העסקת עובדים זרים: ההיתר, חובות המעסיק והסנקציות על העסקה שלא כדין

עמוד השירות: ליווי מעסיקים: שימוע, פיטורים ותביעות עובדים.

היתר ואשרה — שני מסמכים, שני גופים, שני בעלים

הבלבול הזה עולה כמעט בכל תיק. ״אשרת עבודה״ אינה מסמך אחד:

• ההיתר — של המעסיק. סעיף 1יג לחוק עובדים זרים קובע: ״לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעסיק, ובהתאם לתנאי ההיתר״. ההיתר יכול להינתן למכסה מסוימת של עובדים או לפי רשימה שמית, והוא ניתן ״בשים לב, בין השאר, למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים״.
• האשרה והרישיון — של העובד. אשרה ורישיון ישיבה מסוג ב/1 ניתנים לעובד לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב-1952 ותקנותיו. הם מתירים לו לשהות ולעבוד — בענף ובתנאים שנקבעו בהם.

המשמעות המעשית: היתר תקף אצל מעסיק אחד אינו ״מכסה״ העסקה אצל מעסיק אחר, ואשרה תקפה של העובד אינה מייתרת את ההיתר. העסקה שבה אחד משני המסמכים חסר — היא העסקה שלא כדין.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

היתרים, מכסות וענפים — איפה זה נקבע

ההיתרים, המכסות הענפיות, נהלי ההגשה, האגרות ודמי ההיתר מנוהלים בידי רשות האוכלוסין וההגירה, והם משתנים מעת לעת בהחלטות ממשלה ובנהלים. מאמר משפטי אינו התחליף לנוהל העדכני: לפני הגשה יש לבדוק את עמוד העסקת עובדים זרים באתר רשות האוכלוסין וההגירה ואת הנוהל התקף לענף הרלוונטי.

מה שכן קבוע בחוק, ושכדאי להכיר לפני שנכנסים להליך:

• סעיף 1ח מאפשר להתנות את ההיתר בהפקדת ערובה.
• סעיף 1י ו-1י1 קובעים אגרה ודמי היתר.
• סעיף 1יד1 מאפשר להתנות מתן היתר בתשלום קנס חלוט — כלומר, חובות עבר בגין עבירות קודמות חוסמים היתר חדש.
• סעיף 1טו מסמיך לבטל היתר, לסייגו, או לסרב לתתו או לחדשו.
• סעיף 1ט מטיל חובת דיווח שוטפת לממונה.

זה הרובד הרגולטורי. הרובד שמייצר את רוב התביעות והקנסות הוא אחר לגמרי — והוא לא תלוי כלל בשאלה אם ההיתר בתוקף. התביעות האלה נדונות בבית הדין לעבודה, ולכן ייצוג בבית הדין לעבודה הוא חלק מההיערכות של כל מעסיק שמעסיק עובדים זרים.

חמש החובות שהמעסיק חייב בהן כלפי העובד עצמו

פרק ב׳ לחוק עובדים זרים נקרא ״תנאים להעסקה״, והוא מטיל על המעסיק חובות אישיות. כל אחת מהן היא עבירה פלילית נפרדת אם לא קוימה — בנפרד ובנוסף לעבירת ההעסקה ללא היתר:

1. אישור רפואי (סעיף 1ב) — המצאת אישור רפואי כנדרש לפני תחילת ההעסקה.
2. חוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד מבין (סעיף 1ג) — עם עשרה פרטי חובה, ובהם רשימת הניכויים, מועדי התשלום, יום המנוחה השבועי ופרטי הממונה על זכויות עובדים זרים. העתק נמסר לעובד; עותק ותרגום לעברית מוחזקים במקום העבודה לפי סעיף 1ו.
3. ביטוח רפואי על חשבון המעסיק (סעיף 1ד) — לכל תקופת ההעסקה, הכולל את סל השירותים שקבע שר הבריאות. ניכוי מהשכר מותר רק עד השיעור שבתקנות.
4. מגורים הולמים על חשבון המעסיק (סעיף 1ה) — לכל תקופת ההעסקה ועד שבעה ימים לפחות לאחר סיומה. גם כאן הניכוי מוגבל בתקרה אזורית.
5. פיקדון (פרק ד׳, סעיף 1יא ואילך) — הפקדה חודשית לחשבון ייעודי, בסכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק לפי צווי ההרחבה החלים, לא יאוחר מה-15 בחודש בעד החודש שקדם לו. פטורים: עובד סיעוד המועסק בידי יחיד שלא במסגרת עסקו, ענף המומחים וענף החקלאות.

