הלוואה לעובד: מה המעסיק רשאי לנכות מהשכר ומהפיצויים — ומתי זה אסור

עמוד השירות: תביעה נגד מעסיק על שכר, פנסיה ושעות נוספות.

פוטרתם, הגיע גמר החשבון, והמעסיק מודיע שהוא מנכה 30,000 ₪ ״על ההלוואה שנתנו לך לפני שנתיים״. אין הסכם, אין חתימה, רק טענה בעל-פה. או המקרה ההפוך: עובד עזב באמצע פירעון הלוואה, והמעסיק מתלבט אם מותר לו לעצור את המשכורת האחרונה. שני המצבים נשלטים על ידי סעיף אחד — סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי״ח-1958 — והתשובה בו ברורה יותר משנדמה. מדריכים נוספים על שכר וניכויים מרוכזים במרכז דיני העבודה.

ניכוי הלוואה מהמשכורת החודשית: מותר, בתנאים של סעיף 25

הטענה הנפוצה ש״אסור לנכות הלוואה מהמשכורת״ אינה מדויקת. חוק הגנת השכר אוסר על ניכויים משכר העבודה, אבל מונה בסעיף 25(א) רשימה סגורה של ניכויים מותרים — ובהם חוב לפי התחייבות בכתב ומקדמות על חשבון השכר:

המשמעות: מעסיק רשאי לנכות החזר הלוואה מהמשכורת רק כשיש התחייבות בכתב של העובד — הסכם הלוואה חתום, או לפחות מסמך שבו העובד מאשר את החוב ומסכים לניכוי — וגם אז לא יותר מרבע משכר העבודה בכל חודש. מקדמה על חשבון השכר (״תן לי את המשכורת של החודש הבא עכשיו״) היא סיפור אחר: ניתן לנכותה במלואה, ובלבד שסך המקדמות אינו עולה על שכר של שלושה חודשים. ניכוי שאינו נכנס לאחת הפסקאות — למשל הלוואה בלי מסמך, או ניכוי של מחצית השכר — הוא ניכוי אסור, והסכום שנוכה הוא שכר שלא שולם במועדו. מה עוד חייב ומותר להופיע בתלוש — במאמר על תלוש השכר.

שאלה על המקרה שלכם? כתבו בוואטסאפ · 050-431-3155

סיום העבודה: מה מותר לקזז מהשכר האחרון, מפדיון החופשה ומהפיצויים

בסיום יחסי העבודה מגבלת הרבע נופלת. סעיף 25(ב) מתיר למעסיק לנכות מהשכר האחרון את כל יתרת החוב, לרבות מקדמות. לפי כל-זכות, הניכוי בסיום העבודה חל על השכר האחרון ועל תשלומי הסיום שהמעסיק משלם בעצמו — פדיון חופשה, דמי הבראה והשלמת פיצויים — בתנאי שהחוב ברור, מוכח ואינו שנוי במחלוקת. מה שהמעסיק אינו יכול לגעת בו הוא רכיב הפיצויים שנצבר בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים: הכספים האלה שייכים לעובד ומשולמים לו על ידי הקרן, ומעסיק אינו רשאי לעכב את שחרורם כאמצעי לחץ. גם קיזוז מהשלמת הפיצויים חייב להיעשות בשקיפות — הודעה בכתב, פירוט החוב והתשלומים שבוצעו — כי הלנת פיצויי פיטורים מטופלת בסעיף 20 לחוק הגנת השכר. איך מחשבים את הפיצויים עצמם — במאמר על חישוב פיצויי פיטורים.

דוגמה: עובד בשכר של 12,000 ₪ ברוטו קיבל הלוואה של 30,000 ₪ וחתם על הסכם להחזר ב-1,000 ₪ לחודש. הניכוי החודשי המרבי הוא רבע מהשכר — 3,000 ₪ — ולכן 1,000 ₪ לחודש כדין. אחרי שנה נותרה יתרה של 18,000 ₪ והעובד פוטר. המעסיק רשאי לנכות את היתרה מהשכר האחרון, מפדיון החופשה ומהשלמת הפיצויים שהוא משלם בעצמו; אם הסכומים האלה מגיעים ל-15,000 ₪ בלבד, את 3,000 ₪ הנותרים הוא יצטרך לתבוע — ואת רכיב הפיצויים שבקרן הפנסיה העובד מקבל במלואו.

מה חייב להיות בכתב — ומה קורה בלי

ההתחייבות בכתב היא תנאי, לא המלצה. הסכם הלוואה טוב כולל את הסכום ותאריך מתן ההלוואה, לוח הפירעון, הריבית (אם יש), הסכמה מפורשת לניכוי מהשכר, והסדר לסיום העבודה — האם היתרה נפרעת מיד ומאילו תשלומים. לצדו כדאי לשמור אסמכתה להעברת הכסף ורישום של כל תשלום שנפרע. מעסיק שמגיע לבית הדין עם ״כולם ידעו על ההלוואה״ ובלי מסמך נמצא בעמדה קשה: הנטל להוכיח את קיום החוב ואת גובהו מוטל עליו, ובלי התחייבות בכתב הניכוי עצמו היה אסור — גם אם ההלוואה ניתנה באמת. במקרה כזה הדרך הנכונה למעסיק היא תביעה, לא ניכוי. הבחירה בין ניכוי לתביעה, ומה נדרש כדי שהניכוי יעמוד, הן בדיוק השאלות שבהן עורך דין דיני עבודה נדרש לפני שהכסף מנוכה.

