בקצרה: צילמת מישהו ברחוב? לא בהכרח חוקי. חוק הגנת הפרטיות קובע הגבלות ברורות. פרסמתם צילום ללא הסכמה — זו עילה לתביעה אזרחית של עד 50,000 ש״ח ללא הוכחת נזק, ובמקרים חמורים גם אחריות פלילית.

הכלל הכללי — ציבורי לא אומר הכל מותר

גם מרחב ציבורי אינו מרחב חסר הגנה. חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 אוסר על צילום אדם בנסיבות שבהן הצילום עלול לפגוע בפרטיותו — גם אם המצולם היה במקום ציבורי.

מה מותר לצלם

ברחוב, בהפגנה, באירוע ציבורי — בדרך כלל מותר לצלם. עיתונאים, צלמי חדשות, אנשים שמתעדים אירועים ציבוריים — עובדים בתחום הלגיטימי. אנשים בתפקיד ציבורי בעת מילוי תפקידם — ניתן לצלם בדרך כלל.

מה אסור לצלם

אסור לצלם: אנשים בביתם גם אם רואים מהחוץ, אנשים בשירותים או בחדרי הלבשה, אנשים בנסיבות של ציפייה לפרטיות, ותצלום הכולל מידע רפואי או מיני ללא הסכמה. אסור גם להפיץ צילום שנלקח ללא הסכמה בנסיבות פרטיות.

סלפי ללא הסכמה ברשתות חברתיות

צילמתם מישהו ברחוב ופרסמתם ברשתות חברתיות? אם זה לא עיתונאות, ביקורת, או עניין ציבורי — ייתכן שפגעתם בפרטיותו. בישראל ניתן לתבוע גם על פרסום ברשתות חברתיות.

מצלמות אבטחה — חובות בעלים

עסקים המפעילים מצלמות אבטחה חייבים לשלוט שלא קולטות מרחב פרטי של השכן, לסמן שיש מצלמות, ולשמור את החומר בצורה מאובטחת. חשיפת חומר ממצלמות לצדדים שלישיים ללא הצדקה — עלולה להיות הפרת פרטיות.

פגיעה בפרטיות — מה ניתן לתבוע

חוק הגנת הפרטיות מאפשר תביעה אזרחית ופלילית. בתביעה אזרחית — פיצוי ללא הוכחת נזק עד 50,000 ש"ח לכל הפרה. פרסום צילום שגרם בושה או השפלה עשוי לזכות בפיצוי גבוה בהרבה.

📌 זווית מקצועית — לעורכי דין

הבהרה משפטית: המידע במאמר זה נועד לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף להתייעצות עם עורך דין. כל מקרה ייחודי ויש לבחון אותו לגופו. אין ליישם את המידע ללא ייעוץ משפטי פרטני.