מניעת הונאות תשלום: חובות משפטיות

עמוד השירות: עורך דין תביעות ייצוגיות וצרכניות.

חיוב לא מורשה — מה הזכות שלכם ומה עושים?

חוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו-1986, בוטל ב-14.10.2020, ובמקומו חל חוק שירותי תשלום, התשע״ט-2019 (סעיפים 55 ו-77). לפי חוק זה, מרגע שהודעתם על השימוש לרעה אינכם אחראים לחיובים נוספים, ולפני ההודעה אחריותכם מוגבלת — לכל היותר 75 ₪ ועוד 30 ₪ לכל יום מאז שנודע לכם ועד ההודעה, ולא יותר מ-450 ₪ אם הודעתם בתוך 30 ימים מהשימוש הראשון (סעיף 24(ג)). ההגבלה אינה חלה אם העמדתם את הרכיב החיוני של אמצעי התשלום לרשות אחר או פעלתם במרמה (סעיפים 24(ד) ו-26); מעבר לכך אינכם נושאים באחריות (סעיף 31).

מה עושים מייד:

• מתקשרים לחברת האשראי ומודיעים על השימוש לרעה. מרגע ההודעה אינכם אחראים לחיובים נוספים (סעיף 24(ב)), את סכום החיוב — בניכוי חלקכם לפי סעיף 24(ג) — יש להשיב לכם בתוך שמונה ימי עסקים מההודעה (סעיף 27(א)), ואפשר לבקש להקפיא מיד את אמצעי התשלום, לתקופה שתבקשו ועד 14 ימים, אלא אם נותן השירות איפשר תקופה ארוכה יותר (סעיף 22).
• מגישים תלונה כתובה — אם החברה סבורה שחל אחד החריגים, היא רשאית לחזור ולחייב אתכם רק בהודעה בכתב ומנומקת, ככלל 15 ימים לפחות לפני החיוב (סעיף 27(ב)).
• שומרים תיעוד של כל תכתובת, צילומי מסך ואישורים.
• פונים ליחידה לפניות הציבור בבנק ישראל אם החברה מסרבת לשתף פעולה.

אין בחוק ״חלון של 13 חודשים״. מה שקובע הוא מתי הודעתם: אחרי ההודעה אינכם אחראים כלל, ולפניה — לכל היותר 75 ₪ ועוד 30 ₪ לכל יום מאז שנודע לכם ועד ההודעה, ולא יותר מ-450 ₪ אם הודעתם בתוך 30 ימים מהשימוש הראשון (חוק שירותי תשלום, סעיף 24(ג)). בחיוב שאין לו מסמך חתום או רשומה של אימות מוגבר, יש להודיע בתוך 30 ימים מקבלת ההודעה על החיוב (סעיף 29(ב)).

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מתי פלטפורמת תשלומים אחראית לחיוב שבוטל, ולא רק חברת האשראי?

חברת האשראי מחזירה לכם את הכסף (סעיף 27 לחוק שירותי תשלום), ולעיתים גובה אותו מהעסק שקיבל את התשלום — אך לא כשבעסקה נעשה שימוש בפרט אימות מוגבר, או כשאימות כזה לא היה אפשרי או לא הותר לעסק (סעיף 32(א)). אבל יש מקרים שבהם הפלטפורמה עצמה (חנות אונליין, אפליקציית תשלומים, פינטק) נושאת באחריות נוספת.

חובות זיהוי הלקוח ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מוטלות מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000, על תאגידים בנקאיים ועל הגופים הפיננסיים שבתוספת השלישית לחוק — ובהם חברות תשלומים — לפי צווים שניתנו מכוח סעיף 7; חוק שירותי תשלום, התשע״ט-2019, מסמיך את שר המשפטים לקבוע חובות לאימות זהות המשלם (סעיף 10).