ניכו לכם שלא כדין — מה עושים?

1. דרשו את המסמך. בקשו בכתב את הסכם ההלוואה ואת פירוט התשלומים שנזקפו לחוב. אם אין מסמך חתום — כתבו שאתם מכחישים את החוב ודורשים את השבת הסכום שנוכה.
2. בדקו את התלושים. ניכוי מעל רבע מהשכר, או ניכוי שאינו מופיע בתלוש בשורה ברורה, הוא הפרה בפני עצמה.
3. תבעו בבית הדין האזורי לעבודה. סכום שנוכה שלא כדין הוא שכר שלא שולם במועדו: תובעים את השבתו ואת פיצויי הלנת השכר לפי סעיף 17 לחוק הגנת השכר — ושימו לב להתיישנות הקצרה של סעיף 17א (שנה מהמועד שבו השכר נחשב מולן, או 60 ימים מקבלת השכר — המוקדם מביניהם). ההליך מתאים גם לסכומים נמוכים. ראו גם: תביעת שכר נגד מעסיק.
4. אל תחתמו על ״גמר חשבון״ עם ויתור לפני שהבנתם מה קוזז ולמה. כתב ויתור חתום מקשה מאוד על תביעה מאוחרת.

ההלוואה גדולה מהפיצויים — המעסיק תובע את העובד

כשיתרת החוב עולה על תשלומי הסיום, המעסיק תובע את ההפרש. תביעה להחזר הלוואה שניתנה במסגרת יחסי העבודה נדונה בדרך כלל בבית הדין האזורי לעבודה, שסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט-1969 מקנה לו סמכות ייחודית בתביעות שעילתן ביחסי עובד ומעסיק; הלוואה שאין לה קשר לעבודה עשויה להידון בבית משפט אזרחי. תביעה חוזית להחזר הלוואה מתיישנת לפי חוק ההתיישנות, תשי״ח-1958 בחלוף שבע שנים ממועד הפירעון שנקבע, ולכן לוח פירעון כתוב חשוב גם למעסיק.

מס: הלוואה בריבית נמוכה היא הטבה חייבת

הלוואה שהמעסיק נותן בריבית נמוכה מהשיעור שנקבע בתקנות מכוח סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה נחשבת להטבת שכר: ההפרש בין הריבית שנקבעה לריבית ששולמה בפועל נזקף לשכר העובד כהכנסת עבודה, ומנוכים ממנו מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. הזקיפה צריכה להופיע בתלוש. מעסיק שמתעלם ממנה חושף את עצמו לחוב מס, ועובד שמופתע מירידה בנטו כדאי שיבדוק אם זו הסיבה.

שאלות נפוצות

המעסיק ניכה לי 40% מהמשכורת על הלוואה שחתמתי עליה — זה חוקי?

לא. גם כשיש התחייבות בכתב, סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר מגביל את הניכוי החודשי על חשבון החוב לרבע משכר העבודה. ניכוי של 40% חורג מהמותר, והחלק העודף הוא שכר שלא שולם במועדו — ניתן לדרוש את השבתו ולתבוע פיצויי הלנת שכר. המגבלה נופלת רק בסיום העבודה, כשסעיף 25(ב) מתיר לנכות מהשכר האחרון את כל יתרת החוב.

פוטרתי והמעסיק אומר שיקזז את ההלוואה מפיצויי הפיטורים — מותר לו?

תלוי מאיפה הפיצויים משולמים. את הכספים שנצברו לרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים המעסיק אינו יכול לעכב או לקזז — הם משולמים לכם על ידי הקרן, לא על ידו. השלמת פיצויים שהמעסיק משלם ישירות, וכן השכר האחרון, פדיון החופשה ודמי ההבראה, ניתנים לקיזוז של חוב ברור, מוכח ומעוגן בהתחייבות בכתב. חוב שאתם חולקים על עצם קיומו או על סכומו אינו מתאים לקיזוז עצמי, והמעסיק צריך לתבוע אותו.

קיבלתי הלוואה מהמעסיק בלי ריבית — יש לזה השלכות מס?

כן. לפי סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, הלוואה שמעסיק נותן לעובד בריבית נמוכה מהשיעור שנקבע בתקנות נחשבת להטבה: ההפרש בין הריבית שנקבעה לריבית ששילמתם בפועל נזקף לשכר כהכנסת עבודה, ומנוכים ממנו מס, ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. השיעור מתעדכן, ולכן כדאי לוודא שהזקיפה מופיעה בתלוש ומחושבת נכון.