חובות נושא משרה בחברה: זהירות, אמונים ואחריות אישית

עמוד השירות: עורך דין חוזים מסחריים: ניסוח, בדיקה ואכיפה.

חתמתם על מינוי כדירקטור בחברה פרטית — של שותף, של לקוח, של המשפחה. השאלה המעשית היא לא מה כתוב בכרטיס הביקור אלא מה קורה כשמשהו משתבש. פרק החובות בחוק החברות לא מדבר על ”דירקטוריון“ כגוף אלא על נושא משרה כאדם, והוא מטיל עליו שתי חובות נפרדות לחלוטין, עם משטר אחריות שונה לכל אחת.

ההבחנה הזו היא לב העניין. רוב הטעויות בתחום נובעות מכך שמתייחסים לשתי החובות כאל דבר אחד — ואז מגלים, מאוחר מדי, שהפוליסה או סעיף הפטור בתקנון לא מכסים את מה שקרה.

חובת הזהירות: מה בדיוק נמדד

סעיף 252 לחוק החברות אינו יוצר עוולה חדשה. הוא מפנה החוצה — אל עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין:

חוק החברות, סעיף 252(א)

נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו־36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

משמעות ההפניה: הניתוח הוא ניתוח רשלנות רגיל — חובה, הפרה, נזק וקשר סיבתי. סעיף 252(ב) מוסיף נקודה שקל לפספס: אין בהוראה הזו כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא משרה כלפי אדם אחר. כלומר החובה כלפי החברה אינה מחליפה חובה אפשרית כלפי נושה, כלפי משקיע או כלפי צד שלישי.

סעיף 253 הוא הסעיף שקובע את הרף בפועל, והוא מנוסח כדרישת תהליך ולא כדרישת תוצאה:

חוק החברות, סעיף 253

נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות הענין, באמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לענין פעולות כאמור.

שימו לב לניסוח: החוק לא דורש שההחלטה תתברר כנכונה. הוא דורש אמצעים סבירים לקבלת מידע לפני ההחלטה. זו הסיבה שפרוטוקול שמתעד אילו נתונים הוצגו, מי הציג אותם ומה נשאל — הוא ההגנה המעשית החשובה ביותר של דירקטור, הרבה לפני פוליסת הביטוח. ההגנה השנייה בחשיבותה היא נוסח סעיפי הפטור והשיפוי בתקנון ובהסכם הכיסוי, ושם נכנסת בדיקת הסכם לפני חתימה.

סעיף 253א מוסיף הבהרה שחשובה במיוחד למי שמונה לדירקטוריון בזכות הרקע המקצועי שלו: מינוי דירקטור שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, או בעל כשירות מקצועית לפי סעיפים 219(ד) או 240(א1), אין בו כדי לשנות מן האחריות המוטלת עליו ועל שאר הדירקטורים בחברה, על פי כל דין. ההסמכה המקצועית אינה מגדילה את האחריות של מי שנושא בה — ואינה מקטינה את האחריות של האחרים סביב השולחן.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

חובת האמונים: שלוש הימנעויות וחובת גילוי

חובת האמונים בנויה אחרת. היא לא נמדדת בסבירות אלא ברשימה סגורה של התנהגויות אסורות:

חוק החברות, סעיף 254(א)

נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה – (1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים; (2) יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה; (3) יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר; (4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.

ארבע הפסקאות מכסות בפועל את רוב הסכסוכים שמגיעים לבית המשפט בחברות פרטיות: דירקטור שהוא גם ספק של החברה, מייסד שפותח פעילות מקבילה, מנהל שלוקח לעצמו לקוח שהגיע לחברה, ובעל מניות פעיל שיודע משהו ולא מספר. כמו בחובת הזהירות, גם כאן סעיף 254(ב) מבהיר שהחובה כלפי החברה אינה שוללת חובת אמונים כלפי אדם אחר.

ניגוד עניינים אינו בהכרח אסור — אבל התנאים נוקשים

סעיף 255 מאפשר לחברה לאשר פעולה מאלה שסעיף 254(א) אוסר, בשני תנאים מצטברים: שנושא המשרה פועל בתום לב והפעולה או אישורה אינן פוגעות בטובת החברה, ושנושא המשרה גילה לחברה — זמן סביר לפני המועד לדיון באישור — את מהות עניינו האישי בפעולה, לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים.

שתי מילים בסעיף עושות את כל ההבדל: ”זמן סביר לפני“. גילוי שנעשה בישיבה עצמה, אחרי שהחומר כבר הופץ ובעלי התפקידים כבר גיבשו עמדה, אינו מקיים את התנאי. סעיף 255(ב) מוסיף שהאישור עצמו נעשה לפי הפרק החמישי — כאישור עסקה רגילה לפעולות שאינן מהותיות, וכאישור עסקה חריגה לפעולות מהותיות.