מעל כל אלה: סך כל הניכויים מהשכר לא יעלה על 25%, ותנאי בחוזה שמתיר יותר — בטל. פירוט התקרות והסכומים המעודכנים מופיע במדריך עובדים זרים בישראל: הזכויות לפי החוק.

ולצד כל זה — כל חוקי המגן חלים במלואם: שכר מינימום, שעות עבודה ומנוחה, חופשה, מחלה, הבראה, הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ותלוש שכר מפורט. ראו דמי הבראה ותנאים סוציאליים: מה המעסיק חייב וחוזה עבודה: מה חייב להיות כתוב.

העסקת עובד זר ללא היתר — מה הסנקציה בפועל

סעיף 2(א) לחוק מגדיר את העבירה: מעסיק שהעסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל, או שהעסיק בניגוד לסעיף 1יג. הענישה בנויה כמכפלה של סעיף 61 לחוק העונשין, התשל״ז-1977, ולכן היא ״נעה״ עם עדכון הסכומים שבו. לפי הסכומים שבסעיף 61 היום — 29,200 ₪ בסעיף 61(א)(2) ו-1,400 ₪ ליום בסעיף 61(ג):

שלוש הערות שמשנות את התמונה:

• רצפת ענישה. סעיף 2(א1) קובע שהקנס לא יפחת מכפל הקנס המינהלי הקבוע לעבירה, ובית המשפט רשאי להקל רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
• הקנס היומי מצטבר לכל עובד. בעסק שמעסיק כמה עובדים לאורך חודשים, הרכיב היומי הוא זה שמייצר את הסכום הגדול — לא הקנס הבסיסי.
• הסכומים שבסעיף 61 מתעדכנים. יש לבדוק את הנוסח התקף במועד העבירה.

ובנוסף לקנס: סעיף 5א1 מאפשר צו מינהלי להגבלת שימוש במקום, וסעיף 1יד1 מאפשר לחסום היתר עתידי עד שישולם קנס חלוט.

המסלול המינהלי: עיצום כספי בלי כתב אישום

לצד ההליך הפלילי פועל מסלול מהיר בהרבה — חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב-2011. הוא מאפשר לממונה (מפקח עבודה בכיר) להטיל עיצום כספי בלי בית משפט, על הפרה של הוראה המנויה בתוספת השנייה לחוק. הסכומים לפי סעיף 3, בערכיהם המעודכנים לשנת 2026:

התוספת השנייה כוללת במפורש הפרות מתוך חוק עובדים זרים — בין השאר איסור ניכוי סכומים משכר העובד הזר (סעיף 2(ב)(9)), ניכוי מעל השיעור המותר בעד דמי ביטוח רפואי או בעד מגורים הולמים, והחובה להתקשר בחוזה העסקה ולפרט בו את תנאי העבודה לפי סעיף 1ג(א) ו-(ב).

שלושה מנגנונים שמכפילים את החשיפה:

• הפרה נמשכת (סעיף 4(א)) — מתווסף החלק החמישים מהעיצום לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
• הפרה חוזרת (סעיף 4(ב)) — הפרה של אותה הוראה בתוך שנתיים מקודמתה מכפילה את הסכום.
• אחריות המנהל הכללי (סעיף 14) — מנכ״ל תאגיד חייב לפקח ולנקוט אמצעים סבירים למניעת הפרות; לא ננקטו אמצעים לאחר התראה, קמה חזקה שהפר את חובתו וניתן להטיל עליו עיצום אישי, אלא אם הוכיח שעשה כל שניתן.

