יעילות אנרגטית: דרישות חוקיות לעסקים

חוקי יעילות אנרגטית בישראל ודרישות חוקיות

יעילות אנרגטית היא נושא רגולטורי משמעותי בישראל הנחקק בכמה חוקים ותקנות. החוק העיקרי הוא חוק שמור האנרגיה, התשנ"ח-1998, אשר קובע דרישות מינימליות ליעילות אנרגטית בבניינים, מכונות וציוד תעשייתי. לפי סעיף 2 לחוק, כל בעל בניין או מתקן תעשייתי חייב לשמור על "תקנים מינימליים של יעילות אנרגטית" כפי שקבעה הממשלה בתקנות, ובהנחיות המינהלתיות של משרד האנרגיה. תקנות שמור האנרגיה (דרישות יעילות אנרגטית לבניינים), התשע"ח-2017, מגדירות את התקנים הספציפיים לבניינים חדשים ולבניינים קיימים.

דרישות אלה כוללות: (1) בידוד תרמי של קירות, גגות, וחלונות, (2) מערכות הסקה וקירור יעילות בעלות דירוג אנרגטי טוב, (3) תאורה חסכונית (נוריות LED או דומים), (4) מערכות בקרה חכמות של אנרגיה שיכולות לנטר ולהפחית צריכה, (5) שימוש בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת כמו סולר פוטו-וולטאי בבניינים רבי-קומות בתנאים מסוימים.

תקנות ותקנים בתעשייה ובתחבורה

בתעשייה, תקנות שמור האנרגיה (ציוד וטכנולוגיות) קובעות דרישות לרכישה של מכונות וציוד חדשים - על בעלי מפעלים לבחור בציוד שעומד בתקנים מינימליים של יעילות. לדוגמה, קומפרסורים חדשים צריכים לעמוד בדירוג אנרגטי מסוים, משאבות צריכות להיות בעלות "יעילות כוללת" שלא תפחת מ-85% בתנאים מסוימים, וציוד הנדסי אחר צריך לעמוד בתקנים בינלאומיים כמו EN או ISO.

בתחום התחבורה, תקנות שמור האנרגיה כוללות גם דרישות ליעילות דלק של כלי רכב חדשים - יצרני רכבים צריכים להיות בעומדים בתקן של "ממוצע פליטת פחמן דו-חמצני" (CO2 emissions) בכל קו הייצור שלהם. התקן בישראל נמוך ממה שנדרש בחלקי אירופה, אך הוא השתנה לעתים קרובות בשנות האחרונות כדי להתאים לתקנים בינלאומיים קפדניים יותר.

דרישות בדיקה וביקורת של משרד האנרגיה

משרד האנרגיה ועדיין משרד להגנת הסביבה (בתחומים מסוימים) מבצעים בדיקות תקופתיות של בניינים ומפעלים לוודא יעמידות בדרישות הרגולציה. כל בעל בניין חדש (או בעל מפעל בתעשייה) חייב לקבל אישור מהמשרדים אלה לפני תחילת תפעול. הבדיקה כוללת: (1) ביקורת של תכנית ההנדסה לבידוד תרמי ומערכות חימום-קירור, (2) בדיקת שדה של החומרים והמכונות שהותקנו, (3) בדיקת ביצוע של מערכות בקרה ואוטומציה, (4) בדיקה תקופתית של צריכת אנרגיה בפועל בהשוואה לחזוי.

אם בעל בניין או מפעל לא עומד בדרישות - משרד האנרגיה רשאי להוציא צו תיקון שמחייב לבצע שינויים או שיפורים. אם לא בוצעו השינויים בזמן שנקבע - ניתן להטיל קנס כספי על בעל המתקן, הגבלה על שימוש בבניין או מפעל, או אפילו סגירה זמנית עד ליעמידות בתקנים.

תעודות אנרגטיות וביצועי אנרגיה

כל בניין חדש שנבנה בישראל צריך להקבל "תעודת ביצועי אנרגיה" המסדירה כי הבניין עומד בתקנים המינימליים. תעודה זו מתבססת על "סימולציה אנרגטית" - מודל מתמטי שחוזה כמה אנרגיה הבניין יצרוך בשנה בתנאי אקלים ממוצעים בישראל. הסימולציה לוקחת בחשבון: (1) מיקום גיאוגרפי של הבניין, (2) כיוון החלונות ודרגת בידוד תרמי, (3) קיבולת ספיחה תרמית של החומרים, (4) מערכות הנדסיות (חימום, קירור, תאורה, אוורור), (5) דפוסי תפעול של הבניין (שעות פתיחה, טמפרטורה רצויה).

