קופסאות שלל במשחקים: מה קובע הדין בישראל

עמוד השירות: עורך דין תביעות ייצוגיות וצרכניות.

קופסת שלל היא רכישה בתוך משחק, בכסף או במטבע של המשחק, שהתוכן שלה נקבע באקראי: דמות, ״סקין״, נשק או פריט אחר. המדריך עוסק בדין הישראלי בלבד: מתי מנגנון כזה עלול להיחשב הגרלה אסורה, מה חייב מי שמוכר אותו, ומה יכולים לעשות הורים שילדם קנה קופסאות שלל.

האם קופסת שלל היא הימור לפי חוק העונשין?

סימן י״ב בפרק ח׳ לחוק העונשין, התשל״ז-1977, עוסק במשחקים אסורים, בהגרלות ובהימורים, ואינו מזכיר משחקי מחשב או פריטים וירטואליים. הוא מגדיר שלושה הסדרים (סעיף 224):

• משחק אסור: משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת.
• הגרלה: כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכייה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת.
• הימור: כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכייה תלויה בניחושו של דבר.

מי שמארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור צפוי לשלוש שנות מאסר או לקנס (סעיף 225), ומי שמשחק משחק אסור צפוי לשנת מאסר או לקנס (סעיף 226). ההוראות האלה אינן חלות על משחק, הגרלה או הימור שמתקיימים בהם שלושה תנאים יחד: הם מכוונים לחוג אנשים מסוים, אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור, ואינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים (סעיף 230).

חוק העונשין אינו מגדיר את המונחים ״שווה כסף״ ו״טובת הנאה״, ואינו מתייחס לפריטים שקיימים רק בתוך משחק.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

מה חוק הגנת הצרכן דורש ממי שמוכר קופסאות שלל

חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, מגן על ״צרכן״, כלומר מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי (סעיף 1). הוא אוסר על עוסק לעשות דבר, במעשה או במחדל, העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה. בין העניינים המהותיים שהחוק מונה: הטיב, המהות, הכמות והסוג של מה שנמכר, והשימוש והתועלת שאפשר להפיק ממנו, לרבות מצג או מספר שמופיע באופן פיזי או דיגיטלי (סעיף 2(א)(1) ו-(4)). האיסור חל גם על פרסומת (סעיף 2(ג)).

החוק אינו קובע במפורש חובה לפרסם את הסיכוי לקבל כל פריט. אבל אם המשחק מציג סיכויים, מספרים או תיאור של התוכן, אסור שיהיו מטעים בעניין מהותי (סעיף 2(א)). בשיווק מרחוק, למשל בתוך אפליקציה, העוסק חייב לגלות לצרכן לפחות את התכונות העיקריות של הנכס או השירות, את המחיר ואת תנאי התשלום (סעיף 14ג(א)).

כשהתברר שבעסקה הייתה הטעיה מהותית בנסיבות העניין, הצרכן רשאי לבטל אותה בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה (סעיף 32(א)). הפרה של האיסור היא גם עוולה לפי פקודת הנזיקין, כלומר עילה לתביעת פיצויים (סעיף 31(א)).

ומה עם 14 הימים לביטול קנייה מרחוק? הזכות לבטל עסקת מכר מרחוק (סעיף 14ג(ג)) אינה חלה, בין השאר, על ״מידע כהגדרתו בחוק המחשבים״ (סעיף 14ג(ד)(3)). בחוק המחשבים, התשנ״ה-1995, ״מידע״ הוא נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב ומאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר (סעיף 1). החוק אינו אומר במפורש אם תוכן וירטואלי שנקנה במשחק נכלל בחריג הזה.

פרסום ושיווק לילדים: מה אסור

לא יפרסם אדם פרסומת ולא ינקוט דרך שיווק אחרת העלולות להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו, או לעודד פעילות שיש בה כדי לפגוע בגופו או בבריאותו הגופנית או הנפשית (סעיף 7א(א) לחוק הגנת הצרכן). סעיף 7א נמצא בפרק ב׳ לחוק, והפרה של הוראות הפרק היא עוולה (סעיף 31(א)).

