לשון הרע: מה זה, מה קובע החוק ואילו הגנות קיימות
התשובה הקצרה
חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965 חל על פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע במשלח ידו (סעיף 1) — כולל פוסט, תגובה, ביקורת מקוונת או הודעה בקבוצה. החוק מאפשר לפסוק פיצוי גם ללא הוכחת נזק, ובכפל הסכום כשהפרסום נעשה בכוונה לפגוע (סעיף 7א). מנגד עומדות למפרסם הגנות אמת הפרסום, כשיש בו עניין ציבורי (סעיף 14), ותום הלב (סעיף 15).
מכיוון שההגנות נבחנות לגופו של פרסום, כל פנייה מתחילה בבחינת הפרסום עצמו, ולאחריה ייצוג בתביעות לשון הרע או מענה לדרישה שהתקבלה.
שירותים ממוקדים
- עורך דין לשון הרע והגנה על מוניטין: ייצוג נפגעים ומי שנתבע, דרישת הסרה ותביעה.
- לשון הרע בפייסבוק ובקבוצות וואטסאפ: תיעוד, הסרה ותביעה: פוסט, תגובה או הודעה בקבוצה.
- ביקורת שקרית בגוגל על העסק: דיווח, מכתב ותביעה: ביקורת על העסק שנראית שקרית.
מה קובע החוק
המסגרת הנורמטיבית בתחום זה נשענת על החוקים הבאים. הקישורים מפנים לנוסח החקיקה במקור; הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים.
אינדקס החקיקה: כל הסעיפים שהאתר דן בהם
ההגדרה המשפטית ומבחן הפרסום
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כפרסום שיש בו כדי להשפיל אדם או לבזותו בעיני הבריות, לפגוע בעבודתו, במשלח ידו או בעסקו, או לבזותו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. הבדיקה אובייקטיבית - האם הפרסום היה עשוי לפגוע באדם סביר בעיני הציבור - ולא תלויה בכוונתו הסובייקטיבית של המפרסם או בתחושתו של הנפגע. הפרסום יכול להיות בכתב, בעל פה, בתמונה או בכל אמצעי אחר, ובלבד שהגיע לאדם אחד לפחות זולת הנפגע - כלומר גם תגובה בקבוצה סגורה או הודעה פרטית לאדם שלישי עלולה להיחשב פרסום.
הפיצוי בלא הוכחת נזק וההגנות למפרסם
סעיף 7א לחוק מאפשר לנפגע לתבוע פיצוי סטטוטורי בלי להוכיח נזק בפועל. הסכומים הנקובים בחוק - 50,000 ₪, וכפל הסכום אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע - הם סכומי בסיס משנת 1998, והם מתעדכנים ב-16 בכל חודש לפי סעיף 7א(ה) בהצמדה למדד המחירים לצרכן. נכון לעדכון 16.9.2026 התקרה לפי 7א(ב) היא 84,437.40 ₪ ולפי 7א(ג) - 168,874.80 ₪. מנגד, לחוק הגנות שעשויות לבטל או להקטין את האחריות: פרסום אמת שיש בו עניין ציבורי, חוות דעת שנמסרה בתום לב, וכן סעיף 19 (״הקלות״) המאפשר לבית המשפט להתחשב בנסיבות מקלות בעת קביעת הסעד. חשוב לזכור שחוק הגנת הפרטיות וחוק עוולות מסחריות עשויים לחול במקביל לחוק לשון הרע, כשהפרסום הפוגע חושף גם פרטים אישיים או פוגע בעוסק מתחרה.
דוגמה מספרית
עובד פרסם ברשת חברתית טענה, בלי בדיקה או ביסוס, שמעסיקו הקודם ״מרמה לקוחות ולא משלם לעובדים״. גם בלי להוכיח ירידה בפועל בהיקף הלקוחות, המעסיק יכול לתבוע פיצוי סטטוטורי לפי סעיף 7א עד התקרה המוצמדת - 84,437.40 ₪ נכון לעדכון 16.9.2026; אם יוכיח שהפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע - למשל שהעובד ידע שהדברים אינם נכונים - התקרה היא כפל הסכום, 168,874.80 ₪ (נכון לעדכון 16.9.2026), מבלי להידרש להוכיח הפסד כספי מדויק.
| חוק | על מה מגן | פיצוי בלא הוכחת נזק |
|---|---|---|
| חוק איסור לשון הרע | שם טוב, כבוד ומשלח יד | עד 84,437.40 ₪ (168,874.80 ₪ בכוונה לפגוע) - צמוד מדד, נכון ל-16.9.2026 |
| חוק הגנת הפרטיות | פרטיות, מידע אישי ותצלומים | פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף 29א (סכום צמוד מדד; כפל בכוונה לפגוע); פגיעה במזיד היא גם עבירה (עד 5 שנות מאסר, סעיף 5) |
| חוק עוולות מסחריות | תחרות הוגנת בין עוסקים | עד 100,000 ₪ לכל עוולה (סעיף 13); לא חל על תיאור כוזב (סעיף 12) |
שני המדריכים המרכזיים בתחום: תביעת לשון הרע — הסכומים, ההגנות ונטל ההוכחה, ולשון הרע באינטרנט — הסרה, איתור המפרסם ופיצוי. לצדם, אינדקס סעיפי חוק איסור לשון הרע ואינדקס סעיפי חוק עוולות מסחריות.