בעל בניין רשאי למכור או להשכיר בניין רק אם יש תעודה חוקית של ביצועי אנרגיה. כוללים תעודה זו גם דירוג משל "א'" עד "ה'" - דומה לדירוגי אנרגיה של מוצרי חשמל. דירוג "א'" פירושו בניין חסכוני ביותר, ודירוג "ה'" פירושו בניין שצורך הרבה אנרגיה. קונה או שוכר של בניין עם דירוג נמוך יותר ישלם דמי חימום וחשמל גבוהים יותר לאורך השנים.

תקנות עבור בניינים קיימים - חובות שיפור

בניינים קיימים שנבנו לפני הוצאת החוק החדש לאחרונה צריכים גם הם להתאים את עצמם לתקנים מסוימים של יעילות אנרגטית. חוק שמור האנרגיה (עדכון), התשפ"א-2021, קבע דרישות דרגתיות: בניינים בני קומה אחת עד שלוש צריכים להתאים עצמם עד 2030, בניינים בני ארבע קומות ויותר צריכים להתאים עד 2035. השיפורים הנדרשים יכולים להכלול: תוספת בידוד דיוק, החלפת חלונות, התקנת מערכות בקרה חדשות, או אפילו שינוי של מערכות חימום לחימום מרכזי או סולרי.

בעל בניין שאינו משפר במועד שנקבע עלול להיתקל בקנסות כספיים שמתחילים ב-5,000 שקל ויכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים בהתאם לגודל הבניין והזמן שעבר. בנוסף, בעל בניין חייב לפרסם דירוג אנרגטי על הבניין ובהודעות השכרה/מכירה כדי שקונים או שוכרים יידעו בעל אי-עמידה בתקנים.

רתימוק של אנרגיות מתחדשות ודרישות סולריות

חוקי קדימה בישראל מחייבים בניינים ומתקנים תעשייתיים חדשים להשתמש בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת בדרגות מסוימות. לפי תקנות שמור האנרגיה, בנייני משרדים וחנויות חדשים צריכים להתקין מערכת סולרית המייצרת לפחות 30-50% מצריכת המים החמים הדרושה לבניין (תלוי בגודל ובסוג הבניין). בנייני מגורים אמנם לא חייבים, אבל ממשלה מעודדת התקנה דרך הנחות ממס ותמיכות.

תעשיות צריכות גם הן לבחון הקמת מערכות סולריות או טחנות רוח קטנות, בהתאם לנתנות ההנדסית של המקום. משרד האנרגיה מצפה כי בעשור הבא (עד 2035) רבע מהאנרגיה של ישראל תבוא מאנרגיות מתחדשות - חובה זו מתומכת בדרישות יעילות אנרגטית קפדניות המטילות על בעלי מתקנים להשקיע בטכנולוגיות ירוקות.

עונשים וקנסות על אי-עמידה בדרישות

עמידה בדרישות חוקיות של יעילות אנרגטית אינה אופציונלית - זה חובה משפטית. בעל בניין, מפעל, או חברה שאינם עומדים בדרישות עשויים להיתקל: (1) קנסות כספיים החל מ-5,000 שקל וקיימים עד 150,000 שקל (בהתאם לסוג העבירה וחומרתה), (2) צו שיפור מאולץ שחייב פעולה בתוך תקופה מסוימת, (3) סגירה זמנית של מתקן עד לביצוע השיפורים, (4) דוח למשטרה אם מדובר בעבירה קפדנית (כמו הונאה או הפרה חוזרת), (5) דרישה להשתתפות בביוד משפטי שיכול להביא להוצאות משפטיות ועסקיות נוספות.

בנוסף לקנסות, בעל מתקן שלא שומר על יעילות אנרגטית עלול להתקל בתביעות אזרחיות מעובדים (בתחום בריאות סביבתית בעבודה), שכנים (בתחום זיהום אוויר או רעש), או רשויות מקומיות (אם הבניין מפר תכנית עיר תמזקה או דרישות מקומיות נוספות).