חוק זכות יוצרים — הסעיפים שנדונים באתר
התשובה הקצרה
חוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007 מקנה זכות בלעדית להעתיק יצירה, לבצעה בפומבי, לשדרה ולהעמידה לרשות הציבור (סעיף 11), אך מתיר ״שימוש הוגן״ בה למטרות כגון לימוד, ביקורת ודיווח עיתונאי (סעיף 19). ליוצר גם זכות מוסרית לקרדיט ולשלמות היצירה (סעיף 46), ובהפרה רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים של עד 100,000 ₪ לכל הפרה בלא הוכחת נזק (סעיף 56).
בסביבה מקוונת השאלות האלה עולות כמעט בכל פרסום, ולכן הן נדונות בהרחבה בעמוד היבטים משפטיים של מסחר מקוון.
מה קובע החוק
סעיף 11 לחוק מקנה ליוצר זכות בלעדית לביצוע פעולות ביצירתו - העתקה, פרסום, ביצוע בפומבי, שידור, העמדתה לרשות הציבור, יצירת יצירה נגזרת, ולעיתים גם השכרתה - כך שביצוע פעולה כזו בלי רשות היוצר עשוי להיות הפרה. מנגד, סעיף 19 מתיר ״שימוש הוגן״ ביצירה למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך - ומדובר ברשימה לא-סגורה (״כגון אלה״). כדי לבחון אם שימוש מסוים הוגן, בוחן בית המשפט ארבעה שיקולים: מטרת השימוש ואופיו, אופי היצירה שבה נעשה השימוש, היקף השימוש ביחס ליצירה בשלמותה, והשפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
מעבר לזכות הכלכלית, סעיפים 45–46 מקנים ליוצר ״זכות מוסרית״ אישית שאינה ניתנת להעברה: הזכות ששמו יצוין על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין, והזכות שלא יוטל פגם ביצירתו ולא יעשה בה סילוף, שינוי צורה או פעולה פוגענית אחרת - אם יש באלה כדי לפגוע בכבודו או בשמו. כשמפרים את זכות היוצרים, סעיף 56 מאפשר לתובע לבקש מבית המשפט לפסוק פיצויים ״בלא הוכחת נזק״ בסכום של עד 100,000 ₪ בעד כל הפרה, בלי להוכיח את גובה הנזק בפועל; בקביעת הסכום שוקל בית המשפט את היקף ההפרה, משכה וחומרתה, הנזק הממשי שנגרם, הרווח שצמח למפר, מאפייני המפר, מערכת היחסים בין הצדדים ותום לבו.
דוגמה מספרית
צלם פרסם באינסטגרם תמונה מקורית שצילם. חברה מסחרית העתיקה את התמונה בשלמותה ופרסמה אותה במודעת פרסומת, בלי רשות ובלי קרדיט. מטרת השימוש אינה מן המטרות המנויות בסעיף 19 (אין כאן לימוד, ביקורת או דיווח עיתונאי), והשימוש מסחרי ובתמונה כולה - ולכן, בדרך כלל, הוא לא ייחשב שימוש הוגן אלא הפרה. הצלם יכול לתבוע פיצויים ״בלא הוכחת נזק״ לפי סעיף 56 - עד 100,000 ₪ בעד ההפרה, בסכום שבית המשפט יקבע בהתחשב, בין השאר, בהיקף ההפרה, במשכה, בחומרתה וברווח שצמח למפר (סעיף 56(ב)) - מבלי שיצטרך להוכיח כמה הכנסה אבדה לו בפועל. השמטת שמו עשויה להוות גם הפרה של הזכות המוסרית (סעיף 46(1)).
| סעיף | מה הוא קובע | נקודה מעשית |
|---|---|---|
| סעיף 11 | הזכות הבלעדית של היוצר להעתיק, לפרסם, לשדר ולהעמיד את יצירתו לרשות הציבור | פעולה כזו בלי רשות היוצר עשויה להיות הפרה |
| סעיף 19 | שימוש הוגן ביצירה למטרות כגון לימוד, מחקר, ביקורת, סקירה ודיווח עיתונאי | בוחנים 4 שיקולים, ובהם היקף השימוש והשפעתו על שוק היצירה |
| סעיף 46 | הזכות המוסרית - לקרדיט הולם ולשמירה על שלמות היצירה | אינה ניתנת להעברה, ועומדת ליוצר גם אם העביר את זכות היוצרים הכלכלית |
| סעיף 56 | פיצויים בלא הוכחת נזק, עד 100,000 ₪ בעד כל הפרה | לא נדרש להוכיח נזק כספי בפועל |
למדריכים מעשיים על זכויות יוצרים ברשתות חברתיות ועל שימוש הוגן, ראו זכויות יוצרים ברשתות חברתיות: הכללים בפועל ושימוש הוגן בזכויות יוצרים: גבולות החוק, וכן את עמוד מסחר דיגיטלי, AI ופרטיות.
אילו מסמכים להכין לפני תביעה על הפרת זכות יוצרים
- היצירה ושם היוצר: עותק של היצירה שבו שם היוצר מופיע בדרך המקובלת. חזקה שמי ששמו מופיע כך הוא היוצר, אלא אם הוכח אחרת (סעיף 64(1)).
