נתוני אשראי: ארבע זכויות שיש לכם מול המאגר

עמוד השירות: עורך דין תביעות ייצוגיות וצרכניות.

בקשה למשכנתה נדחתה, או שהריבית שהוצעה קפצה בלי הסבר. השאלה הראשונה היא מי מחזיק את המידע שעל בסיסו הוחלט — והתשובה מפתיעה רבים: לא הבנק, אלא בנק ישראל.

המסגרת היא חוק נתוני אשראי, התשע״ו-2016. חשוב לומר את מה שאינו: זה אינו עניין לחוק הגנת הצרכן, ואין ״סעיף דירוג אשראי״ שם. מי שמנסה לטעון טענות מהמקום הלא נכון מאבד את הזכויות שבאמת קיימות. כשההפרה שיטתית ונוגעת למספר רב של לקוחות, המסלול הנכון הוא תובענה ייצוגית בעניין צרכני בעילה לפי חוק נתוני אשראי; הבסיס להגשתה הוא התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות (למשל פרט 1 — תביעה נגד עוסק, ופרט 3 — נגד תאגיד בנקאי).

הזכות הראשונה: לא להיות במאגר

״לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר… הגיש לקוח בקשה לאי-הכללת נתונים, לא ישמור בנק ישראל נתוני אשראי לגביו שיעברו למאגר אחרי מועד הגשת הבקשה, וימחק מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח…״חוק נתוני אשראי, התשע״ו-2016, סעיף 22 — נוסח נבו

זו זכות יציאה, בכפוף לסייג: מי שהועברו לגביו למאגר נתונים המעידים באופן מובהק על אי-פירעון אינו רשאי להגיש בקשה כזו עד תום שלוש שנים מהעברתם (סעיף 22(ה)). שימו לב למנגנון: הבקשה פועלת קדימה — היא עוצרת שמירת נתונים שיגיעו אחרי מועד הגשתה, ומוחקת פרטים מזהים שכבר במאגר. היא אינה מוחקת היסטוריה שכבר נמסרה לגורם שלישי. תיקון מס׳ 6 לחוק (ס״ח 3570, 26.7.2026) משנה את המנגנון החל מ-26.1.2027, אלא אם תחילתו תידחה בצו: בנק ישראל יפסיק למסור את הנתונים, והפרטים המזהים יימחקו רק בחלוף שנה מהבקשה (סעיף 22(ב) בנוסחו המתוקן).

דוגמה, שלב אחר שלב: לקוח מגיש בקשה לאי-הכללה ב-1.3.2027, אחרי תחילת תיקון מס׳ 6. ממועד הבקשה, או ממועד אי-ההכללה בפועל אם הוא מאוחר יותר, בנק ישראל אינו מוסר עוד את נתוניו, למעט לגורמים שהסעיף מתיר, ובהם הלקוח עצמו. רק בחלוף שנה, לא לפני 1.3.2028, בנק ישראל מפסיק לשמור נתונים חדשים לגביו ומוחק את הפרטים המזהים (סעיף 22(ב) בנוסחו המתוקן). חזר בו הלקוח מבקשתו לפני תום השנה — בנק ישראל חוזר למסור את נתוניו, לרבות הנתונים שנשמרו במאגר עד הגשת הבקשה (סעיף 22(ג) בנוסחו המתוקן). ואם הועבר לגביו נתון על אי-פירעון אחרי הבקשה ובתוך השנה — בנק ישראל חוזר למסור את נתוניו גם בלי שחזר בו (סעיף 22(ה)(2)(א) בנוסחו המתוקן).

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

הזכות השנייה: להיות במאגר אבל לחסום מסירה

סעיף 30 מציע מהלך מתון יותר: ״לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני אשראי לגביו, הכלולים במאגר, לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי״. הנתונים נשארים, אבל אינם זורמים החוצה.

ההבדל בין 22 ל-30 מעשי: יציאה מלאה מהמאגר עלולה להיקרא בשוק כסימן בפני עצמו. חסימת מסירה משאירה את המצב סטטי בלי למחוק היסטוריה חיובית שאולי תרצו להשתמש בה בעתיד.

