Drag Along ו-Tag Along: זכות גרירה וזכות הצטרפות בהסכם בעלי מניות

עמוד השירות: עורך דין חוזים מסחריים: ניסוח, בדיקה ואכיפה.

מה זה Drag Along ו-Tag Along?

שני המונחים לקוחים מהסכמי השקעה והסכמי בעלי מניות, ואינם מופיעים בחוק החברות:

• Drag Along (זכות גרירה): סעיף שלפיו, כשבעלי מניות שמחזיקים שיעור שנקבע בהסכם מסכימים למכור את מניותיהם לקונה, הם רשאים לחייב את שאר בעלי המניות למכור גם הם, בתנאים שהסעיף קובע. הסעיף נועד לאפשר מכירה של כל מניות החברה כשהקונה דורש זאת.
• Tag Along (זכות הצטרפות, שנקראת גם זכות תיוג): סעיף שלפיו, כשבעל מניות מוכר את מניותיו או חלק מהן, שאר בעלי המניות רשאים לדרוש שהקונה ירכוש גם את מניותיהם, בתנאים שהסעיף קובע. הסעיף נועד לאפשר למיעוט לצאת יחד עם מי שמוכר.

הסף שמפעיל את הסעיף, סוגי העסקאות, המחיר, ההודעות והחריגים נקבעים בנוסח שהצדדים הסכימו עליו. לכן השאלה הראשונה היא מה כתוב, ואיפה.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

תקנון או הסכם בעלי מניות: איפה הסעיף כתוב

חברה רשאית לכלול בתקנון את הזכויות והחובות של בעלי המניות ושל החברה, וכל נושא אחר שבעלי המניות ראו לנכון להסדיר בו (סעיף 19 לחוק החברות, התשנ״ט-1999), וכן הוראה שמגבילה את עבירות המניות, בתנאים שתקבע (סעיף 294). דין התקנון כדין חוזה בין החברה לבעלי מניותיה ובינם לבין עצמם (סעיף 17(א)), וזכויותיו וחובותיו של בעל מניה הן כקבוע בחוק, בתקנון ולפי כל דין (סעיף 183).

הסכם בעלי מניות שמחוץ לתקנון נחתם בין בעלי מניות מסוימים, ולעיתים גם החברה. לכן כדאי לבדוק מי חתום עליו, והאם מי שקיבל מניות אחרי החתימה הצטרף גם להסכם. בחברה פרטית, בעל מניה הוא מי שרשום ככזה במרשם בעלי המניות (סעיף 176), והחברה משנה את הרישום, בין השאר, כשנמסר לה כתב העברה בחתימת המעביר והנעבר ודרישות התקנון, אם נקבעו, התקיימו (סעיף 299(1)).

שינוי התקנון נעשה ברוב רגיל באסיפה הכללית, אלא אם נקבע בתקנון רוב אחר (סעיף 20(א)). כשמניות החברה מחולקות לסוגים, שינוי שפוגע בזכויות של סוג טעון גם אישור אסיפת אותו סוג, אלא אם נקבע אחרת בתקנון (סעיף 20(ג)). החברה רשאית להגביל בתקנון או בחוזה אחר את סמכותה לשנות הוראה מהוראות התקנון, בהחלטה ברוב הדרוש לשינוי התקנון (סעיף 22). ובהצבעה על שינוי התקנון, בעל מניה חייב לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ולהימנע מניצול לרעה של כוחו (סעיף 192(א)(1)).

מכירה כפויה בחברה פרטית: סעיף 341

חוק החברות קובע מסלול של מכירה כפויה שאינו תלוי בהסכם. אדם שהציע לרכוש מניות או סוג מניות של חברה פרטית, ובעלי המניות שבבעלותם 80% מן המניות העומדות להעברה הסכימו להצעה בתוך חודשיים, רשאי בתוך חודש לאחר תום החודשיים להודיע לכל בעל מניה שלא הסכים שהוא מבקש לרכוש את מניותיו. במניין ה-80% לא נכללים בעל שליטה במציע ומי מטעמו או מטעם המציע, לרבות קרוביהם ותאגידים בשליטתם (סעיף 341(א)).

אחרי ההודעה, בעלי המניות המתנגדים חייבים למכור את מניותיהם והמציע חייב לרכוש אותן, בתנאים שהוצעו לבעלי המניות שהסכימו, אלא אם בית המשפט החליט אחרת לבקשת בעל מניה מתנגד שהוגשה בתוך חודש מתאריך ההודעה (סעיף 341(ב)). המציע מעביר לחברה את התמורה, והחברה רושמת אותו כבעל המניות (סעיף 341(ג)). התקנון יכול לקבוע שיעור שונה מ-80%, בהחלטה לשינוי תקנון לפי סעיף 20 (סעיף 341(ד)).

