בריונות רשת: מה החוק מאפשר לעשות נגד הפוגעים

עמוד השירות: לשון הרע בפייסבוק ובוואטסאפ: תיעוד, הסרה ותביעה.

אילו חוקים חלים על בריונות רשת?

אין בישראל "חוק בריונות רשת" אחד — יש ארגז כלים. פרסום משפיל נבחן לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965; חשיפת מידע אישי, תמונות ותכתובות — לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981; הטרדה עקבית ואיומים — לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001 ולפי חוק העונשין, התשל״ז-1977. הפירוט המדויק — בהמשך.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מהו צו מניעת הטרדה מאיימת ואיך משיגים אותו?

זהו הכלי המהיר ביותר בארגז: בית משפט השלום מוסמך לאסור על הפוגע ליצור קשר, להתקרב או להמשיך לפרסם — וההפרה היא עבירה פלילית. הבקשה מוגשת בהליך מזורז, לעיתים במעמד צד אחד כשיש דחיפות. לצו נדרשת תשתית ראייתית — ולכן התיעוד שנאסף לפני הפנייה לבית המשפט הוא קריטי.

איך מתמודדים עם פוגע אנונימי?

ברשתות ובפלטפורמות רבות הפוגע מסתתר מאחורי פרופיל בדוי. הכלים המעשיים: פנייה לפלטפורמה להסרת התוכן לפי כללי הקהילה שלה; תלונה במשטרה, שבידיה סמכויות לאיתור המפרסם; ואילו בקשה בהליך אזרחי לחייב ספק לחשוף את זהות הגולש מוגבלת: ברע״א 4447/07 מור נ׳ ברק אי.טי.סי קבע בית המשפט העליון שבהיעדר הסדר בחקיקה אין לבית המשפט סמכות לצוות על כך. מומלץ להיוועץ לפני נקיטת צעד, כי סדר הפעולות משפיע על סיכויי האיתור.

מה אפשר לקבל בתביעה אזרחית? פיצוי כספי גם ללא הוכחת נזק, וסכום מוגדל כשהפרסום נעשה בכוונה לפגוע — לפי שני החוקים גם יחד. בנוסף ניתן לדרוש צו הסרה, התנצלות ופרסום תיקון.

המסגרת החקיקתית — סעיף אחר סעיף

כדי לדעת מה יש לכם ביד, צריך לדעת לאיזו הוראה כל מעשה נופל. אלה ארבעת החוקים שעושים את מרבית העבודה:

חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965

סעיף 1 מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו בשל מעשיו או תכונותיו, לפגוע בו במשרתו או בעסקו, או לבזותו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. סעיף 2 מבהיר ש״פרסום" הוא בכל אמצעי — "בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר" — ולכן סטורי, ממים, הקלטה קולית וסרטון נכנסים פנימה בדיוק כמו פוסט, ודי בכך שהפרסום הגיע לאדם אחד זולת הנפגע. ראו גם: לשון הרע בפייסבוק ובוואטסאפ.

הסעד הכספי נמצא בסעיף 7א: עד 84,437.40 ש״ח ללא הוכחת נזק (סעיף 7א(ב)), וכשמוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע — עד כפל הסכום, 168,874.80 ש״ח (נכון לעדכון 16.9.2026) (סעיף 7א(ג)); אלה התקרות התקפות בעדכון 16.9.2026, שכן הסכומים הנקובים בחוק צמודים למדד (סעיף 7א(ה)), ואין לקבלם פעמיים בשל אותה לשון הרע (סעיף 7א(ד)). במקביל, פרסום בכוונה לפגוע לשני בני אדם או יותר הוא עבירה פלילית שדינה מאסר שנה (סעיף 6).

חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981

סעיף 1 קובע את הכלל: "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". סעיף 2 מונה שתים-עשרה חלופות, ובבריונות רשת חוזרות בעיקר אלה: בילוש או התחקות "העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת" (2(1)); פרסום תצלום ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו (2(4)); העתקת תוכן של כתב שלא נועד לפרסום — ובמפורש גם "מסר אלקטרוני" (2(5)), כלומר צילום מסך של צ'אט פרטי; ופרסום עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים, לרבות עברו המיני או מצב בריאותו (2(11)).

פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית (סעיף 4), ופגיעה במזיד בחלופות המנויות בסעיף 5 היא עבירה פלילית שדינה מאסר חמש שנים. גם כאן יש פיצוי ללא הוכחת נזק וכפל בכוונה לפגוע (סעיף 29א) — סכום בסיס של 50,000 ש״ח הצמוד למדד שבסיסו מאי 2007, שהתקרה התקפה לפיו בעדכון 16.9.2026 היא 72,564.15 ש״ח. מנגד, סעיף 6 חוסם תביעה על "פגיעה שאין בה ממש", וסעיף 18 מונה הגנות — ובהן פגיעה בתום לב או פגיעה שהיה בה עניין ציבורי המצדיק אותה.

עבירות פליליות נלוות

שלוש הוראות שכדאי להכיר לפני הליכה למשטרה: איומים — סעיף 192 לחוק העונשין, התשל״ז-1977: איום בפגיעה שלא כדין בגוף, בחירות, בנכסים, בשם הטוב או בפרנסה, בכוונה להפחיד או להקניט; מאסר שלוש שנים. סחיטה באיומים — סעיף 428, החל מפורשות גם על איום "לפרסם או להימנע מפרסם דבר"; מאסר שבע שנים. והטרדה באמצעות מיתקן בזק — סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב-1982: שימוש במיתקן בזק או בציוד קצה "באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין"; מאסר שלוש שנים. זהו הכלי הפלילי הרלוונטי ביותר להצפת הודעות ופניות חוזרות.

חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001

זה החוק שמייצר את הצו. הבקשה מוגשת לבית משפט השלום (ובנסיבות מסוימות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית משפט לנוער). סעיף 7(א) לחוק מסמיך את בית המשפט לתת צו במעמד צד אחד אם הדבר דרוש להגנה מיידית על שלומו של הנפגע, וסעיף 7(ב) מחייב דיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו. לפי סעיף 6, תוקף הצו לא יעלה על שישה חודשים, וניתן להאריכו — ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה, ומנימוקים מיוחדים — עד שנתיים בסך הכול. הפרת הצו היא עבירה פלילית.

מסלול פעולה: 72 השעות הראשונות

1. תעדו לפני שאתם מגיבים. צילומי מסך מלאים (שם משתמש, תאריך, שעה, URL) ורשימה כרונולוגית. תוכן ברשת נמחק — לפעמים תוך דקות.
2. אל תשיבו באותו מטבע. תגובה משפילה מצדכם הופכת אתכם לנתבעים פוטנציאליים, ועלולה לשמש את הצד השני בתביעה שכנגד.
3. דווחו לפלטפורמה, שמרו את מספר הפנייה, ושלחו מכתב התראה כשזהות הפוגע ידועה. סירוב מתועד להסיר לאחר התראה הוא נתון משמעותי בשלב פסיקת הפיצוי.
4. הגישו תלונה במשטרה כשמדובר באיומים, סחיטה או הטרדה חוזרת — למשטרה יש סמכויות איתור שאין לאזרח — ובמקביל בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת אם ההטרדה נמשכת.
5. שקלו תביעה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע ו/או חוק הגנת הפרטיות, בנפרד או במקביל.

מה לתעד — רשימת בדיקה

• צילום מסך של כל פרסום — שעה, תאריך וכתובת מלאה; עדיף גם צילום וידאו של הגלילה במסך.
• שם המשתמש, קישור לפרופיל, מספר עוקבים או חברי קבוצה, צפיות ושיתופים — אלה מעידים על היקף החשיפה.
• תיעוד הנזק: הודעות שקיבלתם בעקבות הפרסום, ביטול עסקאות, פנייה לגורם טיפולי, היעדרות מלימודים או מעבודה.
• אישורי דיווח ומכתבי התראה — עם תאריכים; וכשהנפגע קטין, גם תיעוד הפנייה למוסד החינוכי.

