סעיף בוררות בחוזה צרכני: האם הוא מחייב?

עמוד השירות: עורך דין תביעות ייצוגיות וצרכניות.

מה זה בכלל סעיף בוררות, ולמה חברות מכניסות אותו?

סעיף בוררות הוא פסקה בחוזה — בתנאי שימוש, בחוזה הצטרפות, בעמוד האחרון שאף אחד לא קורא — שאומרת: "כל מחלוקת בין הצדדים תוכרע על ידי בורר פרטי, ולא בבית משפט." נשמע טכני? זה לא. מה שהחברה אומרת בפועל הוא: "אם תרצה לתבוע אותנו, לא תוכל לעשות זאת בבית המשפט הרגיל."

למה חברות אוהבות את זה? כי בוררות יקרה, מסורבלת, ולא נגישה לצרכן הממוצע. בבית משפט לתביעות קטנות האגרה היא 1% מסכום התביעה, ולא פחות מ-50 ₪ (תקנה 6 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות). אצל בורר פרטי — אלפי שקלים, ורבים פשוט מוותרים.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

האם סעיף בוררות בחוזה צרכני מחייב בדין הישראלי?

בדרך כלל לא. חוק החוזים האחידים, התשמ״ג-1982, קובע חזקה שתנאי בחוזה אחיד הקובע שכל סכסוך בין הספק ללקוח יידון בבוררות הוא תנאי מקפח (סעיף 4(8)), ובית המשפט רשאי לבטלו או לשנותו (סעיפים 3 ו-19); וחוק הגנת הצרכן חל על אף כל ויתור או הסכם נוגד (סעיף 36). הרעיון הבסיסי: צרכן לא יכול "להסכים" להתנות על זכויות שהחוק מעניק לו. תנאי כזה חשוף לביטול — כי הצרכן לא ״בחר״ בחופשיות, הוא קיבל חוזה הדבקה מוכן שאי אפשר לשנות בו מילה.

בית המשפט בוחן אם התנאי מקפח בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות (סעיפים 3 ו-19(ב)), למשל כאשר: הסעיף קבוע עמוק בתנאים כלליים בכתב קטן; עלויות הבוררות גבוהות באופן שאינו מאפשר לצרכן לנהל הליך בפועל; הסעיף שולל לחלוטין את יכולתו של הצרכן להגיש תביעה קולקטיבית; או שאין לצרכן בחירה מעשית — ספק אחד שולט בשוק ולא ניתן לעבור לחלופה.

מה עושים כשמקבלים דרישת בוררות?

קודם כל — לא נבהלים. בוררות היא לא צו שיפוטי. הנה הצעדים הפרקטיים:

שלב 1: בדקו את הסעיף עצמו. האם הוא כתוב בצורה בולטת וברורה, או קבור בסעיף 47 מתוך 52 בתנאי שימוש בגופן 9? בית משפט ישאל בדיוק את השאלה הזו.

שלב 2: בדקו מה סכום המחלוקת. אם מדובר בסכום שמתאים לבית משפט לתביעות קטנות (עד 39,900 ש״ח) — הגישו תביעה שם ישירות. החברה תוכל לבקש לעכב את ההליכים בשל תניית הבוררות (סעיף 5 לחוק הבוררות), ובית המשפט יכריע, בין השאר, אם התנאי מקפח. בקשה כזו מוגשת לא יאוחר מהיום שבו החברה טענה לראשונה לגופו של עניין, ובית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות (סעיף 5(ב) ו-(ג) לחוק הבוררות).

שלב 3: אם החברה שלחה דרישת בוררות — שלחו מכתב בחזרה שבו אתם מכריזים שאתם כופרים בתוקפו של הסעיף כתנאי מקפח לפי חוק החוזים האחידים, ומגישים תביעה לבית משפט.

שלב 4: אם אתם לא לבד — אם מדובר בחברה שנוהגת כך עם אלפי לקוחות, שקלו תביעה ייצוגית. גם שם תיבחן תניית הבוררות לפי חזקות הקיפוח שבסעיף 4(8) ו-(10) לחוק החוזים האחידים.

מתי הסעיף כן תקף?

לא כל סעיף בוררות פסול. אם מדובר בעסקה בין שני עסקים (לא צרכן פרטי), אם הסעיף הוגן, בולט וסוכם בנפרד, ואם עלויות הבוררות סבירות — בית משפט עשוי לאכוף אותו. גם בחוזים עסקיים גדולים שבהם שני הצדדים מיוצגים ע״י עורכי דין ומשאים ומתנים הם אמיתיים — הבוררות תחייב. הבעיה היא בחוזי הצרכן המוני: קנייתם של תנאי שימוש באתר שאיש לא קרא אותם.

מה ההבדל בין בוררות לבית משפט לתביעות קטנות?

בית משפט לתביעות קטנות: אגרה של 1% מסכום התביעה (לפחות 50 ₪), הגשה אונליין, פסק דין בתום הדיון, ועל פסק הדין אפשר לבקש רשות ערעור (סעיף 64 לחוק בתי המשפט). בוררות: שכר בורר של אלפי שקלים, הליך פרטי, ופסק הבורר ניתן לביטול רק בעילות מצומצמות (סעיף 24 לחוק הבוררות) או בערעור אם הצדדים הסכימו עליו. ברור למה החברות מעדיפות את השניה.