חברה ציבורית: הצעת רכש מלאה והצעת רכש מיוחדת

בחברה ציבורית, רכישה שאחריה יחזיק אדם למעלה מ-90% מהמניות או מסוג מניות נעשית רק בהצעת רכש מלאה (סעיף 336(א)). אם ההצעה התקבלה כך שמי שלא נענו לה מחזיקים פחות מ-5% מהון המניות המונפק, ויותר ממחצית הניצעים שאין להם עניין אישי בקבלתה נענו לה, או כך שמי שלא נענו מחזיקים פחות מ-2%, כלל המניות עוברות לבעלות המציע (סעיף 337(א)–(א1)). ניצע רשאי לבקש מבית המשפט, בתוך שישה חודשים ממועד קבלת ההצעה, לקבוע שהתמורה הייתה פחותה מהשווי ההוגן (סעיף 338(א)–(ב)); המציע רשאי לקבוע בתנאי ההצעה שמי שנענה לה לא יהיה זכאי לסעד זה, בכפוף לחובת הגילוי שבסעיף 338(ד) (סעיף 338(ג)).

בחברה ציבורית, רכישה שבעקבותיה אדם הופך לבעל ״דבוקת שליטה״, כלומר מניות שמקנות 25% או יותר מזכויות ההצבעה, כשאין בחברה בעל דבוקת שליטה, או רכישה שמעלה את החזקותיו מעל 45% כשאין מחזיק אחר מעל 45%, נעשית רק בהצעת רכש מיוחדת (סעיפים 1 ו-328(א)), שמופנית לכלל הניצעים (סעיף 331(א)). החובה אינה חלה, בין השאר, על רכישה מבעל דבוקת שליטה קיים שבעקבותיה הרוכש הופך לבעל דבוקת שליטה (סעיף 328(ב)(2)). חוק החברות אינו קובע זכות הצטרפות בחברה פרטית: אין בו הוראה שמחייבת את מי שקונה מניות בחברה פרטית להציע לרכוש גם את מניות שאר בעלי המניות. זכות כזו נקבעת בתקנון או בהסכם. סעד הקיפוח שבסעיף 191, שנדון בהמשך, הוא מסלול נפרד.

כשהסעיף מופעל: תום לב, קיפוח ואכיפה

הפעלת זכות לפי התקנון או לפי ההסכם כפופה לחובות שבחוק. בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת, ויימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה (סעיף 192(א)), וכן יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים (סעיף 192(ב)). בעל השליטה, בעל מניה שיודע שהצבעתו תכריע, ובעל מניה שיש לו לפי התקנון כוח למנות או למנוע מינוי של נושא משרה, חבים גם חובה לפעול בהגינות כלפי החברה (סעיף 193(א)). על הפרת החובות האלה חלים הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים (סעיפים 192(ג) ו-193(ב)). גם דיני החוזים דורשים להשתמש בזכות הנובעת מחוזה בדרך מקובלת ובתום לב (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973).

כשעניין מענייני החברה מתנהל בדרך שיש בה קיפוח של בעלי מניות, או שיש חשש מהותי שיתנהל כך, בית המשפט רשאי, לבקשת בעל מניה, לתת הוראות להסרת הקיפוח או למניעתו, ובהן הוראות שלפיהן בעלי המניות, או החברה בכפוף לסעיף 301, ירכשו מניות (סעיף 191(א)).

כשצד מסרב לקיים סעיף גרירה או סעיף הצטרפות, הנפגע זכאי לתבוע את אכיפת החוזה או לבטלו, וזכאי לפיצויים נוסף על אחת מהן או במקומן, והכל לפי הוראות החוק (סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א-1970). הזכות לאכיפה אינה חלה, בין השאר, כשהאכיפה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין (סעיף 3(4)).

הנוסח קובע: מה לבדוק לפני שחותמים

בחוזה שנכרת או חודש אחרי תחילתו של תיקון מס׳ 3 לחוק החוזים (חלק כללי), שפורסם ב-7.1.2026, חל נוסח חדש של סעיף 25(א) (סעיף 2 לחוק התיקון). הצדדים רשאים להסכים על אופן הפרשנות של החוזה (סעיף 25(א)(1)); חוזה עסקי שלא נקבעו בו הוראות לעניין אופן הפרשנות מתפרש לפי לשונו בלבד, אלא אם מהלשון לבדה נובעת תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת או סתירה בין הוראותיו (סעיף 25(א)(2)); וצדדים שלא היו מיוצגים בידי עורך דין בעריכת החוזה נחשבים כמי שלא הסכימו על אופן הפרשנות (סעיף 25(א)(5)(א)). החוק אינו מגדיר ״חוזה עסקי״. כדאי לבדוק לפני החתימה:

