- הונאת צדקה עלולה להוות עבירה פלילית לפי חוק העונשין, התשל״ז-1977 (מרמה והונאה — עד 3 שנות מאסר)
- כל עמותה חייבת להגיש לרשם דוח כספי שנתי (ומעל מחזור שנקבע בחוק — מבוקר בידי רואה חשבון), והדוחות פתוחים לעיון הציבור — עמותה שאינה מגישה אותם מדליקה נורה אדומה
- תורם שנפגע מהונאה רשאי לתבוע השבת כסף לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל״ט-1979
- רשם העמותות מוסמך לפקח, לדרוש דוחות, ואף למחוק עמותה — וניתן להגיש תלונה גם למשטרה
תרמתם לעמותה שהתבררה כמרמה? או אתם רוצים לוודא שזה לא יקרה לכם? בישראל יש חוקים ברורים שמגנים על תורמים — אבל הם לא עובדים אוטומטית. צריך לדעת מה לדרוש, לאן לפנות, ומתי יש סיכוי אמיתי לקבל את הכסף חזרה.
מה ההבדל בין עמותה גרועה לבין הונאה פלילית?
הונאת צדקה היא הצגת מצג כוזב בכוונה כדי לגרום לאדם לתרום כסף לגוף שאינו פועל למטרות שהוצגו. בדין הפלילי, חוק העונשין, התשל״ז-1977, סעיף 415 (קבלת דבר במרמה) עוסק ישירות בכך: הצגת עובדה כוזבת בכוונה לגרום למסירת טובת הנאה — דינה עד שלוש שנות מאסר, ובנסיבות מחמירות — עד חמש שנים.
מבחינה אזרחית, עמותה שמספרת כזב על אופן שימוש הכספים, על מטרות הארגון, או על יעילות פעילותה — חשופה לתביעות בגין תרמית לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ולתביעות השבה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל״ט-1979. בנוסף, אם העמותה מחזיקה באישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (המקנה לתורמים זיכוי ממס), שר האוצר רשאי לבטל את האישור, בין השאר כשחלק מהותי מפעילות המוסד אינו להשגת המטרה הציבורית (סעיף 46(א1)).
שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155
מה רשם העמותות יכול לעשות — ומה גבולותיו?
רשם העמותות, הפועל במסגרת משרד המשפטים , מוסמך לפי חוק העמותות, התש״ם-1980 , לפקח על פעילות עמותות ולאכוף את עמידתן בחוק. לפי סעיף 38א לחוק, הרשם רשאי לדרוש מעמותה כל מסמך או מידע להבהרת הדוח הכספי, ולפי סעיף 40 — לפתוח בחקירה בענייניה ולמנות חוקר כשיש יסוד סביר להניח שהיא אינה מקיימת את החוק, את תקנונה או את מטרותיה. פירוק כפוי אינו בסמכות הרשם עצמו: בית המשפט המחוזי רשאי לצוות על פירוק, בין השאר כשפעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק או למטרותיה (סעיף 49).
עמותה שמחזורה השנתי עולה על הסכום הקבוע בסעיף 19(ג) לחוק חייבת למנות רואה חשבון, והדוח הכספי שלה מוגש מבוקר (סעיף 37(א)); הדוחות שהוגשו לרשם פתוחים לעיון הציבור (סעיף 39(ב)). תורם שרוצה לבדוק עמותה — יכול לצפות בדוחות אלה בחינם דרך מרשם העמותות באינטרנט, ולבחון האם הוצאות הניהול סבירות ביחס לפעילות המוצהרת.
7 סימנים שצריכים להדליק נורה אדומה לפני תרומה
- אין דוח כספי עדכני במרשם — כל עמותה חייבת להגיש דוח כספי שנתי לרשם, והוא פתוח לעיון הציבור. היעדרו הוא דגל אדום. עמותה שלא הגישה את הדוח הכספי בתוך 90 ימים מהמועד שנקבע לכך רואים אותה כעמותה שחדלה לפעול (סעיף 59(א)(2) לחוק העמותות), והרשם רשאי למחוק אותה (סעיף 59(ב)).
- שיעור הוצאות ניהול מעל 30–40% — פער ניכר בין מה שהולך לפעילות לבין הניהול ראוי לבדיקה.
- תיאורי פעילות מעורפלים ללא עדויות, תמונות שטח, או נתונים מוכחים.
- לחץ ״תרמו עכשיו״ — עמותה ישרה לא מפחדת לתת לכם יום לחשוב.
- קמפיין רגשי ללא מסמכים — תמונות מרגשות הן שיווק, לא הוכחה לפעילות.
- אין אישור ניהול תקין מרשם העמותות — ניתן לאמת בדקות דרך מרשם העמותות באינטרנט.
- אין אישור סעיף 46 מרשות המסים — אם טוענים שהתרומה מוכרת לצורכי מס, ובדיקה מגלה שלא.
יש לכם שאלה על המקרה שלכם?אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00).
האם אפשר לדרוש בחזרה את הכסף שתרמתם?