לפני הטלת עיצום, סעיף 15 מאפשר לממונה למסור התראה מינהלית במקום הודעה על כוונת חיוב — והמעסיק רשאי לבקש את ביטולה בכתב בתוך 30 ימים, בטענה שלא ביצע את ההפרה או שהמעשה אינו מהווה הפרה. זו נקודת ההתערבות הזולה ביותר בכל ההליך, ולא כדאי לפספס אותה. ראו גם: ליווי מעסיקים בדיני עבודה.

מי עוד חשוף: מעסיק בפועל, מזמין שירות ונושא משרה

האחריות אינה עוצרת אצל מי שחתום על תלוש השכר.

מעסיק בפועל (סעיף 4 לחוק עובדים זרים). מי שאצלו מועסק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל — דינו כדין המעסיק שעבר את העבירה לפי סעיף 2(א)(1). כלומר, ״העובד הוא של חברת כוח אדם״ אינה הגנה.

העברת חובות לפי סעיף 1ז1. כשעובד זר מועסק בידי קבלן כוח אדם, החובות לתשלום מלוא השכר, לפיקדון, לביטוח רפואי ולמגורים (כשהעובד מתגורר בחצרי המעסיק בפועל) עוברות גם למעסיק בפועל — אם העובד דרש בכתב מקבלן כוח האדם לקיים את החובה ומסר על כך הודעה בכתב למעסיק בפועל, או אם מפקח מסר הודעה כזאת, או אם הוגשה תובענה נגד שניהם — והחובה לא קוימה בתוך 21 ימים ממסירת ההודעה.

מזמין שירות לפי חוק להגברת האכיפה. כאן ההיקף צר וממוקד: ״שירות״ לעניין החוק הוא שמירה ואבטחה, ניקיון, והסעדה הניתנת לעובדי מזמין השירות. בתחומים אלה, סעיף 25 מטיל על מזמין השירות אחריות אזרחית לחובות הקבלן כלפי עובדיו, בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: השירות ניתן באמצעות ארבעה עובדים לפחות; במשך שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף; ונמסרה הודעה כנדרש והחובה לא קוימה בתוך 30 ימים. סעיף 26 מוסיף חובה אקטיבית — לקבוע במקום העבודה דרך יעילה למסירת הודעות על פגיעה בזכויות ולידע את עובדי הקבלן עליה; מי שלא עשה זאת, חשוף לאחריות גם בלי תנאי ההודעה. סעיף 27 קובע את ההגנות: תיקון מלא של ההפרה, או הסתמכות בתום לב על בדיקות תקופתיות של בודק שכר מוסמך.

נושא משרה (סעיף 5 לחוק עובדים זרים). נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות לפי סעיפים 2–4. נעברה עבירה בידי תאגיד — חזקה שנושא המשרה הפר את חובתו, אלא אם הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר כדי למנוע אותה.

הצד השני של השולחן: מה עושה הממונה על זכויות עובדים זרים

סעיפים 1כב–1כט יצרו במשרד העבודה תפקיד ייעודי לאכיפת זכויותיהם של עובדים זרים. כל אדם רשאי להגיש לממונה תלונה בכתב — לא רק העובד. הממונה רשאי לקיים בירור, להגיש תביעה אזרחית בבית הדין לעבודה בשם המתלונן או בשמו שלו, לבקש צו כללי, או להעביר את התלונה — בהסכמת שני הצדדים — לגישור כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984.

למעסיק, מסלול הגישור הוא לרוב התוצאה הטובה ביותר מבין הפתוחות: הוא חוסם הידרדרות לתביעה ולפרסום, והוא חסוי. איך ההליך עובד בסכסוך עבודה ומה אפשר לסגור בו — בגישור בעבודה.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין היתר להעסקת עובד זר לבין אשרת עבודה?

אלה שני מסמכים נפרדים של שני גופים. ההיתר ניתן למעסיק: לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ״א-1991, לא יקבל אדם עובד זר לעבודה אלא אם הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו התיר בכתב את העסקתו אצל אותו מעסיק ובהתאם לתנאי ההיתר. האשרה ורישיון הישיבה מסוג ב/1 ניתנים לעובד לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב-1952 ותקנותיו, ומתירים לו לשהות ולעבוד בענף ובתנאים שנקבעו בהם. היתר של מעסיק אחד אינו תקף אצל מעסיק אחר, ואשרה תקפה של העובד אינה מייתרת את ההיתר.

