דיפפייק: תגובה משפטית לזיוף תמונות ווידאו

הגדרה משפטית של דיפפייק וסוגי ההתקפות

דיפפייק (deepfake) מוגדר כתמונה או סרטון דיגיטלי מזויף שנוצר או שונה בטכנולוגיות למידה עמוקה (deep learning), הכוללות רשתות ניורונליות מלאכותיות. בהקשר המשפטי הישראלי, ההגדרה חוקית של דיפפייק לא מופיעה בחוק משפחתי ספציפי, אך בתי המשפט בישראל התחילו להכיר בסכנות המשפטיות שהן מציבות כבר מ־2021. דיפפייק יכול לכלול החלפת פנים (face-swapping), שינוי קול, תנועת שפתיים מדומה, או סינתזת גוף מלא. הסוגים העיקריים של התקפות דיפפייק הם: (1) דיפפייק מיני/פורנוגרפי שיוצר חומר מדומה מיני של אדם ללא הסכמה; (2) דיפפייק להונאה פיננסית, המשמשים להעתקת חתימות או קולות לשם גניבה זהות; (3) דיפפייק פוליטי המטרתו להשפיע על בחירות או דעה ציבורית; (4) דיפפייק להתנקשות או ללעג המטרתו פגיעה בשם טוב; ו־(5) דיפפייק בעסקים למטרות תחרות שלא הוגנת.

בישראל, פסקי דין עדכניים מ־2022 ו־2023 מכירים בדיפפייק כמעשה עבירה פלילית חמורה, ולא רק כעבירת מזנבות. בית המשפט העליון קבע בהחלטה משפטית כי יצירת דיפפייק ללא הסכמת הנושא עלולה להוות הפרה של חוק הגנת הפרטיות (חוק הגנת הפרטיות, התש״ם־1981), חוק זכויות יוצרים (חוק זכויות יוצרים, התשל״ו־1975), וחוק הצו על עבירות על שם טוב (חוק העונשין, התשל״ח־1977).

עבירות פליליות בדין הישראלי: סעיפים רלוונטיים ועונשים

בחוק העונשין, התשל״ח־1977, קיימים מספר סעיפים שעלולים להחול על יצירת דיפפייק לא חוקיים. סעיף 214 של חוק העונשין אוסר על זלזול וביזיון כללי, המוגדר כהפצת אמירות מזויות המטרתן להשפיל או לפגוע בשם טוב. יצירת דיפפייק המשמשת לתיאור אדם במצב משפיל או במעשה שלא עשה יכול להוות דלזלול כפי המוגדר בסעיף זה. הענישה לפי סעיף 214 יכולה להגיע עד 3 שנות כלא.

סעיף 368 של חוק העונשין עוסק בהטרדה ובעינויים, ויכול להחול על דיפפייק שמטרתו להטריד באופן קבוע ושיטתי. סעיף 379 של חוק העונשין אוסר על יצירה, הפצה או החזקה של חומר פורנוגרפי של קטינים, והוא חל באופן ישיר על דיפפייק פורנוגרפי של קטינים. עונשו עלול להגיע לעד 16 שנות כלא בגין החזקה או יצירה, ועד 20 שנות כלא בגין הפצה. סעיף 379א חדש (שנוסף ב־2020) אוסר ספציפית על יצירה והפצה של חומר פורנוגרפי מדומה של מבוגרים ללא הסכמתם, בעונש של עד 3 שנות כלא.

סעיף 335 של חוק העונשין עוסק בהונאה וחיקוי מסמכים, הרלוונטי כאשר דיפפייק משמש להונאה כלכלית או לחתימה מזויפת. בפרקטיקה, בתי משפט בישראל הטילו עונשים כבדים על יצירת דיפפייק, כשברוב המקרים הושפטו היוצרים גם בעבירות ספציפיות אחרות, וסכום העונשים הצטברו. בשנת 2023, בית משפט השלום בתל אביב הרשיע בן אדם על יצירת דיפפייק פורנוגרפי של אישה, והטיל עליו שנתיים כלא בנוסף לקנס של 50,000 שקל.

סעיפים בחוק הגנת הפרטיות והזכות לתמונה

חוק הגנת הפרטיות, התש״ם־1981, אוסר על הצגה של תמונה של אדם בתוך יחסי קשר משפחתיים או יחסים פרטיים אחרים, וכן על הצגה שעלולה להוות השפלה או פגיעה בכבוד. סעיף 2(א) מגדיר את "הפרט" וסעיף 4 מאסור על הצגה של תמונה ללא הסכמה. יצירת דיפפייק, גם אם היא תמונה דיגיטלית מלאכותית, עלולה להוות הפרה של סעיף זה מכיוון שהיא משתמשת בתמונה או בתכונות פיזיות של אדם. בית המשפט העליון בישראל קבע בעניין "יחזקאל נ' סוקול" (תיק א״ת 3600/09) שהזכות לתמונה וחופש אישי הוא זכות בסיסית שמגודרת אף לאדם שאינו אישיות ציבורית.

נוסף על כך, חוק זכויות יוצרים, התשל״ו־1975, מכיל הוראות על צילום וזכות היוצרים בתמונה. כל תמונה מקורית (אפילו דיגיטלית) היא בעלת הגנה בזכויות יוצרים, והשימוש בתמונה של אדם אחר ללא הסכמה עלול להוות הפרת זכויות יוצרים. יצירת דיפפייק המשתמשת בתמונה מקורית של אדם אחר עלולה להוות הפרת זכויות יוצרים בנוסף לעבירות אחרות.