תורם שנפגע מהונאה — כלומר, תרם כסף על בסיס מצג כוזב — זכאי לתבוע השבת הכסף בשתי עילות עיקריות. הראשונה: עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל״ט-1979 — העמותה התעשרה שלא כדין על חשבון התורם. השנייה: תרמית לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] — אם ניתן להוכיח שהעמותה הציגה ביודעין מצג כוזב של עובדה, כדי שהתורם יפעל על פיו.
תביעות אלה ניתן להגיש בבית משפט השלום (לסכומים עד 2.5 מיליון ₪) או בבית משפט לתביעות קטנות (עד 39,900 ₪) לסכומים קטנים יותר. כשנפגעו תורמים רבים אפשר לבדוק גם תובענה ייצוגית — אך היא אפשרית רק בתביעה המנויה בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006, או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית (סעיף 3(א)).
מי אחראי אישית כשעמותה מרמה?
חברי ועד עמותה ונושאי משרה בה נושאים אחריות אישית כאשר הם מודעים להונאה ובוחרים להתעלם. על פי פקודת הנזיקין, רשלנות של נושא משרה שאפשרה הונאה — עלולה לגבש חבות אישית. בנסיבות מחמירות, בהן נושא המשרה שותף פעיל לכזב — ניתן לתבוע אותו ישירות בגין מרמה, גם אם פעל בשם העמותה.
בפן הפלילי, חבר או עובד בעמותה שמסר לרשם תשובה או מידע כוזבים כשנדרש לכך לפי חוק העמותות צפוי לעד שלוש שנות מאסר (סעיף 64). בנוסף, מנהל שהוציא כספי עמותה לשימושו האישי — חשוף לעבירות של גניבה בידי המנהל (סעיף 392) ומרמה והפרת אמונים בתאגיד (סעיף 425) לפי חוק העונשין, התשל״ז-1977.
רוצים לתבוע? לאן פונים ומה קורה אחר כך?
תורם שנפגע יכול לפעול במספר מסלולים במקביל. הגשת תלונה לרשם העמותות — בכתב, עם תיעוד של הדוחות הכספיים, פרסומי העמותה, וראיות לפער בין הבטחות למציאות. הגשת תלונה לרשות המסים — לדרוש בחינה מחדש של אישור סעיף 46 של העמותה. פנייה למשטרה — אם יש ראיות לכאורה לעבירות פליליות (מרמה, מעילה), כשהמשטרה מוסמכת לחקור ולהגיש כתב אישום.
במקביל, כשהעמותה פגעה בתורמים רבים, כדאי לבדוק אם אפשר להגיש תובענה ייצוגית: היא מאפשרת פיצוי קבוצתי בלי שכל תורם יגיש תביעה נפרדת, אך רק בתביעה המנויה בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית (סעיף 3(א)) — ולכן יש לבדוק תחילה אם העילה נכנסת לאחד מאלה.
בדיקה של 5 דקות לפני כל תרומה
- גוגל + מרשם העמותות: חפשו את שם העמותה ובדקו שהיא רשומה ומחזיקה אישור ניהול תקין.
- פתחו את הדוחות הכספיים: זמינים בחינם במרשם — בדקו שיעור הוצאות ניהול מול פעילות.
- חפשו ביקורות חיצוניות: פורומים, כתבות עיתונות, עדויות תורמים קודמים.
- שאלו על ייעוד הכסף: ״לאן בדיוק הולכת התרומה שלי?״ — עמותה ישרה תענה בלי היסוס.
- בקשו פירוט בכתב: לסכומים מעל 500 ₪ — בקשו אישור כתוב על ייעוד התרומה לפני ביצוע העברה.
מה בודקים בפועל
- טיפ פרקטי: תביעה אזרחית נגד עמותה הונאתית עלולה להיות שווה פחות מהמאמץ כשאין לעמותה נכסים. הכוונה הנכונה היא לתביעה אישית נגד נושאי המשרה (יו״ר, גזבר) לפי סעיפי המרמה. אחריות אישית דורשת הוכחת ידיעה ומעורבות — אך כשהמסמכים מדברים בעד עצמם, היא אפשרית.
- הפניה חקיקתית: עמותה היא תאגיד (סעיף 8 לחוק העמותות), ולכן מנהל או עובד שלה שנהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בעמותה צפוי לעד שלוש שנות מאסר (סעיף 425 לחוק העונשין).
- טעות נפוצה: למהר לפנות לרשם העמותות לפני שאוספים ראיות. רשם העמותות הוא גורם מנהלי — הוא לא יחזיר כסף לתורם. הפניה הנכונה היא משטרת ישראל (יחידות ההונאה) ובמקביל תביעה אזרחית.
- נקודה טקטית: הדוחות הכספיים והמילוליים שהוגשו לרשם פתוחים לעיון כל דורש (סעיף 39(ב) לחוק העמותות); פרוטוקולים ופנקסים פנימיים פתוחים לעיון חברי העמותה בלבד (סעיף 39(א)). תורם שאינו חבר יכול לבקש — אך סירוב אינו הפרה, וראיות יש לבסס על מה שהוגש לרשם.