- מסמכי הבעלות: כשהיצירה נוצרה בידי עובד או לפי הזמנה - הסכם העבודה או ההזמנה (סעיפים 34–35); כשהזכות הועברה לתובע או שניתן לו רישיון ייחודי - החוזה, הטעון מסמך בכתב (סעיף 37(ג)). גם בעל רישיון ייחודי רשאי לתבוע (סעיף 54(א)).
- תיעוד ההפרה: מה הועתק או הועמד לרשות הציבור, היכן ומתי, והאם שם היוצר הושמט (סעיפים 11 ו-46).
- נתונים לקביעת הפיצוי: היקף ההפרה, משכה, הרווח שצמח למפר ומאפייני פעילותו - חלק מהשיקולים שבסעיף 56(ב).
- ההודעה למפר ותגובתו: הפסקת ההפרה בתוך זמן סביר לאחר קבלת הודעה מבעל הזכות היא אחד התנאים לסייג שבסעיף 56א(א), השולל בנסיבות מסוימות פיצוי בלא הוכחת נזק.
הסעיפים שהאתר דן בהם
עמוד זה מרכז 4 סעיפים מתוך חוק זכות יוצרים שנדונים ב-4 מדריכים באתר. כותרת כל סעיף היא כותרת השוליים כלשונה בנוסח המאוחד של החוק — לא ניסוח שלנו. הטור השמאלי מפנה למדריכים באתר שדנים באותו סעיף.
| סעיף | כותרת השוליים | נדון במדריכים |
|---|---|---|
| סעיף 11 | זכות יוצרים מהי | זכויות יוצרים ברשתות חברתיות: הכללים בפועל |
| סעיף 19 | שימוש הוגן | AI גנרטיבי: אתגרים משפטיים ורגולטוריים · בעלות על תוכן שיצרה AI: מי הבעלים · שימוש הוגן בזכויות יוצרים: גבולות החוק |
| סעיף 46 | זכות מוסרית מהי | זכויות יוצרים ברשתות חברתיות: הכללים בפועל |
| סעיף 56 | פיצויים בלא הוכחת נזק | שימוש הוגן בזכויות יוצרים: גבולות החוק |
נוסח החוק במקור
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין הזכות הכלכלית לזכות המוסרית ביצירה?
הזכות הכלכלית (סעיף 11) היא הזכות להעתיק, לפרסם ולהפיק רווח מהיצירה, וניתן להעביר או למכור אותה. הזכות המוסרית (סעיפים 45–46) היא זכות אישית של היוצר לקרדיט הולם ולשמירה על שלמות היצירה, ואינה ניתנת להעברה - היא נותרת בידי היוצר גם אם מכר את הזכות הכלכלית.
אילו שימושים עשויים להיחשב ״שימוש הוגן״ ביצירה של אחר?
לפי סעיף 19, שימוש הוגן מותר למטרות כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה במוסד חינוך - בכפוף לבחינת ארבעה שיקולים, ובהם היקף השימוש והשפעתו על השוק הפוטנציאלי של היצירה.
כמה פיצוי אפשר לקבל על הפרת זכות יוצרים בלי להוכיח נזק בפועל?
סעיף 56 מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים של עד 100,000 ₪ בעד כל הפרה, בלי צורך להוכיח את גובה הנזק שנגרם בפועל; הפרות במסכת אחת של מעשים נחשבות הפרה אחת (סעיף 56(ג)). סעיף 56א מחריג מקרים מסוימים, למשל העמדה לא מסחרית ברשת של יצירה אמנותית שכבר הועמדה לרשות הציבור, כשההפרה הופסקה בתוך זמן סביר לאחר קבלת הודעה.
האם מותר להשתמש בציטוט קצר מיצירה של אחר?
״הבאת מובאות״ מנויה במפורש בין המטרות שלגביהן עשוי להתקיים שימוש הוגן לפי סעיף 19, אך יש לבחון גם את יתר השיקולים בסעיף, כגון היקף הציטוט ביחס ליצירה בשלמותה.
שאלה על חוק זכות יוצרים?
עו״ד ורו״ח ירון מאירי — עורך דין ורואה חשבון, משרד עצמאי בקריית אונו. חבר לשכת עורכי הדין בישראל ולשכת רואי החשבון בישראל.
עמוד זה מרכז את הפניות החקיקה שבאתר. כותרות הסעיפים הן כותרות השוליים כלשונן בנוסח המאוחד של החוק, ואינן פרשנות שלנו. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם בספר החוקים. האמור כאן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. עודכן: .
שאלה על אתר, פרטיות או AI? השאירו פרטים לשיחה ראשונה
שם וטלפון מספיקים. הפנייה מגיעה לתיבת הדוא״ל של המשרד ונקראת על ידי עו״ד ורו״ח ירון מאירי בעצמו, ולא על ידי מוקד. אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00). אפשר גם לכתוב לי ישירות ב-WhatsApp.
אחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳–ה׳, 9:00–18:00). עד אז אין צורך לשלוח מסמכים — שמרו אצלכם את המסמכים שקשורים לעניין. אם יש מועד קרוב, כתבו לי ב-WhatsApp או התקשרו: 050-431-3155.
מעדיפים לדבר? 050-431-3155 · WhatsApp