מה קרה לכם? מפת התחום לפי מצב
אותו חוק חל על כל הצדדים, אבל השאלות שונות: מי שנפגע שואל מה אפשר לדרוש, מי שקיבל מכתב שואל אילו הגנות עומדות לו, עסק שואל מה עושים עם ביקורת, ומי שנכתב עליו בעיתון שואל מה אפשר לדרוש מהעורך. בחרו את המצב הקרוב לשלכם.
| המצב | מאיפה מתחילים | הסעיפים המרכזיים |
|---|---|---|
| פורסם עליכם דבר פוגע | תיעוד, דרישת הסרה ותביעה | סעיפים 1, 2, 7א ו-9 |
| קיבלתם מכתב התראה או כתב תביעה | ההגנות והצעדים הראשונים | סעיפים 13–16 ו-19 |
| עסק שקיבל ביקורת | ביקורת שקרית בגוגל | סעיפים 1, 15(6) ו-16(ב) |
| פרסום בעיתון או בשידור | תיקון, הכחשה ותביעה | סעיפים 11(ג), 17 ו-25א |
פורסם עליכם דבר פוגע
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזות אותו, או לפגוע בו במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו (סעיף 1). די שהפרסום הגיע לאדם אחד מלבד הנפגע, ובכתב די שעשוי היה להגיע אליו (סעיף 2). הצעד הראשון הוא תיעוד, לפני שהפרסום נמחק, ואחריו דרישה בכתב, דיווח לפלטפורמה או הליך.
- פוסט בפייסבוק או הודעה בוואטסאפ: מה לתעד ואיך דורשים הסרה
- לשון הרע באינטרנט והוצאת דיבה ברשת: הסרה, איתור המפרסם ופיצוי
- מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע: מה כדאי שיכלול ומה לא
- תביעת לשון הרע: כמה מקבלים על פגיעה בשם הטוב, ומה צריך להוכיח
- בריונות רשת: מה החוק מאפשר לעשות נגד הפוגעים
- דיפפייק: אילו כלים משפטיים באמת קיימים בישראל
קיבלתם מכתב התראה או כתב תביעה
החוק מונה פרסומים מותרים שאינם משמשים עילה כלל (סעיף 13), הגנת אמת הפרסום כשיש בו גם עניין ציבורי (סעיף 14), והגנת תום הלב בנסיבות שבסעיף 15. סעיף 16 קובע חזקות לכאן ולכאן: חזקה של תום לב כשהפרסום נעשה באחת הנסיבות שבסעיף 15 ולא חרג מתחום הסביר, וחזקה של היעדר תום לב, למשל כשהדבר לא היה אמת והמפרסם לא נקט אמצעים סבירים לבדוק אותו. התנצלות, תיקון או הכחשה שפורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים, הם שיקול לקולה בפיצוי (סעיף 19(4)).
עסק שקיבל ביקורת
גם עסק יכול להיות נפגע: ״אדם״ בהגדרת לשון הרע הוא יחיד או תאגיד (סעיף 1). מנגד, ביקורת בתום לב על פעולה שהנפגע עשה בפומבי יכולה להיות מוגנת (סעיף 15(6)), והקו עובר בין הבעת דעה לבין ייחוס עובדה. ייחוס עובדה שאינה נכונה, בלי שהכותב נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים לבדוק אותה, מקים חזקה שהפרסום לא נעשה בתום לב (סעיף 16(ב)(2)). כשהביקורת מגיעה ממתחרה, ייתכן שיחול גם חוק עוולות מסחריות.
פרסום בעיתון, ברדיו או בטלוויזיה
״אמצעי תקשורת״ לעניין החוק הוא עיתון ושידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים לציבור (סעיף 11(ג)). אם הנפגע דרש, בדרישה חתומה בידו, לפרסם תיקון או הכחשה, והם לא פורסמו במקום, במידה, בהבלטה ובדרך שבה פורסמה לשון הרע ותוך זמן סביר, לא תעמוד הגנת תום הלב לעורך, למי שהחליט בפועל על הפרסום ולאחראי לאמצעי התקשורת (סעיף 17(א)). מי שפורסם עליו שנפתחה נגדו חקירה פלילית, שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע, ולאחר מכן הוחלט לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה או שערעורו התקבל, רשאי לדרוש בכתב שאמצעי התקשורת יפרסם את ההחלטה העדכנית (סעיף 25א).
