העסקת עובדים זרים: רגולציה וחובות

המסגרת החוקית להעסקת עובדים זרים בישראל

העסקה של עובדים זרים בישראל מוסדרת בצו ההעסקה של עובדים זרים, התשנ״א-1991, וכן בחוקים נוספים הכוללים: חוק שכר מינימום, התש״ף-2019; חוק הנדסה בעבודה, התש״ל-1970; וחוקים מסוגים אחרים של דיני עבודה. מדיניות זו נוצרה כדי לכוונן את הביקוש לעובדים זרים בתחומים בהם אין עובדים ישראליים זמינים, תוך הגנה על זכויות של עובדים ישראליים ועובדים זרים כאחד.

משרד העבודה, הרווחה והשירותים הסוציאליים (המשנה למשרד הפנים) הוא הגוף הממשלתי החראי על הנושא. משרד זה מנהל יחידה נקראת "הרשות לעובדים זרים" אשר מונה דירקטור ודוקדוקת סקירה של כל בקשה להעסקת עובד זר.

דרישות המוקדמות להעסקת עובד זר

לפני שמעביד בישראל יכול להעסיק עובד זר, עליו לעמוד בדרישות מוקדמות. ראשית, על המעביד להוכיח כי ניסה לגייס עובד ישראלי בעבודה זו דרך כל הערוצים המתאימים (פלטפורמות גיוס, מעבדות קבלה, וכדומה) ולא מצא. שנית, על מעביד לפנות להרשות לעובדים זרים עם בקשה מפורטת המכילה: תיאור התפקיד, דרישות כישרה, השכר המוצע (לפחות השכר המינימום), וסיבות למה לא ניתן למצוא עובד ישראלי.

צו ההעסקה של עובדים זרים קובע גם מגבלות כמותיות: בדרך כלל, מעביד לא יכול להעסיק יותר מ-5% מכוח העבודה שלו עובדים זרים (בתחומים מסוימים כמו חקלאות והשרות האישי יש מגבלות שונות). הרשות לעובדים זרים בוחנת את כל בקשה על בסיס אדם לאדם.

הליך אישור וזמן עיבוד הבקשה

הרשות לעובדים זרים בוחנת את הבקשה במשך תקופה של כמו 30-45 ימים עסקים. במהלך הזמן הזה, הרשות בוחנת את המסמכים המצורפים, יכולה לבקש מידע נוסף מן המעביד, וביולולוגית בודקת את הדרישות משפטיות. אם בקשה מאושרת, הרשות נותנת אישור עקרוני, והמעביד יכול אז להתחיל את הליך גיוס העובד הזר.

אם בקשה נדחית, על הרשות לתת הסברים בכתב. מעביד שנדחתה בקשתו רשאי להגיש בקשה חוזרת, אולם יש להתייחס לטענות שניתנו בדחיה הראשונה. בדרך כלל, בקשה חוזרת לפעמים מסיבה למהנו (אם כי לא תמיד).

זכויות וחובות של עובד זר המעוסק בישראל

עובד זר שהעסיק בישראל בהתאם להוראות הצו קיבל זכויות וחובות כמו עובד ישראלי. סעיף 2 של צו ההעסקה של עובדים זרים קובע שעובד זר זכאי לחוק שכר מינימום בדיוק כמו עובד ישראלי. חוק שכר מינימום קובע שכר מינימום שכל עובד בישראל (ישראלי וזר כאחד) חייב לקבל לפחות.

בנוסף, עובד זר זכאי לכל ההגנות החוקיות של עובד בישראל בנושא בטיחות בעבודה, שיוויון תנאים, שיוויון בתנוחים דיסקרימינציה, וזכות להתאגד בעובדים. עובד זר שונו לא בנוגע לתנאים אלה רשאי להגיש תלונה לבית הדין לעבודה.

קביעת דמי עבודה מביא וטיפול בדיווח לביטוח לאומי

עובד זר משלם ותובעות בביטוח לאומי בדיוק כמו עובד ישראלי. על מעביד הוא חייב להנכות מן השכר של עובד הזר את כל תשלומי הביטוח הלאומי החייב על עובד (בדרך כלל בערך 7% מן השכר), ולהעביר להמוסד הביטוח הלאומי. בנוסף, על המעביד להעביר תשלומים של הביטוח הלאומי החייב על המעביד עצמו (בדרך כלל כ-11% מן השכר).

כמו כן, עובד זר זכאי לחופש בנקבע, חופש למחלה, חופש דתי (אם בר חוקי במדינת הלידה של העובד), וחופש לדברים חירום. כל אלה חייבים להיות תעודה בדרישות השכר המחשבה של דיווח לביטוח לאומי.

הרשאות טיפול בנושאים של אכיפה ופיקוח

מפקחי עבודה מטעם משרד העבודה מנהלים בדיקות סביבון כדי להבטיח שמעביד שהעסיק עובד זר עומד בכל הדרישות החוקיות. אם בדיקה מוצאת הפרה (כמו ששכר שלא שוי, עבודה בתנאים לא בטוחים, או העסקה של עובדים זרים יותר מן המספר המאושר), מפקח יכול להוציא צו שיפור תוך פרק זמן מסוים.

אם הפרה לא מתוקנת ברצוי הזמן, או אם ההפרה חמורה מאוד, מפקח עלול להגיש כתב אישום פלילי נגד המעביד או גם לבטל את ההוראה להעסיק עובד זר. זה אמצעי קשה ביותר, אבל משמש כדי להגן על זכויות העובדים הזרים.

סיום ההעסקה וגרירת העובד הזר

כאשר עובד זר מסיים העסקה בישראל (בגלל סיום הוכוח, פיטורים, או עזיבה מרצון), על המעביד להודיע על כך להרשות לעובדים זרים. בדרך כלל, על עובד זר לתוך זמן מסוים (בדרך כלל 30 ימים) להעזוב את ישראל, אלא אם הוא קיבל הוראה להישמר בישראל מהרשות (למשל בעקבות התנגדות לפיטורים).

עובד זר אשר נפטר בדרך בחוק רשאי להגיש תביעה נגד המעביד בבית הדין לעבודה, בדיוק כמו עובד ישראלי. הוא רשאי לתבוע פיצוי עבור פיטורים לא חוקיים, הוצאות של עזיבה, וכל דבר אחר הקשור לעסקת העבודה.