המונח ”פשיטת רגל“ עדיין נפוץ בשיחה, אבל מבחינה משפטית הוא כבר לא מתאר את ההליך. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018 החליף את פקודת פשיטת הרגל ואת דיני הפירוק בחוק אחד, ועיצב מחדש גם את המוסדות שמנהלים אותו וגם את המטרה שלשמה הוא קיים.
סעיף 1 מנסח את המטרה במפורש, ובסדר הזה: להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים; ולקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים. זה אינו ניסוח פרוצדורלי אלא הצהרת מדיניות שמפרשים לפיה את יתר החוק.
מהי חדלות פירעון — שני מבחנים חלופיים
ההגדרה עצמה רחבה יותר משנדמה, והיא אינה דורשת שהחוב כבר הגיע לפירעון:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סעיף 2
חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.
שני מבחנים חלופיים: מבחן תזרימי (אי יכולת לשלם במועד) ומבחן מאזני (התחייבויות מעל שווי הנכסים). די באחד מהם. הצירוף ”לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות“ הוא זה שהופך ערבויות שטרם מומשו לחלק מהתמונה.
שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155
מי רשאי לפתוח בהליך — ואצל מי
סעיף 102 קובע שלושה גורמים שרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד: היחיד עצמו, נושה, והיועץ המשפטי לממשלה.
כשהיחיד עצמו פותח, הבקשה מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (סעיף 104(א)), בהתקיים שני תנאים: שהוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו, ושסך חובותיו עולה על 176,923.12 ש״ח (נכון ל-1.1.2026). הסכום שבחוק, 150,000 ש״ח, מתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה לפי שינוי המדד (סעיף 352), ולכן יש לוודא אותו במועד ההגשה בפועל.
לצד הבקשה חייב היחיד לצרף, לפי סעיף 104(ב): תצהיר בטופס שקבע השר; דוח מפורט על שנתיים אחורה — נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות והתחייבויות, חשבונות בנק, ערובות שנתן, זהות נושיו ומי שחייב לו, תביעות והליכי גבייה, מקצוע והשכלה, ופרטים על נכסי בן הזוג, הילדים הקטינים והילדים הבגירים שפרנסתם עליו; וכתב ויתור על סודיות. סעיף 104(ג) מאפשר ליחיד לסמן פרטי מידע אישי רגיש שהוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים.
לוח הזמנים קבוע: לפי סעיף 105(א), מצא הממונה שהתנאים מתקיימים — ייתן צו לפתיחת הליכים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה. דרש הממונה מידע נוסף או זימן לדיון, נמנים 30 הימים ממועד קבלת המידע או מתום הדיון (סעיף 105(ג)).
מסלול החובות בסכום נמוך
החוק יצר מסלול נפרד ליחיד שסך חובותיו אינו עולה על אותו סף — 176,923.12 ש״ח, נכון ל-1.1.2026 (סעיף 186). מסלול זה מתנהל אצל רשם ההוצאה לפועל ולא אצל הממונה, וסעיף 202 מקנה לרשם את סמכויות הממונה — למעט הסמכות לקבוע הוראות והנחיות כלליות, הסמכות להיות צד להליכים בבית משפט, הסמכות לגבי יחיד שנפטר, והסמכות לחקור בדבר התנהלות נאמן.
הפתיחה במסלול זה נעשית באחת משתי דרכים לפי סעיף 187(א): הגשת הודעה לרשם ההוצאה לפועל על כך שאין ביכולתו של היחיד לשלם את החוב הפסוק לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל — הודעה שרואים אותה כבקשה לצו לפתיחת הליכים; או הגשת בקשה ישירה לרשם, ובלבד שסך החובות עולה על 58,974.37 ש״ח (נכון ל-1.1.2026) (הודעה בילקוט הפרסומים 14278, 19.2.2026, עמ׳ 4144, בתוקף מ-1.1.2026). סעיף 187(ב) מאפשר לרשם לתת צו גם מתחת לסכום הזה, מטעמים מיוחדים — ובכלל זה כשמתנהלים נגד היחיד הליכים לפי פקודת המסים (גבייה).
מה קורה ברגע שניתן הצו
סעיף 121(א) מרכז את התוצאות, והן מיידיות: נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר והוצאות ההליך בלבד; חובות העבר לא ייפרעו אלא לפי החוק, ובסדר העדיפויות שבסעיף 231 (ראו סדר פירעון החובות); ההליכים נגד היחיד מוקפאים, ואם הוטלו עליו הגבלות במסגרת הליכי גבייה — ההגבלות בטלות; לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס; הממונה ימנה נאמן; ותחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי.