הפגיעה היא גם בפרטיות
לא כל פרסום פוגע הוא לשון הרע. פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו, או פרסום עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים או למצב בריאותו, הם פגיעה בפרטיות (סעיף 2(4) ו-(11) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981). לעיתים אותו פרסום מקים את שתי העילות.
המדריכים בתחום (10)
כל המדריכים המאונדקסים באתר בתחום זה. כל מדריך מציין את החקיקה שעליה הוא נשען.
- בריונות רשת: מה החוק מאפשר לעשות נגד הפוגעים
- תוכן שהוסר מפלטפורמה: מה הזכויות שלך בישראל
- תביעת לשון הרע: הסעדים, ההגנות ונטל ההוכחה
- לשון הרע באינטרנט: הדין הישראלי וכלים משפטיים
- דיפפייק: אילו כלים משפטיים באמת קיימים בישראל
- חופש העיתונות: גבולות ואחריות
- פרסמו עליכם דבר שגוי? כך תגיבו ותתבעו
- מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע: מה כדאי שיכלול ומה לא
- נתבעתם על לשון הרע? מכתב התראה, ההגנות והצעדים הראשונים
- הזכות להישכח בישראל: הסרת מידע מהאינטרנט ומתוצאות החיפוש
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין לשון הרע פלילית לאזרחית?
פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע הוא עוולה אזרחית המזכה בפיצוי (סעיף 7); פרסומה בכוונה לפגוע לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע הוא גם עבירה שדינה מאסר שנה (סעיף 6), שהנפגע רשאי להגיש עליה קובלנה פלילית (סעיף 8).
הפרסום היה בקבוצה סגורה עם חמישה חברים בלבד. זה עדיין לשון הרע?
כן, יכול להיות. סעיף 2 לחוק רואה פרסום כפרסום לשון הרע אם הגיע לאדם אחד לפחות זולת הנפגע, ובכתב - אם עשוי היה להגיע לאדם כזה - גם הודעה בקבוצה סגורה, תגובה בפוסט או מסרון פרטי עונים על ההגדרה.
מתי לשון הרע חופפת גם לפגיעה בפרטיות או לעוולה מסחרית?
כשפרסום משמיץ חושף גם מידע אישי (למשל תצלום פרטי) הוא עשוי להפר גם את חוק הגנת הפרטיות; וכשההשמצה נוגעת לעוסק מתחרה ומתארת את מוצריו באופן כוזב, היא עשויה להוות גם עוולה מסחרית לפי סעיף 2 לחוק עוולות מסחריות. אפשר לעתים לתבוע במקביל לפי כמה חוקים.
האם אמת מהווה הגנה מלאה מפני תביעת לשון הרע?
פרסום אמת הוא הגנה רק כשיש בו גם עניין ציבורי לגילויו. אמירת אמת שאין בה עניין ציבורי, ושנועדה רק לבזות, לא בהכרח תזכה בהגנה זו.
לתשובות מרוכזות בכל תחומי העיסוק ראו את עמוד השאלות והתשובות, ולמפת השירותים — כל תחומי העיסוק.
להגדרות קצרות עם הסעיף בחוק, למשל לשון הרע, פרסום ואמת דיברתי, ראו את מילון המונחים המשפטיים.
מחשבונים ובדיקות עצמיות בדיני עבודה ובצרכנות: ראו את עמוד המחשבונים והכלים.
צריכים ליווי משפטי בלשון הרע ומוניטין ברשת?
עו״ד ורו״ח ירון מאירי — עורך דין ורואה חשבון, משרד עצמאי בקריית אונו. חבר לשכת עורכי הדין בישראל ולשכת רואי החשבון בישראל.
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי ואינו יוצר יחסי עורך דין-לקוח. עודכן: .
פרסום פוגע או מכתב התראה? השאירו פרטים לשיחה ראשונה
שם וטלפון מספיקים. הפנייה מגיעה לתיבת הדוא״ל של המשרד ונקראת על ידי עו״ד ורו״ח ירון מאירי בעצמו, ולא על ידי מוקד. אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00). אפשר גם לכתוב לי ישירות ב-WhatsApp.
אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00). עד אז אין צורך לשלוח מסמכים — שמרו אצלכם את המסמכים שקשורים לעניין. אם יש מועד קרוב, כתבו לי ב-WhatsApp או התקשרו: 050-431-3155.
מעדיפים לדבר? 050-431-3155 · WhatsApp