עמוד השירות: עורך דין לשון הרע והגנה על מוניטין.
מה בעצם מגיע לכם — ומה לא
אתר חדשות פרסם כתבה עליכם עם עובדה שגויה. אתם מבקשים תיקון — הם מתעלמים. מה אפשר לעשות?
יש לכם שלושה כלים: זכות תגובה (לפרסם את עמדתכם), זכות תיקון (לתקן עובדה שגויה), ותביעת לשון הרע (לפיצוי). הם לא תמיד חופפים — וסדר השימוש בהם חשוב.
אין בישראל חוק כללי שמעגן זכות תגובה: בעיתונות היא נסמכת על תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, ובשידורי הרשות השנייה — על כללים שמועצת הרשות חייבת לקבוע (סעיף 47(ב) לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו). חוק איסור לשון הרע מוסיף תמריץ: עורך שלא פרסם תיקון או הכחשה שנדרשו ממנו מאבד את הגנת תום הלב (סעיף 17). זכות התביעה מעוגנת בחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965. שניהם חלים גם על פרסומים דיגיטליים. משום שלסדר הפעולות יש השלכות, כדאי לקבוע אותו עם עורך דין לשון הרע לפני הפנייה הראשונה למערכת.
שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155
חוק איסור לשון הרע: הכלי העיקרי
חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965 קובע:
- פרסום שיש בו כדי להשפיל אדם בעיני הבריות — מהווה לשון הרע
- פיצוי ללא הוכחת נזק: עד 84,437.40 ש״ח — התקרה המוצמדת לפי סעיף 7א(ה), נכון לעדכון 16.9.2026 (החוק נוקב ב-50,000 ש״ח, סכום בסיס משנת 1998)
- פיצוי כפול כשהוכחה כוונה לפגוע: עד 168,874.80 ש״ח (נכון לעדכון 16.9.2026)
- הפרסום ברשת הנחשב לשון הרע — כולל ציוצים, פוסטים ותגובות
הצעדים לפי הסדר — אל תדלגו
הסדר הנכון חשוב: דרישת תיקון אינה תנאי להגשת תביעה, אבל יש לה משקל — בעיתון או בשידור, דרישה חתומה שלא נענתה שוללת מהעורך ומהאחראים לפרסום את הגנת תום הלב (סעיף 17), ותיקון או התנצלות שפורסמו בעקבותיה הם שיקול להפחתת הפיצויים (סעיף 19(4)).
- שלב 1 — תיעוד מיידי: צלמו מסך עם תאריך ושעה. שמרו URL. אם יש תגובות, שמרו גם אותן. ראיות דיגיטליות נעלמות.
- שלב 2 — בקשת תיקון בכתב: שלחו מייל לעורך/מנהל האתר עם ניסוח ברור: "הפרסום מכיל עובדה שגויה. אני מבקש תיקון/תגובה תוך 7 ימים." שמרו אישור שליחה. כדי שסעיף 17 יחול, הדרישה צריכה להיות חתומה בידכם, והנוסח שאתם מבקשים לפרסם — נקי מלשון הרע ובאורך סביר. פורסם הדבר בעיתון שמופיע בתדירות של פחות מפעם בשבוע? אפשר לדרוש שהתיקון או ההכחשה יפורסמו גם בעיתון יומי (סעיף 17(ב)).
- שלב 3 — מועצת העיתונות: אם לא מגיבים — אפשר להגיש תלונה למועצת העיתונות על הפרת תקנון האתיקה. זהו הליך אתי, נפרד מתביעה משפטית.
- שלב 4 — תביעה: אם הנזק ממשי — תביעת לשון הרע. לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965: עד 84,437.40 ש״ח ללא הוכחת נזק, עד 168,874.80 ש״ח אם הוכחה כוונה לפגוע — התקרות המוצמדות נכון לעדכון 16.9.2026.
פורסם עליכם משהו פוגע, או שקיבלתם מכתב התראה?אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00).