סעיף 121(ב) מסייג: אין בצו כדי לפטור את היחיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית — למעט חובה לתשלום חוב עבר. כלומר ההקפאה מכוונת לחובות, לא לציות.
יש לכם שאלה על המקרה שלכם?אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00).
ההגבלות בתקופת הביניים
סעיף 142 מונה את ההגבלות שחלות מרגע הצו ועד למתן צו לשיקום כלכלי: הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר ומהארכת תוקפם — ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל; עיכוב יציאה מהארץ; הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי; הגבלת שימוש בכרטיס חיוב, למעט כרטיס שניתן לפעול בו רק כנגד יתרת זכות; והגבלה מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש — זו האחרונה רק אם מצא הנאמן שיש חשש לפגיעה בנושים או בצד שלישי.
לצד אלה, סעיף 123 אוסר על היחיד להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, ממועד הצו ועד תום ההליכים, אלא באישור הממונה. סעיף 123(ב) מחייב את הממונה לקבוע הוראות לעניין הוצאות הנחוצות למחיה, שלגביהן אין צורך באישור פרטני.
זו הנקודה שבה יחידים רבים מופתעים: ההגבלות אינן עונש אלא כלי לשמירת קופת הנשייה, אך בפועל הן משנות התנהלות יומיומית — מהזמנת כרטיס טיסה ועד פתיחת עסק חדש.
מהבדיקה אל הצו לשיקום כלכלי
בתקופת הביניים עורך הנאמן בדיקה של מצבו הכלכלי של היחיד ושל הנסיבות שהובילו אליו (סעיף 121(א)(6)(ב)). עם קבלת דוח ממצאי הבדיקה, מגיש הממונה לבית המשפט — בתוך 60 ימים — הצעת תוכנית לשיקומו הכלכלי (סעיף 154(א)). ההצעה כוללת את הממצאים, את התקיימות התנאים לחובת תשלומים או להפטר לאלתר, ואת התקיימות התנאים להארכה או לקיצור של תקופת התשלומים. הממונה מוסר את ההצעה ליחיד ומעמידה לעיון הנושים.
לאחר דיון, נותן בית המשפט צו לשיקום כלכלי (סעיף 161). בצו הוא קובע, בין השאר: את חובת התשלומים — גובהם ותקופתם — או, אם מתקיימים התנאים, הפטר לאלתר; את הנכסים שייכללו בקופת הנשייה; את אופן מימושם; אילו הגבלות ימשיכו לחול ולכמה זמן; הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, אם הנסיבות מצביעות על כך שתסייע לשיקום; ואילו חובות לא יחול עליהם ההפטר.
הפטר לאלתר
סעיף 167(א) קובע כלל ברור: בית המשפט לא יטיל חובת תשלומים על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה, וייתן לו הפטר לאלתר. זהו הכלל, לא החריג.
סעיף 167(ב) מסייג: הפטר לאלתר לא יינתן ליחיד שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם אפשר להאריך את תקופת התשלומים, אלא בנסיבות מיוחדות. וסעיף 167(ג) מאפשר לבית המשפט להורות שנכסים שיוקנו ליחיד בתקופה שלא תעלה על שלוש שנים ממתן הצו ייכללו בקופת הנשייה — ובנסיבות חריגות, גם לתקופה ארוכה יותר לגבי נכסים מסוימים.
ההפטר — ומה שנשאר מחוצה לו
בתום תקופת התשלומים, או במתן הצו כשניתן הפטר לאלתר, פטור היחיד — והוא בלבד — מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה (סעיף 174(א)). שתי המילים ”והוא בלבד“ הן שמבהירות שההפטר אינו משתרע על ערבים או על חייבים במשותף.
סעיף 175(א) מוציא שלושה סוגי חוב מגדר ההפטר: תשלום עונשי; חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה; וחוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
סעיף 175(ב) מאפשר לבית המשפט, בנסיבות חריגות ואף בתנאים, להחיל את ההפטר על ריבית וקנסות בשל אי־תשלום במועד של תשלום עונשי, ועל חוב מזונות לפי פסק דין. סעיף 175(ג) מאפשר את ההפך — להוציא מגדר ההפטר חוב שמקורו בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, לנוכח מהות העבירה, חומרתה או נסיבותיה.
סעיף 174(ב) מבהיר שההפטר אינו גורע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה ואינו פוטר את היחיד מחובתו לשתף פעולה עם הנאמן ולקיים את תנאי הצו שחלים גם לאחר ההפטר. סעיף 174(ג) מחייב את הממונה לתת ליחיד אישור על מתן ההפטר.
לפני שמגישים — מה שקובע את התוצאה
- הדוח לפי סעיף 104(ב)(2) הוא הליבה. הוא מכסה שנתיים אחורה וכולל גם נכסי בן זוג וילדים שפרנסתם על היחיד. דוח חלקי מאריך את ההליך יותר מכל גורם אחר.