• מה הסף שמפעיל את זכות הגרירה, ואילו מניות נספרות בו: כל המניות, סוג מסוים, או רוב בכל סוג.
• אילו עסקאות מפעילות כל סעיף: מכירת כל המניות, מכירת שליטה, מכירה חלקית, מיזוג או מכירת נכסים.
• האם התמורה ותנאי התשלום זהים לכל המוכרים, ומה קורה כשהקונה נותן לחלק מהם הטבה נפרדת, כמו חוזה העסקה.
• האם נקבעו מחיר מזערי או מנגנון לקביעת שווי.
• אילו הצהרות, שיפויים או ערבויות יידרשו מבעל מניות שנגרר, ובאיזה היקף.
• מה המועדים ודרך מסירת ההודעות, ומה קורה כשבעל מניות אינו חותם על מסמכי ההעברה.
• האם הסעיף כתוב בתקנון, בהסכם בעלי המניות או בשניהם, ומי צד להסכם.

אם אתם לפני חתימה על הסכם בעלי מניות או הסכם השקעה, או מול דרישה להפעיל סעיף כזה, אפשר לקרוא על ניסוח ובדיקה של הסכמים בעמוד חוזים מסחריים, ועל הסעיפים שכדאי לקבוע כבר בין המייסדים בהסכם מייסדים.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין Drag Along ל-Tag Along?

Drag Along (זכות גרירה) מאפשר לבעלי מניות שמחזיקים שיעור שנקבע בהסכם לחייב את שאר בעלי המניות למכור יחד איתם לקונה. Tag Along (זכות הצטרפות, שנקראת גם זכות תיוג) מאפשר לבעל מניות לדרוש שהקונה ירכוש גם את מניותיו כשאחר מוכר. אלה סעיפים חוזיים שאינם מופיעים בחוק החברות, והם מחייבים מכוח התקנון (סעיף 17(א) לחוק החברות) או מכוח הסכם בעלי מניות.

אפשר לחייב בעל מניות מיעוט למכור את מניותיו?

כן, בכמה מסלולים, ובהם: סעיף גרירה בתקנון או בהסכם שבעל המניות צד לו; ובחברה פרטית גם סעיף 341 לחוק החברות. לפיו, כשבעלי 80% מהמניות העומדות להעברה הסכימו להצעת רכישה בתוך חודשיים, המציע רשאי לחייב את המתנגדים למכור באותם תנאים, אלא אם בית המשפט החליט אחרת לבקשת בעל מניה מתנגד שהוגשה בתוך חודש מההודעה (סעיף 341(א)–(ב)). התקנון יכול לקבוע שיעור אחר (סעיף 341(ד)). בחברה ציבורית, החוק קובע מסלול של הצעת רכש מלאה (סעיפים 336–338).

יש בחוק זכות הצטרפות (Tag Along)?

חוק החברות אינו קובע זכות הצטרפות בחברה פרטית: אין בו הוראה שמחייבת את מי שקונה מניות בחברה פרטית להציע לרכוש גם את מניות שאר בעלי המניות. זכות כזו נקבעת בתקנון או בהסכם. סעד קיפוח, שבו בית המשפט רשאי להורות על רכישת מניות (סעיף 191(א)), הוא מסלול נפרד. בחברה ציבורית, רכישה שבעקבותיה אדם הופך לבעל דבוקת שליטה (25% מזכויות ההצבעה או יותר) כשאין בחברה בעל דבוקת שליטה, או שמעלה את החזקותיו מעל 45% כשאין מחזיק אחר מעל 45%, נעשית בהצעת רכש מיוחדת שמופנית לכלל הניצעים (סעיפים 328(א) ו-331(א)). החובה אינה חלה, בין השאר, על רכישה מבעל דבוקת שליטה קיים שבעקבותיה הרוכש הופך לבעל דבוקת שליטה (סעיף 328(ב)(2)).

בעל מניות מיעוט חושב שהגרירה מקפחת אותו. מה אפשר לעשות?

בעל מניה חייב לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, להימנע מניצול לרעה של כוחו ולהימנע מלקפח בעלי מניות אחרים (סעיף 192 לחוק החברות), ובעל השליטה חב חובת הגינות כלפי החברה (סעיף 193). בעל מניה רשאי לבקש מבית המשפט הוראות להסרת קיפוח או למניעתו (סעיף 191(א)). במסלול של סעיף 341, בעל מניה מתנגד רשאי לבקש מבית המשפט להחליט אחרת, בתוך חודש מתאריך ההודעה (סעיף 341(ב)).