הזכות השלישית: לראות מה כתוב עליכם

סעיף 38(א): ״לקוח זכאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא.״ סעיף 38(ב) מוסיף דרישה שמקילה מאוד — ״הדוח יהיה בשפה פשוטה וברורה״, ויצוינו בו בין השאר סוגי מידע שאינם כלולים במידע שנמסר ללשכת אשראי.

זה הצעד הראשון בכל בירור. בלי הדוח אין דרך לדעת אם הבעיה היא נתון שגוי, נתון נכון שאתם רוצים להסביר, או פשוט מדיניות של אותו נותן אשראי.

הזכות הרביעית: לתקן

סעיף 56(א): ״סבר לקוח כי מידע לגביו הכלול במאגר אינו נכון, שלם או מדויק, זכאי הוא לפנות לבנק ישראל בבקשה למחוק מידע, להשלים מידע או לתקנו.״

המנגנון שבסעיפים 56(ב)–(ג) הוא הנקודה המעשית: אם נדרש בירור מול מקור המידע, בנק ישראל יציין במאגר שמתקיים הליך בירור לגבי אותו מידע, ויפנה למקור המידע. הסימון הזה גלוי לצרכני הדוח — כלומר עצם הגשת הבקשה משנה את מה שרואה נותן האשראי בזמן שהבירור מתנהל.

החובה שמוטלת על נותן האשראי

סעיף 31(א) מטיל חובה אקטיבית על הצד השני: נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקה, או שקיבל דוח לשם הבטחת קיום תנאי עסקה ושינה לרעה את תנאי עסקת האשראי — יודיע על כך מיד ללקוח, וימסור לו את פרטי לשכת האשראי שממנה קיבל את הדוח.

זו נקודת אחיזה שקל להשתמש בה. אם הריבית הורעה ולא קיבלתם הודעה כזו — יש כאן הפרה, ויש ממי לבקש את שם לשכת האשראי כדי להמשיך את הבירור.

סדר פעולות מומלץ

1. מבקשים דוח ריכוז נתונים מבנק ישראל לפי סעיף 38 — רגיל ומלא.
2. עוברים על הנתונים ומזהים מה שגוי, חסר או לא מדויק.
3. מגישים בקשת תיקון לפי סעיף 56, ומוודאים שסומן הליך בירור.
4. אם התנאים הורעו — דורשים מנותן האשראי את ההודעה ואת פרטי הלשכה לפי סעיף 31.
5. שוקלים, רק אחרי שהתמונה ברורה, אם להגיש בקשה לפי סעיף 30 או לפי סעיף 22.

ולבסוף הבהרה: החוק אינו מבטיח דירוג מסוים ואינו קובע נוסחה. מה שהוא נותן זו שליטה — מי רואה, מה כתוב, ומה קורה כשמה שכתוב אינו נכון.

שאלות נפוצות

איזה חוק מסדיר דירוג אשראי בישראל?

חוק נתוני אשראי, התשע״ו-2016. המאגר מתנהל בבנק ישראל, ולא אצל נותני האשראי. זה אינו עניין לחוק הגנת הצרכן.

אפשר לצאת מהמאגר?

סעיף 22 לחוק מאפשר ללקוח לבקש מבנק ישראל שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר. בעקבות בקשה כזו לא יישמרו נתונים שיעברו למאגר לאחר מועד הגשתה, וימחקו הפרטים המזהים שכבר בו. חלופה מתונה יותר היא סעיף 30 — בקשה שהנתונים לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי.

איך רואים מה כתוב עליי?

סעיף 38(א) קובע שלקוח זכאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא. סעיף 38(ב) מוסיף שהדוח יהיה בשפה פשוטה וברורה. לפי סעיף 38(ד) הדוח נמסר בלא תשלום, לפי בקשה, אחת לשנה; דוחות נוספים באותה שנה כרוכים בתשלום.

מה עושים כשהמידע שגוי?

סעיף 56(א) מקנה זכות לפנות לבנק ישראל בבקשה למחוק מידע, להשלימו או לתקנו. לפי סעיף 56(ב), אם נדרש בירור מול מקור המידע — יצוין במאגר שמתקיים הליך בירור לגבי אותו מידע.