- ערובות שנתתם הן חלק מהתמונה. הגדרת חדלות הפירעון בסעיף 2 מונה במפורש התחייבויות עתידיות ומותנות.
- סמנו מראש פרטי מידע אישי רגיש שאינכם רוצים שיימסרו לעיון הנושים. סעיף 104(ג) מאפשר זאת, אך זו פעולה יזומה.
- ודאו את סף החובות במועד ההגשה. הוא קובע אם ההליך מתנהל אצל הממונה או אצל רשם ההוצאה לפועל, ומשם נגזר כל סדר הדין; נכון ל-1.1.2026 הסכומים הם 176,923.12 ש״ח ו־58,974.37 ש״ח, והם מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה (סעיף 352).
- חוב מזונות לפי פסק דין, תשלום עונשי וחוב שנוצר במרמה — אינם ברי הפטר לפי סעיף 175(א). הליך שנפתח מתוך ציפייה שהם יימחקו יסתיים באכזבה.
- הצו מבטל הגבלות שהוטלו בהליכי גבייה (סעיף 121(א)(3)) — אך מטיל במקומן את הגבלות סעיף 142. זו החלפה, לא ביטול.
שאלות נפוצות
מהי חדלות פירעון לפי החוק?
סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר שני מבחנים חלופיים: מצב שבו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או מצב שבו התחייבויותיו — לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות — עולות על שווי נכסיו.
למי מגיש יחיד בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון?
לפי סעיף 104, יחיד מגיש את הבקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ביחיד בעל חובות בסכום נמוך, ההליך מתנהל לפי סעיפים 186 ו־187 אצל רשם ההוצאה לפועל. לפי סעיף 102, רשאים להגיש בקשה גם נושה והיועץ המשפטי לממשלה.
אילו הגבלות חלות על יחיד בהליך חדלות פירעון?
סעיף 142 מונה חמש הגבלות בתקופת הביניים: הגבלה בעניין דרכון או תעודת מעבר, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, הגבלת שימוש בכרטיס חיוב למעט כרטיס הפועל כנגד יתרת זכות, והגבלה מהקמת תאגיד חדש בתנאים. בנוסף, סעיף 123 אוסר נטילת אשראי בלא אישור הממונה.
אילו חובות אינם נמחקים בהפטר?
סעיף 175(א) קובע שההפטר אינו חל על תשלום עונשי, על חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, ועל חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין. בנסיבות חריגות רשאי בית המשפט להחיל את ההפטר על חלק מאלה לפי סעיף 175(ב).
מהו הפטר לאלתר?
לפי סעיף 167(א), בית המשפט לא יטיל חובת תשלומים על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה, וייתן לו הפטר לאלתר. הפטר כזה לא יינתן ליחיד שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים, אלא בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
עיכוב הליכים בחדלות פירעון: מה נעצר עם מתן הצו?
עם מתן צו לפתיחת הליכים מוקפאים ההליכים נגד היחיד (סעיף 121(א)(3)): לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר או להמשיך בהליכים שטרם הושלמו, ולא ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה (סעיף 29, החל בשינויים המחויבים); הגבלות שהוטלו במסגרת הליכי גבייה בטלות. ההקפאה אינה חלה על הליכים פליליים ומינהליים, למעט הליכי גבייה (סעיף 31(א)). כבר מהגשת הבקשה, כשהליך נגד היחיד תלוי ועומד בבית משפט אחר או בבית הדין לעבודה, היחיד או נושה רשאים לבקש לעכבו עד ההחלטה בבקשה (סעיף 120(א)).
מקורות
הקישורים מפנים לנוסח החקיקה במקור. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים.
מה בודקים בפועל
- טיפ פרקטי: בדקו מוקדם אם הלקוח נכנס למסלול החובות בסכום נמוך. סעיף 202 מחריג ארבע סמכויות מרשם ההוצאה לפועל, ובהן הסמכות להיות צד להליכים בבית משפט — הבדל שמשנה את דרך ההתמודדות עם התנגדות נושה.
- טעות נפוצה: להתייחס להקפאת ההליכים כאל פטור כללי. סעיף 121(ב) מבהיר שהצו אינו פוטר מקיום כל הוראה לפי דין, לרבות החלטה מינהלית — למעט חובה לתשלום חוב עבר.
- נקודה טקטית: הבדיקה של הנאמן בתקופת הביניים היא שמזינה את הצעת הממונה לפי סעיף 154, וזו שמזינה את הצו לפי סעיף 161. תיעוד מסודר שמוגש בשלב הבדיקה משפיע על תוצאת הצו הרבה יותר מטענות שנשמעות בדיון.