מה קורה כשמפרים

סעיף 256(א) קובע כי על הפרת חובת אמונים כלפי החברה יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים, וסעיף 256(ב) מוסיף שרואים את המפר כמי שהפר את התקשרותו עם החברה. התוצאה המעשית: מכלול תרופות החוזים עומד לחברה — אכיפה, ביטול ופיצויים.

הסעיף הקטן שמפתיע צדדים שלישיים הוא 256(ג): החברה רשאית לבטל פעולה שעשה נושא משרה בשמה כלפי אדם אחר, או לתבוע מאותו אדם פיצויים אף בלא ביטול — אם אותו אדם ידע על הפרת חובת האמונים, וידע או היה עליו לדעת על היעדר אישור לפעולה. סעיף 256(ד) יוצר את מנגנון ההגנה: חזקה שלא היה על אדם לדעת על היעדר אישור, אם קיבל את אישור הדירקטוריון לכך שנתקבלו כל האישורים הנדרשים.

זו הסיבה שבעסקה מול חברה כדאי לדרוש אישור דירקטוריון בנוסח הזה. לא כפורמליות — אלא כדי להיכנס אל תוך החזקה.

פטור, שיפוי וביטוח: הגבול שאי אפשר לחצות

כאן ההבחנה בין שתי החובות הופכת לכסף. סעיף 258 קובע את שלוש הנקודות הבסיסיות: חברה אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת האמונים כלפיה; היא רשאית לפטור אותו מאחריות בשל הפרת חובת הזהירות, ורשאית לבטח או לשפות — והכול רק בהתאם לקבוע באותו פרק.

סעיף 259 מוסיף את התנאי הצורני ואת החריג: פטור מראש מהפרת חובת זהירות אפשרי רק אם נקבעה הוראה לכך בתקנון — ואף אז, החברה אינה רשאית לפטור מראש דירקטור מאחריותו עקב הפרת חובת הזהירות בחלוקה. חלוקת דיבידנד היא בדיוק המקום שבו האחריות האישית של דירקטור חשופה, וזה בדיוק המקום שממנו החוק אינו מאפשר לפטור מראש.

שיפוי (סעיף 260) מותנה אף הוא בהוראה בתקנון, ומכסה בין השאר חבות כספית שהוטלה לטובת אדם אחר לפי פסק דין — לרבות פסק דין שניתן בפשרה או פסק בורר שאושר בידי בית משפט — וכן הוצאות התדיינות סבירות, לרבות שכר טרחת עורך דין, בחקירה או בהליך שהסתיים בלא הגשת כתב אישום ובלי חבות כספית כחלופה להליך פלילי.

ביטוח (סעיף 261) מותנה גם הוא בהוראה בתקנון, ומכסה שלושה מצבים: הפרת חובת זהירות כלפי החברה או כלפי אדם אחר, חבות כספית שתוטל לטובת אדם אחר — והפרת חובת אמונים, אך רק אם נושא המשרה פעל בתום לב והיה לו יסוד סביר להניח שהפעולה לא תפגע בטובת החברה. זהו החריג היחיד בחוק שמאפשר כיסוי כלשהו להפרת אמונים.

מה חסר תוקף — גם אם כתוב בתקנון

סעיף 263 מבטל מראש הוראות תקנון או החלטות דירקטוריון המתירות ביטוח, שיפוי או פטור בגין: הפרת חובת אמונים (למעט אותו חריג של סעיף 261(2)); הפרת חובת זהירות שנעשתה בכוונה או בפזיזות, למעט אם נעשתה ברשלנות בלבד; פעולה מתוך כוונה להפיק רווח אישי שלא כדין; וקנס, קנס אזרחי, עיצום כספי או כופר שהוטל על נושא המשרה.

סעיף 264 סוגר את הפרצה: לא יהיה תוקף להוראה בתקנון, בחוזה או הניתנת בכל דרך אחרת, המתנה על הסימן הזה במישרין או בעקיפין. יתרה מזו — קבלת התחייבות לשיפוי או לביטוח בגין הפרת אמונים שאינה נכנסת לחריג היא עצמה הפרה של חובת אמונים.

החובה שנשכחת: זימון ישיבה

סעיף 257 מטיל חובה אקטיבית שקל להתעלם ממנה: נודע לדירקטור על עניין של החברה שנתגלו בו לכאורה הפרת חוק או פגיעה בנוהל עסקים תקין — עליו לפעול בלא דיחוי לזימון ישיבה של הדירקטוריון. לא לדווח למנכ״ל, לא להעלות בישיבה הבאה. לזמן ישיבה.