טעויות נפוצות שמחלישות תיק חזק

• למחוק את השרשור. מחיקת ההתכתבות שלכם מקשה על הוכחת ההקשר — ולעיתים נראית כהעלמת ראיות.
• להסתמך על "זה היה בקבוצה סגורה". סעיף 2(ב) מסתפק בכך שהפרסום הגיע לאדם אחד זולת הנפגע.
• להתמקד רק בלשון הרע. לא פעם העילה החזקה יותר היא פגיעה בפרטיות — למשל צילום מסך של שיחה פרטית לפי סעיף 2(5).
• לחכות. ככל שעובר זמן, כך קשה יותר לאתר את המפרסם, והפלטפורמות אינן שומרות נתונים לנצח.
• לפרסם את מכתב ההתראה או את כתב התביעה ברשת. זה עלול להקים עילה נגדית ולפגוע במאזן שבית המשפט רואה.

מתי שווה עורך דין — ומתי לא

אפשר להסתדר לבד: דיווח לפלטפורמה, פנייה ראשונית לבית הספר, ותלונה במשטרה. גם תביעה קטנה נגד פוגע מזוהה על סכום נמוך יחסית ניתנת לניהול עצמאי.

כדאי לערב עורך דין: כשנדרשת בקשה לחשיפת זהותו של גולש אנונימי; בקמפיין מתמשך של מספר משתמשים; כשהפרסום פגע בפרנסה והנזק ניתן לכימות; כשמבקשים צו במעמד צד אחד; וכשאתם עצמכם קיבלתם מכתב התראה. ההוכחה של "כוונה לפגוע" לפי סעיף 7א(ג) היא עבודה ראייתית — לא הצהרה.

שאלות ותשובות

כמה כסף אפשר לקבל בתביעת בריונות רשת?

התקרה לפי סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע היא 84,437.40 ש״ח ללא הוכחת נזק, וכפל הסכום — 168,874.80 ש״ח (נכון לעדכון 16.9.2026) — כשהוכחה כוונה לפגוע (סעיף 7א(ג)); אלה הסכומים התקפים בעדכון 16.9.2026, שכן הסכומים הנקובים בחוק הם סכומי בסיס משנת 1998 הצמודים למדד לפי סעיף 7א(ה). חוק הגנת הפרטיות מקנה סעד מקביל בסעיף 29א. כשמוכיחים נזק ממשי — אובדן הכנסה, טיפול נפשי — ניתן לתבוע מעבר לתקרות אלה.

הפוגע קטין — האם עדיין אפשר לפעול?

כן. ההליך האזרחי מתנהל מול הקטין ובאמצעות הוריו, ובמקרים המתאימים ניתן לפנות גם לבית משפט לנוער. בפועל, בבריונות בין בני נוער השילוב היעיל הוא פנייה למוסד החינוכי, מכתב מעורך דין להורים, ובקשה לצו רק אם ההטרדה נמשכת.

מה עושים כשמי שפרסם לשון הרע או בריונות רשת אנונימי?

משלבים מסלולים: פנייה לפלטפורמה להסרה ותלונה במשטרה, שבידיה סמכויות איתור. בקשה בהליך אזרחי לחייב ספק לחשוף את זהות הגולש מוגבלת: ברע״א 4447/07 מור נ׳ ברק אי.טי.סי קבע בית המשפט העליון שבהיעדר הסדר בחקיקה אין סמכות לצוות על כך. סדר הפעולות משפיע — פנייה מוקדמת לפלטפורמה עלולה להוביל למחיקת החשבון ולהיעלמות עקבות, ולכן כדאי לתעד תחילה ולהיוועץ לפני שפועלים.

האם מחיקת הפוסט מבטלת את תביעת לשון הרע?

לא. הפרסום כבר נעשה, והעילה קמה ברגע שהגיע לאדם אחד זולת הנפגע. עם זאת, סעיף 19 לחוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט להתחשב לטובת הנתבע בכך שהתנצל, תיקן או הכחיש — ובלבד שההתנצלות פורסמה "במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים". התנצלות פרטית בהודעה אישית אינה עונה על התנאי.