מה הסנקציה על העסקת עובד זר ללא היתר?

סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים מגדיר את הענישה כמכפלה של הקנסות שבסעיף 61 לחוק העונשין, התשל״ז-1977. לפי הסכומים התקפים היום — 29,200 ₪ בסעיף 61(א)(2) ו-1,400 ₪ ליום בסעיף 61(ג) — מדובר בכפל הקנס, כ-58,400 ₪, ובנוסף כ-5,600 ₪ לכל עובד ולכל יום שבו נמשכת העבירה. אם העובד הועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעסיק, הדין הוא מאסר שנה או פי ארבעה מהקנס, כ-116,800 ₪, בתוספת הקנס היומי. סעיף 2(א1) קובע רצפה: הקנס לא יפחת מכפל הקנס המינהלי הקבוע לעבירה. הסכומים שבסעיף 61 מתעדכנים מעת לעת.

האם מזמין השירות אחראי לזכויות של עובד זר שמועסק אצלו דרך קבלן?

בשני מסלולים. לפי סעיף 1ז1 לחוק עובדים זרים, כשעובד זר מועסק בידי קבלן כוח אדם, החובות לשכר מלא, לפיקדון, לביטוח רפואי ולמגורים עוברות גם למעסיק בפועל אם נמסרה דרישה והודעה בכתב או הוגשה תובענה, והחובה לא קוימה בתוך 21 ימים. בנוסף, חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב-2011 מטיל אחריות אזרחית על מזמין שירות בתחומי שמירה ואבטחה, ניקיון והסעדה, בהתקיים ארבעה עובדים לפחות, שישה חודשים של שירות קבוע ורציף, ואי-תיקון בתוך 30 ימים מההודעה. סעיף 27 קובע הגנות, ובהן הסתמכות בתום לב על בדיקות של בודק שכר מוסמך.

מהו העיצום הכספי שאפשר להטיל בלי הליך פלילי?

לפי סעיף 3 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב-2011, הממונה רשאי להטיל עיצום כספי על הפרת הוראה המנויה בתוספת השנייה — ובכללן הפרות מתוך חוק עובדים זרים, כמו ניכוי אסור משכר העובד הזר, ניכוי מעל השיעור המותר בעד ביטוח רפואי או מגורים, ואי-התקשרות בחוזה העסקה לפי סעיף 1ג. הסכומים המעודכנים לשנת 2026 הם 6,010 ₪ לחלק א׳, 24,060 ₪ לחלק ב׳ ו-42,100 ₪ לחלק ג׳, ומחצית מכך ליחיד שמעסיק שלא במסגרת עסק. בהפרה נמשכת מתווסף החלק החמישים מהעיצום לכל יום, ובהפרה חוזרת בתוך שנתיים הסכום מוכפל.

איך מביאים עובד זר לישראל — מה סדר הפעולות?

בקווים כלליים, לפי חוק עובדים זרים: המעסיק מגיש לרשות האוכלוסין וההגירה בקשה להיתר העסקה (סעיף 1יג) ומשלם אגרת בקשה לכל עובד (סעיף 1י); בענף הבניין ההיתר מותנה גם בדמי היתר (סעיף 1י1). לבקשה לאשרה ולרישיון הישיבה של העובד מצרפים אישור רפואי ממוסד רפואי מוכר, על בדיקה שנערכה בשלושת החודשים שלפני כניסתו לישראל (סעיף 1ב). מתחילת ההעסקה נדרשים חוזה בכתב בשפה שהעובד מבין, ביטוח רפואי ומגורים הולמים על חשבון המעסיק (סעיפים 1ג–1ה), ובענפים שבהם חל פיקדון — הפקדה חודשית. המכסות, הענפים והנהלים נקבעים ברשות האוכלוסין ומשתנים, ולכן לפני ההגשה בודקים את הנוהל התקף.