בדיעבד, זה הסעיף שקובע אם דירקטור היה חלק מהבעיה או חלק מהפתרון. תיעוד של דרישה לזימון ישיבה, בכתב ובתאריך, הוא לעיתים קרובות המסמך היחיד שמפריד בין השניים.

מה עושים בפועל

• לפני קבלת מינוי — בקשו לראות את התקנון ובדקו אם יש בו הוראות פטור, שיפוי וביטוח. בלי הוראה בתקנון, סעיפים 259–261 לא מאפשרים לחברה להעניק אף אחד מהשלושה.
• בקשו את פוליסת נושאי המשרה עצמה, לא את דף התנאים. ההבדל בין כיסוי לרשלנות לבין כיסוי שמכיל את חריג סעיף 261(2) הוא ההבדל שיתגלה בדיוק ביום שבו תזדקקו לו.
• העלו כל עניין אישי על הכתב — לפני הישיבה, לא בתוכה. ”זמן סביר לפני המועד לדיון“ הוא תנאי בסעיף 255, לא נוהג.
• דרשו שהפרוטוקול יתעד אילו נתונים הוצגו לפני ההחלטה. סעיף 253 מודד את אמצעי איסוף המידע, ופרוטוקול שמתעד רק את ההצבעה אינו מוכיח דבר.
• בעסקה מול חברה — דרשו אישור דירקטוריון שכל האישורים הנדרשים נתקבלו. סעיף 256(ד) הופך אותו לחזקה לטובתכם.

שאלות נפוצות

מהי חובת הזהירות של נושא משרה בחברה?

סעיף 252 לחוק החברות מפנה לעוולת הרשלנות שבסעיפים 35 ו־36 לפקודת הנזיקין. סעיף 253 קובע את הרף: פעולה ברמת מיומנות של נושא משרה סביר באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה נקיטת אמצעים סבירים לקבלת מידע על כדאיות הפעולה לפני ההחלטה. הדרישה היא דרישת תהליך, לא דרישת תוצאה.

מה אסור לנושא משרה לעשות לפי חובת האמונים?

סעיף 254(א) מונה שלוש הימנעויות וחובת גילוי אחת: להימנע מפעולה שיש בה ניגוד עניינים; להימנע מפעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה; להימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה כדי להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר; ולגלות לחברה כל ידיעה ולמסור כל מסמך הנוגעים לענייניה שבאו לידיו בתוקף מעמדו.

האם חברה יכולה לפטור דירקטור מאחריות מראש?

רק מהפרת חובת זהירות, ורק אם נקבעה הוראה לכך בתקנון (סעיפים 258(ב) ו־259(א)). מהפרת חובת אמונים אי אפשר לפטור כלל (סעיף 258(א)). בנוסף, סעיף 259(ב) אוסר על פטור מראש של דירקטור מאחריות עקב הפרת חובת הזהירות בחלוקה.

האם אפשר לבטח נושא משרה מפני הפרת חובת אמונים?

רק בתנאי אחד. סעיף 261(2) מתיר ביטוח בשל הפרת חובת אמונים כלפי החברה ובלבד שנושא המשרה פעל בתום לב והיה לו יסוד סביר להניח שהפעולה לא תפגע בטובת החברה. מחוץ לחריג הזה, סעיף 263 מבטל כל הוראת תקנון או החלטה המתירה ביטוח, שיפוי או פטור בשל הפרת אמונים.

מה זה ביטוח D&O, ומה אסור שיכסה?

ביטוח D&O (Directors and Officers) הוא ביטוח אחריותם של דירקטורים ונושאי משרה. לפי סעיף 261 לחוק החברות, התשנ״ט-1999, חברה רשאית להתקשר בחוזה ביטוח כזה רק אם נקבעה לכך הוראה בתקנון, ובשל חבות שתוטל על נושא המשרה עקב פעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה בה: הפרת חובת זהירות כלפי החברה או כלפי אדם אחר, חבות כספית לטובת אדם אחר, והפרת חובת אמונים בתנאים שבסעיף 261(2). סעיף 263 שולל תוקף מהוראה המתירה ביטוח בשל הפרת חובת זהירות שנעשתה בכוונה או בפזיזות, פעולה מתוך כוונה להפיק רווח אישי שלא כדין, וקנס, קנס אזרחי, עיצום כספי או כופר שהוטל על נושא המשרה.

מה חייב דירקטור לעשות כשנודע לו על הפרת חוק בחברה?

סעיף 257 מחייב אותו לפעול בלא דיחוי לזימון ישיבה של הדירקטוריון, כאשר נודע לו על עניין של החברה שנתגלו בו לכאורה הפרת חוק או פגיעה בנוהל עסקים תקין. זו חובה אקטיבית ועצמאית, ולא הסתפקות בדיווח פנימי.