אם הפלטפורמה לא עמדה בחובותיה ובשל כך נגרם לכם נזק, ייתכן שתעמוד לכם עילה ישירה נגדה בדיני הנזיקין, לצד זכויותיכם כלפי מנפיק אמצעי התשלום — שאלה שנבחנת לפי נסיבות המקרה. זה רלבנטי במיוחד כשמדובר בהונאות מתוחכמות שפלטפורמה סבירה הייתה אמורה לעצור.

מי אחראי לכסף שנגנב בהונאת פישינג — הבנק, הלקוח או הפלטפורמה?

הכלל בחוק שירותי תשלום, התשע״ט-2019, אינו מבחן של רשלנות: על שימוש לרעה שנעשה לפני שהודעתם לבנק או לחברת האשראי אתם אחראים לכל היותר לסכום מוגבל — 75 ₪ ועוד 30 ₪ לכל יום מאז שנודע לכם ועד ההודעה, ולא יותר מ-450 ₪ אם הודעתם בתוך 30 ימים מהשימוש הראשון (סעיף 24(ג)); ועל שימוש שאחרי ההודעה — אינכם אחראים כלל (סעיף 24(ב)). ההגבלה אינה חלה אם העמדתם את הרכיב החיוני של אמצעי התשלום לרשות אדם אחר, או אם פעלתם במרמה (סעיפים 24(ד) ו-26). לפי חוות דעת של משרד המשפטים (30.9.2021), מסירת פרטים למי שהתחזה לבנק או לחברת האשראי אינה נכללת בחריג זה.

אם הבנק סבור שחל אחד החריגים, הוא רשאי לחזור ולחייב אתכם רק אחרי הודעה בכתב ומנומקת, ככלל 15 ימים לפחות לפני החיוב (סעיף 27(ב)), ובמחלוקת על כך מכריע בית המשפט. פנו לייעוץ משפטי לפני שאתם מקבלים סירוב של הבנק כסופי.

אילו חובות הדין הישראלי מטיל על פלטפורמות פינטק ועסקים שמקבלים תשלומים מקוונים?

עסקים שמקבלים תשלומים אונליין — חנויות, פינטק, אפליקציות — כפופים לחובות שמגנות עליכם כצרכנים — חלקן רק אם הם גופים פיננסיים מפוקחים:

• אימות זהות (KYC): גופים פיננסיים שחלות עליהם חובות לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000 — תאגידים בנקאיים וגופים שבתוספת השלישית לחוק, ובהם חברות תשלומים — חייבים לזהות את מקבלי השירות לפי הצו החל עליהם.
• דיווח על עסקאות חשודות: אותם גופים חייבים לדווח על פעולות שנקבעו בצו, והדיווח מועבר למאגר המידע שמנהלת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (סעיפים 7(ד) ו-29). הפרת החובה עלולה להוביל לעיצום כספי (סעיף 14), ופעולה שנועדה לגרום לכך שלא יהיה דיווח היא עבירה (סעיף 3(ב)).
• אבטחת מידע: לפי סעיף 17 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, בעל השליטה במאגר מידע והמחזיק בו אחראים לאבטחת המידע שבו, ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז-2017, קובעות את היקף החובה. דליפה ממאגר שלא אובטח כנדרש עלולה לחשוף את האחראים לו לאחריות משפטית.

מה עושים אם הבנק או חברת האשראי מסרבים?

יש כמה צעדים:

• פנייה לבנק ישראל: היחידה לפניות הציבור ולבקרה צרכנית בבנק ישראל מטפלת בתלונות נגד בנקים וחברות כרטיסי אשראי, ללא תשלום.
• פנייה לרשות להגנת הצרכן: אם מדובר בחיוב מעסק (לא בנק), הרשות יכולה לחקור ולאכוף.
• תביעה בבית משפט לתביעות קטנות: עד 39,900 ש״ח (נכון ל-2026) — ניתן לתבוע בלי עורך דין, והאגרה היא 1% מסכום התביעה ולא פחות מ-50 ש״ח (תקנה 6(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל״ז-1976). צרפו תיעוד של העסקה ואת תשובת הסירוב של הגוף.
• תביעה אזרחית מלאה: לסכומים גדולים, עם ייצוג משפטי.