצים להגיב, עושים זאת אחרי שבודקים את ההגנות, בעובדות ובלי לחזור על הדברים.

כמה עלולים לחייב אותי לשלם בתביעת לשון הרע?

בלי שהתובע יוכיח נזק, בית המשפט רשאי לחייב בפיצוי של עד 84,437.40 ₪, ואם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע — עד כפל הסכום, 168,874.80 ₪ (סעיפים 7א(ב) ו-7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, נכון לעדכון 16.9.2026; הסכומים מתעדכנים ב-16 בכל חודש לפי המדד, סעיף 7א(ה)). אלה תקרות ולא סכום קבוע, ופיצוי בלא הוכחת נזק לא ייפסק יותר מפעם אחת בשל אותה לשון הרע (סעיף 7א(ד)). תובע שמוכיח נזק ממשי אינו מוגבל לתקרות האלה, ויכול לתבוע את הנזק שהוכיח. בקביעת הסכום רשאי בית המשפט להתחשב לטובתכם בנסיבות שבסעיף 19, למשל התנצלות או תיקון שפורסמו כנדרש בסעיף 19(4).