הגנות שעומדות לתקשורת
לא כל פרסום שמזיק לכם — מקים עילת תביעה. החוק מכיר בהגנות:
- אמת דיברתי: אם הפרסום נכון — ויש בו עניין ציבורי (סעיף 14)
- תום לב: פרסום בתום לב באחת הנסיבות שבסעיף 15 — למשל הבעת דעה על התנהגות אדם בתפקיד ציבורי או בקשר לעניין ציבורי (סעיף 15(4)), או ביקורת על יצירה שפרסם או על פעולה שעשה בפומבי (סעיף 15(6))
- דיווח על הליכים משפטיים: דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע בישיבה פומבית של בית משפט, לרבות החלטותיו, אם הפרסום לא נאסר (סעיף 13(7))
רשתות חברתיות: אתגר חדש
הזכות לתיקון ולהסרה ברשתות חברתיות שונה מהתקשורת המסורתית. בישראל ניתן:
- להגיש תלונה ישירות לפלטפורמה (פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק)
- לתבוע בשל פוסט כלשון הרע גם אם הגיע לאדם אחד בלבד מלבדכם (סעיף 7)
- להתלונן במשטרה כשהפרסום עולה כדי עבירה (סעיף 6). צו אזרחי שיחייב ספק לחשוף מפרסם אנונימי מוגבל: ברע״א 4447/07 מור נ׳ ברק אי.טי.סי קבע בית המשפט העליון שבהיעדר הסדר בחקיקה אין סמכות לצוות על כך
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
- הפרסום ממשיך להתפשט, ואתם שוקלים לבקש מבית המשפט להורות על הסרתו.
- שלחתם דרישת תיקון חתומה, והתיקון לא פורסם תוך זמן סביר או פורסם בלי ההבלטה שבה פורסם הדבר (סעיף 17 לחוק איסור לשון הרע).
- אתם שוקלים לתבוע במקביל לדרישת התיקון; הדרישה אינה תנאי לתביעה, כי הפרסום עצמו הוא עוולה (סעיף 7).
- אתם שוקלים לתבוע פיצוי בלי הוכחת נזק לפי סעיף 7א ורוצים לדעת מה צריך להוכיח ואילו הגנות יעמדו לצד השני.
אפשר גם בלי עורך דין: דיווח לפלטפורמה ובקשת הסרה מהכותב אפשר להגיש בעצמכם, אחרי שתיעדתם את הפרסום. יחיד רשאי להגיש תביעה בסכום של עד 39,900 ₪ (נכון ל-1.1.2026) גם בבית המשפט לתביעות קטנות (סעיף 60(א) לחוק בתי המשפט). תביעת לשון הרע בין עובד למעסיק בקשר ליחסי העבודה נדונה רק בבית הדין האזורי לעבודה (סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה). גם את דרישת התיקון אפשר לשלוח בעצמכם, בכתב ובחתימתכם.
מקורות
- חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965
- חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן-1990 (סעיף 47)
- חוק ההתיישנות, התשי״ח-1958
הקישורים מפנים לנוסח החקיקה במקור. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים.
מה בודקים בפועל
- טיפ פרקטי: שלחו תמיד את בקשת התגובה בכתב ודרשו אישור קבלה — זה מתועד, ובעיתון או בשידור, דרישת תיקון חתומה שלא נענתה שוללת את הגנת תום הלב (סעיף 17). היא אינה תנאי מוקדם לתביעה לפי חוק איסור לשון הרע.
- חשוב לדעת: די בפרסום לאדם אחד זולת הנפגע כדי שתקום עוולה (סעיף 7), ודבר בכתב שעשוי היה להגיע לאדם זולת הנפגע נחשב פרסום (סעיף 2(ב)(2)) — כך שגם פוסט בקבוצה קטנה עשוי להקים עילה.
- טעות נפוצה: להניח שתיקון מאוחר מבטל את העילה. תיקון, הכחשה או התנצלות שפורסמו באותו מקום, באותה מידה ובאותה דרך, ובלי הסתייגות, אינם מבטלים את העילה — הם שיקול להפחתת הפיצויים (סעיף 19(4)).
- נקודה טקטית: במקרי לשון הרע ברשת — פעלו מהר. ראיות דיגיטליות נמחקות, ודחייה ניכרת מקשה על הוכחת הפרסום ותפוצתו. תקופת ההתיישנות היא הכללית — שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות).