דיפפייק: אילו כלים משפטיים באמת קיימים בישראל

עמוד השירות: לשון הרע בפייסבוק ובוואטסאפ: תיעוד, הסרה ותביעה.

סרטון שבו אתם אומרים משפט שמעולם לא אמרתם. הקלטה בקולכם. תמונה שנוצרה כולה במחשב. הכנסת לא חוקקה חוק ייעודי לדיפפייק, וזו נקודת המוצא — אבל היא רחוקה מלהיות סוף הסיפור. ארבעה מסלולים קיימים בדין הישראלי, ולכל אחד סעד ולוח זמנים אחרים.

מסלול ראשון: חוק הגנת הפרטיות

סעיף 2 לחוק מונה את המעשים שהם ״פגיעה בפרטיות״. שניים מהם רלוונטיים ישירות לדיפפייק:

• סעיף 2(4) — ״פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו״.
• סעיף 2(6) — ״שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח״. המילה ״בקולו״ נמצאת בחוק מזה עשורים, והיא נופלת בדיוק על שכפול קול מסחרי.

המסלול הזה חזק בשני מובנים. ראשית, סעיף 5: ״הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו – מאסר 5 שנים.״ שנית, סעיף 29א(א): הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 5, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק. הסכום שבנוסח החוק הוא סכום הבסיס; לפי סעיף 29א(ד) הוא צמוד למדד שבסיסו מאי 2007, ולכן התקרה התקפה בעדכון 16.9.2026 היא 72,564.15 שקלים חדשים.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מסלול שני: לשון הרע

סעיף 2(א) לחוק איסור לשון הרע מגדיר ״פרסום״ ככולל ״ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר״ — הגדרה שנכתבה ב-1965 וחלה על תוכן שנוצר במחשב בלי צורך בתיקון חקיקה. ראו גם: לשון הרע בפייסבוק ובוואטסאפ.

הסעד: עד 84,437.40 ₪ ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א(ב), וכפל הסכום — 168,874.80 ₪ (נכון לעדכון 16.9.2026) — אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע לפי סעיף 7א(ג); אלה התקרות המוצמדות נכון לעדכון 16.9.2026. בדיפפייק, עצם ההשקעה ביצירת הזיוף עשויה לשמש ראיה לכוונה לפגוע — אבל את הכוונה צריך להוכיח (סעיף 7א(ג)). הפירוט המלא נמצא במדריך תביעת לשון הרע.

מסלול שלישי: תוכן מיני

״(5א) פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום…״חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח-1998, סעיף 3(א)(5א) — נוסח נבו

הסעיף מגדיר את המעשה כהטרדה מינית לכל דבר. הוא כולל שלוש הגנות למפרסם — פרסום בתום לב בשים לב לנסיבותיו, פרסום למטרה כשרה, ופרסום שיש בו עניין ציבורי המצדיק אותו ובלבד שאינו כוזב — והדגש האחרון חשוב: דיפפייק הוא, מעצם טבעו, כוזב. משום כך הצעד המעשי הראשון הוא הסרת פרסום פוגע מהרשת, לפני שהתוכן משוכפל ומאבד את מקורו.

במסלול הזה יש ערוץ פלילי וערוץ אזרחי. פרסום כזה הוא עבירה, שדינה כדין פגיעה במזיד בפרטיות לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, כלומר מאסר חמש שנים (סעיף 5(א) לחוק למניעת הטרדה מינית); והוא גם עוולה אזרחית (סעיף 6(א)). בתביעה אזרחית בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד 120,000 ₪ צמודי מדד, שמתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה — כ-141,249 ₪ נכון לעדכון 1.1.2026 (סעיף 6(ב)). את התביעה מגישים בתוך שבע שנים מיום שנוצרה העילה (סעיף 6(ג) לחוק, וסעיף 5 לחוק ההתיישנות).

מסלול רביעי: צו מניעת הטרדה מאיימת

כשהפרסום הוא חלק מדפוס מתמשך ולא אירוע בודד, חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001, מציע מסלול מהיר. סעיף 2(א) מגדיר הטרדה מאיימת כהטרדתו של אדם בכל דרך שהיא בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח שהמטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו.

סעיף 2(ב) מפרט, בין השאר, פגיעה בפרטיות בכל דרך (פסקה 1) ופגיעה ״ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו״ (פסקה 4). סעיף 4(א) מסמיך את בית המשפט להורות בצו להימנע מהמעשים המנויים בסעיף 5(א). היתרון: זה הליך מהיר, שאינו דורש להוכיח נזק כספי.

ואם התוכן שלכם שימש לאימון או להרכבה

דיפפייק נבנה מחומר קיים. אם הועתקו תצלומים, סרטונים או הקלטות שאתם בעליהם — נוספת עילה לפי חוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007: סעיף 11(1) קובע את הזכות הבלעדית להעתקה, וסעיף 12 מבהיר שהעתקה כוללת ״אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר״. סעיף 56(א) מאפשר פיצוי של עד 100,000 ₪ בלא הוכחת נזק בשל כל הפרה.

מה לעשות בשבע השעות הראשונות

1. לתעד לפני שמדווחים. צילום מסך עם כתובת מלאה, תאריך ושעה, ושמירת הקובץ עצמו. הסרה מהירה עלולה למחוק את הראיה יחד עם התוכן.
2. למפות את הפרסום. מי העלה, לאן הופץ, וכמה צפיות — היקף ההפצה משפיע ישירות על גובה הפיצוי ועל שאלת הכוונה לפגוע.
3. לבחור מסלול לפי הסעד הדרוש. הסרה מיידית ומניעת המשך — צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. פיצוי — פרטיות ולשון הרע. תוכן מיני — סעיף 3(א)(5א).
4. לפנות לפלטפורמה במקביל, ולשמור את מספר הפנייה. בקשת הסרה שנדחתה היא ראיה בפני עצמה.
5. לשקול תלונה במשטרה כשמתקיימים יסודות סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות — עבירה שדינה חמש שנות מאסר אינה עניין של מה בכך, וההליך הפלילי פותח גם את סעיף 29א.

ומה שאין: חובת מודרציה כללית על פלטפורמות. אין בדין הישראלי הוראה שמחייבת רשת חברתית להסיר תוכן מיוזמתה, ואחריות הפלטפורמה נבחנת דרך דיני לשון הרע והנזיקין הכלליים.

שאלות נפוצות

יש בישראל חוק שאוסר דיפפייק?

לא. אין חוק ייעודי. הכלים הקיימים הם חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965, סעיף 3(א)(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח-1998, וחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001.

איזה סעיף חל על שכפול קול או פנים?

סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות מגדיר כפגיעה בפרטיות ״שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח״. סעיף 2(4) מוסיף פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו.

מה העונש על פגיעה בפרטיות?

סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע שהפוגע במזיד בפרטיות זולתו באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו מאסר חמש שנים. סעיף 29א(א) מאפשר לבית המשפט לחייב מי שהורשע לשלם לנפגע פיצוי בלא הוכחת נזק, עד סכום שהחוק נוקב בו ב-50,000 שקלים חדשים; לפי סעיף 29א(ד) הסכום מתעדכן ב-16 בכל חודש בהצמדה למדד שבסיסו מאי 2007, ולכן התקרה התקפה בעדכון 16.9.2026 היא 72,564.15 שקלים חדשים.

מה הדין על תוכן מיני שנוצר או שוכפל בעזרת מחשב (דיפפייק)?

סעיף 3(א)(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית מגדיר כהטרדה מינית פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו, בלא הסכמתו. לפי אותה פסקה, ״תצלום, סרט או הקלטה״ כוללים גם ״עריכה או שילוב של כל אחד מהם, ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם״, כך שגם תוכן ערוך או מורכב שבו ניתן לזהות את האדם עשוי להיכנס להגדרה. הסעיף קובע שלוש הגנות, ואחת מהן מותנית בכך שהפרסום אינו כוזב.