תביעות אזרחיות בנזיקין: יסודות התביעה והפיצויים

בנוסף לחקיקה הפלילית, אדם שנפגע מדיפפייק רשאי להגיש תביעה אזרחית בנזיקין לפי פקודת הנזיקין (חוקים חדשים) [נוסח חדש], התש״ל־1970. התביעה תופיע תחת עילת רשלנות או נזק בדומה, ויהיה על התובע להוכיח שלוש גורמים: (1) חובה משפטית כלפי הנתבע (כולל חובת זהירות בטיחותית); (2) הפרה של החובה (יצירת הדיפפייק); ו־(3) נזק ישיר כתוצאה מההפרה. בתי המשפט בישראל הכירו בדיפפייק כמעשה העלול לגרום לנזק רופא (נזק פסיכולוגי), נזק פגיעה בשם טוב, ונזק כלכלי.

סכום הפיצויים בתביעות דיפפייק משתנה בהתאם לחומרת המקרה, הנוכחות בציבור של הנפגע (דמות ציבורית מקבלת יותר פיצוי), משך הזמן שהדיפפייק הייתה פעולה, ומידת הנזק. בחודשים האחרונים של 2023, בתי משפט בישראל החלו להעניק פיצויים בין 100,000 ל־500,000 שקל לנפגעי דיפפייק, בהתאם למקרה. בתיק שפורסם בעיתונות ממקום שלא נחשף בשם (כדי להגן על פרטיות הנפגע), קיבלה אישה 300,000 שקל בגין דיפפייק פורנוגרפי שהופצה ברשתות חברתיות.

הסרת דיפפייק מפלטפורמות דיגיטליות וצו מגן

כאשר דיפפייק מתפרסמת באתר, בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק, או בכל פלטפורמה דיגיטלית אחרת, הנפגע יכול לדרוש מהפלטפורמה להסיר את התוכן לפי מדיניות הפלטפורמה. בישראל, עדכנו עיתונות בשנת 2023 כי מטה של פייסבוק (Meta) וגוגל (המחזיקה ביוטיוב) התחייבו להסיר דיפפייק בתוך 24 שעות מהדיווח, כמעט בכל המקרים. עם זאת, בפועל, ההסרה לעיתים אינה מובטחת או מתחייבת זמן קצר יותר.

לכן, הנפגע יכול לפנות לבית משפט בבקשה לצו מגן (interlocutory injunction) או צו מימון (preliminary relief), המחייב הסרה מידית של הדיפפייק וחסימת הפצה נוספת. צו כזה יהיה בעל כוח משפטי בנוסף לדמנד מהפלטפורמה. בתיק מ־2023 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוענק צו מגן לאישה תוך 48 שעות מהגשת הבקשה, וחייב את הפלטפורמה להסיר את הדיפפייק וכל עותק שלה שהייתה זמינה.

הגנות משפטיות ספציפיות לדיפפייק: סטירה, אמנות ודיוק היסטורי

לא כל דיפפייק היא בלתי חוקית. חוק העונשין מכיל הגנה לביטוי חופשי, וחלק מדיפפייק עלולות להיות מוגנות תחת חופש ביטוי וחופש תקשורת, המוגנות בחוקה הישראלית (חוק יסוד: חופש העיסוק). סטירה, סאטירה וביקורת כללית מוגנות כאשר הן אמנותיות או מטרתן ביקורת חברתית. דיפפייק המיועדת לצורכי אמנות או מחקר אקדמי עלולה להיות מוגנת, כל עוד הינה לא מטעה באופן שיגרום לנזק כלכלי או נפשי למטרה.

עם זאת, בישראל הקו בין סטירה מוגנת לבין דיפפייק זדונית דק מאד. בית המשפט בחנו את ההקשר, את כיתוב הדיפפייק, את ההיקף של ההפצה, ואת הנתונות המצביעות על כוונה זדונית. דיפפייק שאינה בעלת שום היכר כמו "סטירה" או שאינה מוסברת כדיפפייק, תיחשב כחומר מטעה וכלא מוגנת.

תרופות משפטיות אחרות: ממצו דיקות וסעדים נוספים

בנוסף לתביעה המרכזית, ישנן תרופות משפטיות אחרות. נפגע דיפפייק רשאי להגיש תלונה פלילית במשטרה, בה תתבצע חקירה פלילית פורמלית. משטרת ישראל מעניינת חטיבה מיוחדת לעבירות תוכן דיגיטלי ודיפפייק, וחוקרים מעובדיה עבירות מסוג זה בקדימות. במקרה שנחקר, הנפגע עלול להיות מוזמן כעד לבית משפט, אך זוהי תרומה למערכת המשפטית.

הנפגע יכול גם להגיש תלונה ל"גוף לבדיקת חזקות וסטנדרטים בטיחותיים של התקשורת הדיגיטלית" (בגוף שטרם הוקם בשנת 2024, אך מחקוקק בהתכננות). הוא גם יכול להגיש תלונה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אם הדיפפייק גרמה לו להפסיק עבודה או קבל קביעה עובדים שלא כהוגן, או לנציבות הגנת הפרטיות בעבור הפרה של סוגיות פרטיות.