בתקנות שהותקנו לפי הסעיף, ״קטין״ הוא מי שטרם מלאו לו 18, ו״דרכי שיווק״ הן פנייה של עוסק, במישרין או בעקיפין, לרבות בתקשורת אלקטרונית מכל סוג, שמטרתה להתקשר בעסקה או לקדם מכירות (תקנה 1 לתקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ״א-1991). הן אוסרות, בין השאר, פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים שיש בהם:

• ניצול לרעה של דמיונם של קטינים ושל נוחותם להתרשם, אמונם, תמימותם או חוסר ניסיונם (תקנה 3(1));
• עידוד קטינים לשכנע את הוריהם או להפציר בהם לרכוש עבורם את המוצר או את השירות (תקנה 3(5));
• גרימה לכך שקטינים ירגישו מקופחים, נחותים או בלתי מקובלים לעומת קטינים אחרים אם אינם רוכשים את המוצר (תקנה 3(6)).

עוד אסורות פרסומת ודרכי שיווק שמכוונים לעודד קטינים להשתתף בהימורים, במשחקי מזל או בהגרלות, למעט הגרלות חד-פעמיות שאינן למטרות מסחריות (תקנה 5(3)). בפרסומת או בדרך שיווק כאלה שמובא בהן המחיר, יש לציין את המחיר הכולל באופן ברור ומדויק, בלי הערכה ממעטת כמו ״בלבד״ או ״רק״, אלא אם מדובר בהנחה משמעותית (תקנה 2(7)).

ילד קנה קופסאות שלל: אפשר לבטל את הרכישה?

מי שלא מלאו לו 18 הוא קטין (סעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962), וההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים (סעיף 14). פעולה משפטית של קטין, כמו רכישה, טעונה הסכמת נציגו. ההסכמה יכולה להינתן מראש או בדיעבד, לפעולה מסוימת או לסוג מסוים של פעולות (סעיף 4).

פעולה שנעשתה בלי הסכמה ניתנת לביטול בידי הנציג בתוך חודש ימים מהיום שנודע לו עליה (סעיף 5(1)). אבל אי אפשר לבטל כך פעולה שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה, או פעולה מול מי שלא ידע ולא היה עליו לדעת שמדובר בקטין, אלא אם היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו (סעיף 6). רכישת נכס באשראי, ״לרבות תשלום בשיעורים״, אין לה תוקף כל עוד לא באה עליה הסכמת הנציג (סעיף 6א).

תביעה ייצוגית ותלונה

כשאותו מנגנון פוגע בצרכנים רבים, אפשר לשקול בקשה לאישור תובענה ייצוגית. תביעה נגד עוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, היא אחד הנושאים שבהם מותר להגיש תובענה ייצוגית (פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006), והגשתה טעונה אישור בית המשפט (סעיף 3(ב)). אפשר גם להגיש תלונה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. השלבים מפורטים במדריך הגשת תביעה ייצוגית.

אם פנייה לחברה לא הועילה, אפשר לקרוא על תביעה צרכנית, אישית או ייצוגית, בעמוד תביעות ייצוגיות וצרכניות.

שאלות נפוצות

האם קופסאות שלל חוקיות בישראל?

חוק העונשין אינו עוסק בהן במפורש. עריכת ״משחק אסור״, ״הגרלה״ או ״הימור״ היא עבירה (סעיף 225 לחוק העונשין). במשחק אסור ובהגרלה אפשר לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכייה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת (סעיף 224). החוק אינו מגדיר מתי פריט וירטואלי הוא ״שווה כסף״ או ״טובת הנאה״.

הילד שלי קנה קופסאות שלל בלי רשות. אפשר לבטל את הרכישה?

פעולה משפטית של קטין, כלומר מי שלא מלאו לו 18, טעונה הסכמת נציגו, וההסכמה יכולה להינתן גם בדיעבד (סעיפים 3 ו-4 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות). פעולה שנעשתה בלי הסכמה ניתנת לביטול בידי הנציג בתוך חודש ימים מהיום שנודע לו עליה (סעיף 5). אין ביטול כזה בפעולה שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה, או כשהצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת שמדובר בקטין, אלא אם היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו (סעיף 6).

חברת המשחק חייבת לפרסם את הסיכוי לקבל כל פריט?

חוק הגנת הצרכן אינו קובע חובה מפורשת כזו. הוא אוסר על עוסק לעשות דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, ובכלל זה בטיב, במהות, בכמות ובסוג של מה שנמכר ובתועלת שאפשר להפיק ממנו, לרבות מצג או מספר שמופיע באופן דיגיטלי (סעיף 2(א)(1) ו-(4)). בשיווק מרחוק העוסק חייב לגלות לצרכן לפחות את התכונות העיקריות של הנכס או השירות ואת המחיר (סעיף 14ג(א)).